235 מיליארד שקל – זה הסכום הבלתי נתפס שנצבר אצל הישראלים בעו"ש (לפי נתוני בנק ישראל נכון לספטמבר 2024). אם גם אתם חלק מהסטטיסטיקה הזאת, כדאי שתדעו: כשאתם מחזיקים סכומים גבוהים בחשבון העובר ושב, אתם מפסידים. למה? בגלל האינפלציה, ששוחקת את הערך הריאלי שלו (מה שאומר שתצטרכו לשלם יותר על פחות), ובגלל הריבית שהייתם יכולים לקבל על הכסף הזה. לאורך תקופה ארוכה, כשחיינו בסביבת ריבית אפסית כמעט, זה לא היה משמעותי. אבל בשנתיים האחרונות, בארץ ובעולם, הריביות הועלו בחדות, והפכו את צבירת הכסף בעו"ש לכדאית עוד פחות. עד כדי כך, שהשאלה היא כבר מזמן לא "האם" להעביר, אלא "לאן".
רבים מניחים עדיין שכדי שהכסף "יעבוד בשבילם", הם ייאלצו לסגור אותו לפרק זמן ממושך. אלא שבסביבת הריבית הנוכחית, זה לא נכון. הקרנות הכספיות, כפי שיותר ויותר ישראלים הבינו בשנתיים האחרונות, הן נזילות לגמרי – אפשר לפדות אותן באופן חלקי או מלא בכל יום מסחר, ובלי להגדיל את הסיכון. וכל עוד הכספים מושקעים בקרן, הם צוברים ריבית שבדרך כלל קרובה לריבית של בנק ישראל – מה שהופך את האופציה הזאת לאטרקטיבית ביחס לפיקדונות הבנקאיים, שבהם הריבית לרוב נמוכה באופן ניכר (ונמוכה אף מקצב האינפלציה במשק), וגם הנזילות פחוּתה (עם קנס פירעון מוקדם במקרה של משיכה בטרם עת).
קרן כספית היא קרן נאמנות. כדי להניב תשואה בטוחה יחסית למשקיעים, היא יכולה להיחשף למספר מצומצם של סוגי השקעות ולניירות ערך מוגדרים, כמו גם לפיקדונות בבנקים – שבאמצעותם היא נהנית מריביות גבוהות על סכומים של מיליונים, כאלו שרוב המשקיעים לא יכולים להשיג. השאיפה של מנהל הקרן היא להשיא למשקיעים תשואה שנתית הקרובה לריבית בנק ישראל (העומדת נכון למרץ 25' על 4.5%). וחשוב להבין: בשונה מפיקדון בנקאי, בקרן כספית גובה הריבית אינו תלוי בגודל הסכום המושקע. הוא זהה, ולכן גם אין צורך להתמקח עם הבנק.
יתרון נוסף של הקרן הכספית במיוחד בימים אלה נוגע למיסוי. בפיקדון בנקאי, בעת המשיכה נדרש לשלם מס נומינלי בשיעור של 15% מהרווחים החל מהשקל הנקוב הראשון. זאת, גם אם האינפלציה הייתה גבוהה במהלך התקופה ולמעשה, הוציאה אותנו בהפסד ריאלי. לעומת זאת, בקרן כספית נשלם מס רווח הון, אומנם בגובה 25%, אך רק על הרווח הריאלי – כלומר, בניכוי האינפלציה של תקופת ההשקעה. בתקופות שבהן האינפלציה גבוהה כמו היום יש לכך יתרון משמעותי. מעבר לכך, במקרה שאנחנו משקיעים בניירות ערך נוספים, המס על הרווח בקרן הכספית עשוי לאפשר קיזוז מנייר ערך אחר – מה שלא קיים בפיקדון.
הנה דוגמה להמחשת יעילות המס, ועד כמה זה חשוב:
אז איפה נרשמים?
לא צריך להירשם. ניתן להשקיע בקרן כספית בקלות דרך הבנק שבו מנוהל חשבון העו"ש, או דרך כל חבר בורסה אחר. אפשר לעשות זאת טלפונית או באופן עצמאי, באתר או באפליקציה. אין צורך בייעוץ השקעות, ולא נגבים דמי משמרת או עמלות קנייה ומכירה. התשלום היחיד הנדרש מהמשקיע הוא דמי ניהול בקרן עצמה.
דמי ניהול הם לא חזות הכול
בישראל, נכון לתחילת 2025, ישנן 30 קרנות כספיות שקליות המנוהלות על ידי 12 גופים מנהלים. גודל הקרנות הוא שונה מאוד – יש קרנות שמנהלות נכסים של 16.4 מיליון שקל בקרן הקטנה ביותר ועד 15.5 מיליארד בגדולה ביותר. דמי הניהול למשקיע נעים סביב 0.07%-0.25%.
בחינה לאחור של ביצועי הקרנות מגלה שדמי הניהול וגודל הקרן אינם חזות הכול, ולא כדאי לבחור רק על סמך אחד מהם. כך למשל, קרה בתקופות זמן שונות שהקרנות הגדולות הניבו למשקיעים תשואה גבוהה יותר באופן משמעותי, בזכות הזדמנויות השקעה שאינן נגישות לקטנות – מה שיכול היה להצדיק את דמי הניהול הגבוהים יותר.
אגב, למי שמבקש להצמיד את כספו לריבית הדולרית או לריבית על האירו (שקובעים ה-Fed וה-ECB, בהתאמה), קיימות גם קרנות כספיות במטבעות אלה. ההשקעה היא עדיין בשקלים, וכך גם המטבע שיתקבל בפדיון. משום כך, הרווח למשקיע יהיה בתוספת או בניכוי השינוי בשערי המט"ח. חלופה נוספת, המיועדת בעיקר למי שמחזיק בחשבון דולרי, היא לרכוש באמצעותו קרן כספית הנקובה בדולרים. במקרה כזה, גם הפדיון יהיה במטבע האמריקאי.
לסיכום, קרן כספית מציגה שורה של יתרונות על פני הפיקדון הבנקאי המסורתי: נזילות מלאה, ריבית אטרקטיבית יותר ומיסוי יעיל, בעיקר בתקופות של אינפלציה. בזמנים של ריבית גבוהה יחסית, אין פלא שעוד ועוד ישראלים נוהרים לקרנות הכספיות כחלק מתמהיל החיסכון וההשקעה – ובמיוחד עבור כספים שחשוב להם להשאיר נזילים. העיקר שלא "יעלו אבק" בעובר ושב.
פרסום זה אינו מהווה הצעה לרכישת יחידות השתתפות בקרן. הרכישה תיעשה רק על פי התשקיפים שבתוקף והדיווחים המידיים. המידע הנ"ל אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות ו/או מס המתחשב בנתונים ובצרכים של כל משקיע. הפרסום אינו מהווה תיאור ממצה של כל הוראות המיסוי.
בשיתוף הראל פיננסים
