חברת האנרגיה המתחדשת, משק אנרגיה, הנמצאת בבעלות ובשליטה של הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, הוקמה לפני חמש שנים ומאז היא צומחת במהירות שמזכירה רכבת קליע ביפן, אלה שטסות במהירות של כ-300 קמ"ש בין טוקיו לאוסקה. כבר ב-2017 - שנה לאחר הקמתה - היא החלה לקדם הקמות, במסגרת הליך תחרותי מס' 1, ארבעה פרויקטים בהיקף של 48 מגה-וואט. ב-2018 זכתה, במסגרת הליך התחרותי מס' 2, והקימה מתקנים בהיקף של 17 מגה-וואט. שנה לאחר מכן, ב-2019, זכתה בשלושה מכרזים משמעותיים: מכרז מתח עליון להקמת מתקן בהיקף של 60 מגה-וואט ; במכרזי גגות ומאגרים בהיקף של כ-100 מגה-וואט ובהליך תחרותי מס' 4, להקמת מתקנים בהיקף של כ-44 מגה-וואט. בימים אלה החברה מקימה חמישה פרויקטים קרקעיים במסגרת זכייה אחרונה זו. הספק מרשים לכל הדעות. אך גולת הכותרת בשנת 2020 הייתה ההנפקה בבורסה בתל-אביב, בשיא משבר הקורונה, בה גייסה החברה הון של כ-140 מיליון שקלים, לפי שווי חברה של 235 מיליון שקל "לפני הכסף", בהנפקת כ-37% ממניותיה.
שחר של יום חדש
עיתוי ההנפקה לא היה כמובן מקרי. הוא היה מעוגן הן באקלים החדש בבורסה, שמעודד הנפקות חברות ירוקות, והן ברגולציה הממשלתית החדשה, שלראשונה אחרי זמן רב מציבה יעדים שאפתניים לייצור אנרגיה מתחדשת בישראל. "ההנפקה הייתה אירוע מורכב וייחודי שעבר בהצלחה", משחזר שחר בן מויאל, המשנה למנכ"ל משק אנרגיה. "אנחנו פועלים היום במציאות אחרת לאור החלטות הממשלה וההבנה שאנרגיות מתחדשות הן כלי משמעותי להתמודדות עם המשבר האקלימי שממנו סובל כדור הארץ. נוצר כאן מפגש בין רגולציה מתקדמת, והרבה יותר אגרסיבית מאשר בעבר, לבין ירידה דרמטית בעלויות הייצור", הוא מוסיף ומצביע על המכרז האחרון של רשות החשמל לאנרגיה סולארית משולב באגירה של כ-600 מגה-וואט מותקן, שנסגר בתעריף של 17.45 אגורות, שמשק אנרגיה זכתה בפלח של 40 מגה-וואט מתוכו.
"גם בארץ וגם בעולם מבינים כיום שאנרגיה סולארית היא אמצעי האנרגיה הזול ביותר לעומת כל האמצעים האחרים", הוא מציין. "היעדים שקבע משרד האנרגיה - 16 ג'יגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, שהם 30% מסך ייצור החשמל ופי-שישה מההספק כיום - הם בהחלט שחר של יום חדש. ישראל השתרכה מאחור מבחינת שימוש באנרגיות מתחדשות ועכשיו היא מנסה ליישר קו. כתוצאה מכל זה ישראל גם עוברת ממשק אנרגיה ריכוזי למשק מבוזר, מהלך שדורש מהמדינה להיערך אחרת עם המעבר ממספר תחנות כוח גדולות לאלפי מתקני ייצור קטנים".
בן מויאל, בוודאי ער לכך שכדי לממש את החלטות הממשלה נדרשות עתודות קרקע של לפחות 100,000 דונם ושחלק גדול מהן, לפחות 70,000, נמצאות בהתיישבות העובדת. עובדה זו מקנה לחברה יתרון בשוק ומתכתבת עם הרציונל המרכזי להקמת החברה - הצורך בגיוון מקורות ההכנסה של הקיבוצים וחבירתם למאמץ הגדלת אמצעי הייצור מאנרגיה מתחדשת.
"אין ספק שהיעדים האגרסיביים שהציבה הממשלה בתחום של ייצור אנרגיות מתחדשות מצריכים קרקעות זמינות רבות, אבל לא פחות חשוב מכך הוא התיאום הנדרש בין כל השחקנים: המדינה, משרדי הממשלה השונים (משרד האוצר, משרד האנרגיה וכיוצ"ב), רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון, חברת החשמל ובעלי הקרקעות. ועוד לא דיברנו על הבעיה הקשה של הולכה והובלה מהדרום לאזורי הביקוש במרכז, מה שדורש השקעות עתק בתשתיות", הוא מדגיש. "אבל אנחנו, כמדינה, חייבים להשקיע בכך כדי להגיע למאסה קריטית של פרויקטים שיאפשרו למדינה לעמוד ביעדים שהיא עצמה קבעה. נכון להיום, היקף הייצור של אנרגיות מתחדשות בישראל עומד על כ-7% מסך ייצור החשמל ואנחנו אמורים להגיע ל-10% עד סוף השנה, 2021. זו מאסה אדירה ועדיין זה לא מספיק בהשוואה לצרכים ולמה שקורה בעולם".
