כאשר רובנו חושבים על תעשיית האופנה, טכנולוגיה היא לא בהכרח האסוציאציה הראשונה שעולה לראשנו. אחרי הכול, זוהי תעשייה שנחשב קרובה יותר לאומנות מאשר להיי־טק. אלא שעולמות האופנה והטקסטיל צועדים כבר שנים יד ביד עם התקדמות הטכנולוגיה. למעשה, המהפכה התעשייתית החשובה ביותר בהיסטוריה החלה דווקא בתעשיית האופנה, כאשר נולים ממוכנים החליפו בבריטניה את מכשירי האריגה הידניים.
מאז עבר עולם האופנה אינספור מהפכות אחרות וגם כיום הוא נמצא בעיצומו של זינוק טכנולוגי דרמטי. זהו עולם ה-Fashion Tech: הממשק בין טכנולוגיות חדשניות לתעשיית האופנה. "הרבה מגמות שונות נופלות לתוך המונח הזה", מסבירה יעל קוכמן, מייסדת ומנכ"לית של מרכז החדשנות Re:Tech העוסק בטכנולוגיות קמעונאות. "זה מתחיל בקיימות ובחומרים שמהם ניתן לייצר בגדים ידידותיים יותר לסביבה וממשיך בבינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת וטכנולוגיות חדשניות רבות אחרות, שעוזרות להפוך את חוויית הקניות לטובה ומערבת יותר".
במובנים רבים, עולם ה-Fashion Tech נמצא בחזית הטכנולוגיה העולמית. הסיבה העיקרית לכך היא שתעשיית האופנה חולשת על תחומי עיסוק שונים. בתור התחלה, אופנה היא תחום קמעונאי שכולל ייצור המוני של פריטים שונים, שינוע לוגיסטי שלהם ואחר כך מכירתם לצרכן. בתוך שרשרת הייצור, האספקה והמכירה הזאת יש אינספור מוקדים שאליהם חודרות טכנולוגיות חדשות. מעבר לכך, תעשיית האופנה נהנית מתשומת לב עצומה מצד הציבור הרחב ונחשבת לתעשייה שמאמצת במהירות טכנולוגיות חדשות.
מהפכה בפס הייצור
באופן טבעי, המהפכה הירוקה שעוברת הכלכלה העולמית בימים אלו היא אחד מהזרזים העיקריים של הצמיחה בפעילות ה-Fashion Tech. העולם נעשה מודע יותר ויותר לתג המחיר הסביבתי של פעילות תעשייתית המונית וביקורת רבה מופנית כלפי תעשיית האופנה שמעודדת תחלופה מהירה של פריטים. הפחתת טביעת הרגל הפחמנית, עידוד המחזור והשימוש הרב־פעמי — כל אלו באים לביטוי בשורה ארוכה של טכנולוגיות אופנה בולטות.
חלק ניכר מהשינוי הזה מתבצע בפסי הייצור עצמם. בדמיון הציבורי מפעלי טקסטיל מורכבים מטורים ארוכים של פועלים קשי יום המבצעים באופן ידני פעולות מונוטוניות לצד מכונות פשוטות. אלא שהשינוי בשטח כבר מורגש. מכונות ייצור חדשות, בהן גם מדפסות תלת־ממד, נהנות מיכולות מתקדמות ואף מייתרות רבים מהתפקידים המסורתיים שמילאו העובדים האנושיים.
תחום הדפסת התלת־ממד משפיע גם על שלבי התכנון והעיצוב. בעזרת מדפסות תלת־ממד תעשייתיות, מותגים ויצרנים מסוגלים לייצר אבות טיפוס בזריזות גבוהה מאי פעם. גם טכנולוגיות של הדמיות ותאומים דיגיטליים מסייעות לקצר את משך הזמן שחולף בין המחשבה על רעיון חדש או עיצוב מקורי לבין תחילת הייצור ההמוני שלו.
