ד"ר יוכבד פנחסי אדיב היא אחת מהדמויות המובילות בתחום החינוך הטכנולוגי בישראל, עם קריירה מרשימה של כשני עשורים המשלבת מנהיגות ציבורית עשייה אקדמית, והעצמת הלומדים את התארים הטכנולוגיים. היא עושה זאת מתוך תחושת שליחות להביא את תחום ההנדסה אל הקהל הרחב, ולהעניק ללומדים את הכלים הנדרשים כדי להצליח בתחום טכנולוגי, לתעסוקה ולעתיד יצרני, תוך שילוב אוכלוסיות ליצירת שוויון חברתי תעסוקתי.
ד"ר פנחסי אדיב הבינה את הקשר ההדוק בין לימודים ותעשייה/תעסוקה, ובמהלך השנים הפכה לדמות מרכזית במוסדות אקדמיים שונים, בתעשייה ובוועדות ממשלתיות כשהיא מקדמת את תחום ההנדסאים בישראל. היא נולדה וגדלה בת"א להורים ילידי הארץ שראו בהשכלה מנוף להצלחה, בבית שחי ונשם טכנולוגיה. שני אחיה הם כיום מהנדסים חוקרים בתחומים שונים: פרופ' יוסי פנחסי הוא מהנדס אלקטרוניקה ואחד מהמובילים בתחום, ואילו ד"ר גדי פנחסי הוא מהנדס מכונות בכיר. היא עצמה בחרה ללמוד את תחום מדעי החיים, דווקא מתוך רצון לעסוק בעולמות הקרובים לרפואה. היא בעלת דוקטורט ופוסט דוקטורט במיקרוביולוגיה קלינית מאוניברסיטת בר אילן.
במהלך לימודי הפוסט דוקטורט, היא נחשפה למכללות הטכנולוגיות וללימודים לתואר הנדסאי. כשפגשה לראשונה את המכללה להנדסאים באריאל, בקמפוס האוניברסיטה, הבינה כי קיים יש פוטנציאל גדול במכללה מסוג זה, והקשר ללימודים פרקטיים לצד תעסוקה חייב להיות מובהק במקומות כאלו. משם הדרך נסללה לכיוון של השפעה וניהול. לאחר שנתיים של הוראת מקצוע המיקרוביולוגיה, הפכה לראש המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, הקימה את המחלקה לכימיה תרופתית משם הפכה למנהלת של המכללה הטכנולוגית להנדסאים באוניברסיטת אריאל, המובילה את תחום החינוך ההנדסי והטכנולוגי במוסד זה.
"הובלתי קו ברור של קישור לתעשייה, שיתופי פעולה, ביקורים בעלי עניין וממשל, תעשיינים – הכל כדי להראות למי שלא מכיר, מה התועלת והיתרון במערכת. התפקידים האקדמיים והתעשייתיים שלי היוו את הבסיס להחלטה להוביל את המכללה לעבר חדשנות ושיפור מתמיד". בנוסף, היא הקימה יחד עם מנהלים צעירים נוספים את פורום המכללות הטכנולוגיות, בו היא מכהנת כיו"ר מזה מעל לעשור. הפורום מאגד עשרות מכללות ברחבי הארץ, ו"יחד אנו רוצים לייצר מציאות חדשה, טובה ומתוקצבת כראוי למכללות הטכנולוגיות ולסטודנטים שלנו", היא מסבירה.
מה מייחד את המכללה הטכנולוגית להנדסאים באוניברסיטת אריאל?
