העמותות בארץ פועלות בדרכים שונות ומגוונות להשגת מטרות שונות, ב-11 תחומים המסווגים לפי הקריטריונים הבינלאומיים המקובלים. לפי שנתון העמותות לשנת 2018, רשומות בארץ כ-36 אלף עמותות, וכ-16 אלף מתוכן הן עמותות פעילות. בכל שנה נרשמות בממוצע בין 1,500 ל-2,000 עמותות חדשות, המחויבות לפעול במסגרת המטרות המוצהרות בתקנוניהן.
מרבית העמותות עוסקות, כך לפי השנתון, בתחום הדת – 36%; 24% מהעמותות עוסקות בתרבות, בספורט ובפנאי; כ-18% עוסקות בחינוך ובמחקר; כ-11% מעניקות שירותי רווחה; וכ-4% מתמקדות בבריאות.
פעילותן של כרבע מהעמותות הישראליות ארצית, 22% מהעמותות פעילות באזור ירושלים, 20% מהן פעילות באזור המרכז, 9% פעילות באזור הצפון ו-10% בדרום.
בסך הכל מועסקים בעמותות השונות כ-630,000 עובדות ועובדים – כמעט מחציתם בעמותות העוסקות בחינוך ובמחקר ורק 6% מהם בעמותות הפעילות בשדה הדת. העמותות נעזרות בכ-710,000 מתנדבות ומתנדבים, מרביתם בתחומי הרווחה, החינוך והמחקר.
כל עמותה יכולה לתת שירותים לקהל יעד מסוים, או למגוון קהלי יעד. למשל, 6,400 עמותות נתנו שירותים לבני ישיבות ולאברכים בשנת 2018, כ-4,000 עמותות נתנו שירותים לילדים ולנוער, 582 עמותות סייעו לניצולי שואה, כ-1,700 עמותות התמקדו בפעילות התומכת באנשים עם מוגבלויות ו-62 עמותות שירתו בעלי העדפה מינית מסוימת.
כמחצית מהעמותות, כך לפי השנתון, עוסקות במתן שירותים, כרבע מהעמותות מעניקות מלגות או תמיכה כספית ליחידים, ואילו האחרות מתמקדות בהפעלת מנגנוני מתנדבים, בייעוץ ובייצוג, בהשאלת ציוד או במכירתו, במימון או בביצוע מחקרים, בתמיכה כספית לארגונים, בסנגור ובשדולה.
ומה באשר להכנסות?
93.4 מיליארד שקל הכניסו העמותות שדיווחו על פעילותן בשנת 2018. 41% מההכנסות התקבלו מהמדינה – באמצעות תמיכות והקצבות או במכירות; 37% מההכנסות התקבלו ממכירות לגורמים פרטיים; כ-13% התקבלו מתרומות מהארץ, וכ-9% – מתרומות מהעולם.
56% מההכנסות נובעות ממענקים (מהמדינה ומתרומות) ו-44% נובעות מהכנסות עצמיות (מכירות לגורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים). 57% מההכנסות מהמדינה התקבלו בעמותות חינוך ומחקר ו-9% בעמותות שירותי רווחה; כרבע מהתרומות מהארץ התקבלו בעמותות דת, וכרבע נוסף – בעמותות חינוך ומחקר; 27% מהתרומות מחו"ל ניתנו לעמותות פילנתרופיה והתנדבות ו-18% מהן ניתנו לעמותות חינוך ומחקר.
נתון שכדאי להתעכב עליו מראה ש-10% מהעמותות הן בעלות ההכנסה הגבוהה ביותר – הן אוחזות ב-84% מההכנסות של כלל העמותות, ואילו העמותות הנותרות, שהן, כאמור, 90% מהעמותות הקיימות בארץ – אוחזות ב-16% בלבד מסך ההכנסות הכולל.
העמותות מחולקות, לפי הכנסותיהן, לשלוש קבוצות גודל: כ-8,250 עמותות קטנות, כ-6,600 עמותות בינוניות וכ-1,650 עמותות גדולות. העמותות בשלוש הקבוצות נבדלות בהיבטים שונים של פעילותן; למשל, ככל שעמותות גדולות יותר כך הן ותיקות יותר בשנים, בממוצע.
כמו כן, אף על פי שמחצית מהעמותות הן עמותות קטנות, כלומר שהכנסתן השנתית נעה בין 0–400 אלף שקל, הן אוחזות באחוז אחד בלבד מסך ההכנסות הכולל. זאת בתמונת ראי לאחוז העמותות הגדולות ביותר, האוחזות ב-51% מההכנסות.
את המצב הזה מבקשות לשנות חברות שונות, העוסקות בייעוץ ובליווי לעמותות וארגונים חברתיים בכל הקשור לגיוס כספים.
הכסף, מסבירים העוסקים בתחום עליהם תוכלו לקרוא בעמודים הבאים, קיים – הן בידי תורמים פוטנציאליים, שמוטב לראות בהם משקיעים ומשפיעים חברתיים, הן בידי הממשלה; החוכמה היא להכיר את מקורות המימון האפשריים השונים, לא להסתפק במקור מימון יחיד, להכיר היטב את הגורמים שאליהם פונים, לפנות אל הגורמים הנכונים בזמן הנכון ולדייק ככל האפשר את הפנייה עצמה.
אחד השינויים שמגפת הקורונה העולמית האיצה הוא כמובן השימוש בדיגיטל. בשנתיים האחרונות התברר כי אפשר לקיים אירועי התרמה וירטואליים, ופגישות זום נעשו עניין שבשגרה, גם עם תורמים פוטנציאליים. לכן, אומרים המומחים, עמותות המבקשות להצליח ולהגדיל את הכנסותיהן ואת השפעתן צריכות גם להבטיח נוכחות דיגיטלית ולפתח פלטפורמות מתאימות. "לפני הקורונה העמותות והציבור לא שמו דגש על גיוס תרומות דיגיטלי. כשפרצה המגפה עלה חשש בקרב כל העמותות שגיוסי התרומות ייפגעו. כתוצאה מכך, נעשתה פנייה חדה אל המרחב הדיגיטלי", מסביר יונתן בן דור, מייסד ומנכ"ל ישראל תורמת. "בסקירה של השנתיים האחרונות, אנחנו רואים שהתרומות המקוונות עלו ביותר מ-200%. גם מספר התרומות הוכפל וסכום התרומה עלה ב-60%".
עוד אומרים המומחים שאנשים וחברות תורמים לעמותות ממניעים שונים – לפעמים מדובר בנושא שקרוב ללבם ברמה האישית, ולפעמים התרומה קשורה לרצון לקדם אג'נדות. מגייסי כספים שאינם מודעים לזה או שאינם מבינים את זה – מבזבזים זמן ואנרגיה. רבות מהעמותות גם אינן מודעות לכך שהן יכולות לקבל כספים מוועדת העזבונות, מתמיכות מדינה, מקרנות ממשלתיות, מקרנות בארץ, מקרנות בחו"ל, מהקרן הקיימת לישראל, מהרשויות המקומיות ועוד. התמיכות הללו מוענקות פעם בשנה, בפנייה יזומה או באמצעות קול קורא המופץ על ידי אותו גוף.
