כחלק מהפעילות המבוצעת לשם עמידה ביעדי משק האנרגיה לשנת 2030 (בהתאם להחלטת ממשלת ישראל 465 מאוקטובר 2020), מתחילה להיות מקודמת, בחודשים האחרונים, פעילות בתחום האגרו-סולארי.
התחום האגרו-סולארי מתייחס, בראש ובראשונה, לפעילות במתווה דו-שימוש, כלומר למיזם בו פועלים באותו שטח קרקעי (בייעוד חקלאי), מתקן לייצור חשמל מאנרגיה סולארית וגידול חקלאי, זה במשולב עם זה.
נכון להיום הפעילות בתחום האגרו-סולארי, בה מעורב משרדנו, מתבצעת בשני מישורים. המישור הראשון הוא פרויקטים המבקשים להשתלב בפעילות מתקני החלוץ האגרו-וולטאיים המקודמת במשולב על-ידי משרדי האנרגיה והחקלאות. במסגרת פעילות זו, פירסמו שני המשרדים, בשבועות האחרונים, פנייה ליזמים להגשת תוכניות מקדימות לדו-שימוש באנרגיות מתחדשות בשטחים חקלאיים, במטרה "לבחון היתכנות של דו-שימוש בקרקע חקלאית לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ביחד עם שמירה על חקלאות מיטבית באותם שטחים".
המישור השני הוא התקשרויות של יזמים שונים בתחום הסולארי עם קיבוצים/מושבים בהסכמי אופציה/עקרונות לקידום משותף של פרויקטים אגרו-סולאריים, תחת ההנחה כי תחום זה יוסדר וימוסד עם תום שלב הבחינה של מתקני החלוץ ויתכן שאף לפני כן.
היבטים משפטיים מהותיים
בכל אחד מבין מישורי הפעילות המתוארים קיימים היבטים משפטיים מהותיים, אשר יש לתת עליהם את הדעת ואשר אותם אסקור בקצרה:
פעילות בתחום מתקני חלוץ
- בהתאם למתווה הפנייה, מתקני חלוץ יכולים לקום אך ורק בשטחי קבע של משבצות חקלאיות, בקרקעות פרטיות או בתחנות מו"פ.
- ככל ומדובר בשטחי מקרקעין אשר אינם בבעלות פרטית, הרי שהפעילות כפופה לעריכת עסקה למול רשות מקרקעי ישראל, בהתאם להחלטת ועדת המשנה מס' 926 מיום 3.6.2021 שעיקריה:
- העסקה תיערך למול בעל הזכויות במקרקעין (אגודת היישוב ככל ומדובר במקרקעי קיבוץ, או חלקות ב' ו- ג' במקרקעי מושב, וחבר האגודה עצמו, ככל והיזם הינו חבר אגודה חקלאית אשר מבקש לבצע את הפרויקט בשטח חלקה א' שהוא בעל הזכויות בה);
- שטח הפרויקט לא יגרע משטחי המשבצת של היישוב, אך קיימת דרישת סף שליישוב קיימת יתרה הניתנת לניצול של שטחים לטובת הקמת מתקניים לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בהתאם להחלטות רמ"י;
- לא תתאפשר החכרת משנה של שטח הפרויקט ו/או מתן הרשאת שימוש בשטח לצד שלישי;
- שטחי הפרויקט לא יופחתו ממכסת שטחי התעסוקה של היישוב;
- דמי החכירה בגין השימוש בשטח הפרויקט טרם נקבעו, אך הם אמורים להיות מוסדרים בהתאמה לתעריף מכירת החשמל מהמתקנים;
- העסקה שתערך למול רמ"י ביחס למקרקעי הפרויקט תהיה כפופה לנהלי רמ"י, לרבות בנוגע להגדרת שטחי משבצת הקבע של היישוב והסדרת שימושים חורגים, אך מבלי שתידרש השבה של שטחים זמניים ו/או שטחים עודפים;
- במקרה בו יכשל המחקר (או במקרה בו לא תתבצע פעילות חקלאית), ניתן יהיה להסב את המתקן הפוטו-וולטאי למתקן הפועל תחת אחת מבין האסדרות הפוטו-וולטאיות למתקנים קרקעיים, אך זאת בכפוף להסדרה תכנונית.
