העלייה בתוחלת החיים בישראל מוגדרת כאחת ההצלחות הגדולות של מערכת הבריאות ושל מדינת ישראל. נתוני משרד הבריאות מלמדים כי בשנת 2020 מנו בני ה-65 ומעלה בישראל כ-1.1 מיליון איש, וההערכות הן כי בשנת 2040 מספרם יכפיל את עצמו. תוחלת החיים בישראל הסתכמה בשנת 2020 ב-80.7 שנה לגברים ו-84.8 שנה לנשים - נתונים מעודדים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבצדם גם דאגה. ככל שעולה תוחלת החיים, מתרחשת לרוב הידרדרות הדרגתית וממושכת בתפקוד ובמצב הבריאותי, שאליה נדרשת מערכת הבריאות כדי לשפר את איכות החיים של הקשישים ולדאוג להזדקנות מיטבית. על אף תפקידה המרכזי, מערכת הבריאות היא לא האחראית הבלעדית לשיפור ולתכנון המשך החיים.
חייהם של קשישים מושפעים ממערכת מורכבת של גורמים פיזיים, נפשיים וכלכליים, החל באתגרי בריאות וקושי בניידות ומיומנות פיזית שיורדת באופן טבעי, דרך תופעת הגילנות או הפחתה בהתרועעות עם חברים וכלה בהתמודדות עם צורך בביטחון כלכלי והכנות לעתיד. כדי לשמור על שנות הזהב זהובות ככל הניתן, יש דרכים שונות לסייע לבני הגיל השלישי.
כל מערכת תורמת בדרכה ליצירת סביבה תומכת, מכבדת ואיכותית. המשפחה והקהילה יכולים לעזור לקרוביהם לשמור על תחושת שייכות בעזרת פעילות קבועה. גם קורסים, סדנאות וחשיפה לתרבות ופנאי יכולים לתרום. במקביל חשוב שבני הגיל השלישי יזכו לעזרה בנושאים כלכליים ומשפטיים לעזרה, ושיעודדו אותם להשתלב בשוק העבודה בהתאם ליכולתם.
האתגר הבריאותי
האתגר המרכזי בגיל השלישי קשור בהתמודדות עם המצב הבריאותי, שמתערער כתוצאה משינויים טבעיים בגוף והופעת מחלות. הקהילה שמסביבם מציעה לעתים תוכניות לקידום בריאות ומניעת הידרדרות, קופות החולים מאתרות ביוזמתן גורמי סיכון, ובבתי החולים מרחיבים את התוכניות למניעת הידרדרות במצב הרפואי במהלך אשפוז.
בעיות בריאותיות אינן מוגבלות רק לבריאות הפיזית, אלא גם לבריאות נפשית. שינוי דרמטי כמו יציאה לפנסיה או אובדן של אדם יקר עלולים להשפיע משמעותית על המצב הנפשי. חלק מהקשישים נאלצים אף להתמודד עם ירידה ביכולת הקוגניטיבית, דיכאון, הפרעות שינה או חרדה.
מעבר מגורים לדיור מוגן, הפחתת המשימות היומיומיות או יחס לא הוגן כלפי מבוגרים עלולים להוביל לתחושות של אי נחיצות, ולכן שיחה עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים להקל על מצבו של הקשיש. פתרונות אחרים שעשויים לסייע כוללים שינוי באורח החיים, אם מבחינת שינוי תזונה וזניחה של הרגלים מוטעים או שליליים, ואם דרך איזון מערכות הגוף והנפש באמצעות רפואה אלטרנטיבית, במקביל לטיפול רפואי קונבציונלי. כל אחד בהתאם לצרכיו.
פן נוסף שנוגע למצב הרפואי של קשישים קשור בבני משפחתם. על חלקם מוטלת האחריות לעזור בטיפול בקרוביהם, בני הגיל השלישי, כך שהם מוצאים את עצמם מתמודדים עם הצורך לאזן בין הטיפול האינטנסיבי בקשיש או בקשישה לבין שאר המטלות היומיומיות שלהם. על מנת להקל עליהם, מועסקים מטפלים שעוזרים להם במהלך היום. בנוסף, בעלי מקצוע מיומנים בתחום, שמביאים איתם ראייה מערכתית, יכולים לכוון ולשמש מורה נבוכים בסבך הבירוקרטיה ואינספור האפשרויות הטיפוליות העומדות בפני הגיל השלישי.
האתגר הכלכלי
חוסר ביטחון כלכלי הוא אתגר נוסף שעמו מתמודדים בגיל השלישי. גם אם חסכו כל חייהם, לא ניתן לדעת כמה כסף נדרש בדיוק כדי לקיים איכות חיים ברמה גבוהה בטווח הארוך, ולכן מעת לעת עליהם להעריך מחדש את מצבם הכלכלי.
רבים מהקשישים שיוצאים לפנסיה חווים קשיים כלכליים. הסיבה לכך היא שהכנסתם החודשית מתבססת על קצבת פנסיה או ביטוח לאומי, שהן לרוב נמוכות מהשכר שהיה להם במהלך שנות העבודה. במקרים מסוימים כספי הפנסיה אינם מספקים, במיוחד אם העבודות לא הותירו הפרשות מספקות. בנוסף, עליהם גם להתמודד עם העלויות של שירותי בריאות ויוקר המחיה.
גם אם בגיל השלישי מצליחים לנהל את הכספים בצורה ראויה, לעתים קשישים נתקלים בחסמים טכנולוגיים, שכן חלק מנותני השירות פועלים בעיקר באמצעות האינטרנט — והגישה לנותני שירות היא באמצעות צ'אט בוט. לכן, כדי להעלות את המודעות לזכויות והטבות שמגיעות לגיל השלישי, כדאי לשקול פנייה לגורם מהימן או בן משפחה לקבלת עזרה ניהולית בתשלום חשבונות והכנת תקציב, ובמידת האפשר להיפגש עם יועצים פיננסיים. הדברים נכונים במיוחד בכל הנוגע להתנהלות מול מוסדות ממשלתיים ורשויות, ניהול כספי הפנסיה ואפשרויות המימוש שצה, כמו גם ניהול נכסי מקרקעין ונכסים נוספים שהצטברו במהלך השנים, במיוחד לקראת הליך הורשתם לדור הבא.
כיבוד רצונו של הקשיש
רשימת הדאגות הפוטנציאליות העומדות בפני קשישים עלולה להרתיע. עם זאת, כניסה לגיל השלישי יכולה לטמון בחווה איכות חיים ברמה גבוהה. בעמודים הבאים נפגוש את בעלי המקצוע שפועלים במטרה להקל על חלק מהאתגרים שהוזכרו ולעזור לגיל השלישי להבטיח המשך שגשוג, חיים נוחים, הנאה וכיבוד רצונו של הקשיש.
