מה קורה כשהולנדי ואסטוני נפגשים ומחליטים לפעול בפינלנד ובשבדיה? לא, זו לא התחלה של בדיחה, אלא דווקא עניין רציני, שקשור למהפכת האנרגיה שעובר העולם עם המעבר מאנרגיה פוסילית לאנרגיה מתחדשת. ב-2015 נפגשו שני יזמים -הולנדי ואסטוני - והקימו סטארט-אפ משותף במטרה לקדם את המעבר לרשת חשמל ירוקה ואמינה. כך נולדה חברת סימפאוור. הרקע להקמתה היה הצורך בניהול ביקושים וגמישות בצד ביקוש, שהם פקטורים הכרחיים כדי לעבור לרשת ירוקה המבוססת על אנרגיות מתחדשות. החברה פועלת כיום בשש מדינות - פינלנד, שבדיה, הולנד, אסטוניה, נורבגיה וישראל ועתידה להתרחב בשנה הקרובה גם ליוון, ספרד, גרמניה, הודו ויפן. היא מעסיקה 45 עובדים, כמחציתם מתכנתים והיתר אחראים על ניהול הפעילות במדינות ובמטה. בישראל פועלים שלושה עובדים.
"על לקוחותינו נמנים מצד אחד מנהלי המערכת בכל מדינה ומצד שני לקוחות מהמגזר העסקי, בעיקר תעשייה ומסחר", אומר ניר גורדון, מנהל הפיתוח העסקי בסימפאוור היושב בישראל. "בקרב לקוחותינו ישנן חברות ענק כמו וולבו, BODEN - חברת דאטה-סנטר שבדית, Stora Enso ו- Arctic Paper, מהחברות הגדולות בעולם בתעשיית הנייר והעץ, LeasePlan, אחת מחברות השכרת הרכב החשמלי הגדולות באירופה, מרבית החממות בפינלנד (התאורה לחקלאות בפינלנד היא תאורה מלאכותית) ועוד. אנחנו כיום ספק ניהול צד הביקוש הגדול בפינלנד ושבדיה ומרחיבים פעילותנו בנורבגיה והולנד. המאפיין את המדינות האלו הוא שוק ניהול ביקושים שמתפתח במהירות עם רגולציה מסדירה טובה".
בוא נתחיל בבסיס. מהו בעצם הקונספט של "ניהול ביקושים"? איך הצרכן שמצליח להפגין גמישות בצריכת החשמל מתוגמל? מדוע בעצם התאמה של צריכת החשמל להיצע היא השיטה היעילה, הירוקה והכלכלית ביותר לאזן את רשת החשמל?
"כדי לשמור על רשת אמינה ויציבה, מנהל מערכת החשמל נדרש בכל רגע נתון למקורות של הספק חשמל גמיש. היום גמישות זו מגיעה לרוב מצד ייצור - תחנות כוח פוסיליות מזהמות ויקרות.
ככל שהרשת עוברת להשען יותר ויותר על מקורות חשמל מתחדשים - ובעיקר אנרגיה סולארית - הצורך לאותה גמישות בחשמל גובר עוד יותר. ניהול ביקושים, דוגמת אלו שסימפאוור מספקת הוא שימוש ביכולות של צרכן להגמיש את הצריכה שלו, כלומר להעלות או להוריד עומס של מכשיר חשמלי. זה יכול להיות דחייה של פעולה מסוימת הצורכת חשמל לזמן אחר (כמו למשל, הטענת סוללה של רכב חשמלי), זה יכול להיות להפסיק פעולה של צרכן כמו משאבות, או מדחסי קירור (ולנצל את הקור האגור במקרר בזמן ההשלה), להפסיק את פעולתם של תנורי חימום תעשייתיים - למשל לצורכי התכת פלדה או למשל להפסיק מפוחי אוורור של מתקני טיהור שפכים. שימושים נוספים אפשריים הם לטעון או לפרוק סוללה, או לשנות הזרמה לרשת של ייצור סולארי.
"עם המעבר לייצור מבוזר, ושילוב סוללות, מטשטש הגבול בין צד הייצור לצד הביקוש, ונולדים prosumers של צרכן ויצרן ((consumer+producer ולכן השיח משתנה ועוברים לדבר על 'ניהול צד הביקוש' במקום על 'ניהול ביקושים'.