"המכללה פועלת בתוך קמפוס אוניברסיטאי, על כל המשתמע מכך. יש מעבדות משוכללות, כלי מחקר ופיתוח, קמפוס ירוק, חוויה סטודנטיאלית, מעונות ועוד. המכללה הוקמה על מנת להעניק השכלה טכנולוגית ברמה גבוהה, במטרה להכין את הסטודנטים בצורה מיטבית לשוק העבודה. כיום לומדים במכללה למעלה מ-2,000 סטודנטים ב-24 מסלולי הנדסה שונים, הכוללים מספר מסלולים מבוקשים, כמו הנדסת אלקטרוניקה, תוכנה, מכטרוניקה, הנדסת אזרחית, חשמל, תשתיות מים ומכשור רפואי, לצד מקצועות עיצוב ותקשורת כמו עיצוב תעשייתי, אדריכלות, מדיה, סאונד ועוד - הכל בעולם של טכנולוגיה מתמקדת. לסגל ההוראה במכללה שותפים כ-200 אנשי סגל, מתחומי ההנדסה, הן אקדמאים והן אנשי מקצוע מהתעשייה. כולם מובילים לחשיבה חדשנית, לדאגה לחוויית הסטודנט בלמודים, כבית השכלה תומך ומתקדם עבור הסטודנטים. אחד המאפיינים הייחודיים להצלחתה של המכללה הוא האחוז הגבוה של הבוגרים המדופלמים במערכת שהמכללה מכשירה, והשילוב המוצלח שלהם בין לימודים עיוניים לבין הכשרה מעשית, פרקטיקום. המכללה מציעה למידת מצוינות ומקדמת קשרים ישירים עם התעשייה, מציעה תוכניות לימוד עדכניות שמותאמות לצרכים המשתנים של התעשייה, מה שמאפשר לסטודנטים לקבל את הכלים הטכנולוגיים הנדרשים להשתלבות מהירה בשוק העבודה, תוך תמיכה מתמשכת מצוות המכללה במציאת מקומות עבודה. בוגרי המכללה משתלבים במהרה במגוון תעשיות טכנולוגיות, בעיקר בתחומים כמו הייטק, אלקטרוניקה, ומערכות מידע. בוגרים רבים מהמכללה מציינים את הקשרים הקרובים עם חברות טכנולוגיות כחלק מהסיבה להצלחה המרשימה שלהם בשוק העבודה".
ד"ר פנחסי אדיב מציינת גם את ההקפדה על החדשנות בתחומי הלמידה במכללה. "מעצם פועלה של המכללה באוניברסיטת מחקר, מה שחושף את הסטודנטים למעבדות וכלים טכנולוגיים משוכללים, אנו מקפידים על לימודי המשך ויכולת הסטודנט להמשיך את לימודיו לתואר אקדמי מתקדם. כבר היום יש לנו לא מעט דוקטורים, ומובילים בתעשייה שהחלו את לימודיהם במכללה להנדסאים והצליחו כל הדרך לתארים המתקדמים. הם ראו בלימודי הנדסאים את המקפצה שלהם קדימה - למרות שבתיכון פחות השקיעו.אנו רואים בכל סטודנט את הפוטנציאל להצלחה ומאפשרים לו לפרוח בקמפוס. מכללה טכנולוגית לצד אוניברסיטת מחקר, הוא פורמט מנצח בתחום ההשכלה".
לקדם את סמכויות ההנדסאים בישראל
פורום המכללות הטכנולוגיות, בראשות היו"ר ד"ר פנחסי אדיב, הוקם במטרה להשוות את מעמדן של המכללות הטכנולוגיות למעמדן של המכללות האקדמיות בכל פרמטר, כחלופה בהשכלה הגבוהה. הפורום פועל לסייע בהכוונה ובקידום ההשכלה הטכנולוגית, תוך שמירה על סטנדרטים אקדמיים גבוהים. בנוסף, הפורום מוביל גם מאבקים ציבוריים וחקיקתיים, עוסק בהסברה ובפעולה מול מקבלי ההחלטות בתחום החינוך והטכנולוגיה, במטרה לשפר את תנאי הלימוד למתן הכשרה טכנולוגית איכותית, שתספק יתרון לבוגרי המוסדות השונים בשוק העבודה.
ד"ר פנחסי אדיב מספרת כי פעילות הפורום הניבה תוצאות רבות, כולל גיוס תמיכה מהמגזר הציבורי ומפוליטיקאים בתחום ההשכלה הטכנולוגית. "המאבקים הציבוריים המרכזיים שהובלנו כללו השגת הכרה מקצועית גבוהה יותר להנדסאים, פיתוח תוכניות לימוד מתקדמות המותאמות לצרכים המשתנים של התעשייה, ודרישה לשיפור תקצוב הסטודנטים במכללות. הובלנו שלוש רפורמות בתחום, אל מול משרד האוצר, לקידום המכללות, אנו שותפים בוועדות ממשלתיות העוסקות בתחום, בחקיקה, בדיונים בוועדות הכנסת לתחום, ואנו נקראים לכל פעילות אשר תקדם את תחום ההשכלה הטכנולוגית עבור מדינת ישראל. הכל על מנת להבטיח שהתעשייה תוכל להיעזר בכוח עבודה מקצועי ומיומן, שיביא לתוצאות מצוינות. מאבקים אלו לא רק שהובילו לשיפור תנאי הלימוד במכללות, אלא גם הקנו למוסדות ההשכלה הטכנולוגית מעמד חשוב יותר בחברה ובכלכלה.
