"אנחנו לא עובדים לפי טרנדים. לכן אנו לא מנסים להתמקד, למשל, בתחומי הסייבר או הביומד. מכיוון שאין בחיפה כל יתרון אמיתי על אזור המרכז, המודל שלנו הוא לבנות ולהיבנות על תשתיות וחברות עוגן שקיימות רק או בעיקר כאן". את הדברים הללו אומר ד"ר אודי גרף, יו"ר הי-סנטר - מאיץ החדשנות של עיריית חיפה. את הגוף הזה הקימה העירייה כדי להנביט אקו-סיסטם ליזמות טכנולוגית בעיר, להאיץ את הצלחתן של חברות הטכנולוגיה הקיימות בה תוך סינרגיה עם חברות עוגן ותשתיות שקיימות בחיפה.
כיום הדגש הוא על טכנולוגיות שקשורות למרחב הימי, מה שקרוי "כלכלה כחולה" - תחום שרלוונטי מאוד לעיר הנמל הצפונית. הגישה הזאת הביאה להצלחה מהירה ולהיענות גבוהה. בארבע השנים האחרונות קיבלה הי-סנטר כ-1,000 בקשות הצטרפות, מתוכן התקבלו לתוכנית 80 חברות, גייסה עבורן השקעות של 450 מיליון ש"ח ובנתה מועדון משקיעים הכולל 800 אנג'לים ולמעלה מ-250 שותפים אסטרטגיים, רובם מחו"ל. בניגוד לרוב החממות הטכנולוגיות, הי-סנטר אינה לוקחת הון ומניות מהיזמים בתמורה לסיוע.
ערך אמיתי ליזמים טכנולוגיים
"להי-סנטר אחוזי הצלחה חסרי תקדים בבחירת החברות לפורטפוליו, מכיוון שהיא פועלת רק במגזרים בהם לחיפה יש יתרונות מובנים שמאפשרים לה למצב את עצמה כמובילה לאומית", אומר גרף. "אנחנו לא מתחרים עם המרכז ולא מנסים לעשות עוד מאותו הדבר, אלא מחפשים היכן ישנם יתרונות אמיתיים בעיר. בעבר הוקמו בארץ חממות טכנולוגיות, אך רובן לא הצליחו לבנות אקו-סיסטם לטווח ארוך. לנו זה הצליח, במיוחד מאז שעברנו ממודל של חממה למודל של אקסלרטור (מאיץ). המודל הזה מביא ערך אמיתי ליזמים טכנולוגיים. הקמנו צוות מקצועי ואיכותי בעל מומחיות בטיפוח יזמות טכנולוגית בסביבת הון-סיכון. בחרנו חברות בדגש על שרידות לטווח ארוך. השקענו בהן כסף והכשרנו אותן לפעילות יזמית. בפרק זמן קצר מאוד הצלחנו להוכיח את אפקטיביות המודל".
תאר את המכניזם של המודל
"בהי-סנטר יש את התשתיות הרוחביות ועל גביהן אנו בונים את ההתמחות הוורטיקלית שבה לחיפה ולאזור הצפון יש יתרונות אמיתיים ויכולת לבסס את מעמדו ולהתמקם כמרכז הלאומי לתחום. אנו מנגישים את החברות למשקיעים, לחברות עוגן, למרכזי ידע ולשותפים עסקיים בארץ ובעולם. אנו מכשירים אנג'לים להשקעות הון-סיכון, מקיימים כנסים מקצועיים בינלאומיים, מסייעים ליזמים לאתר כוח אדם ייעודי, מנגישים מעבדות, יוצרים קשרים עם חברות עסקיות בארץ ובחו"ל, וכדומה. הי-סנטר פועלת בשמרנות עסקית ובראייה ארוכת טווח - והתוצאות נראות על פני השטח: זה ההחזר הכי מהיר וזריז על השקעות שחזרו בעקיפין לכלכלה העירונית. עקב בצד אגודל, בנינו אקו-סיסטם אמיתי ליזמים בחיפה. בעקבות החלטת הוועדה הבין-משרדית לניהול המרחב הימי של ישראל להכריז על חיפה כבירת הכלכלה הכחולה והחדשנות הימית – הקמנו לפני שנתיים את המרכז הלאומי לכלכלה כחולה. כבר היום אנחנו עומדים עם עשרים חברות בתחום ומתקשים מצליחים לעמוד בקצב בקשות ההצטרפות".
