לצד ההאצה הדרמטית בהקמת דאטה סנטרים, קידום פרויקטים לאומיים ותכנון תשתיות לעשורים קדימה, עולם האנרגיה עובר מהפכה דרמטית. בדלקל אנרגיות מתחדשות רואים בכל קיבוץ, מושב או בעל קרקע פרטית אקו-סיסטם אנרגטי-חקלאי שלם, כזה שניתן לבנות עבורו סט פתרונות מותאם אישית משלב התכנון, דרך המימון והטכנולוגיה, ועד לליווי אישי צמוד לאורך חיי הפרויקט. אחת הדרכים העיקריות לעמוד ביעדי המדינה שהוגדרו בתחום האנרגיה לשנים הבאות, הינו פיתוח והעמקת תחום האגרו-וולטאי, ובכך מתמקדת כיום חברת דלקל אנרגיות מתחדשות.
"למדינת ישראל יש יעד לאומי ברור בתחום האנרגיה: 30% מייצור החשמל יהא ממקורות אנרגיה מתחדשת עד לשנת 2030. נכון להיום, מדינת ישראל לא הגיעה למחצית מהיעד שהיא הציבה לעצמה. זו הסיבה שאנו רואים לאחרונה תהליכים רגולטוריים ותכנוניים מואצים לעמידה ביעד האמור, לרבות שימוע של רשות החשמל להצבת יעדים משמעותיים לשנת 2035, כשאחת הדרכים העיקריות להגיע לשם הוא פיתוח תחום האגרו-וולטאי - שילוב של סולאר וחקלאות באותה יחידת קרקע", כך אומר אביטל אופק, מנכ"ל דלקל אנרגיות מתחדשות, הרכש החדש של דלקל, מי שכיהן עד לאחרונה כמנהל הפעילות של קבוצת דוראל אנרגיה בישראל.
למעשה, קבוצת דלקל פועלת בתחום האנרגיות המתחדשות כבר משנת 2009 באמצעות חברת הבת דלקל סולאר. הצטרפותו של אביטל כמנכ"ל חטיבת האנרגיות המתחדשות, לצד הניסיון הרב בייזום ופיתוח פרויקטים קטנים וגדולים בתחום הסולארי ואגירת האנרגיה שנצברו במשך השנים בחברה, מצביעים על החשיבות העצומה שקבוצת האם רואה בעולם המתחדשות. "אנחנו רואים במו עינינו כיצד כל השוק, ודלקל בתוכו, עובר בהדרגה לאנרגיות המבוססות אנרגיות מתחדשות שהיא לא רק הנקייה והסביבתית ביותר, אלא גם הכלכלית והמהירה מכל החלופות האחרות. זה לא סוד שהצורך בחשמל הולך וגובר בעקבות מהפכת ה-AI וגידול האוכלוסייה בעולם, לכן דלקל אנרגיות מתחדשות נמצאת בדיוק בזמן ובמקום הנכון", הוא מעיד.
קבוצת דלקל, בבעלותם של יניב כהן ויונתן חי הוקמה בשנת 1999. לקבוצה פעילות ב-6 חטיבות מרכזיות: גז, מימון, נדל"ן, דלקים, אבטחת תשלומים (דרך שליטה בחברה ציבורית) וחטיבת האנרגיות המתחדשות. בכל אחת מהחטיבות ישנן חברות בנות אשר מנוהלות באופן עצמאי על ידי מנכ"ל מוביל וצוות עובדים ותיק ומקצועי. לקבוצת דלקל יש מעל ל-50,000 לקוחות, מתוכם כ-20,000 לקוחות עסקיים ומעל ל-30,000 לקוחות פרטיים. שיתוף הפעולה בין החברות מאפשר לכל פרויקט, קטן כגדול, לקבל את המענה המיטבי בכל היבט – מפתרונות סולאריים מתקדמים, מימון מותאם אישית ועד ייצור חשמל אמין ואיכותי.