"כיוון שקילו-וואט שמעולם לא יוצר הוא הקילו-וואט הכי זול ונקי, הרי שמתבקש שפיתוח של ניהול צד ביקוש הוא הפתרון הירוק, הגמיש והחסכוני ביותר לרשת החשמל. לפיכך, באירופה מתנהל כבר 30 שנה שוק ביקושי חשמל. אנחנו מקווים שנוכל להגיע למצב הזה בישראל תוך מספר שנים, כי לצערנו אין לנו היכולת לחכות 30 שנה אם אנחנו רוצים להגיע ליעד של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030".
להציף גמישות בשימוש החשמל בכל רגע נתון
גורדון יודע לספר, כי ניהול סימפאוור כחברה גלובלית היה טמון בדנ"א של החברה מהיום הראשון שלה, עוד הרבה לפני הקורונה. זה כלל שני מפגשים פיזיים בשנה והיתר עבודה יום-יומית בכלים מקוונים. בהולנד יושב המטה של החברה, באסטוניה המו"פ והיתר מפוזר בין המדינות.
אתם מתמחים בפתרונות טכנולוגיים לניהול ביקושים ברשת החשמל כך שיאפשרו צריכת חשמל חכמה שגם תניב מזומנים. איך זה נעשה? מהם הכלים?
"סימפאוור פיתחה ממשק חומרה-תוכנה מתקדם, שמאפשר חיזוי, ניטור וניהול הביקושים והפעלתם בזמן אמת לפי הצורך. באירופה העקיבה אחרי התדר נעשית על-ידי הפלטפורמה בצורה אוטומטית לחלוטין, כך שאנחנו מגיבים תוך 0.5 שניות - שכולל זיהוי של ירידת התדר והפעלת הצרכנים בהתאם, ללא כל התערבות של יד אדם - לא מנהל המערכת, לא אנחנו ולא הלקוחות שלנו. הפלטפורמה מייצרת תחזית יומית על זמינות ההשלה החצי-שעתית של כל צרכן בכל מקום בו אנו פועלים, ומייצרת פורטפוליו מאוגד של זמינות להשלה, הנמסר כתחזית יומית למנהל המערכת בכל מדינה במסגרת מכרז יומי - כמות הזמינה להשלה ומחיר. מנהל המערכת מפרסם בסוף כל יום כמה הוא קונה מכל פורטפוליו ובאיזה מחיר. בפינלנד למשל, בגלל שאנחנו הכי גדולים, 'ירינו לעצמנו ברגל' במובן מסוים בכך שסייענו להוריד את מחירי זמינות הביקושים לאיזון תדר ביותר מחצי.
"כמובן שמלבד מרכיב החיזוי ומרכיב ההגשה למכרז (שנעשה יום לפני), ליבת המערכת היא ניטור התדר והפעלת המערכות בזמן אמת לפי הצורך באיזון התדר. אנחנו למעשה מסייעים ללקוחות שלנו להציף גמישות בשימוש החשמל שלהם בכל רגע נתון, כך שהם גם מקבלים כסף, גם מסייעים לרשת ירוקה יותר וגם לא נאלצים לשנות דבר באופן הפעולה שלהם".
כולם מרוויחים - הלקוחות, המדינה והעולם
לאחרונה נבחרה סימפאוור להוביל מסלול של חדשנות בניהול ביקושים לצד משרד האנרגיה, רשות החשמל ומנהל המערכת. אני שואל את גורדון כיצד זה יעבוד, מהו הרווח הגלום לצרכן ואילו מערכות ניתן לרתום לכך? "המדען הראשי, רשות החשמל ומנהל המערכת זיהו את הצורך בפיתוח צד ביקוש, לרבות ניהול גמישות בצד ביקוש. לפיכך סימפאוור קיבלה אישור מתקן חלוץ והדגמה של המדען הראשי של משרד האנרגיה, ויחד עם מנהל המערכת ורשות החשמל אנחנו משיקים פיילוט של הוכחת היתכנות לרשות החשמל ומנהל המערכת", הוא משיב. "הפיילוט ידגים חלק מהיכולות של המערכת של סימפאוור ויתמקד, בשלב הראשון, בהסדרי השלה מרצון (אמת מידה 47א). צרכנים שיש להם גמישות בתהליכי החשמל יכולים להשתתף בפיילוט ולקבל תשלום מאוד גבוה על הגמישות (עד פי-15 מעלות של קוט"ש). וכך כולם מרוויחים - המדינה חוסכת עלות של איזוני רשת באמצעות הימנעות מהקמת תחנות כוח חדשות, מזהמות ויקרות, הלקוחות מרוויחים כסף על הגמישות שלהם והעולם יכול להיות ירוק יותר".
