לצד ההון האנושי, המידע נחשב כיום לנכס החשוב ביותר לארגון, ללא קשר לגודלו או לתחומו. הוא משמש כבסיס לקבלת החלטות, לפיתוח אסטרטגיות, לשיפור תהליכים והתייעלות, לניהול סיכונים ולחיזוק קשרים עם לקוחות.
ניהול הדאטה הוא עניין מאתגר במיוחד. אחד מהם הוא הצורך של הארגון לגשר על פני מערכות מידע שונות - למשל, הדאטה סנטר המקומי והענן - אך גם לשלב מקורות מידע חיצוניים ולהפוך אותן למערכת מידע רציפה אחת, שאפשר לחלץ ממנה תובנות עסקיות ולהפיק ממנה ערך מקסימלי.
כאן נכנסת לתמונה חברת NetApp המובילה את רעיון ה- Intelligent Data Infrastructure, שהינו פתרון מקיף המאפשר לארגונים לנהל את נתוניהם בצורה יעילה ואינטליגנטית יותר. פתרונות NetApp משלבים אחסון נתונים מאוחד, שירותי נתונים משולבים ופתרונות CloudOps, וכל זאת תוך שימוש בבינה מלאכותית (AI) כדי למקסם את הביצועים, האבטחה והיעילות.
"היכולת שלנו לאסוף מידע ממקורות שונים, לנתב אותו למקום אחד, להריץ עליו אנליטיקה ומודלים בענן, לאפשר שיתוף שלו בין גורמים מעוניינים, תוך שמירה עליו, ולאחר מכן להחזיר את תוצרי האנליטיקה לארגון, עומדת בבסיס המערכת שלנו", מסביר שלומי פרייס, מנכ"ל NetApp ישראל.
"חשוב למשל על רופא בבית חולים הרוצה לבצע מחקר על תאי סרטן", הוא מדגים את היישום בפועל של המערכת. "הוא יכול כמובן להסתפק בחולי הסרטן בבית החולים בו הוא פועל, אבל זה יהיה מידע חלקי ולא מייצג. לעומת זאת, אם הוא ישתף את המידע עם ארגוני רפואה אחרים בענן, לאחר שעבר התממה (הסתרה או הצפנה של נתונים אישיים של נבדקים), הוא יאפשר בכך לעוד רופאים, מבתי חולים אחרים, להוסיף את הנתונים שלהם ולבצע על כולם אנליזה ולהריץ עליהם מודלים מחקריים. בכך הוא יגדיל את טווח אוכלוסיית המחקר ויבטיח את מהימנותו. זה בדיוק מה שאנחנו יודעים לעשות".
"יש גם את הצד הכלכלי", מוסיף ארז גל-חן, ה-CTO של NetApp ישראל. "להריץ יישומים חזקים על מערכת מחשוב מחייבים יכולות Compute חזקות שעולות הרבה מאוד כסף. במקום לרכוש מערכות יקרות רק כדי להריץ מודל מחקרי פעם בחודש, אפשר להזין את המידע הרלוונטי לענן, להריץ שם ניתוחים ומודולים ולהחזיר את תוצאות המחקר בלבד חזרה לארגון. זה משתלם הרבה יותר מבחינה עסקית ומייצר חיסכון תפעולי. החיסכון הוא כפול: גם בעלויות התשתית המקומית וגם בעלויות הענן שאותו רותמים בתרחישים ספציפיים.
"למעשה, השימוש בכלי AI מאפשר למנהלים לשלוט על המשאבים - הם יכולים להחליט מה להעביר לענן ומה לא, מה לאפסן ומה להחזיר, לעבוד במקביל, או להעביר נתונים לענן לזמן מוגבל", הוא מוסיף. "זה מתבטא גם בעלויות. בסוף, אחסון מידע בענן הוא עניין יקר. היה לנו מקרה של חברה ששילמה - שים לב - 540 אלף דולר לספקיות הענן שלה בחודש! הם הגיעו אלינו ואני מעריך שנוכל להוריד את רמת ההוצאה המטורפת הזו לפחות בחצי".
האצה עסקית
כל זה, מדגישים פרייס וגל-חן, לא היה אפשרי ללא הדור החדש של כלי בינה מלאכותית. בעוד הדור הראשון של ה-AI יושם על נתונים מבוזרים באיים, והוא נשאר בגבולות האיים הללו, הדור החדש של כלי AI מסוגל לשתף את הדאטה, או את התוצרים של ניתוח הדאטה, בין ארגונים שונים, או בין מערכות הארגון בדאטה סנטר למערכותיו לענן. היכולת הזו הופכת את המעבר לענן לממוקד יותר, מושכל וחסכוני ומאפשר ליהנות מיכולות הענן ללא חרטה, כי המעבר נעשה לפי צורך והוא הפיך. הם גם מצטטים מחקר שוק חדש, שנערך על ידי IDC בשיתוף NetApp ומגלה כי עד 20% מיוזמות AI נכשלות ללא תשתית נתונים חכמה.
