מדיניות הפוסט-קורונה העצימה מגמות בשוק האנרגיה, שממשיך להיות מרכזי ורב השפעה בכל תחומי הפעילות הכלכלית. מחירי האנרגיה העולמיים נמצאים בכותרות ובצל השפעת המעבר המואץ לאנרגיות מתחדשות. הכניסה המאסיבית של הרכבים החשמליים, שדובר עליה כבר מספר שנים, הולכת ותופסת תאוצה בעולם ובישראל. וברקע - הכותרות על משבר האקלים ומחויבות המדינות למעבר לאנרגיה נקייה כחלק מהמאבק בו.


בישראל המגמות האלו פוגשות תשתיות הולכה וחלוקה של חשמל, שעדיין לא מותאמות לכמויות הייצור המבוזר ולעליות החדות בביקושים שצפויות לאור המעבר לרכב החשמלי. בנוסף, הייצור הסולארי הביא לעומסים נוספים על רשת ההולכה עד כדי חוסר יכולת של הרשת להכיל מתקנים נוספים וכתוצאה מכך, אי מתן אישורים על-ידי חברת החשמל לחיבורים של מתקנים פוטו-וולטאים לרשת. התאמת התשתיות תצריך השקעות מרובות וכן דחיפה קדימה לאפשרות הקמת מערכות אגירת האנרגיה שנמצאת בישראל עדיין בחיתוליה.
אנו צופים, כי מחירי החשמל בישראל ימשיכו ויעלו ובעיקר ישפיעו על המגזר הביתי. לצד עליות המחירים, רשות החשמל צפויה לקבוע מש"בים חדשים (תעו"ז) שבמהותם יקבעו שתי רמות של מחיר: פסגה ושפל, כך ששעות הפסגה יחולו בשעות הערב. שינוי זה הוא אחד השינויים המשמעותיים שאמור להתרחש במהלך 2022 וברור כי הוא ישפיע על כל אחד מהשחקנים בשוק החשמל.
ממעוף הציפור אנו רואים שתי מגמות חזקות, שמנחות את שוק החשמל הישראלי ויוסיפו להנחות אותו בשנים הקרובות:
* הפיכת השוק לתחרותי יותר, מבוזר יותר ודינאמי יותר, כפועל יוצא של הקווים המנחים שהובילו את הרפורמה במשק החשמל והיישום שלה.
* מענה תשתיתי לעלייה הצפויה בצריכת החשמל מצד אחד, ולייצור המבוזר מצד שני, תוך ויסות הייצור הסולארי מול הצריכה העולה בשעות הערב.
בהתאם לאסדרת רשות החשמל נוספו בשנה האחרונה מספקים פרטיים שיוכלו לעבוד מול צרכנים ביתיים, מוסדיים ותעשייתיים ולהציע להם הנחות שונות על תעריפי החשמל המפוקחים. פתיחת מקטע זה היא צעד חשוב בדרך לביסוס שוק תחרותי הנשען על מחירי שוק דינאמיים המשקפים את ההיצע והביקוש בשעות השונות של היממה והשנה.
אנו צופים, כי מחירי השוק שנקבעים במנגנון של עלות שולית חצי שעתית (SMP), יהפוך להיות מרכז הכובד בעסקאות השונות בשוק ובהסדרים השונים - הן מצד היצרנות והן מצד הביקוש. בכך יהפוך השוק למשוכלל יותר ומותאם יותר בדומה לשווקי האנרגיה העולמיים.
בהיבט התשתיתי המענה הזמין ביותר הוא אגירת אנרגיה. זו צפויה להיכנס בכל המקטעים: כחלק משלים מיצרנות אנרגיה, במקטע ההולכה, במקטע החלוקה וגם בשטחי הצרכנות. אגירת האנרגיה תיתן מענה לגודש הקיים בתשתיות ההולכה, לשירותים הנלווים - כמו זמינות וייצוב תדר - וכן יכולת להשתמש באנרגיה סולארית לאורך היממה ובהתאם לעקום הביקוש.
רעיון חדשני נוסף, שמיושם בעולם כמקדם הן דינאמיות והן הפחתת עומס על תשתיות, הוא יצירת מיקרו גריד. רשתות עצמאיות המסוגלות לייצר, לאגור ולספק חשמל לצרכנים, תוך הסתמכות על שירותי הרשת כגיבוי. רשתות כאלו קיימות באופן חלקי במחלקי חשמל היסטוריים בקיבוצים. פיתוח רשתות אלו הינו הזדמנות לשוק האנרגיה הישראלי.
הפוטנציאל הגלום במחלקי החשמל ההיסטוריים לניהול משק אנרגטי ופיתוח מענים מקומיים לצרכי משק החשמל יכול לתרום משמעותית להשגת יעדי הממשלה ויצירת משק חשמל מתקדם, אופטימלי ויעיל יותר. האתגר העומד בפני רשות החשמל ורגולטורים נוספים הוא לנצל בצורה מקסימלית מרחב אפשרויות זה.
הכותבת היא מנכ"לית חברת מעגן פרויקטים, הפועלת מזה כעשור במגזר הקיבוצי ומלווה כ-150 קיבוצים בכניסה למתווה מחלקים, ביצרנות בשטחי חלוקה וברכש חשמל, תוך היכרות מעמיקה עם המאפיינים של הקיבוצים והתעשייה הקיבוצית