חברה יזמית, רזה וזריזה
למרות שמשק אנרגיה נכנסה לשוק שנהנה מרוח גבית רגולטורית, תנאי מימון נוחים וסיכון נמוך יחסית, הפעילות בתחום כרוכה בלא מעט כאבי ראש, כפי שמסביר זאת בן מויאל: "כחברה יזמית, אנחנו מקדמים את הפרויקטים משלב זיהוי כתם הקרקע, דרך כל מסלול האישורים ועד ההשתתפות במכרז ואחר כך ההקמה בשטח, אשר הינה החלק הסופי והפשוט יחסית של פרויקטים מסוג זה. שלב הייזום כולל טיפול בהיבטים תכנוניים, קנייניים, משפטיים ומימוניים לא פשוטים. אנחנו באים עם חומר הגלם, הקרקע, ומחברים בינה לבין הזכייה במכרז. זה תהליך מורכב ומסובך שמחייב אורך רוח, סבלנות וחזון, וכל אלה נמצאים בחברה.
"קח למשל את הפרויקט שלנו בעין צורים, שנעשה בשיתוף הקיבוץ. הוא נוהל על-ידינו משלב איתור הקרקע ועד לתפעול השוטף. הפרויקט הזה המחיש את היכולת שלנו לשתף פעולה באופן מיטבי עם הקיבוצים ולפתור באופן יצירתי אתגרים הנובעים ממרקם החיים הקיבוצי הייחודי, כמו גם את היכולת שלנו למקסם את משאבי חלוקת החשמל ולהגיע לגודל פרויקט מקסימלי והכל במהירות ותוך תנועה במקביל".
אתם פועלים בסביבה תחרותית מאוד. מה היתרון היחסי שלכם?
"יש כאן כמה מימדים. הראשון הוא ה'גב' שלנו. החברה היא בשליטת שמונה ארגונים כלכליים הנמצאים בבעלות 272 הקיבוצים בישראל. השני הוא היכולות שלנו. זו חברה יזמית, רזה וזריזה, עם צוות ניהולי ותיק ועתיר ניסיון בתחום האנרגיה והתשתיות. לכל חברי הצוות יש ניסיון מצטבר של עשרות שנים של ידע ויכולות טכנולוגיות וכלכליות. ג'ון כהן, היו"ר, הוא מחלוצי התעשייה הסולארית בישראל והיה שותף בהקמתם של עשרות פרויקטים במתח עליון ובמתח גבוה בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. חן מלמד, המנכ"ל, מחזיק ב-25 שנות ניסיון בתחומי התשתית, ניהל את פעילות האנרגיה בקיבוצים והוביל מאות התקשרויות עם קיבוצים, מושבים ולקוחות נוספים. גם לי עצמי יש ניסיון של למעלה מ-15 שנה בפיתוח עסקי ובתחום האנרגיה המתחדשת. המימד השלישי, ולא פחות חשוב מהאחרים, הוא העובדה שיש לנו זהות אינטרסים עם בעלי קרקעות המשמשות להקמת מתקנים פוטו-וולטאים. וכמובן - יש לנו יכולת מוכחת בזכייה ובמימוש מכרזים עם יכולת ביצוע יזמית מעולה. למעשה, אנו יכולים לתת מענה לכל שלבי הפרויקט - מבדיקות ההיתכנות דרך הייזום והפיתוח הסטטוטורי, המימון, התכנון, הביצוע וההקמה ועד לשלב התפעול והתחזוקה.
"נקודה חשובה נוספת היא הנכסים שלנו - יש לנו היום נכסים מניבים בהיקף של כ-100 מגה-וואט, נכסים בהקמה ולאחר זכייה בהיקף של כ-230 מגה-וואט וצפי לנכסים מניבים של כ-350 מגה-וואט. השילוב הזה יוצר עוצמה בלתי רגילה".
אתם פעילים בשני תחומים מרכזיים - ייצור ומכירת חשמל באמצעות מתקנים קרקעיים, ומתקנים על גבי גגות ומאגרי מים. מה לגבי תחומים נוספים בעולמות של אנרגיה מתחדשת?