"NetApp פיתחה את תפישת Cloud Connected AI וכעת הוסיפה יכולת זאת לסרטיפיקציית OVX של אנבידיה ועל בסיסה יכול כל ארגון לאסוף נתונים בענן, להעביר אותו לדאטה סנטר המקומי, לבצע עיבודי AI ולהחזיר לענן - ולהפך", מסביר פרייס. "שיתוף הפעולה שלנו עם אנבידיה מאפשר לנו למנף את היכולות של הבינה המלאכותית, הביג דאטה והענן - שלוש מהפכות שהגיעו לרמת בשלות גבוהה ויש זיקה ביניהן - ובכך לאפשר לחברות וארגונים האצה עסקית, התייעלות וחיסכון".
גיבוי חזק והתאוששות מהירה
אתגר נוסף הכרוך באחסון וניהול הדאטה הוא אבטחת המידע. הגידול במתקפות הסייבר בכל העולם והעובדה שישראל מטורגטת יותר ויותר מאז השבעה באוקטובר, מעצים את האתגר. כאן התרומה של ה-AI היא דרמטית וקריטית. "בעזרת כלי ה-AI שמוטעמים ומובנים בתוך מערכות האחסון שלנו, אנחנו יודעים להגן על המידע ולמנוע קידוד ונעילה שלו. בכך אנו משיגים מטרה כפולה: משחררים את הארגון מהצורך לשלם כופרה ומחזירים אותו לפעילות במהירות", מדגיש פרייס.
מה יודעים כלי ה-AI לעשות?
"בהיותם מערכות למידה אוטונומיות ואוטומטיות הם יודעים לזהות את דפוסי הפעולה של ההאקרים ולזהות את האיומים, כולל האיומים החדשים והמתקדמים ביותר שאינם מוגדרים בבנק האיומים, ולטפל בהם בזמן אמת. בכל פעם שהם עולים על איום חדש - הם מתריעים עליו ומוסיפים אותו למודיעין האיומים".
"לאחרונה, NetApp התחילה לשלב יכולות AI מסוג זה במערכת האחסון בעלות רישוי ONTAP One, שרובם המוחלט של הלקוחות מחזיקים בו ממילא, וגם הכרזנו על שורת פתרונות חדשים המשדרגים ללא היכר את היכולת להתמודד בזמן אמת עם מתקפות כופרה", מוסיף גל חן.
למשל?
"למשל, פתרון הניהול BlueXP, שמשלב יכולות הגנה חדשות בפני מתקפות כופרה ויכול להיות מיושם על מסדי נתונים, אחסון בענן ובדאטה סנטר, מערכות אחסון ועוד. אחד מיכולות BlueXP הוא שירות BlueXP-DR המאפשר תהליך התאוששות מהיר מאסון של שרתים וירטואליים בין דאטה סנטרים של הלקוח, בין דאטה סנטר של הלקוח לענן ובין הענן לדאטה סנטר. פתרון נוסף הוא SnapCenter 5.0 להגנה על אפליקציות. הוא מאפשר למנוע מחיקה של גיבוי מידע אפליקטיבי, אפילו כאשר הכופרה הצליחה להשתלט על סיסמאות מנהלי המערכת.
"נושא הגיבוי הוא קריטי", מדגיש גל חן. "בסוף השאלה היא כמה מידע אני מאבד בגיבוי ומהו שיעור ה-RTO? כלומר, זמן ההתאוששות. ארגונים קמים ונופלים על זה. המערכות שלנו מאפשרות גיבוי קבוע - בענן, בדאטה בייס, בשרתים - טיפול נקודתי באזורים שנפגעו, תוך כדי תחקור האירוע, וחזרה מהירה לשגרה. למעשה, אנחנו משכפלים את האזור הנגוע וירטואלית כדי לאפשר לחוקרים לחקור מייד ולא להמתין עד שבוע ימים להשלמת החקירה. דבר נוסף וחשוב הוא האפשרות לתרגל מצבי תקיפה ולהגיע אליהם מוכנים. זה שווה זהב לחברות ולארגונים".
פרייס: "הצעת הערך שלנו בסייבר מדגימה את מכלול היכולות שלנו ואת האופן שבו אנו רותמים את כלי ה-AI לטובת הלקוחות כדי להבטיח להם חוויית שימוש טובה ביותר בכל הקשור לניהול המידע, כולל אחסון המידע, אבטחת המידע, שינוע המידע ואנליזה על הנתונים, והכל באופן חכם ויעיל כלכלית".
בשיתוף NetApp ישראל
