בשנים האחרונות עוברת חיפה תהליך של התחדשות עירונית, לטובת הפחת חיים מחודשים באזורים שהוזנחו במשך עשורים. אחד מהרובעים שזכו לעדנה מחודשת בעשור האחרון הוא העיר התחתית. זו מהווה עוגן אדריכלי, היסטורי וימי בעיר, ומאגדת בחובה רצף של שכונות מרכזיות ואת רוב הפעילות העסקית של חיפה. את המהלך הוביל בזמנו צחי טרנו, שכיהן כראש מנהלת העיר התחתית ועסק רבות בנושא פיתוח הרובע הממוקם בחלקו התחתון והמרכזי של הכרך. כיום, בתפקידו כמנהל האגף לניהול פרויקטים אסטרטגיים ושיתופי פעולה, פועל טרנו לטובת מוקדי המשיכה החדשים של העיר - שוק תלפיות ושכונת הדר. "הנהלת העיר, תחת שרביטו של יונה יהב, מבחינה בין אזורים שבהם כבר החל תהליך מתקדם כמו העיר התחתית, לעומת אזורים כמו ואדי ניסנס, שוק תלפיות ושכונת הדר תחתון, שדורשים תשומת לב 24 שעות ביממה", הוא מסביר. "אני מרגיש שאנחנו לגמרי על דרך המלך, להחזיר את ימיהם כקדם, ולהוביל אותם בגישת עירוב שימושים".
שוק תלפיות: מסורת וחדשנות בכפיפה אחת
התפיסה של ראש העיר, יונה יהב, והנהלת העיר היא, לדברי טרנו, שכל מתחם מתפתח בהתאם לחזון אחר. "יש אזורים בחיפה שיש להם פוטנציאל גבוה שכבר מומש חלקית, אך דורשים תשומת לב רבה להשלמת התהליך", הוא מסביר. "כמו שוק הפשפשים, שבו אנחנו מבקשים לבסס מסחר אותנטי, או העיר התחתית, שבה פורחים עסקי ההסעדה. בנוסף לאלה, גם שכונת הדר ושוק תלפיות הם אזורים שהפכו בשנים האחרונות למוקדי תיירות בזכות השיקום והפיתוח שנעשים בהם". טרנו מוסיף כי מה שמייחד את כל האזורים המתחדשים הוא היותם מתחמי תיירות היסטוריים ובולטים בעיר. "אנחנו עובדים בתוכנית אב עם מתכננים ואדריכלים ובשיתוף הקהילה - תושבים, סוחרים, מסעדנים ושאר יזמים - כדי לשמור מחד על אותנטיות, ומאידך ליצור תשתית מתאימה לאפשרויות מחייה ראויות ומגוונות", הוא אומר.
שוק תלפיות, שנבנה בשכונת הדר הכרמל בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת על ידי חברת סולל בונה ונחנך ב-1940, נתפס עד תחילת שנות ה-80 כמרכז המסחרי העיקרי של העיר חיפה. הרעיון להקמתו נבע מהרצון להוות אלטרנטיבה לשווקים שפעלו בעיר התחתית, בשל תנאי היגיינה ירודים ואירועים שהשפיעו על ביטחונם של התושבים. אירועי המרד הערבי הגדול הובילו להפסקת הקניות בעיר התחתית, בקרב תושבי שכונת הדר הכרמל, וועד אנשי השכונה יזם פתיחת שוק לתוצרת חקלאית ברחוב סירקין. עם השנים האזור דעך וננטש, מה שהוביל לירידת ערך הנדל"ן ולנטישת עסקים, אולם בשנים האחרונות, השוק והאזור הסובב אותו חווים התעוררות, הודות לפרויקטים עירוניים רבים שמתבצעים במקום.
השוק, שממוקם באחד מהמבנים המונומנטליים והחשובים בעיר, מבנה בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) עם מאפיינים בולטים כמו חזית חצי מעוגלת, חלונות פס מאורכים ולובי מרכזי מוקף זכוכית, שסביבו גלריות שנהנות משפע של אור טבעי, זכה בארבע השנים האחרונות לחידוש ולשיקום תשתיתי ומבני.