איתור פוטנציאל מסחרי לתחום הימי
השנה קלטה הי-סנטר גם את פעילותו של המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית לישראל, בניהולו של פרופ' שאול חורב. המכון כולל קשת רחבה של מומחי תוכן וחוקרים בכל הקשור למרחב הימי הגלובלי, העובדים בשיתוף פעולה בינלאומי עם מכוני מחקר ומוסדות אקדמיה מהמובילים בעולם ומקדמים המלצות ליישום פרויקטים לאומיים בדרגים מדיניים. "זהו חיזוק נוסף למגמת ההתמקדות בטכנולוגיה הימית וחיבור טבעי, שכן אנו גם עוסקים באיתור מחקרים יישומיים עם פוטנציאל מסחרי לתחום הימי ומסייעים ליזמים בנושא המסחור של אותם מחקרים אקדמיים", אומר גרף. "המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית הוא נדבך נוסף ומתבקש לתשתיות העוגן האידיאליות הקיימות בחיפה: ארבעה נמלים, מוסדות אקדמיה בעלות תשתיות מעבדה מפותחות, המכון לחקר ימים ואגמים, היחידה הארצית לשמירה על הסביבה הימית ורשות הספנות. עוד ממוקמות כאן חברות השילוח הימיות, המטה והבסיס של חיל הים ואקו-סיסטם טכנולוגי מפותח, הכולל את כל מרכזי הפיתוח של תאגידי הטכנולוגיה הגדולים בעולם".
עד כמה תחום הכלכלה הכחולה בכלל מרכזי בעולם הטכנולוגיה כיום?
"רבים לא מבינים עד כמה הוא רחב. הכלכלה הכחולה עוסקת במגזרים כמו אנרגיה, שאיבת פחמן, שימור אוקיינוסים, חקלאות ימית, ביו-טכנולוגיה, נמלים, חזית הים, ספנות ועוד. כבר לפני כעשור האיחוד האירופי הגדיר את התחום בחשיבות גבוהה. מאז הוא תפס תאוצה רבה וכיום הכלכלה הכחולה על גווניה מוערכת במחזור של למעלה מ-2.5 טריליון יורו בשנה - מה שהופך אותה דה פקטו לכלכלה השביעית בגודלה בעולם במונחי תמ"ג, כך שהמספרים מדברים בעד עצמם. אנחנו רוצים להגדיל את תחום הכלכלה הכחולה בישראל בכלל ובחיפה בפרט".
בסופו של דבר ההייטק הישראלי מתרכז במרכז, עם דגש על תל אביב והרצליה.
"אי אפשר לבנות את המדינה על תל אביב. זה לא נכון, זה לא טוב וזה לא יחזיק לטווח הארוך. לחיפה יש מספר יתרונות שאין לתל אביב והעבודה שאנחנו עושים מוכיחה שגם מחוץ למרכז אפשר להקים יזמות טכנולוגית שהיא חיה, בועטת ומתקדמת. הקמנו את המרכז הלאומי לכלכלה כחולה רק לפני שנתיים בסך הכל וכבר אנחנו מקיימים כנסים בינלאומיים מובילים בתחום, כשבתל אביב הקימו את מגזר ההייטק במשך שנים רבות. וזאת למרות שהי-סנטר פועלת בשלבי היזמות הקשים ביותר של חברות- ה-Pre-Seed וה-Seed, בהם החברות רק עושות את צעדיהן הראשונים. כך שאנחנו עוסקים בהנבטה ובהאצה, לא באקזיטים. אני מציע לבדוק אותנו עוד עשור. יראו פה תעשייה משגשגת עם התמחות ייחודית שמחוברת לעיר בכל מה שהיא עושה".
בונים תשתית לחברות הפודטק
הי-סנטר לא רק מסייעת ליזמים הטכנולוגיים אלא גם מאיצה את העסקים באזור העיר התחתית של חיפה, הנחשב כיום למרכז החדשנות של העיר. חלק מהכסף שמשקיע המיזם בחברות הוא למעשה החזר הוצאות על הכסף שהן משלמות על התשתיות בהן הן עושות שימוש. כך חוזר הכסף לעיר, עם דגש על אזור העיר התחתית. עם התממשות התוכנית לפתח את התשתית של חזית הים, בסיוע חברת אדני ההודית שרכשה את הנמל הוותיק של העיר - תשתלב פעילות הי-סנטר גם באזור זה. השאיפה היא לייצר בוסט משמעותי לכלל היזמות הטכנולוגית בחיפה.
"עוד אנו רוצים להוסיף בשנתיים הבאות מעבדת תשתיות לשירותי בינה מלאכותית, בשיתוף פעולה עם חברות גלובליות", מוסיף גרף. "הבינה המלאכותית הופכת לאחד המרכיבים החשובים בכל הפתרונות הטכנולוגיים ועלינו להשלים את השכבה הזאת מבחינת התשתיות הרוחביות של הי-סנטר".
באמת, מה עם כוונות להתרחב טכנולוגית אל מעבר לכלכלה כחולה?
"אנו בהחלט שוקלים כעת את שכפול המודל המצליח הקיים למגזרי התמחות נוספים (ורטיקלים). ההורטיקל הראשון שכנראה נעבוד עליו בשנתיים הבאות הוא פודטק, במודל שבנינו לכלכלה הכחולה. אנחנו רואים גם חובה להתגייס לעזרה לחברות פודטק מהצפון שנפגעו מהמלחמה ולדאוג להן לבסיס מוצק לעתיד. בנוסף, יש לנו תוכניות להקים בעתיד שני ורטיקלים נוספים, אך התכנון הוא לעשות זאת באופן מדורג, בשנים 2027-2029".