מי הם הצרכנים שיכולים להתאים לכך?
"בעלי משאבות, מדחסי קירור, תנורי חימום תעשייתיים / מסחריים, מפוחי אוורור כמו למתקני טיהור שפכים, סוללות, ולמעשה כל צרכן שיש לו יכולת להגמיש בהתראה מראש (קצרה או ארוכה) את צריכת החשמל שלו. בישראל אנחנו נתחיל לעבוד עם צרכנים תעשייתים גדולים ובינוניים כמו ICL (כיל לשעבר), טרה, מט"ש כפר סבא, עלה-עלה ועוד. המשותף לכולם הוא ה-win-win בין הרצון ליצור מערכת חשמל חסינה וירוקה יחד עם הרווח וההכנסה הנוצרת מתוך הגמישות בצריכת החשמל ועוד".
תוכל להציג דוגמאות של מקרים שבהם סייעתם ללקוחות לווסת את צריכת החשמל ולהרוויח מכך?
"הדוגמה המובהקת ביותר היא פינלנד. בגלל שיש בה מעט מאוד שמש (בעיקר בחורף) רוב החקלאות עושה שימוש בתאורה מלאכותית. לכן, מעל 85% מהחממות לגידולי ירקות בפינלנד הן לקוחות של סימפאוור ומעל 200 מגה-וואט של תאורה בחממות נשלטים על-ידי המערכת שלנו, באופן שמגיב על עליה או ירידה של התדר תוך שניות ספורות. אנחנו נמדדים על-ידי פינגריד, מנהל המערכת בפינלנד, ומחויבים להגיב עם 50% מהפורטפוליו שלנו תוך חמש שניות, ו-100% מהפורטפוליו תוך 30 שניות.
"דוגמה אחרת היא של שבדיה ונורבגיה שייצור החשמל שלהן מבוסס בעיקר על הידרו-אלקטרי. בחודשי הקיץ, כשיש פחות מים בנהרות, יש מעט אינרציה ביכולות הייצור, ולכן חסרה גמישות במערכת החשמל. לפני שנה הושק מוצר חדש במדינות אלו הנקרא Fast Frequency Response FFR)) המחייב צרכנים הרשומים להסדר להגיב תוך 0.5 שניות. כיום יש לנו 68MW בשבדיה - כמות שמבטאת 85% מהשוק של FFR. אחד מהלקוחות שמשתתף איתנו בהסדר הוא דאטה-סנטר שכּורה ביטקוין והוא יכול להגיב במהירות הנדרשת ולהפסיק את כריית המטבע הווירטואלי. באמצעות הלקוח אנחנו מוכרים זמינות למנהל המערכת של FFR, וברגעים של צורך (והיה אחד כזה לפני כמה חודשים) הלקוח, יחד עם כל פורטפוליו ה-FFR שלנו, מופעל לטובת מנהל המערכת השבדי".
להתאים את הסדרי ניהול הביקושים
בישראל ההסדרים לוויסות חשמל אינם רבים כמו באירופה. אני שואל את גורדון מה צריכים הרגולטורים לעשות כדי להגדיל את אותם הסדרים?
"כיוון ששוק החשמל בישראל באופן מסורתי היה מבוסס על חברת החשמל שהייתה מונופול, היסטורית כל שוק החשמל מבוסס צד ייצור ולא צד ביקוש. לכן, הסדרי ניהול הביקושים בישראל הם מאוד מיושנים ולא מתאימים ללקוחות", הוא משיב.
תן דוגמא.
"למשל, כיום אמת המידה דורשת חצי שעה עד ארבע שעות. באירופה רוב התגובתיות היא ראשונית ושניונית - כלומר תגובה מהירה ולפרקי זמן קצרים של כמה דקות עד חצי שעה. הרבה יותר שחקנים יכולים להתחייב לפרקי זמן קצרים. בנוסף, הפעלת איזוני תדר קורית כשהתדר בישראל יורד מתחת ל-49.4HZ, בעוד שבאירופה מתחילים להגיב בצד הביקוש כבר מ-49.9Hz. כיון שההסדרים לא היו טובים, אז גם השוק לא התפתח כהלכה.