"העירייה מנהלת את פרויקט שיקום בניין השוק ההיסטורי בעלות של כ-80 מיליון שקל", מספר טרנו. "בסופן של העבודות יתחדש השוק ויכלול קומה מסחרית מקורה ועוד שלוש קומות של קולינריה, אמנות ותרבות. זאת מתוך מטרה לשמר את האותנטיות של השוק, ולהחזירו לימיו כמרכז עירוני שוקק". לצד המסחר הקלאסי עתיד השוק לכלול גם מרכזי בילוי, גלריות אמנות, מסעדות ובתי קפה וכן פעילויות תרבות וקהילה מגוונות לכלל תושבי האזור – מתוך ראייה מודרנית, ולטובת רווחתם של הרוכלים, הסוחרים ובאי השוק.
היזם שגילה את פוטנציאל השוק
מלבד הצורך בעבודת הבסיס, בכובעה החשוב של העירייה כאחראית על ניקיון האזור ועל תאורה נאותה בשעות החשיכה, אמונים בעירייה על התחדשות עירונית, תוך עבודות שימור קפדניות. "חלק מהפעילות שלנו היא בהוצאת צווי שיפוץ עבור חזיתות בתי האבן וטיפול במפגעים, כמו בתים נטושים, שהם לרוב מקור משיכה לגורמים שליליים, ואפילו הבאת וטרינרים לטפל בכלבים מסוכנים", מסביר טרנו. "למעשה החלק המרכזי בעבודתנו הוא יצירת מעטפת 360 שלה שותפים גם אגף מנהל הנדסה, אדריכלית העיר, המחלקה לשימור, ואגף פיקוח ורישוי עסקים, כשהחזון הוא ליצור שכונת מגורים בעירוב שימושים, עם בתי אבן לשימור ושוק אותנטי רווי ניחוחות וטעמים מקומיים במרכזה".
ואכן, במרוצת השנים האחרונות נפתחו באזור השוק עסקים חדשים, בהם מסעדת דגים, פאב, חנות אוכל טבעוני, מאפיית לחם ועסקים נוספים. המסעדה שסללה את הדרך לעסקים המשגשגים ונחשבת לאחת מחלוצות השוק בגלגולו החדש, היא "חמארה תלפיות", שהשיק היזם אילן פרון כבר בשנת 2015. פרון, יליד תל-אביב ובן תערובת לאב נוצרי ואמא יהודייה, התאהב בפסיפס האנושי והמבני של השוק. "השוק 'יושב' במבנה באוהאוס מטורף, מוקף בבתים טורקיים ובשכונה מפוארת שלצערי הפכה עם הזמן לכישלון מפואר. אבל הצלחתי לראות את הפן הרומנטי של האזור, בהיבט האנושי, להבין את הפוטנציאל האדיר, ומבעד למשקפי היזם הקולינרי היה לי ברור שאני הולך לפתוח מסעדה ליד 'ארון חומרי הגלם'".
בהתאם לזאת ביסס פרון את מסעדת הדגים ופירות הים על מרכולתו של השוק וההיצע המקומי הטרי, על שפע גווני וריחותיו. בהלימה, תפריט המסעדה מושפע ומתחלף עונתית, והמנות היצירתיות זיכו את המסעדה בשבחים רבים והפכו אותה למוקד משיכה. מאז הספיק להעמיק את שורשיו בשוק והשיק את בר היין "חמרמורת", את חנות היין והתקליטים Piquette, ודירות אירוח Airbnbבאזור השוק. אחרי שנתיים וחצי שפרון היה שם כמעט בלעדי, האזור צמח משמעותית ומ-6 עסקים לפני כ-5-6 שנים, כיום יש בו כמעט 40 עסקים, עם תחרות קולינרית מרשימה.
אטרקציה קולינרית באווירת השוק
הפסיפס האנושי הרחב של העיר הגדולה הביא גם את היזם (והשורד האחרון בעונה השלישית של הישרדות) שי אראל לפתוח בשוק את "התאילנדית בשוק", מסעדה תאילנדית ולאחרונה גם בר תאילנדי, בסמוך לה. "פתחתי את המסעדה לפני שנה וחצי, והיא מגלמת את החלום האמיתי שלי להקים מקום פשוט וקסום, בהתאם למקור, ומבלי לרצות אף אחד", הוא אומר. "השפית התאילנדית וויסיטיני סאנגסוון מובילה עם בנה, השף גיא בלאו, את המטבח בלי לבצע התאמות מיוחדות לחיך הישראלי. קבענו תפריט קטן ומדויק, בן 10 מנות, בירות וויסקי תאילנדי, כיסאות ושולחנות פלסטיק, והפשטות הזו יצרה כאן מעין 'בלגן מאורגן' שמתאים בול לאווירת השוק".
