"אגירת חשמל היא Game Changer למפעלים וקיבוצים שבקרוב מאוד יתחילו לספוג עלויות גבוהות כתוצאה מהעלאת מחיר החשמל באופן דרסטי בשעות אחר הצהריים והערב ויצטרכו לשדרג את התשתית הקיימת ולהגדיל את החיבורים כדי לספק חשמל לעמדות ההטענה של הרכבים החשמליים.
בלי אגירת אנרגיה לא ניתן יהיה להשיג את יעדי האנרגיה המתחדשת העכשוויים. ישראל הציבה לעצמה יעד של שימוש ב-30% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030 ומניתוחי המומחים בתחום ברור שאין אפשרות אפילו להתקרב ליעד הזה ללא פתרונות אגירת חשמל. לא ניתן לקלוט את כל החשמל הסולארי המיוצר בשעות הצהריים וכשמגיע הערב ויש עומס גדול על המערכת, קשה לתת מענה רק באמצעות תחנות כוח. אגירת חשמל, לעומת זאת, מאפשרת תהליך יעיל של קליטת חשמל במהלך היום ושחרורו בשעת הצורך".
אלו דברי ינאי חכים, מנכ"ל סילו אנרגיה מקבוצת סולגרין. סילו מתמקדת בייזום, הקמה ותפעול פרויקטים של אגירת חשמל ובהקמה וניהול של רשתות חשמל חכמות ומקומיות (Microgrid) מבוססות אגירה. בין השאר פועלת ומקדמת סילו אנרגיה פרויקטים עם לקוחות מסחריים-תעשייתיים ועם גורמים מוניציפליים, בדגש על ההתיישבות הקיבוצית.
"החזון שלנו הוא שבכל מקום בו יש צריכת חשמל - תהיה גם רשת חשמל חכמה ומתקדמת המבוססת על אגירה ועל תוכנות ניהול חכמות", הוא מוסיף. "כך יזכה הצרכן לעצמאות אנרגטית ויוזל מחיר החשמל הן לצריכה הביתית והן להטענת הרכב החשמלי. מערכות האגירה יאפשרו לו לצרוך חשמל ממערכות סולאריות שיותקנו אצלו או חשמל זול מהרשת ולנהל את משק החשמל של המפעל או של המחלק ההיסטורי ביעילות ואפילו להרוויח מכל השינויים. אנחנו רואים שהרגולציה הולכת ומתכווננת לתמיכה באגירה. לאחרונה פורסם קול קורא של רשות החשמל שפותח אפשרויות רבות בתחום זה. התובנה שבעצם אין אפשרות להשיג את יעדי האנרגיה המתחדשת בלי אגירה הופכת את נקודת הזמן הנוכחית לאידיאלית לאגירת חשמל ולמיזמים העוסקים בה. במקום השקעות של עשרות מיליארדים בהחלפת תשתית החשמל - ניתן להשתמש באגירת חשמל בתפוצה נרחבת ולהפוך אותה לתשתית החשמל החדשה. אנו רואים את היכולת להטמיע פתרונות אגירה באופן נרחב כפתרון משמעותי לבעיות האנרגיה של ישראל כיום. אגירת האנרגיה היא ה-X (הנעלם) במשוואה של האנרגיות המתחדשות, והשכל הגדול נמצא בניהול האנרגיה. זה לא חוכמה להביא עוד ועוד עמדות טעינה, החוכמה היא לנהל את הטעינה כחלק ממערך האנרגיה של המפעל או הקיבוץ, בצורה יעילה, שלא תפיל את הרשת ובחיסכון גדול ככל האפשר".
איך עושים זאת?