דלקל אנרגיות מתחדשות מציבה בראש יעדיה את תחום האגרו-וולטאי, המכונה בעגה המקצועית "דו-שימוש", על שם השימוש הכפול שהוא עושה באותה יחידת שטח, הן ליצירת גידולים חקלאיים והן להפקת חשמל מאנרגית השמש. "מדינת ישראל היא מדינה שופעת בשמש ברוב חודשי השנה ולכן רוב האנרגיה המתחדשת מושתתת כאן על המשאב הסולארי", מסביר אופק. "במקביל, רוב הקרקעות עליהן ניתן להקים פרויקטים סולאריים הן קרקעות חקלאיות בקיבוצים ובמושבים ולכן אנו מתמקדים בהן. בנוסף, נוצרה הזדמנות של ממש, כאשר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אישרה את תוכנית המתאר הארצית למתקנים אגרו-וולטאיים. מכוח התכנית ניתן לקדם פרויקטים אגרו-וולטאיים במסלול ישיר של ועדה מקומית (עד 80-100 דונם). כמו כן, ניתנת האפשרות לבעלי חלקות פרטיות לבנות פרויקטים בשטח של עד 10 דונם ואנחנו עומדים לתת לכל אלו פתרונות תכנוניים, טכנולוגיים ועסקיים".
אופק מציין כי "אין דמיון בין קיבוץ בעמק, מושב בערבה או חבל ארץ בצפון, לכן אין פתרון אחד שמתאים לכולם. כל פרויקט אגרו-וולטאי בדלקל נבנה כחליפה תפורה אישית, על בסיס מאפייני הקרקע, סוגי הגידול, צרכי הקהילה והיתכנות כלכלית ארוכת טווח".
לדבריו, "דלקל אנרגיות מתחדשות אימצה תפיסת עולם חדשה מהחברות הפועלות בשוק נכון להיום. אנחנו נכנסים לראש של החקלאים ופועלים על בסיס האינטרסים שלהם. ההכנסות מייצור החשמל מאפשרות לנו להשקיע סכומי כסף בגידולים, שלא נראו בעולם החקלאות מאז ומעולם".
איש השנה בכלכלה הירוקה
אופק (38), הוא עורך דין בהכשרתו שעשה את היכרותו הראשונית עם עולם האנרגיה כשעבד במשרד עורכי הדין שלמה כהן ושות' המתמחה במגזר הכפרי. באותם ימים זיהה לראשונה את משאב הקרקעות בקיבוצים ובמושבים כקטליזטור קריטי והיה שותף להקמת מחלקת האנרגיה במשרד. הוא ליווה אז את מרבית הפרויקטים שהוקמו בישראל וקנה לו שם בתחום.
בשנת 2020 עבר לקבוצת דוראל בה היה שותף מרכזי לתהליך התרחבותה והנפקתה בבורסה. בשנת 2024 זכה אופק בפרס איש השנה בכלכלה הירוקה כמנהל פעילות קבוצת דוראל בישראל. בנימוק הבחירה נכתב כי "קבוצת דוראל – בהובלת אופק – הובילה פרויקטים פורצי דרך של שילוב אנרגיות מתחדשות בשדות החקלאיים של הקיבוצים רבדים ומעלה גלבוע. פרויקטים ראשוניים אלו דורשים שילוב טכנולוגיות חדשות המאפשרות ייצור אנרגיה במטעים ובשדות חקלאים מבלי לפגוע בגידולים ואף להיטיב עמם".
לעשות כסף מצרכים חקלאיים
מעבר למומחיות שפיתחה החברה במשך שנים ארוכות באמצעות עובדים מיומנים ומקצועיים בתחום האנרגיה, עדות טובה לכך שדלקל מבקשת להבין לעומק את הראש של החקלאים ופועלת על מנת להביא בשורה אחרת לשוק האגרו-וולטאי המתגבש, ניתן לראות במינויו של אוריה רשף לסמנכ"ל פיתוח אגרו-וולטאי בדלקל. רשף הוא חקלאי ותיק ממושב נטור ברמת הגולן המגיע מעולם גידול פירות היער. הוא מכהן כיו"ר אגודה חקלאית ברמת הגולן ובמשך ארבע שנים ניהל את תחום חוות המחקר החקלאיות בגולן ואת תחום האגרו-וולטאי במכון שמיר למחקר (זרוע של משרד המדע והטכנולוגיה).