המסעדה הקטנה הפכה שוקקת עד מהרה, והעובדה שאין למסעדה טלפון או אפשרות להזמין בה מקום מראש, גרמה ליצירת תורי ענק שמשתרכים ומתפתלים ממנה בשעות הצהריים.
"אני תמיד מתרגש כשאני שומע שאנשים מגיעים למסעדה מתל אביב, מאור יהודה, מצפון רמת הגולן. לבוא למסעדה כשאין אפשרות לשמור מקום מראש, במיוחד ממקומות רחוקים – זו בעיניי המחמאה האולטימטיבית", הוא אומר.
חלק מקסמה של המסעדה, שזכתה לשבחים ולהמלצות אינספור, הוא באווירה הקלילה והלא מחייבת, שמחברת את סועדיה, ביניהם מנכ"לים בכירים, שרים בממשלה, חיילים משוחררים וזוגות צעירים, לערכי פשטות ואפילו נוסטלגיה.
"יש כאן תמהיל עשיר ומדהים, והמשותף לכולם, הוא שאין כאן ציפייה למשהו מפונפן. כולם מגיעים לכאן באווירה משוחררת ונהנים מאותם הדברים", אומר אראל.
ההוד חוזר להדר
מתחם שוק תלפיות הוא חלק משכונת הדר הכרמל, שכינוייה המקוצר הוא שכונת הדר, מהשכונות הוותיקות והחשובות ביותר בחיפה, ורובע המגורים המרכזי בעיר. שכונת הדר, שכוללת אוסף של שכונות בתפר שבין העיר התחתית לכרמל, נוסדה בשנות ה-20 של המאה הקודמת כ"עיר גנים" בתכנון העל של האדריכל ריכרד קאופמן. עם השנים איבדה הדר מכוחה, והפכה לשכונה מוחלשת עם עסקים שננטשו, אולם כיום משקיעה העירייה מאמצים רבים לשקמה ולהפוך אותה לאזור מגורים אטרקטיבי.
"הדר הוקמה על ידי אנשי חזון כמו שבתאי לוי ומשה גוטל לוין, ומאז ועד היום היא מהווה חלק מרכזי בעיר", אומר טרנו. לדבריו, חזונה של העירייה, המתמקד בשילוב המסורת וההיסטוריה של חיפה עם חדשנות ומודרניות, הוביל להשקעה בשלל אטרקציות בלב השכונה, כמו התיאטרון העירוני, הספרייה המרכזית, גן בנימין, מוזיאון המדע, בניין העירייה, וכמובן שוק תלפיות, לצד מגוון רחב של עסקים. "אנחנו רואים חשיבות עליונה ביצירת מרחב חיים ידידותי ונעים, עם דגש על ביטחון אישי ושירותים מותאמים למשפחות ולצעירים, אשר יאפשרו חיים איכותיים ונעימים בשכונה", מדגיש טרנו. "לשמחתנו, החלה לאחרונה תנועה של צעירים וזוגות צעירים לחזור להתגורר בשכונה, לצד מהלכים של יזמי נדל"ן שזיהו את הפוטנציאל ועוסקים בתוכניות של התחדשות עירונית".
טרנו מסכם כי התקווה היא להמשיך ולהתפתח, תוך שיתוף עם התושבים והיזמים. "אנחנו, מצידנו, מגויסים לעזור ולהקל בענייני הבירוקרטיה ומלווים את היזמים יד ביד, החל משלב הרעיון ועד לתהליך הרישוי והקשר עם כל גורמי העירייה וגורמי חוץ – כדי להבטיח השקה חלקה ומוצלחת של הפרויקטים, לרווחתם של כל הנוגעים בדבר".
בשיתוף עיריית חיפה
