אחד האתגרים המשמעותיים בהפקת חשמל מפאנלים סולאריים הוא נצילות הפקת החשמל. להגברת הנצילות משמעויות כלכליות רבות בכל הקשור לכדאיות התקנתם והיקף ייצור החשמל מהם. כדי להבטיח נצילות גבוהה נדרשים בעלי מתקנים סולאריים להבטיח את ניקיון הפאנלים, שחשופים לאבק ולכלוך מסוגים שונים, ולעשות זאת בתדירות גבוהה. למעשה, לניקוי הפאנלים יש חשיבות אדירה בהבטחת יעילות אנרגטית.
כיום, 99% מהפאנלים בעולם מנוקים על-ידי בני אדם, אלא שלשיטה זו חסרונות רבים: מדובר בעבודה פיזית קשה וסיזיפית, שכרוכה בסכנות רבות, ושבסופו של דבר מבוצעת רק בחלקה משום ששום עובד לא מסוגל לנקות ידנית עשרות פאנלים, יום אחרי יום, שורה אחר שורה, בתנאים סביבתיים קשים. במילים אחרות, זו איננה עבודה לבני אדם. יתרה מזו, עם ירידת התשלומים מחברות החשמל לכל קילו-וואט מופק, אין למפעילים יכולת לשלם עבור ניקוי ידני תדיר.
זהו בדיוק הכאב שאותו באה חברת בלייד ריינג׳ר הישראלית לפתור. החברה פיתחה רובוט אוטונומי לגמרי, שמנקה את הפאנלים באופן יעיל ומייתר את הצורך בעבודה אנושית-ידנית. לא רק זאת, באמצעות חיישנים ומערכת עיבוד מידע הרובוט אוסף נתונים ויכול לספק אינדיקציה לגבי תקלות קיימות ועתידיות.
"הטכנולוגיה שפיתחנו מיועדת בעיקר למתקנים סולאריים המותקנים על גבי גגות מוסדיים, מסחריים ותעשייתיים", מבהיר פרופ' גל קמינקא, אחד משני מייסדיה של בלייד ריינג׳ר. "בניגוד למתקנים קרקעיים, שבהם הפאנלים בנויים שורות-שורות ואפשר לעשות שימוש במסילות לצורך ניקויים על-ידי רובוטים, בגגות ומתקנים מסחריים רבים, אין מקום למסילות לכל שורה, שכן השורות הן קצרות מאוד ולפעמים אף מכסות את שטח הגג כולו. יש גם בעיות נוספות בגגות כמו שיפועים, מגבלת עומס וכדומה. הטכנולוגיה שפיתחנו נותנת מענה לכל אלה. הרובוט מנקה כל פאנל ופאנל ואינו נזקק למסילה. עובד יחיד יכול להעביר אותו ללא קושי משורה לשורה. הוא מתאים לשיפוע של עד 45 מעלות ולמיטב ידיעתי זהו הרובוט היחידי בעולם, שמסוגל לפעול ברמת שיפוע כזו הודות למכניקה הייחודית שלו. לצד פונקציית הניקוי הוא אוסף מידע, מדווח ומתריע - כמה לכלוך היה וכמה נשאר, מתי והיכן כדאי לנקות - כל המידע הזה מנותח ומנותב למפעיל המתקן ומאפשר לקבל החלטות על תדירות הניקוי.
"למעשה", מסביר פרופ' קמינקא, "הרובוט הוא יחידת IOT שאוספת דאטה ובאמצעות ממשק אינטרנטי מעבירה את הדאטה לבעלי המתקן ומפעיליו. מדובר במוצר ייחודי בעולם, כלכלי מאוד, פשוט להפעלה ולתחזוקה, שאינו מצריך צוות התקנה או ידע מיוחד. פשוט שולחים ללקוח רובוט ארוז בתוך קופסה, הלקוח לוחץ על כפתור והרובוט מתחיל בעבודתו".
פוטנציאל עסקי גדול
בלייד ריינג׳ר הוקמה ב-2015 על-ידי אסף פרידלר, ופרופ' קמינקא, מהמומחים המובילים כיום בעולם בתחום הרובוטיקה. להקמת החברה הייתה שותפה גם חברת הרובוטיקה קוגניטים ואת ההשקעה הראשונה ביצעה חברת ההשקעות Capital Nature. החברה הונפקה לפני כחצי שנה בבורסה בת"א, כאשר גייסה כ- 22 מיליון שקלים ושוויה היום הוא בסביבות 190 מיליון שקלים. בין בעלי המניות ניתן למצוא את קבוצת שיכון ובינוי, שמחזיקה בכ -6%, וקפיטל נייצ׳ר שמחזיקה בכ-19%.
