"הצעד ראשון לשיפור המצב הקיים הוא בשינוי הגישה. שינוי הגישה מתחיל בניהול שיח כלכלי בין בני המשפחה"
על אף שדומה כי ברור לכל, שכלכלת המשפחה אינה מתנהלת מעצמה, מסתבר כי מרבית המשפחות (משקי הבית) מתנהלות כך שהעסק הנקרא 'הבית' אמור להתנהל באופן עצמאי ללא שליטת בני המשפחה.
כך למשל, משפחה מבצעת רכישות ומוציאה כספים על קניות - פעולות הנעשות ללא כל בקרה, ובסוף החודש המשפחה מופתעת בכל פעם מחדש איך הוצאו יותר כספים ממה שיכלה להרשות לעצמה. כתוצאה מכך, המשפחה נזקקת לעזרה, קרי לקיחת הלוואות בכדי לכסות על ההוצאה העודפת. מה עושים? פונים לבנק (שמאד שמח לתת ומעודד את הצורך) לכיסוי רמת החיים שמנהלת המשפחה וכל זאת מבלי אפילו להבין כיצד נוצר המצב.
יוצא כי יש מכנה משותף לכל המשפחות שמגיעות למשבר פיננסי. המשותף הוא שרובן המוחלט של המשפחות אינן מודעות כלל למשמעות האמיתית והעמוקה של הכסף בכלכלת הבית. כלומר שורש הבעיה אינו בהכרח בחוסר ניהול מסודר של הכנסות והוצאות - שזו בדרך כלל התוצאה, אלא בתפיסתן לגבי הכסף שגורם ליחס שלהן לכסף וניהול התקציב. ונשאלת
השאלה מה הגורם לתפיסה זו המושרשת במשפחות רבות?
התשובה לכך נעוצה בתכונה שאני קורא לה "אילמות פיננסית". זהו נושא שבמשפחה לא מדברים עליו, כיוון שהוא אינו נוח לדיון. הוא לא נעים, לא נקי ועלול לגרום למתחים בין בני הזוג, ומדוע אם כך, להעלות אותו בכלל?בשל עכבות אלו אין שיח בנושא. לא בין בני הזוג, לא בין ההורים לילדים ובכלל. זהו טאבו שאין לדבר עליו.
כמה זוגות נשואים אתם מכירים שהנושא הכלכלי עלה אצלם כחלק מהשיח של "דרכנו לאן" לפני החתונה?
כמה זוגות באמת מכירים את בן או בת הזוג מבחינת הרצונות הכלכליים של השני? בניית חיים כלכליים עתידיים? בחירת יעדים כלכליים משותפים?
התשובה: כמעט אף אחד.
כמה זוגות מכירים את ההיסטוריה הפיננסית של הצד השני? איזו 'חבילה' והתנהלות מהעבר הם מביאים לזוגיות.
כך מתחתנים בני זוג מבלי להבין את הרצונות והשאיפות הכלכליות של האחד את השני, וכך הם מגדלים את ילדיהם מבלי לנהל בינם ובין עצמם ויותר מאוחר עם ילדיהם, שום שיח כלכלי או פיננסי אמיתי.
ומהי התוצאה של חוסר השיח הכל כך מתבקש הזה? נוצר בסיס לחינוך או בעצם "חוסר חינוך" בנושא החשוב כל כך של ניהול כלכלת המשפחה. בחשיבות הרבה של משמעות הכסף וניהול הוצאות והכנסות בצורה מיטבית, ומשמעות הצורך בחיסכון וצמיחה כלכלית הנדרשת לכל משק בית.
אנו רואים כי, גישה זו של אילמות פיננסית גידלה דורות על דורות של משפחות ללא כלים והבנה בסיסית לגבי דרך ניהול החיים הכלכליים, ואנו רואים זאת עם גידול האשראי הצרכני שצומח משנה לשנה שהוא בעצם תופעת הלוואי השלילית הנובעת מחוסר התקשורת בין בני המשפחה כאמור.
אוכל לספר כאנקדוטה שבאזורים מסוימים בארה"ב, מקובל מאד שהאם של הכלה או החתן מבצעים בדיקה כלכלית על הצד השני על מנת לא להיות מופתעים לאחר החתונה. זוהי פרקטיקה מקובלת שהצורך שלה לקבל מידע פיננסי מקדים על הצד השני, והיא מאפילה על חוסר הנעימות הכרוכה בביצוע הפעולה.
הצעד ראשון לשיפור המצב הקיים הוא בשינוי הגישה. שינוי הגישה מתחיל בניהול שיח כלכלי בין בני המשפחה – לא לשמור כל אחד את תפיסותיו הכלכליות לעצמו אלא לנהל שיח ולהבין שצריך לדבר, כן לדבר על כל הנושאים שברחנו מהם ולבנות יחד תכנית כלכלית המושתתת על האמונות והתובנות הכלכליות בראיה פיננסית בריאה.
חינוך פיננסי בגילאי ביה"ס הינו חשוב לילדנו וצריך לכלול, כבר בגיל צעיר, את ילדנו לתוך השיח הכלכלי המשפחתי שילמדו, יפנימו ויקבלו אחריות אישית בתוך המסגרת המשפחתית. כך "תצילו" אותם בהיבט התנהלותי כלכלי כאשר הם יתבגרו. כיצד עושים זאת? פשוט תדברו. תעלו בפני ילדכם את הסוגיות הכלכליות של המשפחה. את היעדים הכלכליים שלכם ומה נדרש מכם ומהם בכדי להגשימם.
ערבו אותם בקבלת האחריות הפיננסית בהתאם לגילם כמובן, ואפשרו להם להיות שותפים בקבלת ההחלטות.
הכותב הוא יועץ פיננסי ויועץ לכלכלת המשפחה