"תחום האגרו-וולטאי בישראל כלל עד היום שתי שפות שונות", מבהיר רשף. "העולם האחד הוא המגזר הכפרי שמדבר על רווח לדונם קרקע. העולם השני הוא עולם האנרגיה המדבר בשפה של קילו-וואט אותו ניתן להפיק מיחידת שטח מסוימת. חלק מחברות האנרגיה הציעו לחקלאים סכומי כסף גבוהים ונוצר חשש שאלו יעדיפו 'לגדל שמש' ולזנוח את המימד החקלאי. הקונספט שלנו, המכונה 'Farming pv', משנה את המשוואה הזו ומציב את החקלאות במקום הראשון. אנחנו רוצים להניב מקסימום תפוקה אנרגטית כשמקביל אנו שומרים על החקלאות הישראלית.
בשונה מהצבת פאנלים סולאריים על גג של מפעל, בניין משרדים או בית פרטי, תחום האגרו-וולטאי כולל בתוכו שני מרכיבים חשובים באותה מידה: פאנלים סולאריים וגידולים חקלאיים. החסמים הבולטים בתחום הם אחוז הכיסוי המוגבל של פאנלים לתא שטח, גובה המערכת ואחוז הפחת אליו ניתן להגיע (כלומר אחוז הפגיעה בכמות היבול החקלאי). כך, למשל, יש מדינות ששומרות על החקלאות שלהן ועל הפחת החקלאי ולכן מתירות אחוז כיסוי חלקי לתא שטח".
הוא מסביר כי "בהתאם לתוכנית המתאר הארצית לקידום מתקנים אגרו-וולטאיים שאושרה בימים אלו ומהווה בשורה של ממש, שיעור הכיסוי של הפאנלים למתקן אגרו-וולטאי המותר הינו 30%. אולם, אם ניתן להוכיח שגידולים ספציפיים יכולים לחיות בכפיפה אחת עם אחוזי כיסוי גבוהים יותר, הפרויקט יקבל אישור ותמיכה ממשרד החקלאות. כלומר, ישנו מצב בו יזם אנרגיה אחד יפיק כמות אנרגיה מסוימת מתא שטח, בעוד שיזם שני, המחובר יותר לעולם החקלאי, יוכל להפיק 20-30% יותר אנרגיה, כשהמשמעות הכלכלית לכך היא אדירה. היום אנחנו מבינים שחקלאות חזקה ויציבה מייצרת יותר אנרגיה ויותר כסף לשותפים, פשוטו כמשמעו".
איך אתם עושים את זה אחרת בדלקל?
"בעזרת מו"פ מעמיק, יד ביד עם מיטב החקלאים והחוקרים, הצלחנו לגבש סל גידולי פרימיום שלא רק ייצר כאן חקלאות מפוארת, אלא יציב את החקלאות המקומית הישראלית במקום בו היא ראויה להיות, ובמקביל יניב תוצר חשמלי גבוה יותר מכל תא שטח. למשל גידול האוכמניות – גידול נמוך אשר יודע לחיות בשלום עם כיסוי של 40% הצללה וכך כולם יוצאים מורווחים – החקלאים, המדינה וכמובן שחברת האנרגיה עצמה".
רשף מציין כי הגישה בדלקל כמענה לקונספט החדש הינה לא רק בחינת כמות הקילוואט שניתן להפיק בפרויקט, אלא איך מנצלים נכון את כלל המשאבים של המרחב – קרקע, חקלאות, ידע, מים, הון אנושי ומימון – לכדי מערכת אחת שעובדת בהרמוניה מושלמת ומאפשרת ניהול שוטף של הממשק החקלאי והאנרגטי יחד.
הזכרת את אחוזי הפחת החקלאי, מדוע הם מהווים מרכיב מהותי במשוואה?
"אחוז הפחת הוא קריטי מאוד, קיבוצים ומושבים רבים ובפרט החקלאים אינם מודעים לחשיבות הנושא. כיום, לרבים מהם גישה מוטעית לפיה חברת האנרגיה תיקח אחריות על תחום החקלאי תוך אמירה 'שיהיה בסדר'. למדינת ישראל בכלל ולמשרד החקלאות בפרט אין אינטרס לאפשר 'אגרו בלוף', אלא חקלאות ברת קיימא, כזו שתאפשר קפיצה חקלאית אמיתית. ניתן לראות זו היטב בהוראות התמ"א לפיה נקבע כי בפרויקט אגרו-וולטאי בו לא תתקיים בפועל חקלאות אמיתית, לרגולטור תהיה האפשרות להטיל סנקציות ואף להורות על פירוק המתקן. נוכח הסיכון והחשש (המוצדק) בהתקשרות מול חברת אנרגיה שהחקלאות לא בראש סדר העדיפויות שלה. אנחנו בדלקל מהווים את הפתרון האידאלי עבורם. שמנו לעצמנו מטרה ברורה 'To do it right', החברה משקיעה הון עתק בפיתוח הטכנולוגי וה-R&D מתוך מטרה ברורה למקסם רווחים ולאפשר ביטחון בחקלאות חדישה ומתקדמת לאורך כל חיי הפרויקט".