פרופ' קמינקא, איש המחלקה למדעי המחשב בבר-אילן, הוא גם ראש מאגד הרובוטיקה של האוניברסיטה וחבר במרכז הבין-תחומי לחקר המוח ובמרכז הננו-טכנולוגיה. התמחותו המרכזית היא בינה מלאכותית ברובוטים, ובפרט בבינה מלאכותית חברתית, כולל שיתוף פעולה בין רובוטים העובדים בצוות ובין רובוטים לבין אנשים. הוא היה שותף בכתיבת כ- 200 פרסומים מדעיים ושישה פטנטים, זכה בפרסי מחקר בין-לאומיים ושירת בוועדות המנהלות של גופים מדעיים בין-לאומיים למחקר בבינה מלאכותית ורובוטיקה. בבלייד ריינג׳ר הוא משמש כיום כסמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO).
המוצר הראשון שפיתחה החברה הוא רובוט ה-Pleco, המונע על-ידי סוללה נטענת ומנקה ללא מים את שורות הפאנלים הסולאריים. נכון להיום, הרובוט נמצא בשלב ניסויי בטא, שצפוי להסתיים בקרוב. בחברה מצפים לספק יחידות של רובוטים כבר ב-2022. בנוסף, בלייד מפתחת מוצרים נוספים, בהם רחפן לניקוי פאנלים סולאריים למשטחים שהגישה אליהם מורכבת ופתרונות לשדות סולאריים גדולים.
בואו נדבר על פוטנציאל השוק של הטכנולוגיה.
פרידלר: "שוק האנרגיה הסולארית נהנה מיציבות משמעותית, מצמיחה חזקה ומהכנסות שנתיות שצפויות לחצות בקרוב את רף ה-200 מיליארד דולר. קצב הצמיחה השנתי של שוק הפאנלים הסולאריים עומד על 12% והערכות הן שהוא ימשיך לצמוח בשנים הקרובות בשיעורים דו-ספרתיים של כ-25% בממוצע".
קמינקא: "30%-35% מההתקנות הם על הגגות, או של תחנות קטנות. זהו שוק של כתשעה מיליארד דולר בשנה שגדל הכי הרבה, עם קצב גידול שנתי של 15%-20%. אנחנו פועלים בשוק שקשה להשיג בו עובדים וסובל מתחלופה גבוהה. אפילו במדינות שבהן שכר העבודה נמוך - אף אחד לא מתנדב לעבוד בעבודה כה קשה ומפרכת. נוצר כאן מעגל קסמים - ככל שבעל המתקן מנקה פחות, היעילות האנרגטית יורדת ומתח הרווחים קטן ואז הוא בוודאי אינו יכול לשלם לצוותי הניקיון. יש כאן מלכודת ואנחנו פותרים אותה. מדובר בנישה חדשה שהיא אוקיינוס כחול אין-סופי מבחינתנו".
עיקר ההכנסות יגיעו מהדאטה
בדרך כלל כשהמונח "רובוט" עולה לאוויר, האסוציאציה המיידית היא של מכונה דמוי אדם המבצעת פעולות אנושיות, או המחסל מ"שליחות קטלנית". קמינקא לא ממש מתחבר לדימויים הללו, לפחות בכל הקשור לרובוט שהוא פיתח. "אנחנו הלכנו בעקבות התפיסה של Service robots שפיתחו חברות שונות בעולם, חלקן ישראליות. מדובר ברובוטים ניידים לביצוע פעולות שגרתיות, כמו ניקוי ואחזקת בריכות (מיטרוניקס), שאיבת אבק ביתית (איירובוט) וגיזום דשא (פרנדלי רובוטיקס). עם חלקן אנחנו משתפים פעולה בהצלחה רבה. מעין אחווה ישראלית".
מהו החזון? היכן תהיו בעוד חמש שנים מהיום?
קמינקא: "נמשיך לשכלל את המוצרים הקיימים ובמקביל לפתח מוצרים נוספים, כולל למתקנים סולאריים גדולים יותר. הפטנטים שלנו הם חזקים ומכסים ניקוי ותחזוקה של פאנלים, אבל מתאימים גם לעולמות תוכן נוספים, בעיקר של משטחים שקשה לנקותם באופן ידני. חשוב למשל על גורדי שחקים ותבין שהשמיים הם הגבול, כמאמר הקלישאה".
פרידלר: "אני מעריך שבעוד מספר שנים, מרבית ההכנסות שלנו יגיעו מהדאטה שתאסף על-ידי הרובוט שינתח ויעבד אותה. המידע יכול להתייחס למגוון רחב של החלטות שיש לקבל, כמו היכן כדאי להתקין את הפאנל ובאיזה סוג מומלץ להשתמש, באיזו הטיה יש להציב אותו, כיצד להתאים אותו למשטר הרוחות וכדומה. דבר נוסף הוא איתור לכלוך באזורים שונים. יש שונות רבה בין אזורים גיאוגרפיים ובכל מקום הלכלוך הוא תוצאה של גורם אחר. הפוטנציאל המסחרי של בלייד הוא גדול מאוד, כי בכל יום ובכל שעה, יש עוד ועוד משטחים שיש לנקות ולשמור על תקינותם. בשנים הקרובות נמשיך להרחיב את שיתופי הפעולה שלנו עם שחקנים רבים בעולם, וחשוב במיוחד, ניקח חלק משמעותי במעבר האנרגטי לצד הירוק".