"החזון והכיוון אליו אנו הולכים הוא הקמת רשת חשמל חכמה מבוססת אגירה ומבוזרת ברמה הארצית - מערך ארצי של מתקני אגירה שיותקנו אצל הצרכנים, יקלטו אנרגיה בשעות היום וישחררו אותה לצריכה בשעות הערב. מפעלים וקיבוצים שיכולים להקים מתקני אגירה כבר היום ייהנו מרווחיות ואופטימיזציה גבוהה ויהוו את תשתית האגירה של הרשת החכמה. בהמשך מי שלא יוכל להקים מתקני אגירה בשטחו יוכל להתחבר לשירותי האספקה שלנו כמספק חשמל וירטואלי ולהנות מחשמל מוזל וירוק. כך ייווצר מעין מתקן אגירת חשמל לאומי המפוזר בכל הארץ ומנוהל ביעילות על-ידינו, בעזרת טכנולוגיה מתקדמת. מתקני האגירה של סילו אנרגיה מבוססים על טכנולוגיות ליתיום-יון וטכנולוגיות נוספות ומגיעים בהתאמה אישית לצרכי הלקוח הספציפי, בקיבולת אגירה של בין 50 קילו-וואט שעה עד 15 מגה-וואט שעה".
זה מתאים לכל לקוח?
"ניתן להתקין מערכת אגירה בכל מקום, אך השאלה היא עד כמה זה משתלם כלכלית, יותר משאלת ההיתכנות הטכנית. אנחנו, כחברה, מתמקדים בשוק התעשייתי-מסחרי, לא הפרטי, אם כי בהחלט ייתכן שגם לשם נגיע כשמחיר האגירה ירד. המתקנים שלנו מודולריים, מגיעים גם בגדלים קטנים יחסית ויכולים לשבת בכל חדר חשמל בבניין מגורים ואפילו להחליף גנרטורים שחובה להתקין בבניינים רבי קומות. התועלות בהן יזכו הלקוחות מרשת כזאת הן רכישת חשמל מוזל חכם וירוק יותר, וכן שירותים כמו גיבוי במקרה של הפסקות חשמל, ייצוב תדר ומתח.
אחד האתגרים המשמעותיים כיום להקמה ושילוב של מערכות סולאריות היא העובדה שהתשתית הקיימת לא מאפשרת לחבר את המערכות הסולאריות כי הרשת פקוקה ובעלי הגגות מקבלים תשובות שליליות מחברת חשמל לשילוב המערכות לרשת החשמל. הקמת מערכת אגירה עשויה לפתור זאת ע"י הורדת העומס על הרשת וקליטת האנרגיה מהמערכות הסולאריות לשימוש הצרכן. השימוש בפלטפורמה שלנו מאפשר גם ללקוחות שאין להם מקום להקים גג סולארי ליהנות מחשמל ירוק ונקי, שכן היא מאפשרת לייצר אנרגיה ירוקה במקום מסוים ולספק אותה לצרכן שנמצא פיזית במקום אחר".
אפס השקעה, מקסימום רווחיות
תוכניותיה של סילו אנרגיה יתאפשרו הודות לרפורמה שעוברת חברת החשמל, הפותחת את הדלת לגופים אחרים למכור ולספק חשמל לצרכנים בישראל. סילו אנרגיה כבר רשומה, דרך חברת סולגרין, כספק חשמל פרטי וערוכה לספק ללקוחותיה חשמל זול יותר וירוק יותר, הודות לטכנולוגיית האגירה הנקייה. "צרכן כזה לא יצטרך לעשות כלום כדי לעבור אלינו, אפילו לא להחליף מונה חשמל", מדגיש חכים. "עם אפס השקעה הוא יקבל מקסימום רווחיות. נציע ללקוחות שלל אפשרויות גמישות, משותפות במתקן האגירה, ללא כל השקעה מצידם, ועד תשלום מובטח קבוע או הנחה קבועה על חשבון החשמל - מה שקרוי בעולמות האנרגיה Power Purchase Agreement. יתרון משמעותי בהצעות השונות שלנו ללקוחות הוא נושא ניהול האנרגיה, שכאשר הוא מטופל נכון מסוגל לחסוך בתשלום ולהוריד עלויות מיותרות. לדוגמה, אצל לקוחות רבים אנו רואים קנסות בחשבון החשמל על מקדם הספק נמוך. זהו דבר שאנחנו יודעים לזהות באופן מיידי, לטפל בו וכך לחסוך ללקוח הרבה כסף וקנסות מיותרים. אנחנו יודעים לייצר מודלים גמישים נוספים לפי צרכי הלקוחות והשותפים השונים".
