האמת ניתנה להיאמר שתחום אגירת החשמל קיים, בתצורות שונות, מזה שנים. אז מדוע דווקא עכשיו הפכה האגירה לאחד התחומים מעוררי העניין? התשובה, כמו תמיד, מורכבת, אבל עיקרה מתבסס על שניים: ראשית, הכרה גוברת ב"צווארי הבקבוק" של מיזמי אנרגיה מתחדשת שונים, ובעיקר מיזמים פוטו-וולטאיים. בפשטות, מתקן פוטו-וולטאי מייצר חשמל בשעות השמש. על כן, אם אין מיתאם בין שעות ייצור החשמל לבין שעות הביקוש לחשמל (במצב בו הביקוש הוא בשעות החשכה), נוצרת בעיה. בנוסף, אם מתקן הייצור ממוקם בפריפריה, יש צורך בשינוע החשמל ממקום הייצור למקומות הצריכה, וכאשר רשת ההולכה של החשמל עמוסה ופקוקה, נוצרת בעיה נוספת.
שנית, בשנים האחרונות חלה האצה בפיתוח טכנולוגיות של אגירה (אגירה שאובה, אגירה מבוססת אוויר דחוס, מימן, ובעיקר - אגירה מבוססת סוללות ליתיום-יון), לצד ירידה במחירי מערכות אגירה, אשר הפכו ממערכות ניסיוניות למערכות מסחריות בייצור המוני.
הגם שטכנולוגיות ומיזמי אגירה הינם עולם ומלואו, במאמר זה נבקש להתמקד בתחום ספציפי של אגירה: Behind The Meter, כלומר, מתקן אגירת חשמל, שמחובר "מאחורי" מונה החשמל, שהוא למעשה נקודת החיבור לרשת החשמל הכללית. כך למשל, באם עסקינן במפעל ייצור באזור תעשייה, מתקן אגירה Behind The Meter ימוקם בתוך חצרי המפעל לפני מונה החשמל ממנו מקבל המפעל את אספקת החשמל שלו. אם מדובר בקיבוץ בו פועל מחלק חשמל, מתקן האגירה ימוקם בתוך שטח החלוקה עליו אחראי אותו מחלק חשמל, לפני נקודת החיבור בין רשת המחלק לבין רשת חברת חשמל.
למתקן אגירה כזה יכולות להיות תועלות רבות לצרכן - אגירת חשמל המיוצר במתקנים פוטו-וולטאיים הפועלים בחצרי הצרכן (לרבות אפשרות הוספת מתקנים פוטו-וולטאיים נוספים לאור היכולת לאגור את החשמל המיוצר בהם) ; ניצול פערי ארביטראז' במחירי החשמל (הטענת המתקן בחשמל בשעות בהם מחירי החשמל הינם נמוכים וצריכתו בשעות בהם המחירים עולים); שימוש במתקן לטובת ייצוב מתח הזרם החשמלי והגברת אמינות אספקת החשמל; ושימוש במתקן כמאגר חירום לאספקת חשמל במקרים של אי-זמינות.
כמו כן, במסגרת שימוע אשר פורסם על-ידי רשות החשמל באוקטובר 2021, פירטה הרשות עקרונות ומתווים אפשריים לאסדרה למתקני ייצור ואגירה שישתלבו ברשת החלוקה, באופן שמציב על הפרק גם את האפשרות להשתמש במתקני אגירה לטובת אספקת שירותים שונים לרשת ואף מכירת החשמל הנאגר לצדדים שלישיים. בהקשר זה, חשוב לציין גם החלטה אשר פורסמה על-ידי רשות החשמל לפני פחות מחודש, המסדירה מסלול מהיר ופשוט לחיבור מתקני אגירה בגודל של עד עשרה קילו-וואט.
לבחור את המתווה המועדף
המלצתנו הראשונה היא לבחון את סוגיית מתקן האגירה כחלק מבחינה כוללת ומערכתית של פעילות וצרכי האנרגיה של הארגון - מהם היקפי צריכת וייצור האנרגיה הקיימים ומידת המתאם ביניהם; האם יש תוכניות גידול בצריכת האנרגיה; האם יש פוטנציאל להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים נוספים; האם יש צורך קיים/עתידי בעמדות הטענה לרכבים חשמליים; האם קיימים/מתוכננים פרויקטים של התייעלות אנרגטית; מהן האופציות הקיימות לרכישת חשמל מיצרני חשמל פרטיים וכיוצ"ב.
לצד בחינה זו, על הארגון לבחון את המתווה המועדף עליו לביצוע פרויקט האגירה - האם הארגון מעוניין להיות שותף במתקן, או לחילופין, האם הארגון מעוניין במתקן בבעלותו המלאה אשר יוקם (ואולי אף יתופעל) על-ידי קבלן שייבחר על-ידי הארגון, או לחילופי חילופין - האם הארגון מעוניין להיות גורם פאסיבי לחלוטין ולהעמיד שטח עבור יזם, אשר יקים ויפעיל את המתקן ויספק שירותי אגירה לארגון. לבחירת המתווה ישנן השלכות ישירות על המסגרת החוזית של פרויקט האגירה.
היבט נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא ההיבט הרגולטורי. כלל האצבע במקרה זה הוא נקיטת משנה זהירות, מאחר ובנקודת הזמן הנוכחית, הרגולציה הנוגעת לתחום האגירה בכלל ולאגירה "מאחורי המונה" בפרט - נמצאת בשלבים ראשוניים ועדיין אינה מגובשת וסדורה.
