ד"ר עו"ד (אברהם) אבי מוזס-כרמל, המנהל האקדמי של בית הספר לגישור של האגודה למען הלהט"ב ובין מקימי הקליניקה למשפחה על שם אמיר פרישר גוטמן, הוא איש רב פעלים. עו"ד מוזס-כרמל חוקר, כותב ופועל למען זכויות המשפחה הלהט"בית בישראל.
"התחלנו את הפיילוט לקליניקה למשפחה גם תוך אימון מגשרות וגם לטיפול בכוחות עצמנו", הוא מספר. "ביקשנו להציב את הטיפול הסוציו-פסיכולוגי עם גישור ורוב הפגישות נעשו פעם בחודש בשיתוף אנשי מקצועות הבריאות הנפש, מגשר ועורך דין. קבוצת המייסדים שלנו מונה שמונה אנשים, ויחד ערכנו טיפולים שמשלבים גישור בטיפול זוגי".
הקליניקה הוקמה לאחרונה הודות לתרומת הקרן על שם אמיר פרישר גוטמן ז"ל ועתה החלו להעסיק במקום עובדים בשכר, תוך יישור קו בין המחלקה המשפטית ושירות הגישור תוך מתן מעטפת כללית. "המטרה שלנו היא לייצב את המשפחה הלהט"בית. אנחנו ניגשים לבעיות הללו בגישה של חדר מיון, כדי לתת למשפחה את כל הכלים שעומדים לרשותנו".
הקליניקה מקבלת מימון נוסף מהמדינה, ממשרד הרווחה, ולאור הצלחת הפעילות עומדת להפתח קליניקה נוספת בחיפה ובעתיד יפתחו קליניקות גם בבאר שבע ובירושלים, כדי לשרת את המשפחות הלהט"ביות בכל הארץ.
אתיקה של פונדקאות
עו"ד מוזס-כרמל מלמד וחוקר את נושא האתיקה בפונדקאות. במסגרת מחקר תיאורטי שהוא עושה, הוא בוחן מקרי פונדקאות במדינות שונות. "אנחנו מגלים בעיות חמורות שנגרמות לנשים פונדקאיות. דוגמאות לכך אפשר למצוא במקסיקו ובהודו, שם נוקטים בשיטת הפריה שיש לה תוצרים כגון בעיות של דיכאון ובעיות נפשיות לטווח ארוך. יש קבוצה שלמה של נשים שבריאותן נפגעה לכל חייהן כתוצאה מהיותן פונדקאיות.
"בעיה נוספת היא שבתרבויות מסוימות המשפחה מכריחה של האישה להיות פונדקאית. זו לא החלטה אישית שלה, אלא לחץ משפחתי, כפי שקורה למשל בהודו. אם הנשים הללו לא יהיו פונדקאיות, הן תזרקנה מהמשפחה".
כלומר, פונדקאות פוגעת בנשים מסויימות.
"הרבה נשים ברמה סוציו-אקונומית מסוימת היו פונדקאיות, והן היו בקבוצות הסיכון הכי גבוהות. פונדקאות בצורה הזאת פוגעת בנשים. אפילו פונדקאות אלטרואיסטית אצל אישה עם ארבעה ילדים שראתה בטלויזיה מישהי שרוצה ילדים, ונוצר ביניהן קשר, גם במיקרה כזה לא מדובר באלטרואיזם אלא בפרסום. הדבר תלוי בהסתכלות החברתית על האישה כחיובית. חשוב להבהיר שפונדקאות אינה תמיד כזאת. היא לא צריכה להיות תלויה במישהו או במשהו. פונדקאות לא אמורה להיעשות תוך לחץ משפחתי או צרכים כלכליים או פרסומיים".
MARRIAGE BY PROXY
בנסיונות למצוא דרכים לייצב את המשפחה הלהט"בית פונה עו"ד מוזס-כרמל למצוא פתרונות במחוזות רחוקים לדוגמת מקסיקו, שם זוגות להט"בים יכולים להתחתן על ידי שליחים. בית המשפט העליון בישראל אישר בעבר נישואים כאלה. עו"ד מוזס-כרמל (mozescarmel.co.il) הוא בין היחידים בישראל שמטפל בנישואים להט"בים על ידי שליח. "יש לי מערכת קשרים של עשרות שנים עם מקסיקו", הוא מסביר. "השליחים עומדים בפני השופט עם המסמכים של בני הזוג. היום, בגלל הקורונה, הזוגות יכולים להופיע מול השופט בזום, אבל השליחים הם אלה שאחראים להופיע בבית המשפט מול השופט".
מחקרים חוצי יבשות
נוסף לכל זאת, עו"ד מוזס-כרמל חוקר מקרים מסוימים במדינות בהן קיים מידע לגבי נישואים להט"ביים ארוכי טווח ומנסה להקיש ממקרים אלה לגבי נישואים מודרניים.
מה קורה למשפחות להט"ביות בהשוואה למשפחות מסוגים שונים?
"המחקרים שמצאתי בשבדיה משווים בין משפחה הטרונורמטיבית, הומוסקסואלית או לסבית. מחקר מינואר 2020 בשוודיה מצביע על מידע שנאסף מ-95 עד 2012. אלה תאריכים חשובים כי ב1995 יצא חוק הזוגיות האזרחית וב-2008 עבר חוק הנישואים. אלו שני תאריכים היסטוריים שהיו להם השפעה. מצאתי שהמשפחה הלסבית נמצאת בסיכון הגבוה ביותר. אפשר לראות באופן ברור שהמשפחות ההומואיות דומות ברמת הסיכון למשפחות הטרונורמטיביות באותה רמה של גירושין ונישואין בעוד שבקרב המשפחות הלסביות, מההתחלה ניתן למצוא רמה יותר גבוהה של גירושין. השאלה היא למה הן נמצאות בסיכון גבוה יותר? המחקרים מצביעים על רמת אלימות גבוהה במשפחות הלסביות ביחס למשפחות האחרות משום שהיציבות הכלכלית משפיעה. מלחמות על ילדים משפיעות גם הן, מי האמא המובילה והראשית ומי האמא המשנית והחורגת. עדיין לא ברורה כל התמונה וכל המשתנים העיקריים לסיבה, אבל הבעיות ניכרות".
