באוקטובר 2020 הגדילה ממשלת ישראל את יעד אנרגיות מתחדשות ל-30% בשנת 2030, אך בנובמבר 2020 המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הגבילה את השטחים שיוקצו למתקנים סולאריים קרקעיים בחד-שימוש (מתקן המכיל פאנלים סולאריים בלבד) ותעדפה מתקנים סולאריים בדו-שימוש (מתקן המכיל פאנל סולארי מעל או לצד מערכת אחרת). לאור זאת, בחודש אפריל 2021 פרסמו מדעני משרד החקלאות והאנרגיה פנייה לקבלת הצעות לחלקות מחקר אגרו-וולטאיות בדו-שימוש מלא. מציאות זו פתחה הזדמנות פז לחברת אגרילייט, שכבר עוסקת מזה שנה אך ורק בתחום האגרו-וולטאי. יצאנו לראיין את ד"ר אלישע רובין, מייסד אגרילייט והיו"ר שלה.
אלישע רובין, מי אתה?
"נולדתי בארה"ב. בלוס אנג׳לס הקמתי וניהלתי תוכנית לשיקום שכונות פשע וקיבלתי את פרס קליפורניה למנהיגות יוצאת מהכלל ומניעת עבריינות ונבחרתי לאחד ממורי התיכון הטובים ביותר באמריקה בשנת 1980. לאחר שהתחתנתי עברתי לעולם העסקי וניהלתי שלוש חברות היי-טק. לצד זאת, ייסדתי את עמותת ערכים בספורט וכיום אני חבר בוועד המנהל שלה."
עם רקורד עשייה בתחום החינוך והיי-טק, מה לך ולאנרגיה?
"ליבי נחמץ לראות שטחים ענקיים המגודרים עבור מתקנים פוטו-וולטאיים, הפוגעים בשטחים חקלאיים פוריים וללא ניצול מתחתם. בתחילת 2020 החלטתי שבעשור הבא עליי לשנות את המציאות דרך פיתוח טכנולוגיה, שתאפשר גידולים חקלאיים מתחת לפאנלים. כך התחלתי עם עולם האנרגיה".
מה מקובל בתחום זה בעולם?
"בעולם קיימים מספר קטן של מתקנים המשלבים חקלאות עם מערכות סולאריות ורובם נמצאים בשלבי מחקר. המחקרים מראים שהצללה מלאה עלולה לפגוע ביבול החקלאי ואילו הצללה חלקית עשויה בתנאים מסויימים להשביח את היבול. לשם אנחנו מכוונים".
מהי הטכנולוגיה שאתם מפתחים ומהו החידוש בה?
"על בסיס מחקרים שנעשו בישראל במשך 20 שנה, שהראו שחיפוי מטעים ברשתות צל הביא לשיפור באיכות וכמות היבולים, פיתחנו טכנולוגיה ייחודית של פאנלים ניידים, בה אלגוריתם וסנסור IOT מנהלים את עוצמת הקרינה הנדרשת לגידול ובהתאם מניידים את הפאנלים. כאשר הגידול זקוק לקרינה - הפאנל נמצא בין שורות העצים, וכאשר הוא זקוק להצללה - הפאנל עומד מעל העץ. השליטה על רמת ההצללה ועל המיקרו-אקלים וניטור של פרמטרים קריטיים, עשויה לשפר את היבולים וכך לא תהיה תחרות על הקרקע ועל קרינת השמש בין הגידול לבין הפקת החשמל מהפאנלים".
מתקן הדגמה בישראל
אלישע רובין מספר, כי הפיתוח נפרס לשלושה אפיקי פעילות: "הראשון, פיתוח טכנולוגי ואנחנו בהליך לרישום פטנט, כרגע בשלב Provisional. השני, בחודש דצמבר 2020 זכינו בהכרת המדען הראשי של משרד האנרגיה בפרויקט חלוץ והדגמה. 50% מתקציב הפיתוח מגיע מקופת המדען הראשי. השלישי, איתרנו חלופות מיקום להקמת מתקן החלוץ וההדגמה הללו ואנחנו נקדם קבלת היתרי בנייה".
איך נערכתם לפניית משרדי החקלאות והאנרגיה מאפריל 2021 להגשת חלקות ניסוי?