עמדות הרגולטורים והיבטי תכנון ובנייה
מבחינת עמדת רשות החשמל, כפי שציינו לעיל, הסדרת משטר ההפעלה של מתקני אגירה "מאחורי המונה" טרם הושלמה. לצד הסדרת מסלול החיבור של מתקנים קטנים והשימוע לשילוב מתקני אגירה, כפי שהוזכר לעיל, ישנן עדיין סוגיות לא מעטות בנוגע להפעלת מתקני האגירה אשר טרם ניתן להן מענה מצד רשות החשמל.
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מאידך, גילתה עמדתה בהחלטת הנהלה מחודש דצמבר 2021 בדבר הסדרת סוגיית המקרקעין ביחס למתקני אגירה הנלווים למתקני ייצור חשמל פוטו-וולטאיים ואשר עיקרי תנאיה - היתר בנייה למתקני אגירה, ללא צורך בעריכת עסקה למול רמ"י, יינתן לבעל הזכויות הרשומות במקרקעין ; על גג מבנה במקרקעין הרלוונטיים קיים מתקן פוטו-וולטאי אשר קיבל את כל האישורים הנדרשים ; השטח שיוקצה עבור מתקני האגירה בפטור מעסקה לא יעלה על 200 מ"ר, בהתאם להספק מערכת האגירה (80-50 מ"ר עבור כל מגה-וואט שעה לאגירה); מתקני האגירה יעמדו בכל התקנות הנדרשות מבחינה בטיחותית ותכנונית ; בעל הזכויות יידרש להצהיר כי ידוע לו שלא ניתן יהיה לשעבד/להעביר זכויות בשטח מתקן האגירה בנפרד, וכי כלל הוראות ההסכם שבינו לבין רמ"י יחולו גם על שטח המתקן.
מבחינת הרגולציה התכנונית, תמ"א/41 (אשר טרם אושרה באופן סופי) קובעת מספר עקרונות מנחים בתחום תשתית האנרגיה הרלוונטיים גם לתחום האגירה, וכן התייחסויות פרטניות למתקני אגירה המשולבים במתקנים לייצור חשמל, ואולם התוכנית אינה מתייחסת לאפשרות להקמת מתקני אגירה נפרדים ועצמאיים.
תמ"א 10/ד/2/10 (שינוי מספר 2) הסדיר באופן פרטני את אפשרויות השילוב של מתקני אגירה כחלק מתשתיות מתקנים פוטו-וולטאיים קרקעיים, על-פי רשימה של תוכניות מאושרות שפורטה במסגרת התוכנית. בין היתר, פורטו בסעיף 8 לתוכנית כללים בנוגע לייעוד השטח בו יוקמו מתקני האגירה, היקף זכויות בנייה, מיקום מתקני האגירה, והוראות לפינוי המתקנים בתום תקופת פעילות המתקן.
בחודש נובמבר 2021 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה על קידום תחום אגירת האנרגיה בישראל והורתה על הכנת תמ"א 10/ד/14 לצורך עידוד הקמה והסדרה תכנונית פרטנית של מתקני אגירת אנרגיה.
מבחינת חוקי התכנון והבנייה, בחודש נובמבר 2021 עודכן חוק התכנון והבנייה באופן שהתווספה במסגרתו הגדרה של מתקן לאגירת אנרגיה. במתכונתו הנוכחית, חוק התכנון והבנייה מאפשר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ליתן היתר בנייה למתקן אגירה, ובלבד שהמתקן מוקם בהתאם לתוכנית מתאר ארצית (תמ"א) המאפשרת מתן היתרים למתקני אגירה, או לחילופין - בהתאם לתוכנית מתאר מפורטת, אשר כוללת שטחים בייעוד המאפשר הקמת מתקני אגירה.
לנקוט גישה זהירה, סדורה וקפדנית
לסיכום, תחום אגירת החשמל "מאחורי המונה" הוא תחום חדש, הטומן בחובו אפשרויות רבות ומעניינות לארגונים, בין היתר עבור מחלקי חשמל, חברות מסחריות, ומפעלים ומוסדות שבהם מתקיימת פעילות משמעותית של צריכה/ייצור של חשמל. מתקן אגירה יכול להשתלב בתוך מערך פעילות האנרגיה של הארגון ולהביא תועלות משמעותיות - הן מבחינה תפעולית והן מבחינה כלכלית. יחד עם זאת, בהינתן שעסקינן בתחום חדש, אשר היבטי הרגולציה הרלוונטיים ביחס אליו טרם הוסדרו במלואם, הרי שחשוב לנקוט גישה זהירה, סדורה וקפדנית בהליך קידומו של פרויקט מסוג זה, על מנת לתת מענה מיטבי - הן להיבטים הנתונים והידועים והן להיבטים שטרם הוסדרו במלואם.
עו"ד שגיא אונגר הינו שותף מייסד במשרד אונגר ושות', המתמחה, בין היתר, בליווי מיזמים שונים בתחום האנרגיה. ליצירת קשר: sagi@kulaw.legal
יובהר כי אין לראות במאמר זה חוות דעת משפטית והוא אינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
בשיתוף משרד אונגר ושות'
