חיפוש

חרדה של שלושה מיליון שקלים | ראיון עם דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן

מזה למעלה מחמישה עשורים מעניקה עמותת ער"ן עזרה ראשונה נפשית לאנשים במצוקה שפונים למתנדבי העמותה ומקבלים מענה ראשוני מקצועי, אמפתי ומדויק, ופעמים רבות גם מציל חיים. דוד קורן, מנכ"ל ער"ן: "המלחמה העלתה דרמטית את כמות הפונים ואנו זקוקים כעת לסיוע בסך שלושה מיליון שקלים כדי שנוכל לענות לכל מי שנמצא במצוקה"

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן | צילום: סם יצחקוב
דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן | צילום: סם יצחקוב
דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן | צילום: סם יצחקוב
דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן | צילום: סם יצחקוב
דניאל דותן
תוכן שיווקי

ביום ה-727 למלחמת "חרבות ברזל", בעת שאני מקיימת ראיון עם מנכ"ל עמותת ער"ן דוד קורן, קווי הסיוע הנפשי לא מפסיקים לצלצל.

מאחורי כל שיחה יש אדם שנאבק לשרוד את היום, ובצד השני של הקו - מתנדב עמותה שמציל חיים. וזה אולי המסר החשוב ביותר שיש להעביר כאן – המתנדבים בעמותת ער"ן מונעים מקרי אובדנות, כשהם משמשים הגורם הראשוני לאנשים שנמצאים במצוקה נפשית אמיתית.

הידיעה הזאת הופכת את אתגר גיוס המשאבים של עמותת ער"ן לפרדוקסלי במיוחד, מאז פרוץ המלחמה: העמותה הגדולה והמוכרת בישראל, המפעילה 1,800 מתנדבים ועשרות אנשי מקצוע שיש בכוחם לשנות את חייהם של אנשים הנמצאים במצוקה נפשית, זקוקה כעת לסכום של שלושה מיליון שקלים בלבד כדי לתגבר כוחות בעת המלחמה – ולסייע להרבה יותר אנשים.

דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן, מכיר את המספרים היטב. "ב-27 במאי, במלאת 600 ימים למלחמה, נחצה רף של חצי מיליון פניות למוקדים שלנו", הוא אומר. "כחודש לאחר מכן, לאחר שנפתחה המערכה מול איראן, ראינו עלייה של 170% בפניות הקשורות למצוקה נפשית".

מדינה בטראומה

כיצד השפעת המלחמה באה לידי ביטוי בפועל, ב ער"ן?
"מה שאנחנו רואים, זה בעצם מה שכל אחד ברחוב מרגיש", אומר קורן. "עוצמת המצוקות עלתה בכמה דציבלים. אם לפני המלחמה היינו מקבלים שיחות קשות מאנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות כאלו ואחרות, היום אלו אותן הבעיות, רק עם שכבה נוספת של משקולת. זו טראומה לאומית, והיא יושבת על כל אחד. המלחמה לא השאירה אף אחד אדיש. אם בעבר קיבלנו שיחות מאנשים שהתמודדו עם קשיים נקודתיים כמו חרדה, בדידות, מצבי משבר, שהיום מדובר בגלים של מצוקה. כל אחד מרגיש את זה ברחוב. עוצמת הפניות עלתה בכמה רמות".

עמותת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית

כיצד ער"ן מתמודדת עם היקף כזה של פניות?
"אנחנו מנסים להיערך כל הזמן. ער"ן פועלת על בסיס אלפי מתנדבים, ואנחנו עושים מאמצים לגייס ולהכשיר עוד מתנדבים כדי לתת מענה. אנחנו מפעילים את קו החירום שלנו 24/7, וגם פיתחנו כלים טכנולוגיים שמאפשרים לאנשים לפנות בצ'אט ובווטאספ ובאופן דיגיטלי, לא רק בטלפון. המטרה שלנו היא שכל אדם שזקוק למענה יקבל אותו בזמן אמת, שלא יישאר לבד עם הקושי".

קורן מדגיש כי גם מי שחשב בעבר שאינו זקוק לסיוע נפשי, מגלה היום שהמציאות מחלחלת לתפקוד. "מספר האנשים שמרגישים ש'משהו לא מסתדר להם' גדל בכ־40%".

Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock

גידול של 40% במספר האנשים שחווים קושי נפשי בתקופת המלחמה
המספרים הללו באים לידי ביטוי בפועל בער"ן. מוקדי העמותה עובדים מסביב לשעון, 24/7, כשמאחורי הקלעים מתבצעת כל העת דגימה של מספר השיחות הממתינות במטרה לנסות להתאים את כמות המתנדבים לעומס. אלא שהקושי הפעם הוא לא רק טכני. "אנחנו לא יכולים לדרוש מהמתנדבים לעשות עוד ועוד משמרות", קובע קורן, "אנחנו חייבים לשמור גם עליהם. העומס הרגשי שמונח על המתנדבים גדל לעין שיעור".

לדבריו, בשנים "רגילות", מתנדב יכול היה להגיע למשמרת אחת בשבוע, לסיים אותה, לעכל את מה שעבר עליו ולהתנקות מזה. כיום זמן ההתאוששות בתום שיחה או משמרת ארוך וקשה הרבה יותר.