מתאימים את האנרגיה לחקלאות
רשף: "מי שמבין את המאקרו של החקלאות הישראלית מבין שאנחנו נמצאים כיום בצומת דרכים. המגזר החקלאי ספג בעשורים האחרונים מהלומות רבות, עם תשומות מתייקרות ויבוא מוגבר ואנו מביאים כעת לשולחן הזדמנות שלא הייתה קיימת בעבר. קח למשל אזור כמו רמת הגולן המאופיין בחקלאות לתפארת - גידולי נשירים, מטעים, כרמים ועוד, זוכה למיקוד בגידולי שדה בלבד (חיטה למשל), דבר אשר לא משתלב עם האופי החקלאי של האזור. אנו מציעים מיקוד גידולים מגוון בהתאם למאפיינים המיוחדים של כל אזור ספציפי. "אנו חשים את כובד המשקל על כתפינו נוכח השינוי המתגבש בעולם החקלאות הישראלי עם כניסת תחום האגרו-וולטאי ושואפים לייצר, יחד עם החקלאים עצמם, חוסן ויציבות, שכה חסרים כיום בתחום הזה".
לחשוב גם על היום שאחרי
נקודה נוספת ולא פחות חשובה לדברי רשף, היא החשיבה לטווח קצר אותה התרגלו חברות האנרגיה בישראל לנצל. נוכח היעדר היצע הקרקעות בישראל, קיבוצים ומושבים רבים מסתכלים על "הכאן ועכשיו" ופחות דנים בהשלכות העתידיות של הפרויקטים הן מבחינת סיכוני התמ"א החדשה והן מבחינת תוצאות כלכליות של הפרויקט בצד החקלאי והאנרגטי. "יש לכך השלכות דרמטיות ברמות הרווחיות, בהיבטי המימון של הפרויקט, וכן גם בתוצאות החקלאיות לתקופה של 25 שנה. גידולים חקלאיים מבוססי מחקר שיודעים לחיות תחת הצללה כבדה ומפיקים יותר כסף לחקלאי ויותר אנרגיה לאורך חיי הפרויקט, יחד עם חיסכון משמעותי בעלויות ההקמה והקונסטרוקציה, רווחיים ומשתלמים יותר לשותפים".
חדשנות וטכנולוגיה זה שם המשחק
דלקל אנרגיות מתחדשות מקדמת בימים אלו שני מהלכים אסטרטגיים משמעותיים, במסגרתם נחתמים הסכמי שיתוף פעולה עם שתי חברות טכנולוגיה והנדסה מובילות, להטמעת פיילוטים מתקדמים בחוות מחקר חקלאיות נבחרות. "העניין ההולך וגובר מצד חברות ישראליות ובינלאומיות, ובהן סטארט-אפים פורצי דרך, ממחיש את הפוטנציאל הטמון בשיתופי פעולה חדשניים. דלקל אנרגיות מתחדשות שואפת להיות בית לפיתוחים חקלאיים מתקדמים ומזמינה שותפים לדרך לקחת חלק בעיצוב שוק האגרו-וולטאי של המחר", מציין אופק. "לעמדתנו, הגורם שיוביל את שוק האגרו-וולטאי בישראל ובעולם יהיה זה שישיקע מאמצים משמעותיים, הון אנושי ומשאבים כספיים בפיתוח טכנולוגיות תומכות לפעילות היזמית - תוך שימור וניהול של דאטה חקלאית ואנרגטית. דאטה זו תלמד ותתפתח לאורך זמן, בשיתוף פעולה עם חקלאים ומשרד החקלאות, במקביל להתקדמות התחום ולהקמה בפועל של מתקנים האגרו וולטאיים".