"אנחנו רואים היום פתיחות מצד רשות החשמל ומנהל המערכת לבחון הגדלת השימוש בניהול צד ביקוש. לכן הפיילוט. הרחבת הפיילוט קשורה ראשית למודעות עם היתרונות של ניהול צד ביקוש וליכולות של צד ביקוש להשתתף באיזוני תדר מהירים כמו באירופה בה אנו עושים תגובתית ראשונית ושניונית. אחר כך יש להתאים את הסדרי ניהול הביקושים כך שיתאימו להשתתפות. הרי בסופו של דבר מבחינת מנהל המערכת שצריך X מגהוואט עכשיו במחיר הזול ביותר, לא משנה אם זה מגיע מצד ביקוש או הייצור, אם זה מגיע מסוללה, גנרטור או צרכן שהשיל עומס".
מהפיכה של ממש
גורדון חוזה שוק אנרגיה מתקדם שיאפשר לכל שחקן להשתתף, כאשר שחקנים תעשייתיים ומסחריים קטנים יעדיפו לעשות זאת דרך אגרגטור מכיוון שאין לצרכן קטן של כמה מגה-וואטים יכולת להתעסק עם מנהל המערכת, רשות החשמל וחברת החשמל באירועים כאלו. שחקן כזה צריך להתמקד בליבת הפעילות העסקית שלו - בין אם הוא מייצר נייר או מזון.
האם אתם מתכוונים להרחיב עוד את פעילותכם בישראל?
"כן, בהחלט. המטרה של הפיילוט היא להגדיר את אמות המידה הנדרשות לפיתוח הסדרים לצד ביקוש, יחד עם רשות החשמל ומנהל המערכת. ברגע שהסדרים כאלו יוגדרו, ייפתח כאן שוק צד ביקוש יחד עם מספקים, צרכנים, בעלי סוללות, מיקרו-גרידים וקהילות אנרגיה, שיוכלו להעמיד לרשות מנהל המערכת שירותים נלווים כמו איזוני תדר. פלטפורמות כמו של סימפאוור, שיכולות לבצע חיזוי של היקף האנרגיה הזמינה להשלה על פני כל הפורטפוליו באמצעות בינה מלאכותית, ניטור עצמאי של התדר ותגובה והפעלה אוטומטית תוך מילי-שניות ולבסוף לבצע התחשבנות אוטומטית – הן העתיד לשוק ניהול גמישות בצד הביקוש, באופן חכם יעיל וזול.
"הטכנולוגיה כבר שם. עם אסדרה נכונה נוכל להגיע ליעדי הממשלה להתייעלות אנרגטית של 17% ואף יותר, ולתמיכה הנדרשת של גמישות במערכת החשמל הנדרשת למנהל המערכת כדי להטמיע 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ואף 85% עד 2050".
כיצד ייראה משק החשמל בישראל בעתיד הקרוב להערכתם?
"השנים הקרובות ישנו את משק החשמל לבלי היכר. הרבה מאוד בזכות עבודה מדהימה של משרד האנרגיה והמדען הראשי במשרד, אנשי רשות החשמל ומנהל המערכת, חברת החשמל ויזמים הפועלים בתחום. את היקפי הייצור הסולארי, שרק יילך ויגדל, אנחנו כבר רואים. זה גם מה שיקרה כאן להיקפי הסוללות ותהליכי אגירת האנרגיה. חשמול התחבורה (רכבת, אוטובוסים, מכוניות חשמליות) יתרום לאוויר נקי יותר יחד עם צריכת חשמל גבוהה יותר. המהלך האחרון שיצטרף לחגיגה זה חשמול התעשייה. אלו הם הצדדים הנראים. מאחורי הקלעים מתרחשים הרבה מאוד תהליכים כדי לאפשר את כל זה - פיתחת שוק האספקה לתחרות, הפיתוח של שוק ניהול צד הביקוש, מיקרו-גרידים וקהילות אנרגיה, ולבסוף בורסה של יצרנים וצרכנים המוכרים וקונים חשמל בתעריף 'זמן אמת', כשעל כל זה מנצח מנהל המערכת. זה נשמע פשוט והגיוני, אבל זוהי מהפכה של ממש, וכדי ליישם דבר כזה נדרשות המון פעולות ותיאום בין כל השחקנים ליצירת שוק ישים טכנולוגית והוגן לכלל השחקנים, מבלי להעצים אף גוף כמונופול. על כך נתונה הערכתי הרבה למשרד האנרגיה, לרשות החשמל ולמנהל המערכת".
