בחודש מאי האחרון אישרו הרשות לחדשנות, משרד הבריאות ומערך הדיגיטל הלאומי מענק של 100 מיליון שקל לקופות ובתי חולים לצורך הקמת תשתיות מחקר במערכת הבריאות בישראל, וכדי להרחיב את שיתופי הפעולה בין ארגוני הבריאות לבין חברות הטכנולוגיה והסרטארט-אפים.
כיום בישראל פועלות כ-750 חברות הזנק ישראליות בתחום הרפואה. ברשות לחדשנות מאמינים כי העברת המענקים לאורך שלוש שנים, היא בשורה משמעותית הן למערכת הבריאות והן לחברות בתחום החדשנות הרפואית.
במסגרת המסלול ניתנת תמיכה לשלוש שנים לבניית התשתית לשיתופי הפעולה בין ארגוני הבריאות לבין חברות הסטארט-אפ, לרבות הקמת והרחבת יחידות ייעודיות הממוקדות ביצירת החיבור ויצירת סביבת עבודה מותאמת.
יעל רוזנברג היא ראש אגף מערכות ו-ICT בזירת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, שמלווה את היוזמה לעידוד שיתוף הפעולה בין חברות הסטארט-אפ לבין ארגוני הבריאות.
מה זה אומר בעצם תשתיות למחקר בבריאות?
"בבריאות, אחד מצברי הבקבוק היה בהנגשת המידע מתוך ארגוני הבריאות לתעשייה. כדי לעשות את זה בצורה סקיילבילית צריך להטמיע מערכות שיאספו את המידע ממערכות שונות וינגישו אותו גם דרך תשתיות מחשוב וענן, חדרי מחקר לתעשייה - גם למחקר פנימי וגם מחקר חיצוני כדי באמת לאפשר לעשות את הדבר הזה בסקייל, שיותר חברות יוכלו לגשת ולהינות מהמידע הזה".
עד כמה גבוה הביקוש מצד חברות הסטארט-אפ לשיתוף פעולה עם קופות ובתי החולים בישראל, שמחזיקים בנכסים בתחום הידע הרפואי והמידע הדיגיטלי שתועד לאורך עשרות שנים?
"התוכנית הזאת הייתה מיועדת באופן ספציפי לארגוני הבריאות. הכסף מיועד לארגוני הבריאות, על מנת להקים את התשתיות. אבל מתוך שיחות עם נציגי החברות אנחנו מבינים שמדובר גם בצורך שלהם. אחד הפערים, טרם הכניסה לתוכנית, היה הזמן בין השלב שהחברות ניגשו לארגוני הבריאות לבין השלב שארגוני הבריאות סיפקו את הדאטה. היקף המידע שהיה נגיש לחברות היה מצומצם יותר והמענק מיועד לארגוני בריאות כדי לאפשר סטארט-אפ בהמשך. אז למעשה, המענק מאפשר לארגוני הבריאות להשקיע בצורה מסודרת בתשתיות וגם בכוח אדם דרך, במחשוב ואיסוף הדאטה והנגשתם. אנחנו באמת מקווים לראות את התעשייה מתפתחת, ב-2018 היו כשלושים חברות, ב-2020 היו כמאה ועכשיו אנחנו מקווים לראות סקייל משמעותי וגדול יותר של חברות שיוכלו ליהנות מהמידע הזה".
באיזו מידה התוכנית תומכת בקידום תשתיות בבתי חולים שאינם מבין הגדולים שנמצאים במרכז?
"זה באמת חלק משמעותי מהתוכנית. דרך אגב, כעובדת ממשלה זה היה מאוד מרגש לראות שלושה גופים עובדים יחד: משרד הבריאות, משרד הדיגיטל ורשות החדשנות, כשכל גוף דאג למה שהוא צריך לדאוג. משרד הבריאות באמת רצה לראות שמגוון ארגוני הבריאות ששותפים לתוכנית הולכים ועולים. דרך אגב, היה גם האינטרס מצד רשות החדשנות כדי שיהיה מגוון מקורות מידע שונים לתעשייה. בסוף, תחרות היא גם דבר בריא, אז באמת רצינו להרחיב. זאת הייתה אחת המטרות של התוכנית".
אם לבחון לפני הביקוש הרב מצד החברות ההזנק לשיתופי הפעולה עם ארגוני הבריאות בישראל, נראה שהתוכנית מצליחה לתת שורה של פתרונות פורצי דרך למערכת הבריאות.
"חד משמעית. היכולת להנגיש הרבה מידע מביאה להרבה חברות יכולת להשתמש במידע. יש כאן מידע שהוא חדש כמו מידע גנומי שמונגש במסגרת התוכנית הזאת, מידע ספציפי, גריאטרי, פתולוגיות ספציפיות. אז גם מגוון המידע הולך, גם מגוון החברות שמנגישות את המידע, ארגוני הבריאות שמנגישים את המידע, עולה משמעותית בזכות התוכנית".
לדיווחים נוספים מתוך האולפן השקוף > הכנסו
בשיתוף גיליאד ו- HealthIL