"העומס על הצוות המקצועי שלנו עצום, והשחיקה ניכרת בכל מפגש עם מתנדב או עם איש צוות. בהתאם לכך, הסיוע שעלינו להעניק למתנדבים עצמם – תמיכה נפשית והדרכה - גדל בצורה דרמטית", אומר קורן.

מלבד הגדלת התמיכה במתנדבים ובצוות, עמותת ער"ן זקוקה לכספים כדי להגדיל משמעותית את אנשי המקצוע והכשרת מתנדבים נוספים. סכום גדול נוסף מופנה לפן התפעולי - מערכות התקשורת וטכנולוגיה מתקדמת.

ולבסוף נדרש תקציב גם למחקר בנושא התקשורת. "עד שנות ה-90 המתנדבים שלנו סיפקו עזרה ראשונה נפשית בטלפון בלבד. כיום יש לנו כבר 300 מתנדבות ומתנדבים שמעניקים שירות דרך הרשת: בצ'אט, ווטסאפ, מייל, פורום ומסרונים, ובעוד עשר שנים אף אחד לא יודע איך תשתנה הצריכה של השירותים. אנחנו עורכים מחקרים על הנושא, וכמובן גם בתחום התמיכה הנפשית והתייחסות למניעת אובדנות", מסביר קורן.

יש שינוי בסוג הפונים לער"ן בתקופת המלחמה?
"כן. אנחנו רואים עלייה דרמטית במספר הפניות מבני נוער שמתקשים לעבד את המציאות של היום. גם אצל מבוגרים יש יותר פניות בשל חרדה קיומית, תחושת אובדן דרך וגם מחשבות אובדניות".

מה מאפיין את האנשים שבסכנה לאובדנות?
"אירוע אובדני כמעט תמיד מורכב מכמה סיבות מצטברות ולא רק מסיבה אחת. חיילים, מטבע הדברים, נמצאים בסיכון גבוה בגלל הגיל הצעיר שלהם, העובדה שיש להם נשק, ומה שהם עוברים".

קורן מדגיש: "מי שפונה אלינו – מושיט יד לעזרה וחייו ניצלים. הפנייה הזו מצילה חיים".

הוא מסביר כי פונה שנמצא במצוקה מקבל סיוע ראשוני מידי. "המתנדב מקשיב ומדובב את הפונה לדבר ולהסביר את מצוקתו, כך שסיבת הפנייה מתגלה די מהר. השיחה מספקת מענה ראשוני, וברוב המקרים היא מהווה גם את הפתרון. במקרים שבהם המתנדב מבחין שיש צורך במענה מקצועי ורחב יותר, הוא מפנה את הפונה לגורמים הרלוונטיים".

ובכל זאת, ללא תרומות – המצב מאתגר. "מפעל הפיס סייע לאחרונה בהקמת מרכז חירום חדש, אבל חסרים לנו עוד כשלושה מיליון שקלים", הוא אומר. "השירות שלנו אומנם נשען על מתנדבים – אבל אנחנו צריכים לשדרג את מערך השירותים ואת מערך ההכשרות והצוות כך שנוכל לספק שירות 24/7, מכל מקום, לכולם".

אתר עמותת ער"ן: www.eran.org.il

טלפון קו חם 24/7: 1201

ווטסאפ: 052-8451201 סיוע נפשי אנונימי אונליין באתר ער"ן

QR
QR

בשיתוף עמותת ער"ן

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    פרויקט מול ים, בגבעת אולגה. שני המגדלים נבנו על ידי קבוצת שי חי ושותפים

    בלעדיבלעדי

    מיליארדר חדש: האיש שהתחיל כקבלן שיפוצים לוקח את חברת הנדל"ן שלו לבורסה

    מיכאל רוכוורגר
    חוות שרתים בוורנון, קליפורניה. לפי "אקונומיסט", כ–5 טריליון דולר יושקעו בתחום בעשור הקרוב

    מאיקאה ועד ביג: מפת הבקשות לחיבור דאטה סנטרים בישראל נחשפת

    עידן בנימין
    לפי החוזה שעליו חותמים הצעירים, גם אם הם מתחרטים מיד לאחר מכן, באפשרות החברה עדיין לדרוש מהם 50% מעלות השירות

    "גבו מהילד עמלה מטורפת של יותר מ-11% על שחרור כספי חיסכון לכל ילד"

    ג'ניה וולינסקי
    תלמידים בכיתת מחוננים. "יכול להיות שהתלמידים צעירים מדי בשביל מבחן כזה ולכן רבים לא מצליחים"

    מחקר חדש חושף: מבחני המחוננים פיספסו עשרות אלפי ילדים במשך 20 שנה

    ליאור דטל
    כאוס בנתב"ג ביום חמישי. הכתובת הייתה על הקיר

    הכאוס בנתב"ג בשבוע שעבר היה רק פרומו: ישראל צועדת למצור תעופתי

    מירב ארלוזורוב
    כנס בהשתתפות הרב רפאל מאמו. גם אם לרב אין "חצר", אין ספק כי הוא משמש כמנהיג או בר־סמכא לקהל מעריצים ונועצים

    3,000 אורחים נתנו 3.5 מיליון שקל: גם המדינה תקבל צ'ק מהחתונה של בן הרב