יעל קוכמן מדגישה כי ענף האופנה הוא חלק מעולם הקמעונאות ולכן ניתן למצוא בו הרבה מהשינויים הטכנולוגיים הרחבים שמתרחשים בשנים האחרונות. "עיקר העיסוק שלי הוא בטכנולוגיות שעוזרות למותגים ולקמעונאים לעשות את העבודה שלהם בצורה טובה יותר", היא מסבירה. "זה מתבטא בפתרונות לוגיסטיים מתקדמים שמאפשרים הוזלה של העלויות ואספקה מהירה יותר — ובשדרוג החוויה בחנות. אנחנו פוגשים כיום שורה ארוכה של מוצרים דיגיטליים שנכנסים לתוך החנות והופכים את חוויית הרכישה לכיפית ומערבת יותר".
הבינה המלאכותית מייצרת דוגמנים
מגמה נוספת בעולם האופנה היא שבירת ההפרדה בין קהל הלקוחות לבין המותגים עצמם. הרשתות החברתיות כבר חוללו מהפכה עמוקה בצורה שבה מותגים מתקשרים עם קהלי היעד שלהם, אך כעת מתחוללת בתוך מערכת היחסים הזאת טלטלה נוספת. חברות סטארט־אפ שונות עוסקות בפיתוחים שמעבירים לידי הקהילה את היכולת להשפיע על תהליך העיצוב ואף לעצב פריטים חדשים בעצמם.
לדברי קוכמן, גם טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) מחלחלות במהירות לתוך עולם האופנה. "כיום ניתן לייצר דוגמנים וירטואליים בעזרת בינה מלאכותית יוצרת. במקום לשכור דוגמנים, להלביש אותם, לאפר אותם ולשכור צלם מקצועי ניתן לייצר בלחיצת כפתור דוגמנים וירטואליים. כך ניתן לחסוך בהוצאות וגם להגביר את מגוון הדוגמנים האפשריים", מסבירה קוכמן. "טכנולוגיות אחרות באות לידי ביטוי בעולם הקמעונאות המקוונת. בסופו של דבר, אתרי אינטרנט נראים כיום כמעט בדיוק כפי שהם נראו בשנות האלפיים המוקדמות. טכנולוגיות רבות מסייעות להפוך את חוויית הרכישה המקוונת לאינטראקטיבית יותר".
במסגרת התיעוש המהיר של תעשיית האופנה נזנח באופן הדרגתי תפקידם של אנשי מקצוע כמו חייט או סנדלר, שעסקו בייצור פריטים מותאמים אישית לכל לקוח. את מקומן של הנעליים שיוצרו במיוחד עבור מידת הרגל הייחודית של הלקוח החליפו כמה עשרות מידות קבועות מראש שנועדו להתאים לכל הלקוחות. במקום מדידות קפדניות לפני תפירת החליפה, התעשייה עברה לגישת One size fits all ("מידה אחת מתאימה לכולם").
עולם ה-Fashion Tech עשוי להסיט את המטוטלת לכיוון השני. לא מעט טכנולוגיות שואפות לאפשר לצרכנים לבצע בצורה ביתית מדידות מדויקות של מבנה גופם על מנת לאפשר ייצור של פריטים מותאמים אישית. גם כאן משחקות תפקיד משמעותי טכנולוגיות של הדפסת תלת־ממד וגישות חדשות שבאות לידי ביטוי בפסי הייצור. גורם נוסף להעדפת הגיוון הוא מודעות חברתית גוברת לפגמים שבמודל היופי המקובל — ולציבורים הרחבים שמודרים מהיצע הפריטים בחנויות האופנה הגדולות.
כמו בתחומים טכנולוגיים רבים אחרים, גם בתחום ה-Fashion Tech ניכרת פעילות ענפה של חברות סטארט־אפ ישראליות. בשלבי התכנון, העיצוב, הייצור והשיווק, טכנולוגיות ישראליות שונות שואפות לדמיין מחדש את תעשיית האופנה. בהתחשב בהיסטוריה הארוכה של החדשנות בענף הטקסטיל ובקצב המהיר של האופנה המודרנית, ייתכן כי מהפכת ה-Fashion Tech נמצאת רק בראשיתה.
