כמחצית מחברות הסטארט-אפ שנפתחו העשור האחרון לא הצליחו לשרוד. כאשר מדובר בסטארט-אפים בתחום הרפואה, האתגר מורכב עוד יותר. אמנם בשנים האחרונות, ובפרט לאחר מגפת הקורונה, זינק היקף הפעילות של חברות סאטרט-אפ אך הן עדיין נאלצות להתמודד עם לא מעט אתגרים מורכבים.
יואב פישר, ראש תחום חדשנות טכנולוגית ב- HealthIL, התארח באולפן השקוף במסגרת HealthIL Week. פישר אמון על החזון של קידום חדשנות בבריאות באמצעות עבודה משותפת בין גורמים רלוונטיים, הם גופים ממשלתיים, מערכות בריאות, תאגידים וסטארט-אפים. שיתופי הפעולה במטרה לפתח טכנולוגיות פורצות דרך, הובילו לכך שבמהלך שש השנים האחרונות התקיימו בישראל יותר מ-800 פיילוטים בין סטארט-אפים לבין ארגוני בריאות. כיום, כמי שעיקר פעילותו עוסקת בהתאמת סטארט-אפים לארגוני בריאות, פישר מכיר מקרוב את החסמים שעדיין מונעים מהפתרונות המתקדמים שמציעות החברות ההזנק הישראליות, להפוך לחלק משגרת הצוות הרפואי והמטופלים.
מהם החסמים המרכזיים שניצבים כיום ומונעים את הרחבת הטמעת פתרונות טכנולוגיים במוסדות הרפואיים? האם אתה סבור שישנה הבנה מעמיקה באשר לאתגרים מצד בעלי העניין המרכזיים?
"כל תחום יש לו את המורכבות שלו. בבריאות אנחנו פוגשים מספר גורמים בו זמנית - יש הרבה שחקנים שיש להם אילוצים ואינטרסים כלכליים מנוגדים. יש תהליכים רפואיים שצריך לקחת בחשבון ויש רגולציה. בנוסף, יש שינויים מאד משמעותיים מחוץ לישראל, טרנדים רפואיים, שגם כן משפיעים וכל הדברים ביחד יוצרים מורכבות. פוגשים הרבה סטארט-אפים מעניינים שיש להם פתרון לאתגר קליני, אבל תמיד יש את השאלה מי משלם עבור הדברים האלה. המימון הוא אחד החסמים העיקריים, וגם התשתיות והפער בין איך שמערכת הבריאות עובדת בישראל ומחוץ לישראל.
"יש לי סיבות לדאגה בנוגע לתמיכה הממשלתית. בסופו של דבר המוסדות שתומכים, כמו הרשות לחדשנות, הם מוסדות ממשלתיים שצריכים את הגיבוי והתמיכה התקציבית והפוליטית ויש גורמים כרגע שאולי לא מבינים את החשיבות של שימור המוסדות האלה. אנחנו מדינה קטנה, אין לנו הרבה מה למכור לשאר העולם חוץ מהון אנושי".
אמנם קיימת תמיכה ממשלתית רחבה בשלב הפיילוט הראשוני, אבל אתם עדיין נתקלים בקשיים בשלב ההטמעה בארגונים הרפואיים. איפה נעוץ הפער?
"בפיילוט הראשוני יש גיבוי ממשלתי שזה נהדר ברמה הלאומית, אבל מה קורה אחרי כן? מישהו צריך לממן את שאר התהליך, ושאר התהליך הוא ארוך ולא מיידי. לא מטמיעים מיד אחרי פיילוט - יש עוד אישורים, עוד בדיקה, התכנות של רובוסטיות - זה גם כן דורש תמיכה".
עד כמה נבדקת ההיתכנות הכלכלית בשלב הפיילוט, לעומת הוכחת חדשנות רפואית או טכנולוגית?
"הסטארט-אפים שעכשיו מפתחים יגיעו לשלב של מסחור פוטנציאלי בעוד 3, 5 או 10 שנים וגם אז צריך להוכיח התכנות כלכלית בעתיד - וזה גם כן קשה, להוכיח מה החזון ולאן העולם הולך ומי ישלם על הדברים האלה".
כיצד היית מאפיין את מוקדי העיסוק בחדשנות בישראל לעומת ארצות הברית?
"אנחנו לא באותו סדר גודל כמו בארצות הברית אבל בהחלט יש בישראל ערך מוסף כמקום שאפשר להתחיל איתו, בעיקר בעולם הבריאות. הרבה ארגוני בריאות פה פתוחים ורוצים עם כוונות טובות להטמיע פיילוטים - נכונות שאנחנו לא מזהים במדינות אחרות. אני אופטימי גם לגבי שאר התחומים של חדשנות בישראל, יש פה דברים מאד מניבים ואנשים מאד מוכשרים שיכולים לפתח דברים באיכות מאד גבוהה. כמובן שאנחנו מקום קטן וכולם צריכים להבין איך זה מתברג מחוץ לישראל".
לדיווחים נוספים מתוך האולפן השקוף > הכנסו
בשיתוף גיליאד ו- HealthIL