סילו הקימה את מתקן אגירת האנרגיה הראשון במגזר התעשייתי מסחרי
חברת סולגרין הינה חברת אנרגיה מתחדשת ציבורית בינ"ל, המתמחה ועוסקת בייזום, פיתוח, הקמה וניהול התפעול של מתקני חשמל על בסיס אנרגיות מתחדשות. . החברה מקדמת צבר עצום של מעל ל-1.7 ג'יגה-וואט של פרויקטים בחמש טריטוריות ברחבי העולם -ישראל, ארה"ב, איטליה, גרמניה ויוון.
כאן בישראל היא פועלת ונמצאת בשותפות עם עשרות יישובים, בעלי גגות ומתחמים מסחריים ובבעלותה צבר של 80 מגה-וואט פרויקטים מניבים, כעשרות מגה-וואט של פרויקטים בתהליכי הקמה וצבר פרויקטים עתידיים בארץ ומחוצה לה. בהתאם לאסטרטגיית החברה לפיתוח צבר משמעותי של נכסים מניבים סולאריים, היא פועלת להאצת והרחבת היקפי פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת ובתחום הפוטו-וולטאי. ייסודה של חברת הבת סילו אנרגיה בא כחלק מאסטרטגיה זאת, במטרה לשים דגש על חדשנות טכנולוגית בניהול אנרגיה. חכים, ששותף בסילו אנרגיה עם עמוס בן דרור, הגיע אליה עם 12 שנות ניסיון בתחום ניהול האנרגיה במחלקים, במפעלים ובסולארי. בידע הרב שצבר הוא משתמש כדי להבין את הצרכים העדכניים של צרכני החשמל של היום ואת הדרך לספקם בעולם של התייעלות אנרגטית, שהולך ונסמך יותר ויותר משמעותית על אנרגיה סולארית.
"לסולגרין כקבוצה יש מספר חברות בנות בישראל וברחבי העולם, שמייצרות ערך וסינרגיה, בסגמנטים ובתתי-סגמנטים של תחומי עיסוקה, כשסילו אנרגיה היא אחת מהן. זוהי הזרוע הביצועית, היזמית והחדשנית של סולגרין לכל נושא האגירה", מבהיר חכים. "אנחנו מייצרים שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות מובילות בתחום ניהול האנרגיה, במטרה לקדם את יעדינו ואת יעדי חברת האם שלנו. אנחנו גם בונים מודלים עסקיים חדשניים וגמישים. לצד כל זאת יש לנו חיבור עמוק להתיישבות הקיבוצית, מה שמאפשר לנו לייצר ערך עבור קיבוצים ואף להסתייע בהם כמחוללי חדשנות בתחום האגירה. אנו רואים בקיבוץ כמיקרו-גריד טהור המאפשר את הטמעת כל המערך".
בין השאר מתגאה סילו אנרגיה בהקמת ובהפעלת מתקן אגירת החשמל הראשון בישראל במגזר המסחרי-תעשייתי אותו הקימה בשלהי שנת 2021 בבית האריזה "הגלבוע" שבעמק חרוד. כיום מספק מתקן האגירה לבית האריזה גיבוי בעת הפסקות חשמל, תוך הוזלת עלויות החשמל. איתן אביבי, יו"ר בית האריזה, הכריז עם השקתו של המתקן ש"המיזם יעביר את פעילות החשמל בבית האריזה לרווחיות שנתית שוטפת, שתאפשר לו להמשיך בהשקעות במתחם ושיפור הרווחיות לקיבוצים והמושבים המחזיקים בו".
שילוב מתקני אגירה בצמוד לעמדות ההטענה וחשמל זול
לאחר הפרויקט המוצלח ופורץ הדרך נמצאת כיום סילו אנרגיה עם הפנים קדימה, לקראת התקנת מאות נקודות אגירה בישראל בסך כולל של עשרות מגה-וואטים בשנתיים הקרובות. היא תעשה זאת במקומות רבים ושונים - מחצרות מפעלים ועד לקיבוצים ויישובים. "את מערכות האגירה שלנו ניתן להתקין בכל מקום, כשמצד הלקוח לא נדרש דבר. כל הכנות התשתית מבוצעות על-ידינו ובמימוננו. ללקוח רק נשאר להתחיל להרוויח מהיום הראשון. האגירה יודעת לקחת כל מקור אנרגיה ובאמצעות אופטימיזציה לטעון את החשמל הזול ביותר ואז לשחררו לשימוש בעיתוי המתאים", קובע חכים.