עבור דלקל, השקעה בחדשנות ובטכנולוגיה אינה סיסמה אלא תוכנית עבודה אסטרטגית, הממקמת את החברה בעמדת הובלה בשוק האנרגיות המתחדשות בישראל.
האם הפעילות של דלקל אנרגיות מתחדשות יכולה לתרום לישראל גם בהיבט הביטחון האנרגטי בעיתות חירום?
"בהחלט, החברה עוסקת בהקמת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת מצפון הארץ ועד לדרומה - בעיקר בפריפריה. ידוע היטב שאחת הבעיות המרכזיות של משק החשמל הישראלי היא שהוא לא מספיק מבוזר וכיום כ-50% מהחשמל מיוצר ב-10 תחנות כוח בלבד", מציין אופק. "כדי שנוכל להבטיח אספקת חשמל גם בעתות חירום, ישנו אינטרס לאומי מובהק של המדינה לבזר את ייצור האנרגיה ולהקים כמה שיותר אנרגיה מתחדשת, שהיא הפתרון האידאלי לתרחישי הייחוס והאיומים הקיימים על המדינה. גם בהיבט הביטחון התזונתי של מדינת ישראל, תחום האגרו-וולטאי מהווה בשורה גדולה ומשמעותית".
דיברנו הרבה על אגרו-וולטאי - באילו תחומים נוספים עוסקת דלקל אנרגיות מתחדשות?
אופק: "פרט לפרויקטים הסולאריים המוקדמים במתח עליון, גבוה ונמוך, דלקל אנרגיות מתחדשות מחזיקה כבר תקופה ארוכה ברישיון פעיל לאספקת חשמל באמצעות חברת בת בשם 'דלקל פאוואר'. בימים אלו אנחנו מספקים חשמל נקי, ירוק וזול ללקוחותינו ואנחנו מתכוונים להרחיב את היריעה בהמשך. בנוסף, לחברה ניסיון בהתקנת למעלה מ-1,500 מערכות סולאריות בישראל, תוך התמחות בתחום אגירת האנרגיה שגם הוא תחום מרתק שדורש מקצועיות, הבנה וידע רב. בעתיד הקרוב, אנו עתידים להכריז ולפרסם על כניסה לתחומי עיסוק נוספים אשר תומכים את התוכניות האסטרטגיות ותוכניות העבודה של החברה".
אביטל אופק, היו לך הצלחות גדולות בדוראל, למה בעצם לא המשכת את המהפכה שם ובחרת לעבור לדלקל?
"זכיתי לעבוד בחברה צומחת, מתפתחת ויזמית כמו דוראל ולמדתי בדרך המון. בשנים האחרונות דוראל מתמקדת בתחום האגרו-וולטאי בישראל וחלק מההחלטה שלי לפתוח דף חדש בקבוצת דלקל הייתה ההבטחה שקיבלתי מהבעלים לפתח את התחום הזה ולהגדירו כמנוע צמיחה מרכזי של החברה לצד המשך פיתוח הפעילויות המסורתיות (אגירה, פרטיות, PV מסחריות), עם השקעה ותקציבים גבוהים, כוח אדם איכותי, טכנולוגיה מתקדמת וחדשנות, חיפשתי מקום שיאפשר לי להגשים את החלומות שלי. יחד עם צוות של אנשים טובים ואיכותיים שהצטרפו אליי, אנחנו הולכים לנתב את האנרגיות המתחדשות למקומות של צמיחה ושגשוג עבור החקלאות בישראל. השילוב בין יכולות הקבוצה בתחום המימון וצבר הלקוחות העסקיים והפרטיים שמקבלים שירותים מהקבוצה - מאפשר מנעד הזדמנויות שקשה מאד למצוא בחברה אחרת בישראל".
לסיכום מציין אביטל, "תחום האגרו-וולטאי כבר אינו ניסוי סביבתי, אלא תשתית אסטרטגית שמגדירה מחדש את יחסי החקלאות, האנרגיה והביטחון הלאומי של מדינת ישראל. האגרו-וולטאי הוא המקום שבו קיימות מפסיקה להיות סיסמה והופכת למודל עסקי וחקלאי משמעותי".
לפרטים >>
בשיתוף דלקל אנרגיות מתחדשות
