לא חייבים להיות חרדים לעתיד החרדים בעולם התעסוקה

הנבואות האפוקליפטיות של גידול באוכלוסייה לא יצרנית, לא מנפקות אמת הכרחית, אלא מהוות נבואות זעם שככל הנראה סופן להתפוגג מול מציאות גמישה יותר

מיכאל תבור
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכאל תבור
מיכאל תבורצילום: יח"צ
מיכאל תבור
תוכן שיווקי

נתחיל בהבהרה דמוגרפית: בישראל ניתן להבחין בחמש תת קבוצות עיקריות באוכלוסייה:

1. יהודים חילונים ומסורתיים כולל עולים שבחלקם יהודים שלא על פי ההלכה אך זכאי חוק השבות.

2. דתיים וחרד"לים.

3. חרדים.

4. ערבים כולל דרוזים ונוצרים.

5. ערבים בדואים.

הקבוצות בעלות הריבוי הטבעי הגבוה הן 2, 3 ו-5, עם הבדלים מהותיים ביניהן. בתוך קבוצת הדתיים והחרד"לים יש הבדלים בתוך תת הקבוצות, כאשר אצל החרדים והחרד"לים ממוצע הילדים לאישה עדיין גבוה משש ואילו אצל הדתיים הוא עדיין גבוה מהאוכלוסייה הכללית, אך יורד בהדרגה. ההבדל הגדול בין הבדואים והחרדים היהודים הוא העובדה שבמשפחות בדואיות רבות, בפרט באזורי הנגב, גברים נישאים למספר נשים, רבות מהן "קנויות" משטחי יו"ש ועזה, גם אם רשמית הן גרושות או לא מוכרות וכך קורה שבית אב יכול למנות גם כמה עשרות ילדים ואילו בחברה החרדית, ובמידה רבה החרד"לית, מדובר במספר גבוה של ילדים לאישה אחת.

כך או אחרת, החלק של קבוצות 2, 3 ו-5 עולה במשקלו באוכלוסייה ומאחר ומדובר באוכלוסיות שלא מסונכרנות עם מבנה התעסוקה במשק הישראלי, הרי מדובר במגמות ארוכות טווח שעלולות לשנות את מבנה הכלכלה הישראלית שצמיחתה תלויה בכוח אדם משכיל ועתיר כישורים.

מאחר ומאמר זה מתמקד בחרדים, נתייחס אל המגמות ארוכות הטווח של אוכלוסייה זו, עם התייחסות גם לחרד"לים והשפעותיהם.

האוכלוסייה החרדית אינה הומוגנית ומעבר לחלוקות של חסידים, ליטאים וספרדים, החלוקה המשמעותית יותר היא בפועל ספקטרום שבצידו האחד קיצוני תולדות אהרון ומאה שערים ובקצהו השני חרד"לים שנמצאים בישיבות הסדר, ואחוז המשרתים ביניהם ובוודאי אחוז העובדים מבניהם, גבוה יחסית ומתקרב לממוצעי האוכלוסייה.

ההתייחסות למעבר בין מגזרי אוכלוסייה היא אנקדוטלית בדרך כלל ומתמקדת בסלבריטאים, אולם ניתוח מעמיק של המגמות יראה כי מצד אחד, שיעור הריבוי הטבעי אכן מגדיל את חלקם של האוכלוסייה החרדית, אולם קיומה של תנועת חוזרים בשאלה הגדולה יותר מתנועת החוזרים בתשובה, והיא מצמצמת במעט את המגמה הכוללת. למעשה, השערות סטטיסטיות בדבר הגידול בחלקה של האוכלוסייה החרדית, צריכה לקחת בחשבון לא רק את התנועה החזקה של חוזרים בשאלה, אלא גם את העובדה כי טכנולוגיית התקשורת וחדירת המידע לאוכלוסיות הסגורות, עשויה להגביר את המגמות האלה בטווח הארוך, וכל אקסטרפולציה ליניארית, עלולה לחטוא לאמת ולנבא ניבויים שגויים.

סוד גלוי הוא כי חלק מהרצון למנוע מחברי הקהילה החרדית חשיפה לעולם החיצון, הוא החשש מהתערערות השליטה של המנהיגים והפרנסים על בני הקהילה. היכולת לשלוט מותנית בהסתגרות ולכן ברורה המוטיבציה של ניסיון למנוע חדירת לימודי ליבה ובוודאי שלא לימודים שמעבר לכך, אולם, מנגד, המצוקות הגדלות והולכות של הקהילה, שמתקשה למצוא ספונסרים שיספקו את מחסורה ובחלקה אף נתונה בקונפליקט של הסתמכות על המדינה (עניין הקשה לקיצוניים במיוחד), מגבירה את הקושי.

הפיצול למעשה בחברה החרדית ומשמעויותיו הכלכליות

ככל שהאתגרים עולים, כן ניכרים יותר ויותר ההבדלים בין הפלגים השונים של החברה החרדית.

החרדים המתונים, מתקרבים בגישתם לחרד"לים. אחוז הגיוס ביניהם עולה וההבנה לצורך בלימודי אנגלית ומדעים עולה. ההקמה והפיתוח המהוסס של הזרם ממלכתי חרדי, הסדרי התמיכה עם מוסדות ויז'ניץ ועצם ההסכמה ששר במשרה מלאה יכהן בממשלה (בעבר החרדים הסכימו רק לכהונה סגר שר ויו"ר ועדת כספים, כדי להימנע ממראית עין של לקיחת אחריות על כלל החלטות הממשלה) - כל אלה העידו על התרחקות הפלגים הפרגמטיים בקהילה החרדית מקיצוניות, שהמשיכה לאפיין חלקים אחרים בקהילה החרדית. החסידות הגדולה ביותר – חסידות גור, אף היא סובלת בשנים האחרונות מפיצול אם בשל מתחים אישיים בין מנהיגי הקהילה, אך לא פחות בשל הבדלי גישות ביחס לסוגיית הלימודים והפרנסה.