הזכרת את המצב המלחמתי. כיצד הוא השפיע על עבודתכם?
"המלחמה פוגשת אותנו, כמו את כל מגזר ההייטק, מול כמה מגמות מאתגרות. אחת מהן היא הצטמצמות היקף ההשקעות בסטארט-אפים צעירים. ישנה הצטמצמות בקשב של משקיעים להתחיל להיכנס למשהו חדש כאן. בספטמבר נערוך בחיפה כנס בינלאומי שני לכלכלה כחולה - את הראשון ערכנו לפני שנה והגיעו אליו משלחות מכל העולם - ואנו רואים שקשה מאוד להביא בתקופה הזו משתתפים לישראל. עדיין אנו מצליחים להביא את רוב אלו שאנו רוצים, אבל הסנטימנט בנוגע להגעה לכאן הוא בפירוש שונה. למזלנו, התשתיות שלנו חזקות ואנו מצליחים להתקדם, אך עדיין המצב המלחמתי מצמצם עבורנו אפשרויות שהיו פתוחות בעבר. אנו משתדלים לסייע לחברות שנאלצו לעזוב את הצפון ומחפשות מקומות חלופיים. מבחינת הסטארט-אפים עצמם וחלק מהיזמים שמובילים אותם - הגיוס למילואים מקשה מאוד על עבודתם. אנו משתדלים לתת את כל העזרה, כולל מציאת כוח אדם חלופי, אך התמשכות המצב מקשה מאוד על המשך הדרך. לשמחתי, עד עתה לא איבדנו אף חברה בה אנו תומכים, אך אם המצב יימשך עוד זמן רב - קשה לי להעריך מה יקרה בהמשך".
סיפורי הצלחה של הי-סנטר
Watchit: החברה פיתחה מערכת לבטיחות ומניעת התנגשויות בים לסירות קטנות ובינוניות, הכוללת חיישני סירה ואלגוריתמים מתקדמים מתעשיית הרכב לעולם השייט. הפיתוח מעריך כל הזמן את סכנת ההתנגשות, מייצר פעולה קריטית בזמן אמת וכך מבטיח בטיחות ומונע נזקים. החברה נכנסה למרכז הלאומי לכלכלה כחולה לפני כשנה וחצי, זכתה להשקעה של הי-סנטר ובמקביל גייסה למעלה מ-2.5 מיליון דולר (בתיווך הי-סנטר). החברה קיבלה תמיכה שוטפת בפיתוח העסקי, חשיפה למשקיעים וסיוע בהפצה ובהתקנות בחו"ל עם פרוץ המלחמה. עוד קושרה החברה לשותפים של הי-סנטר ביוון, למטרות סיוע בכוח אדם, התקנות, חיבורים ללקוחות בהולנד והצבה בכנסים בינלאומיים.
Bomvento: החברה פיתחה גישה חדשנית להפחתת גזי חממה: פתרון הכולל שימוש בטורבינות רוח לייצור אנרגיה נקייה ופוטוקטליזה להמרת N2O לחומרים הבלתי מזיקים N2 ו-O2. כך הופכות טורבינות רוח לנכסים דו-שימושיים המייצרים אנרגיה נקייה ומנקים את האטמוספירה מגזי חממה בו זמנית. החברה קיבלה מהי-סנטר סיוע צמוד בהליך בניית צוות, אפיון המודל העסקי וגיוס, לרבות חיבור למשקיע וליווי הליך ההשקעה מול המייסד. עוד קיבלה החברה תמיכה מלאה בנושאי שיווק ומיתוג, חיבור לגורמי אקדמיה מחו"ל (ביניהם אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה), למעבדות בארץ ולתעשייה המקומית.
Sealartec: החברה מפתחת מערכת רובוטית להשקה ושליה (Launch& Recovery) של כלי שייט בלתי מאוישים באמצעות טכנולוגיה מבוססת פטנט בתחום הרובוטיקה והאלגוריתמיקה. בתקופת השתתפות החברה בתוכנית הי-סנטר היא זכתה לליווי מקצועי, תמיכה פיננסית בשלבים הקריטיים, איתור משקיע וליווי בתהליך המשא
ומתן עד לגיוס הון מוצלח וסיוע בייצוב השדרה הניהולית.
Droxi: החברה פיתחה פלטפורמה חדשנית מבוססת בינה מלאכותית המקצרת את זמן הניהול של הרופאים ב-50%, ומאפשרת להם להגדיל משמעותית את מספר המטופלים ליום במרפאתם. צוות הי-סנטר ליווה את החברה בתהליך מרובה פגישות ודיונים, שהתמקד בהגדרת אסטרטגיית סבב הגיוס, ליווי תהליך המשא ומתן עם משקיעים וחידוד המודל העסקי ואסטרטגיית המכירות. בעזרת מועדון המשקיעים של הי-סנטר הצליח הצוות לגייס מעל ל-5 מיליון דולר. המוצר נמכר לרשתות בריאות אמריקאיות, המעסיקות אלפי אנשי צוותים רפואיים.
בשיתוף עיריית חיפה
