חיפוש

"המותגים הגדולים איבדו את השליטה בטרנדים"

"במציאות של קניות בגדים ברשת, התעשייה כבר לא יכולה להכתיב את הטרנדים בשוק", אומרים בחברת קורנית דיגיטל. "עולם האופנה הולך לכיוון של ייצור לפי דרישה, שיוביל גם לצמצום אדיר בנזקים הסביבתיים"

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
003119
003119
צילום: דודי חסון
אגם קדם לוי, בשיתוף קורנית דיגיטל
תוכן שיווקי

"הטרנספורמציה הדיגיטלית של תעשיית האופנה רק החלה", כך מספר עמר קולקה, סמנכ"ל החדשנות של חברת קורנית דיגיטל. "המודל הישן של התעשייה התערער בעקבות מעבר לרכישות ברשת והשפעתן ההולכת וגוברת של הרשתות החברתיות, מה שמחייב שינוי באמצעי הייצור. החברה שלנו מפתחת טכנולוגיות לייצור דיגיטלי מתקדם ובר קיימא, שיאפשרו למותגים ולקמעונאים להשתלב בהצלחה בעתיד תעשיית האופנה".

קורנית דיגיטל נוסדה לפני למעלה משני עשורים בתור סטארט־אפ טכנולוגי עם מטרה בסיסית אחת: לפתח ולייצר פתרונות להדפסה דיגיטלית על טקסטיל. "אנחנו נולדנו מתוך החיבור בין טקסטיל לדפוס — שתי תעשיות עצומות", אומר קולקה. "מאז ועד היום אנחנו חיים על הצומת בין שני העולמות הללו. המוצר המקורי שלנו היה פתרון להדפסה דיגיטלית על ביגוד, שנתן מענה לצורך ספציפי בשוק".

003120
003120
עמר קולקה, סמנכ"ל החדשנות של חברת קורנית דיגיטל צילום: יח"צ
עמר קולקה, סמנכ"ל החדשנות של חברת קורנית דיגיטלצילום: יח"צ

עם השנים החברה התרחבה לתחומי פעילות נוספים וכיום היא נסחרת בנאסד"ק ומשתפת פעולה עם ענקיות קמעונאות וריטייל כמו אמזון ואסוס. "התהליכים הטכנולוגיים שלנו התאימו מלכת חילה להדפסה בכמויות גדולות. כלומר, לא חנויות בקניון שמדפיסות על חולצות, אלא פסי ייצור. בסביבות שנת 2011 התאמנו את התהליכים שלנו להדפסה על טקסטיל בכלל ולא דווקא על בגדים. במקום לאפשר הדפסה על חולצות בלבד, קורנית החלה לתת מענה להדפסה על מטר רץ של בד. זה הביא אותנו עמוק יותר לעולמות האופנה ועיצוב הבית".

כיום שוקדת קורנית על התרחבות נוספת, שנועדה להפוך אותה לשחקנית מפתח בכל הקשור לטרנספורמציה הדיגיטלית של תעשיית האופנה. "השוק עבר שינויים גדולים מאוד", מסביר קולקה. "אנשים התחילו לקנות בגדים באופן דיגיטלי וזה ייצר פער עצום בין הדרישות של הלקוחות לבין אמצעי הייצור".

האתגר הקבוע של תעשיית האופנה, הוא מסביר, נמצא בשרשראות האספקה הארוכות שלה. בתהליכי הייצור והשינוע של המותגים הקלאסיים נדרשים חודשים רבים בין עיצוב של מוצר חדש לבין הופעתו על המדפים בחנויות. "מכיוון שאף אחד לא יכול לדעת מה הצרכנים ירצו לקנות חודשים קדימה, כל המודל הכלכלי של התעשייה היה בנוי על היכולת שלה להכתיב טרנדים. זמן קצר לפני שהמוצרים מגיעים לחנויות, המותגים מתחילים לשקוד על ייצור הטרנדים המתאימים, שיובילו להופעת ביקוש לפריטים".

המשוואה הזאת נשמרה בתעשיית האופנה במשך שנים, עד שהאינטרנט והרשתות החברתיות כתבו מחדש את החוקים הבסיסיים של הענף. לפתע מגזינים ומותגים איבדו את השליטה בהכתבת הטרנדים, שעברה לידיהם של משפיענים שונים ואפילו ללקוחות הקצה עצמם.

"כאן נכנס לתמונה הפתרון שמפתחת כיום קורנית דיגיטל", אומר קולקה. "אנחנו מייצרים אקוסיסטם שלם של ייצור לפי דרישה (On Demand). הטכנולוגיה שלנו מאפשרת למותגים לייצר מוצרי טקסטיל על פי דרישה באופן בר קיימא ובמיקום קרוב לשוקי המטרה. בחזון שלנו, התעשייה לא צריכה לייצר את המוצרים במיקום מרוחק ואז לשלוח אותם לשוק היעד: המודל שלנו בנוי על ייצור שמתבצע רק אחרי הופעת הדרישה".

