פרויקט הטילים המדויקים של חיזבאללה מדיר בשנים האחרונות שינה מעיני מקבלי ההחלטות של ישראל: היה ויתרחש מבצע צבאי משמעותי מול חיזבאללה (כמו למשל בעקבות פגיעה במתקני הגרעין באיראן) הרי שבמבצע זה צפויים להתעופף אל עבר ישראל אלפי טילים ביום, מה שיהווה אתגר שיא למערכות היירוט השונות. במיוחד הדברים אמורים בעשרות הטילים המדויקים שהארגון מחזיק בידו על פי ההערכות השונות. המשמעות לקיומם של טילים אלו ברורה: בידי חיזבאללה קיימת האפשרות לנסות ולפגוע בכל אתר חיוני בישראל – על אלו נמנים תחנות כח, אזור הקריה בתל אביב, אזור מפרץ חיפה על מפעליו וכמובן מתקני התפלת המים המספקים נכון להיום 80% ממי השתייה של מדינת ישראל.
"בשנים האחרונות אנו שומעים רבות על חשיבותו של הביטחון התזונתי הלאומי בשעות חירום, אך כמעט ולא נאמרה מילה על הפן הנוסף במשוואה האקוטית זו – שמירה על משק המים", אומר ברק הורביץ, מנכ"ל מעגן התפלה, מתקן התפלת המים המליחים הגדולה במדינה. לדבריו, "למתקני ההתפלה הקטנים קיימת חשיבות עצומה לא רק בימי שגרה אלא גם בימי חירום ועל אף ההבנה הזו הרגולטור מקשה מאוד על הקמתם של מתקני התפלה קטנים חדשים."
באיזה אופן הרגולציה מקשה עליכם?
"למשל, ישנם הרבה קידוחים שנעשו בעבר בהתיישבות הכפרית בפריפריה אבל הרגולציה מקשה על המפיקים הפרטיים לשמר אותם ולשאוב מהם מים. ההתנהלות מול המדינה מורכבת ומסורבלת ולכן הם נשארים סגורים, וזו בעיה. בסופו של דבר שעת חירום מתבטאת לא רק במלחמה אלא גם במצבי קיצון כגון אירוע טרור בו פוגעים בתשתיות מתקני ההתפלה, דליפת נפט ממכליות, שמזהמת את מי הים בסביבת אחד המתקנים הגדולים או דליפה לים מהאסדות. כך יהיה פרק זמן מסוים בו לא ניתן יהיה לשאוב ולהתפיל את מי הים באותו אזור. המדינה בונה על כך שאנו ומתקנים נוספים כמונו, נספק חלק מהמים החסרים באותם זמנים אבל כשאנו צריכים את הסיוע של הרגולטור, מתעלמים מאיתנו."
טוענים כלפיכם שמחירי המים שלכם גבוהים יותר ממתקני ההתפלה הגדולים
"צריך לזכור שמתקני המים הקטנים לא באים להחליף את מתקני הים הגדולים, הם בעצם רק תגבור עזר ופתרונות לבעיות נקודתיות בתפעול השוטף של משק המים. לכן לא ניתן לצפות שיהיו תחרותיים במחיר של מתקני הים הגדולים. אי לכך מדינת ישראל לא צריכה להסתכל עלינו רק בפריזמה של מחיר, כי זו ראייה צרה של המציאות."
חברת מעגן התפלה הוקמה ב-2002 והחלה למכור מים למדינת ישראל באמצע שנת 2004. בכך הפכה מעגן התפלה למתקן ההתפלה הפרטי הראשון שמוכר מים למדינת ישראל על פי צווי מכירה כאשר רק לאחר מכן הצטרפו גם מפעלי התפלת מי הים לסיפור. בראשיתה הוקמה החברה בשיתוף עם חברה אמריקאית ולימים נמכר חלקה לקיבוץ מעגן מיכאל בו ממוקם המתקן. נכון להיום פזורים בכל רחבי הארץ מתקני התפלה קטנים בין היתר בערבה, חוף הכרמל, כפר מסריק, נווה ים, מעגן מיכאל, ובעתיד גם בעמק הירדן. "אנו שואבים את מי התהום מהאקוויפרים כך שמדובר על מים שאם הם לא ינוצלו וישאבו בצורה מושכלת , יגיעו בהמשך לים ולא נוכל ליהנות מהם", מסביר הורביץ."
יישובים שסמוכים למשל למתקני התפלה לאורך רצועת החוף לא יכולים פשוט להתחבר למתקן ההתפלה הגדול הצמוד לחופה של העיר?
"מים זה לא חשמל ואם רוצים לחבר את היישובים הללו לאותו מתקן צריך להשקיע בזה הון רב. את המים צריך לדחוף על ידי משאבות ולהעביר בתשתיות של צנרות ארוכות וגדולות ועלויות השינוע יקרות מאוד. יתרונם של המתקנים הקטנים שהם גם מהווים פתרונות מקומיים וגם יכולים להפוך לפתרון החירום של משק המים בתקופות קשות. אבל בכדי להבטיח אספקה בטוחה בשעת חירום הרגולטור חייב לעודד ולתמוך במפיקים הקטנים בכל ימות השנה.
"בסופו של יום מדובר על מתקנים של יזמים פרטיים אשר הלכו וסיכנו את הונם לטובת מעשה ציוני של ממש", הוא מחדד, "המדינה צריכה להפנים את זה ולא לבקש מהם להתאבד כלכלית. אם חלילה מדינת ישראל לא תשכיל לשמור, לפתח ולהקים מתקני התפלה קטנים חדשים אזי קיים חשש שבמצב חירום בו ייפגעו כאן מתקני התפלה גדולים, ונגיע למצב של חוסרי מים לאזורים שונים בארץ. לכן הרגולטור צריך להסתכל על הדברים בצורה אחרת ולהתייחס למתקני ההתפלה כפרטיים כעל משק מים לשעת חירום."
Barak.Horvitz@mmmh.co.il
בשיתוף מעגן התפלה