- בקשה להכרה כמתקן חלוץ צריכה לכלול תוכנית מחקר מפורטת ביחס לטכנולוגיה ו/או לגידול מסויים כאשר על הפרויקט לכלול, פרט לשטח בו יוקם המתקן, גם שטח ביקורת.
- סך היקפם הכולל של שטחי מתקני החלוץ במסגרת התוכנית עומד על 1,000 דונם (לא כולל שטחי חלקות הביקורת). שטחו הכולל של כל פרויקט (לא כולל שטח הביקורת) לא יעלה על 15 דונם, כאשר אין הגבלה על ביצוע מספר פרויקטים על-ידי אותו גורם ובלבד שכל אחד מהם ייוחד לגידול/זן נפרד.
כפועל יוצא מהאמור לעיל, וככל והכוונה של בעל הזכויות במקרקעין היא לביצוע פרויקט משותף למול גורם יזמי/בעל ידע, יש לבצע חשיבה ותכנון מסודר של מתווה העסקה, בהתחשב, בין היתר, במגבלות ובתנאי תוכנית מתקני החלוץ, בדרישות החלות במסגרתה על בעלי הזכויות במקרקעין, בעלויות הפרויקט המתוכננות, בפעילות הגידול המתוכננת, בטכנולוגיה המיועדת להיבחן במסגרת הפרויקט ובשילוב המתוכנן בין הטכנולוגיה לבין הגידול.
התקשרויות למיזמים אגרו-וולטאיים עתידיים
לצד קידום מיזמי החלוץ האגרו-סולאריים ומתוך הערכה כי פעילות האגרו-סולאר תוסדר בסופו של דבר, גם אם מתווה האסדרה עצמו אינו ברור בשלב זה, הולכות ומתרבות באחרונה התקשרויות בין בעלי זכויות במקרקעין לבין גורמים יזמיים בשוק הפוטו-וולטאי לקידום מיזמים אגרו-סולאריים משותפים.
חלק מאותן התקשרויות הינן במתווה דו-שלבי, כלומר, תחילת פעילות כמתקן חלוץ עם אפשרות להרחבת הפעילות המשותפת, בכפוף להוכחת ישימות ולהסדרה רגולטורית מתאימה של הפעילות, וחלקן של ההתקשרויות הינן התקשרויות עתידיות שכפופות לעצם פרסומה של הסדרה.
כאשר אנו בוחנים פעילות זו ברמה המשפטית והחוזית, ברור כי יש להתאימה לתנאי הרגולציה הקיימת (הכוונה היא בפרט להחלטת ועדת המשנה המפורטת בנוגע לאותן ביצוע פרויקט החלוץ בהקשר של ההתנהלות למול רמ"י). היבטים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת הינם סוגיית תחימת השטחים המיועדים לטובת הפרויקט האגרו-סולארי, קביעת אבני דרך ברורות לקידומו של הפרויקט ומנגנונים לסיומה של ההתקשרות, באופן מלא או באופן חלקי, ביחס לשטחים מסויימים, במקרה בו מתברר כי הפרויקט אינו ישים.
לסיכום. התחום האגרו סולארי הוא תחום שמעורר עניין רב ונראה כי למשרדי הממשלה הרלוונטיים יש עניין רב בקידומו, תוך הכרה בצורך ב"חשיבה מחוץ לקופסה" לצורך עמידה ביעדי משק האנרגיה ושילובם של מתקנים אגרו-סולאריים, לצד מתקני דו-שימוש אחרים (כגון מתקני מאגרים), כחלק ממארג ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת במהלך השנים הקרובות. יתרה מכך, למגזר ההתיישבותי, מעבר להיותו שחקן ותיק בתחום הסולארי, ומעבר להיותו בעל זכויות במקרקעין רלוונטיים, יש ערך מוסף רב כמוקד ידע וניסיון בתחום החקלאי. יחד עם זאת, יש לבחון קידום מיזמים אגרו-וולטאיים בזהירות ובקפידה, לאור אי הוודאות הקיימת - הן בנוגע לישימות של טכנולוגיה כזו או אחרת והן בנוגע למתווה האסדרה העתידית במסגרתה תתבצע הפעילות האגרו-סולארית.
הכותב הינו שותף מייסד במשרד אונגר ושות', המתמחה, בין היתר, בפעילות בתחום האנרגיה