לדבריו, החדשנות הטכנולוגית מהווה עיקרון בסיסי שמנחה את קורנית בפעילותה. "החדשנות נמצאת בכל דבר שאנחנו עושים", הוא מספר. "מעצם היותנו חברת טכנולוגיה ישראלית, יש דברים שאנחנו יודעים לעשות טוב ודברים שאנחנו פחות חזקים בהם. בתור ישראלים קשה לנו מאוד להתחרות בשוק בפרמטרים של יתרון גודל או מחיר. לכן אנחנו ממנפים את הכוח בנקודות החוזק שלנו: לפתור בעיות בצורה אחרת מהמקובל ולהביא פתרונות שונים ממה שנהוג וקיים בשוק — חדשנות מערערת שוק (disruptive) היא היתרון הגדול ביותר שלנו".

הפחתה עצומה בזיהום המים

"האימפקט הסביבתי של אימוץ הטכנולוגיה של קורנית הוא עצום", אומר קולקה. "ברמה הישירה, זה מתבטא בעובדה שהטכנולוגיה שלנו הרבה יותר ידידותית לסביבה. כשמדפיסים או צובעים בדים באות לידי ביטוי סוגיות כימיות שונות, החל באיזה חומרים משתמשים וכלה בכמה מים צורכים התהליכים. תעשיית הטקסטיל אחראית לקרוב ל–25% מזיהום המים העולמי. בהשוואה לטכנולוגיות מתחרות, הטכנולוגיה שלנו מסוגלת להביא לחיסכון של כ–95% מצריכת המים".

אלא שמעבר לאפקט הסביבתי הישיר, קולקה מסביר כי החברה שואפת לשנות תופעה רחבה יותר: ייצור היתר בתעשיית האופנה. "נורא קשה לדעת מה אנשים יקנו וזה פוגע מאוד במותגים ובקמעונאים. הם נאלצים למכור הרבה פריטים בהנחה ובמקרים רבים נתקעים עם מלאים שלא נמכרו. האסטרטגיה שלהם מתבססת על אותם פריטים רבי מכר שמצליחים להימכר במחיר מלא. כתוצאה מכך, כלל האצבע בתעשייה הוא לייצר כל פריט בכמות עודפת של 30%.

"כלומר, אם אני חושב שיימכרו 100 יחידות מחולצה מסוימת — אני אייצר 130", הוא מדגיש. "המטרה היא לתת מענה לתרחיש שבו אותה חולצה הופכת ללהיט. תופעת ייצור היתר גורמת לבדה לבזבוז מים שנתי של כ–145 טריליון ליטר מים, כמות שיכולה להספיק לכל מי השתייה של העולם במשך 17 שנים בערך. זה האימפקט הרחב יותר שלנו: להעביר את התעשייה למודל של ייצור לפי דרישה. במקום לייצר ואז לנסות למכור, הטכנולוגיה שלנו תאפשר לייצר רק את מה שכבר מכרת".

"המהפכה עוד לפנינו"

השנים האחרונות שלחו את תעשיית האופנה לטלטלה ארוכת טווח, עם הופעתה הבלתי צפויה של מגפת הקורונה וגלי ההדף שהיא שיגרה לכל פינות התעשייה. עם זאת, קולקה משוכנע כי המעבר למודל ייצור דיגיטלי הוא רק שאלה של זמן. "חברות רבות חוו בזמן הקורונה האצה מאוד גדולה ואחריה האטה. אלה רק תנודות מקומיות. בסך הכול, הכיוון מאוד ברור: הטרנספורמציה הדיגיטלית שאנחנו חווים היא חד כיוונית.

"התהליך הזה לא הולך אחורה", הוא מסכם. "ייצור דיגיטלי לפי דרישה יחולל מהפכה בתעשיית הטקסטיל והאופנה. בתור חברה עם ניסיון של 21 שנים בענף, אנחנו ממצבים את עצמנו כמובילי שוק עולמי ומאמינים שזהו העתיד. צריך להבין שכיום החדירה של הדיגיטלי עדיין זעירה: בסך הכול 2%–5%. כלומר, המהפכה הגדולה עוד לפנינו".

למעבר לאתר קורנית דיגיטל >>

בשיתוף קורנית דיגיטל

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    משמאל: דביר שמש ומיכאל ברקוביץ', מייסדי פליי פרפקט

    מתחת לרדאר: שני יוצאי 8200 פיתחו משחק סוליטר והרוויחו מיליוני דולרים

    אופיר דור
    עצרת תמיכה במנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי, טהראן, החודש. "לא החלשת את היריב שלך — אלא סייעת לו להפוך למסוכן, קשוח ובעל מנופי כוח נוספים"

    אחד מחוקרי המלחמה המשפיעים בעולם: איראן עלולה לצאת מהעימות חזקה יותר

    גיא רולניק
    יצחק תשובה

    ההשקעה של תשובה מסתבכת: לוינסקי עופר עשויה להתקשות להחזיר חובות

    יוסף חרש
    יער

    "הזדמנות של פעם בדור" = מגרש מיוער בפלורידה במחיר מנופח

    אפרת נוימן
    אילוסטרציה. הארווי הוא כיום הסטארט-אפ המוביל בעולם בכל הנוגע לפיתוח כלי AI לעורכי דין

    הסטארט-אפ שמשנה את עבודת עורכי הדין שווה כבר 11 מיליארד דולר

    אופיר דור
    מירב סדיקוב

    "אני מסיימת לעבוד ב-3:00, מגיעה למעונות ב-4:00 וב-8:00 אני כבר בשיעור"