כשהגגות הסולאריים כבר מלאים, השוק פונה לפתרונות חדשניים. פרויקטי אגרו-וולטאי המשלבים ייצור חשמל עם פעילות חקלאית ומתקני אגירה הופכים למוקד הבא שיזמים בתעשייה מחפשים, אבל המציאות הכלכלית מורכבת יותר מהתוכניות המבטיחות.
"הרבה פרויקטים לא בהכרח יקומו כי ההסכמים נשענים על מודלים לא מציאותיים", מזהיר חזי חיים, מנכ"ל ברן אנרגי. "יהיו הרבה מאוכזבים".
לברן אנרג'י פעילות מקומית ובינלאומית ענפה, החברה נמצאת בשלבי תכנון והקמה של מאות מגה וואטים בפרויקטים סולאריים קרקעיים, פרויקטי אגרו PV ומערכות אגירה במתח הגבוה והעליון. עם יעד של 30% באנרגיות מתחדשות עד 2030, ומציאות שמצביעה על 14% ייצור חשמל ממקורות ירוקים, אל מול 47% באירופה, הפער הולך וגדל. מלבד היעדים שישראל הציבה לעצמה, המלחמה המתמשכת והאירועים האחרונים מחדדים את הצורך בביטחון אנרגטי ופתרונות עצמאיים. בעקבות כך, לקוחות ויזמים מחפשים לנצל נכון את ההזדמנויות בשוק המתפתח. השאלה המרכזית שצריכה להישאל היא איך מבטיחים שפרויקטים באמת יקומו ולא יישארו על הנייר.
ישראל הציבה לעצמה יעד כי עד 2030 תעמוד על 30% ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, ואולם חמש שנים בלבד לפני היעד, המציאות רחוקה מהמטרה וישראל לא מספיקה להדביק את הקצב. הנתונים חושפים כי כיום רק 14% מהחשמל במדינה מופקים ממקורות ירוקים ונקיים, לעומת מדינות אירופה שמתקדמות במהירות ומייצרות כ-47% מהחשמל שלהן באנרגיה נקייה. הבעיה האמיתית שמתגלה אינה רק בקצב הגידול הנמוך, אלא ברמה מבנית עמוקה יותר, כאשר רוב הפרויקטים שנחתמים בתחום האנרגיה המתחדשת מתעכבים בשל הליכי רישוי וסטטוטוריקה ארוכים וחלקם אף לא יוקמו בשל אי כדאיות כלכלית.
שוק האנרגיה המתחדשת בישראל נכנס לשלב חדש. המגרש הוותיק של גגות סולאריים כמעט מוצה ויזמים רבים מחפשים הזדמנויות חדשות. מודל האגרו-וולטאי, המשלב ייצור חשמל על קרקעות חקלאיות לצד המשך הפעילות חקלאית, מבטיח שילוב מנצח בין יציבות חקלאית לתשואה אנרגטית. במקביל, תחום האגירה מציג הזדמנות משמעותית לאור תיקון 19 לתמ"א 1 אשר שיפר את התנאים התכנוניים. ואולם, כדי להקים פרויקט שעובד, צריך הרבה יותר מהצהרות גדולות. ככל שהשוק מתרחב, נדרשת התמקצעות אמיתית, בייחוד כשמדובר בפרויקטים המחייבים שילוב בין עולמות החקלאות, האנרגיה, התכנון, התשתיות והרשת. בעולמות כאלה, לא מספיק לרצות להקים. צריך לדעת איך.
לא רק חזון - אלא יכולת מימוש
זו תופעה שמכירים היטב בשוק האגרו-וולטאי: נחתמים הסכמים מפתים, עם הבטחות לתשואות גבוהות ותוכניות עסקיות נוצצות, אבל כשיגיע הזמן לבצע, יתגלו הפערים. הפרויקט ייתקל במשוכת הכדאיות הכלכליות, בבעיות רגולטוריות שלא נחזו מראש, או פשוט לא יצליח להתחבר לרשת החשמל העמוסה.
"ייחתמו הרבה הסכמים בתחום האגרו-וולטאי, אבל הרבה פרויקטים לא בהכרח יקומו כי אותם ההסכמים נשענים על מודלים כלכליים לא מציאותיים", אומר חזי חיים, מנכ"ל ברן אנרג'י. "הפרויקטים שכן יקומו ייתקלו בלא מעט קשיים, וחלקם לא יקודמו. אם לא תחלחל ההבנה שיש לבחור בגופי ביצוע מקצועיים בעלי ניסיון, מיומנות והבנה בפרויקטים מהסוג הזה, יהיו הרבה מאוכזבים". כיום, נדרש שילוב של יזמות מנוסה עם יכולת ביצוע מוכחת בכדי שיותר פתרונות של אנרגיה מתחדשת יקומו ויגיעו לכדי ביצוע בצורה הבטוחה והיעילה ביותר. ברן אנרג'י, זרוע היזמות של קבוצת ברן, חברת ההנדסה והתשתיות הגדולה בישראל, מביאה לשוק גישה המבוססת על עשרות שנים של ניסיון בפרויקטים תשתיתיים מורכבים. הקבוצה ביצעה ומבצעת פרויקטים ב-40 מדינות, כולל שדה התעופה רמון, נתיבי איילון, פרויקטים מסווגים של משרד הביטחון, פרויקטי אנרגיה ומתקני טיפול בשפכים. "אנחנו פועלים עם גב הנדסי חזק, אבל עם מנטליות של יזם", אומר חזי. "החיבור בין פרקטיקה יומיומית לשאיפה אסטרטגית מאפשר לחברה להחזיק בקצב מהיר וביציבות בו זמנית". הצוות מורכב מיוצאי חברות אנרגיה מתחדשת, אנשים שמכירים את השוק מבפנים ואת מה שנדרש כדי להוציא פרויקט לדרך. "אנחנו לא נכנסים למרוץ של הצעות תיאורטיות", מסביר חזי, "אלא עובדים צמוד ליכולת התכנונית, האנרגטית וחשוב לא פחות - הכלכלית, כדי שפרויקט שמתחיל גם יושלם ובאיכות הגבוהה ביותר".