כהמחשה הוא מצביע על התקנת מערכת אגירה בחצר מפעל מייצר העובד מסביב לשעון, גם בשעות הערב והלילה. במקרה כזה תאגור המערכת חשמל מהרשת של חברת החשמל בשעות היום, כשתעריף הצריכה נמוך. בשעות הערב, כשהתעריף מתחלף לזה הגבוה - יסופק החשמל למפעל דרך האגירה. החיסכון הכספי - ברור. "ויש גם אפשרות לעשות דברים הרבה יותר מורכבים", ממשיך חכים. "למשל, אותו מפעל יכול להתקין על גגו מערכת סולארית וכך לצרוך פחות חשמל מחברת החשמל. מערכת האגירה שלנו יודעת לטעון את החשמל גם מתשתית החשמל הקיימת וגם מפאנלים סולאריים, כשאלגוריתם חכם מחליט מתי נכון להשתמש בכל אחת מהאפשרויות".
דוגמה נוספת היא היכולת להשתמש בטכנולוגיית האגירה עבור עמדות טעינה למכוניות חשמליות. הבעיה העיקרית הניצבת כיום בפני שוק חדש זה היא תשתית. ביכולתה של סילו אנרגיה לספק בנק אנרגיה לעמדות טעינה שיתבססו על מתקני האגירה של החברה ויפתרו שתי בעיות: הקמת עמדות טעינה גם במקומות בהם הרשת לא מתאימה (שנאי שאינו גדול מספיק, כבלי חשמל שלא מתאימים להספק הגבוה הנדרש וכדומה) ועלויות החשמל הגבוהות בשעות הערב - הזמן בו רוב הטוענים ישתמשו בו, שכן זהו העיתוי בו הם חוזרים מהעבודה וצריכים להטעין מחדש את מכוניתם.
"עד סוף העשור אסור יהיה למכור מכוניות מונעות בנזין בישראל ועיקר השוק יעבור לרכב חשמלי", מציין חכים. "ישנן חברות רבות הפעילות כיום בתחום עמדות הטעינה, אך בניגוד אלינו הן לא מציעות פתרון ניהול מרכזי של מקבצי עמדות. רשת החשמל לא ערוכה לטעינת מאות אלפי רכבים חשמליים. כבר היום אנחנו רואים שדיירים הקונים רכב חשמלי מגלים שבחניון הבניין בו קנו דירה אין תשתית מספקת להטעינו - וזה עוד לפני שהרכב החשמלי בכלל התחיל לפעול כאן בהיקפים גדולים. את הבעיה ניתן לפתור רק על-ידי שילוב מתקני אגירה בצמוד לעמדות ההטענה. בימים אלו אנו משיקים פרויקט בקיבוץ בעמק יזרעאל בו ישולב מתקן אגירה עם מספר עמדות הטענה לרכב חשמלי".
מה החזון? לאן מועדות פני החברה?
"אנחנו מאמינים שהטמעה רחבה של אגירה תשנה את פני משק החשמל בישראל ותיקח אותנו כמה צעדים קדימה לעבר רשת חשמל חכמה ", מסכם חכים. "סילו אנרגיה היא מהגופים שיובילו את השינוי העצום הזה. גיבשנו צוות של מקצוענים המגיעים מתחומים שונים בעולמות האנרגיה - כולם בעלי ניסיון טכנולוגי, יזמי ועסקי - ודרך התמיכה שיש לנו מקבוצת סולגרין, אנו בטוחים שזהו צוות חזק שבכוחו להגשים את חזון החברה ולספק ללקוחותיה פתרון אנרגטי מבוסס אגירה שהוא הוליסטי ושניתן לממשק אליו אלמנטים נוספים".
לפרטים: טל חדד, סמנכ"ל פיתוח עסקי tal@silo-energy.com
בשיתוף סילו אנרגיה