השר יעקב ליצמן היה שר הבריאות, אך היה זה סוד גלוי כי חלק גדול מזמנו יועד לניסיונות למציאת פתרונות לסוגיית הדיור של הצעירים בקהילה החרדית, סוגיה שאם היא קשה ומאתגרת בחברה החילונית, המשמעויות שלה גדולות פי כמה בקהילה החרדית המתמודדת עם הצורך לסייע לילדים רבים לרכוש דירה, במציאות של מחירים עולים וירידה בהיקף תמיכה של עשירי החרדים בעולם, בוודאי במגמת ירידה לנפש, נוכח הריבוי הגדול.

האינטראקציה של חרדים עם קהילות חרדיות בניו יורק, לונדון ובריסל, אף היא משנה פרדיגמות אצל חלק מהם. הם נוסעים לא מעט, ופוגשים את עמיתיהם מעבר לים ורואים כי חרדים רבים מתפרנסים מיגיע כפיהם ועסוקים במלאכות שונות, עניין הגורם לרבים מהם לחשב מסלול מחדש.

לכלכלה יש כוח משלה

המשך הגידול באוכלוסייה החרדית בצד ירידה ביכולת הקהילות העשירות בעולם לתמוך באוכלוסיות אלה, ומנגד מגמות של התנגדות באוכלוסייה הכללית בתמיכה באברכים, כפי שבאות לידי ביטוי בהצהרות פוליטיקאים מעת לעת, עשויות להוות קטליזטור לתהליכים שממילא מתהווים. נכון שהגידול באוכלוסייה החרדית, מהווה גם מכפיל כוח מבחינה אלקטורלית ומגדיל את הצורך של מי שחפץ להקים קואליציה, להתפשר עם החרדים ולהמשיך תמיכות שמבחינה כלכלית טהורה הן נעדרות הצדקה, אבל המגמות הנגדיות אמורות לאזן את המגמה הפוליטית הזאת ועוד צפויים לנו מאבקים סביב נושאי תמיכה אלה בצד עניין הנשיאה בנטל.

ניתן לראות את השפעת הכוח הכלכלי בתגובות של החברה החרדית במונחי יציאה לעבודה כתוצאה משינויים שחלו במהלך השנים בחקיקה ובתמיכות:

בעת כהונת נתניהו כשר אוצר בממשלת שרון הוקטנו הקצבאות לחרדים והחל לגדול אחוז ההשתתפות של גברים חרדים בכוח העבודה, גידול שנמשך עד 2015 שאז בכנסת ה-20 גדל כוחם של החרדים בקואליציות והמגמה כאמור נעצרה. באשר להשתתפות נשים חרדיות בכוח העבודה, הרי כאן המגמה החלה כבר ב-2000 ונמשכה עד 2020 לשיעורים הקרובים לאלה של נשים באוכלוסייה הכללית.

הפערים בתוך החברה החרדית מתעצמים גם על רקע הנטייה של הקיצוניים להפוך לקיצוניים יותר עד כדי פיצוץ. המאבקים נגד הרכבת הקלה ומאבקים אלימים אחרים, מגדילים את ההסתייגות בתוך המחנה עצמו בין המתונים לקיצוניים וזאת בצד העובדה שהחלקים המתונים יותר, נחשפים מעצם גישתם, ליותר מידע חיצוני ובכך מאמצים גישות ליברליות עם מודעות רבה יותר לצרכים של כלל האוכלוסייה. פערים אלה עשויים לגרום לכך כי בעתיד הלא רחוק נבחין באופן ברור בין החרדים המתונים אשר מנגד יקבלו חיזוק מהחרד"לים כשההבדלים בין החרד"לים והחרדים המתונים הולכים וקטנים, לבין הקבוצות הקיצוניות.

אחד הדברים שיעכבו מן הסתם, את היכולת של המדינה להכפיף את הקבוצות הקיצוניות לצרכים מודרניים, כגון לימודים כלליים, יהיה העובדה כי החרדים המתונים, גם בעת שהם משנים את העמדות האישיות שלהם, הם ממשיכים מתוך סנטימנט לתמוך בזכותם של החרדים הקיצוניים לנהל את אורחות חייהם כרצונם, לרבות מניעת לימודים כלליים מילדים ונוער. אולם, כאמור הלחצים הכלכליים יעלו ויחמירו וללחצים אלה יש השפעה מצטברת הגורמת לרבים לחפש פתרונות מחוץ לחומות הקהילה והדבר עשוי להאיץ תהליכי התפוררות של החומות.

מן הסתם, קבוצות קיצוניות שנמנעות מהשתתפות גברים בכוח העבודה, תמיד יישארו, אולם יש סיכוי סביר שמשקלם ילך ויקטן ולכן לפחות מצד הקהילה החרדית, הנבואות האפוקליפטיות של גידול באוכלוסייה לא יצרנית מכלל האוכלוסייה והשפעתה על הצמיחה הכלכלית בישראל, לא מנפקות אמת הכרחית, אלא מהוות נבואות זעם שככל הנראה סופן להתפוגג מול מציאות גמישה יותר.

הכותב מנהל את חברת הייעוץ תבור כלכלה ופיננסים שביצעה מספר עבודות ייעוץ ומחקר הן לשירות התעסוקה והן למשרד הכלכלה בסוגיות תעסוקה בכלל וחרדים בפרט. אתר החברה: www.tavor.biz

ליצירת קשר michael@tavor.biz