"כיו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות, אני פועלת לקדם את המוסדות הטכנולוגיים בישראל, להשפיע על מדיניות ההשכלה וההכשרה בתחום הטכנולוגי, לשפר את מצבן התקציבי של המכללות הטכנולוגיות, ולקדם את מעמדו וסמכויותיו של ההנדסאי בישראל".
כיצד את רואה את הביקוש בשוק בישראל להנדסאים כיום?
"ההנדסאים בישראל מהווים חלק חשוב מכוח העבודה הטכנולוגי. המחסור שלהם מורגש בכל תחום - ישנו ביקוש גובר להנדסאים בתחום ההייטק והטכנולוגיה, כשחברות גדולות מבקשות להשלים את הצוותים שלהן עם הנדסאים מקצועיים ומיומנים. רבים מהם מועסקים בתעשיות טכנולוגיות שונות, כמו הייטק, אלקטרוניקה, בנייה, מכשור רפואי, ועוד. כמות הביקוש למקצועות ההנדסה גדלה משמעותית בשנים האחרונות, במיוחד במקצועות כמו הנדסת בניין, חשמל, מכטרוניקה ואלקטרוניקה. רמות השכר הממוצעות ההתחלתיות נעות בין 10,000 ל-15,000 ש"ח בחודש, תלוי במקצוע ובתחום ההתמחות. המציאות הכלכלית בישראל מציבה אתגר משמעותי למוסדות ההשכלה הטכנולוגית, ולתחום ההנדסאים בפרט עומדים בפני אתגרים לא פשוטים. אולם, זוהי ההזדמנות לשינוי תודעתי. אני רואה את תחום השכלה הטכנולוגית ותואר ההנדסאי כעתיד של התעשיות החדשניות בישראל, ומאמינה כי המכללות הטכנולוגיות חייבות להמשיך להשתדרג ולספק כלים יצירתיים ומעשיים שיתאימו לעולם הטכנולוגי המהיר".
מהן הבעיות האקוטיות העומדות בפני מקצוע ההנדסאים בישראל כיום וכיצד ניתן לפתור אותן?
"הבעיה הגדולה היא המחסור ההולך ומחריף בהנדסאים מיומנים, בכלל סוגי התעשיות בתחומים כמו טכנולוגיות מתקדמות, ובתחומי התשתיות. בכל יום ניתן לראות אלפי מודעות דרושים להנדסאים. לצערנו, למרות איכות התואר, ההבטחה להשמה ואיכות הידע, עדיין רבים מן המועמדים פונים דווקא לתארים אקדמיים כלליים שלעיתים אין בסופם פרנסה חלקם אף שואפים להיות מהנדסים אולם היכולות שלהם לצלוח את התואר לא תמיד באות לידי ביטוי, והם מתוסכלים מאוד. תואר הנדסאי הינו תואר ממשלתי, בעל שעות למידה רבות, לעיתים אף יותר מהתואר האקדמי שהינו מוגדר כתואר ראשון. לצערי, בישראל המכללות הטכנולוגיות בתפיסה אינן עומדות כחלופה אקדמית למועמד אלא כבחירה שנייה, וזאת למרות יתרונותיהן המובהקים של למידה איכותית, תועלתנית, זולה יותר ובייחוד מכוונת תעסוקה, עדיין בוחר המועמד (לפעמים בגלל הוריו), את התואר האקדמי ולא משנה התוצאה בסופו. הדבר יוצר חוסר גדול בכוח אדם טכנולוגי, דרישה גדולה להנדסאים ומיתוג שיש בו פיחות לתואר ההנדסאי. כל זאת, בניגוד למתרחש באירופה שם ההנדסאי מהווה תואר חלופי לתואר הראשון. על המדינה להגדיר את תואר ההנדסאי כשווה ערך לתואר הראשון. יש ללמוד ממדינות מתפתחות שלא מקדמות רק את האקדמיה, אלא את הפרקטיקה והיצרנות לטובת המדינה ולפיכךיוצרות משיכה לצעירים מוכשרים לבוא וללמוד את התואר הטכנולוגי – הנדסאי. במדינות כמו גרמניה הכשרת הנדסאים נתפסת כקריירה נפרדת ומוערכת, מקצועית ברמה גבוהה מאוד ויש לה הכרה רבה בתעשייה. בישראל, לעומת זאת, יש צורך בחיזוק ובהעלאת ההכרה במעמד ההנדסאי על מנת להביא אותו למעמד הראוי לו".