"מאז אפריל 2021 הרמנו הילוך. פניית מדעני המשרדים תפורה לטכנולוגיית אגרילייט, כי באמות המידה לאישור ההצעות נרשם, שתינתן עדיפות למתקנים העושים שימוש בטכנולוגיות ישראליות - זה אנחנו. רשמנו את אגרילייט ברשם החברות בשם 'אגרילייט טכנולוגיות אנרגייה בע"מ' (המשרדים בהר החוצבים בירושלים), צירפנו למייסדי אגרילייט שלושה אנשים מנוסים בייזום ואנחנו נפגשים עם קיבוצים, מושבים וחקלאים ומקבלים הסכמות לחלקות ניסוי. הפידבק הוא מצויין. במקביל מתקדם הפיתוח הטכנולוגי".
לאן אתה שואף להוביל את אגרילייט?
"המטרה שאגרילייט תהיה החברה המובילה בתחום האגרו-וולטאי בישראל ובעולם. היעד הראשון הוא להקים מתקן הדגמה וחלוץ בישראל, שיוכיח הלכה למעשה, כי הטכנולוגיה אכן עובדת. לאור התעניינות עולמית בטכנולוגיה, בארה״ב ומדינות באפריקה, ברור שנתפתח גם לשווקים בחו"ל. אין לנו כוונה למכור טכנולוגיה בלבד, כי אגרילייט תהיה חברה יזמית להקמה ולתפעול של מתקנים, לצד מכירת טכנולוגיה".
היעדים לא שאפתניים מדי?
"צריך להאמין בחזון. יש לנו שלושה צוותי פעילות הנטועים עם רגליים על הקרקע. האחד עוסק בפיתוח הטכנולוגי, השני עוסק באתרים (ורגולציית תכנון בנייה ומקרקעין) והשלישי במסחר ופיננסים. אני מאמין שבעזרת שילוב זה נדע לצמוח בצורה מבוקרת".
מו"מ לכניסת משקיעים אסטרטגיים
רובין מדגיש בשיחה עימו, כי החברה שייסד לא מתחרה בחברות המצוינות הפועלות בישראל בכל מגווני הפוטו-וולטאי, כי הפלח שלה הוא דו-שימוש מעל חקלאות בלבד. "אנחנו מחפשים שטחים חקלאיים מניבים (במיוחד מטעים) ותוך חודש וחצי הגענו להסכמות על חלקות ניסוי אותן נגיש למדענים בחודש יולי 2021", הוא מספר. "הסינון הפנימי בכל הנוגע לאיכות הגידולים ולהיבטים סביבתיים ותכנוניים, יסייע לקבל את אישור המדענים ואישורים תכנוניים. בנוסף, נבצע מחקר אקולוגי שנדרש הואיל ולשטחים החקלאיים יש חשיבות בשימור מגוון ביולוגי ולא נרצה חלילה להזיק לזה. אנחנו מנהלים מו"מ לכניסת משקיעים אסטרטגיים, מבלי לאבד את השליטה על הרעיון ובלי להחליש את יכולות הניהול המצוינות הקיימות באגרילייט".
מהן הבעיות?
"הפעילות צועדת בשדה לא חרוש ונעשית בעולם רגולטורי חסר, כי רשות החשמל טרם קבעה תעריף למתקני המחקר ורמ"י קבעה אמנם כללים, אך הם מדירים שטחים נרחבים מהשתתפות במחקר. לצד זאת, מינהל התכנון במשרד הפנים מתכוון לייעל את הליכי התכנון והרישוי לחלקות המחקר וזה טוב.
אני מאמין, שהחוסרים יוסדרו תוך כדי תנועה, לנוכח החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מיום 10.11.2020 להעדפת דו-שימוש והחלטת ממשלה 465 מיום 25.10.2020 בה נקבע יעד של 30% אנרגיה מתחדשת".
מה היית רוצה לומר לסיום?
"כדי שאגרילייט תצליח צריך שלושה דברים: חזון, אותו פרסתי בראיון; צוות העובד בהרמוניה ובשקיפות פנימית, הכולל בעלי מקצוע בתחומים מגוונים כגון חקלאות מדייקת, קיימות, IOT, רגולציה, פיזיקה ופיננסים; ולבסוף, אמונה כי נוכל להתגבר על מצבי משבר שצפויים לנו בזכות הדבקות בחזון ושיתוף הפעולה שמאפיין את הצוות המעולה שלנו".
לפרטים נוספים: אריאל רובין – 054-3344131 | ariel@agri-light.com