טל קוטנר, משנה למנכ"ל ברן אגירה, מסביר כי הצעה שאין לה גיבוי תכנוני, אנרגטי וכלכלי, לא תביא תוצאה עתידית. "המשמעות היא מערכת מסונכרנת של חוזה, תכנון, תחזית הכנסות והבנה רגולטורית. רק כך אפשר להבטיח שבעל הקרקע לא רק יחתום - אלא גם שהפרויקט יוקם וישיא רווחים".
החקלאות אינה קישוט רגולטורי
בתחום האגרו-וולטאי, המורכבות מתעצמת. התמ"א המתגבשת צפויה לכלול העצמה משמעותית של משרד החקלאות, כולל כלים להטיל סנקציות על מיזמים שלא יקיימו פעילות חקלאית ממשית. "השוק מבין עכשיו שהחקלאות אינה קישוט, אלא תנאי", אומר קוטנר. "אנחנו כבר עובדים לפי העקרונות האלה, מתוך הבנה שפרויקט טוב הוא כזה שכל אחד מהצדדים בו, כולל הקרקע עצמה – מרוויח".
כדי לעמוד בדרישה הזו, בחרה ברן אנרג'י ב-Sun'Agri, חברה צרפתית מובילה עם ניסיון של למעלה מ-33 פרויקטי אגרו-וולטאי מוקמים ו-15 שנות מחקר כשותף חקלאי אסטרטגי. השותפות כוללת ליווי לאורך כל חיי הפרויקט, מהתכנון ועד התפעול השוטף ומביאה מומחיות בגידולים, בקרקעות ובהתאמות הצללה.
הגישה מבטיחה כי גם החקלאי מרוויח, גם הקרקע נשמרת וגם האנרגיה זורמת. "זו לא תמיכה, זו אסטרטגיה משולבת", מדגיש קוטנר. הדבר נכון במיוחד בתקופה הנוכחית, כשהמלחמה יצרה הזדמנויות חדשות והמדינה מעוניינת לפתח אזורים שנפגעו ולתת להם "עדיפות" מבחינת אנרגיה, במסגרת פעילות מנהלת תקומה באזור העוטף והצפון. "דווקא עכשיו יש חשיבות לאנרגיה מתחדשת למען החקלאות הישראלית, לעזור לשיקום של הצפון והדרום ולהתפתחות הענף".
אתגר הרשת והזדמנות האגירה
גם לחברות הכי מוכנות יש אתגר גדול אחד: רשת החשמל. "כיום הגענו למצב שפרויקטים רבים מדשדשים בגלל רשת החשמל העמוסה וחוסר היכולת לחבר מתקני אנרגיה מתחדשת חדשים", אומר חזי. "יש מחסור בנקודות חיבור, עיכובים בתשובות ולעיתים גם חוסר ודאות לגבי ישימות המתקנים".
גם כאן החשיבות היא בבחירת גוף הביצוע הנכון. ברן אנרג'י נמצאת בשלבי תכנון והקמה של מאות מגה-וואט מערכות קרקעיות ומערכות אגירה בארץ ובעולם. "הדרך להתמודד עם האתגרים הללו היא לא לחכות, אלא לדעת לעבוד נכון מול חח"י, רשות החשמל, גורמי תכנון מקומיים וארציים", מסביר קוטנר. ברן אנרג'י רואה בתחום האגירה הזדמנות להקמת מתקנים עצמאיים (Stand alone) שמטרתם למכור חשמל למספק חיצוני על שטחים בייעוד המתאים, וגם מתקנים מאחורי המונה לתעשייה. לדבריו, מתקנים מאחורי המונה מספקים שתי מטרות מרכזיות - הקלה על הצריכה הפנימית של המפעל דרך הנחה קבועה, ומכירת עודפי החשמל למספק החשמל. במציאות שבה ישראל נאבקת להדביק את הפער באנרגיות מתחדשות ביחס למדינות מתקדמות, ועם הצורך הגובר בביטחון אנרגטי ובפתרונות עצמאיים תוך התמודדות עם אירועי חירום שוטפים, החברות שיצליחו לסגור את הפער, הן החברות שיצליחו להביא לכדי ביצוע כמה שיותר פרויקטי אגירה ואגרו-וולטאי. לא רק לחתום על הסכמים, אלא להפוך אותם למציאות בשטח.
בשיתוף ברן אנרג'י