מהו החזון שלך לעתיד לגבי עולם ההנדסאים בישראל?
"החזון שלי הוא לפתח את תחום ההנדסה בישראל באופן שמקדם את המקצועות הטכנולוגיים, תוך התמקדות ביצירת תשתית השכלה מותאמת וגידול בסטודנטים מוכשרים ומיומנים שיתמודדו עם אתגרי העתיד. יש להעמיד את התואר הנדסאי במקום הייעודי לו, תואר המושך מועמדים ללמוד ולהשתלב, תוך הכרה בנחיצות שלהם וההבטחה להצלחה. אני רוצה לראות את המועמדים גאים בתואר ההנדסאי, שישודרג כתואר ראשון מעשי, מבינים את חשיבותו, בוחרים במקצוע מניב, ולא נתפסים לקטגוריות שכבר לא משרתות את האדם היצרני בחברה. אני רוצה לראות את המכללות מפותחות משוכללות ואיכותיות, המהוות מודל מוצלח ללמידה ופתיחת אפשרויות ללומד להצלחה".
דוגמה לנשים נוספות שהעזו
ד"ר פנחסי אדיב היא אישה של עשייה, כולל בתחום החברתי ובהשפעה על חייהם של אנשים. ב-2018 היא אף התמודדה על ראשות עיריית ראש העין, עיר מגוריה, אישה יחידה שהתמודדה מול ארבעה גברים. "התהליך שלי היווה דוגמה לנשים נוספות שהעזו, וכדוגמה אף לבנותיי על עשייה נשית והתמודדות מול אתגרים. לימים כיהנתי כיו"ר ועדת ביקורת, חברת מועצת העיר על וועדותיה מה שנתן לי המון ניסיון קדימה במערכות מורכבות יותר".
אפרופו עשייה נשית, מה אחוז הנשים שלומדות במקצועות ההנדסה במכללה?
"אחוז הנשים במקצועות ההנדסה במכללה שלנו עומד על כ-35%. ישנם מאמצים רבים להגדיל את המספר הזה, ולהפוך את תחום ההנדסה לנגיש יותר לנשים. התהליך קורה, אולם הוא איטי מאוד. יש מגמות שבהן אחוז הנשים גבוה מאוד כמו אדריכלות או עיצוב, ביוטכנולוגיה ואפילו תוכנה, אולם ממקצועות הליבה כמו חשמל ומכונות - נעדרות הנשים.
"לשמחתי, רוב ראשי המחלקות אצלנו הינן נשים וחלק גדול מסגל המרצים הינן מרצות לתחומי טכנולוגיה בכלל התחומים - בניין, מכונות, תעשייה וניהול הנדסת מים הנדסה רפואית ועוד. אנו מקיימים שיתוף פעולה עם מערכת הביטחון להכשרת צעירות לתחום הטכנולוגי המתקדם, בפרויקט ייחודי. אנו מעוניינים שעוד גופים יפנו אלינו להרכיב פרויקטים ייחודיים למען שדרוג האוכלוסייה והובלה חברתית נדרשת".
ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב הזה?
"החשיפה לתחומים הטכנולוגיים חייבת להיעשות כבר בגילאים הקטנים: כמו פירוק והרכבה, עבודה במחשב, תכנות ועוד. יש להתחיל כבר מביה"ס היסודי לחשוף את הצעירות לפוטנציאל שבתחום הזה, תוך מתן דגש על תמיכה וליווי במהלך הלימודים והקריירה. כמובן יש להראות דוגמאות של נשים בולטות בתחומים אלו ולהראות כי זה אפשרי. מניסיוני, ניתן לפתח קריירה מעניינת עם לימודים ומשפחה. יש לדעת לבנות את החיים בתחום מתפתח כל הזמן במקביל לבנייה האישית".
ליצירת קשר: handesaim.ariel.ac.il
בשיתוף המכללה הטכנולוגית להנדסאים באוניברסיטת אריאל