"כחברה בעלת אופי יזמי ומסחרי אנחנו כל הזמן מחפשים עוד תחומי פעילות, אבל כאלה שיהיו סינרגטיים לפעילות הליבה שלנו. למשל, רכשנו 50% מפעילותה של חברת סונול בתחום עמודי הטעינה לרכבים חשמליים. תחום התחבורה החשמלית בכלל והנושא של עמדות הטעינה לרכבים חשמליים בפרט צפויים להיות תחומים חמים מאוד בשנים הקרובות ואנחנו רוצים להיות חלק מזה. נכנסנו גם לתחום אגירת אנרגיה וזכינו לאחרונה במכרז כפי שאמרתי. גם זה נושא שצפוי להיות חם מאוד בעתיד הקרוב. אנחנו בוחנים כניסה לתחום נוסף ומשמעותי שהוא סחר בחשמל, כפי שקיים בעולם ובמיוחד בגרמניה ובארה"ב. מדובר על אפשרות לקניית חשמל מספק - מה שיאפשר כניסה של ספקי אנרגיה רבים ויגביר את התחרות במקטע חלוקת החשמל. בקיצור, אנחנו רוצים להרחיב את האחיזה שלנו בעולמות שמשיקים לפעילות שלנו, אבל הכל בצורה סולידית ויציבה".
אתגרים מורכבים
במקביל לפעילות היזמים, משק אנרגיה נכנסת לעסקאות בשוק המשני. כלומר, רכישה של נכסים מניבים מדור ראשון, מערכות שהוקמו בשנים 2012-2016, שניתן לשדרג ולהשביח ויש בהן כבר תזרים מזומנים מובטח וידוע מראש. לדברי בן מויאל הם גם מחפשים אחרי טכנולוגיות חדשות שיישבו על פלטפורמות של החברה, כמו ניקוי פאנלים על-ידי רובוטים, ושגם בהן החברה תוכל להשקיע.
מה הצפי להתפתחות הפרויקטים של החברה?
"מתוך כ-226 מגה-וואט פרויקטים בהקמה ולאחר זכייה, כ-49 מגה-וואט הם בפרויקטי מאגרי מים שצפויים להתחבר לרשת החשמל במהלך השנה הנוכחית. לצד זה יש עוד כ-61 מגה-וואט פרויקטי גגות וכ-56 מגה-וואט בפרויקטים קרקעיים שצפויים אף הם להתחבר לרשת השנה. במהלך 2023 צפוי להתחבר לרשת החשמל הפרויקט שלנו במושב יכיני בצפון הנגב בסמוך לעיר שדרות - פרויקט מתח עליון בהיקף של כ-60 מגה-וואט. מדובר בפרויקט הגדול ביותר שלנו הנמצא בהקמה. בסך הכל מדובר בהשקעות גדולות שיתחילו להניב בשנים הקרובות הכנסות משמעותיות".
הזכרת כבר את ה-400 מגה-וואט נכסים בייזום.
"נכון. מדובר על עשרות התקשרויות חוזיות בהן מקודמות תב"עות בהיקף של כ-4,000 דונם. צפי התפתחות הפרויקטים מתבסס על הנחת העבודה שכ-20% מצבר הפרויקטים בייזום יבשילו לכדי פרויקטים בהקמה בכל שנה וזאת בהתאם לתוכנית ההאצה של משרד האנרגיה להעלאת יעדי הממשלה לאנרגיות מתחדשות. בנוסף, אנו גם נמצאים בשלב התחלתי של ייזום פרויקט גדול לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בשיתוף עם יישובי עמק המעיינות. משק אנרגיה מחזיקה ב-70% מהפרויקט".
עד כמה אתם חברה עם אוריינטציה של חדשנות טכנולוגית?
"מאוד. אנחנו בוחנים מידי יום כיצד להשביח ולשפר את היכולות הטכנולוגיות שלנו. ממש לפני מספר ימים רכשנו אחזקות בחברה שפיתחה טכנולוגיה ייחודית לניקוי רובוטים. הכל מתוך תפיסה של השבחת פרויקטים, דריסת רגל בטכנולוגיות משיקות ושכלול התפעול של הפרויקטים.
"בנוסף, החברה יצרה שיתוף פעולה עם חברת טכנולוגיה מובילה בעולם בתחום אגירת האנרגיה, אשר היום מהווה את 'הדבר הבא' בתעשייה הסולארית ובכלל. המטרה היא להמשיך ולהתמקצע בתחום, תוך ניצול הידע הטכנולוגי הקיים בתעשיית העילית הישראלית.
"בשנה האחרונה, אנו פועלים באופן נרחב ליישום פעילות אגרו-וולטאית, אשר מטרתה לייצר סינרגיה בין פעילות חקלאית לבין הכנסות ממערכות סולאריות. בשל הקשר ההדוק של החברה למגזר החקלאי היא רואה חשיבות עצומה בפרויקטים אלה, אשר מטרתם להשתלב עם הפעילות החקלאית ואף לסייע לה. לשם כך, ועל מנת שהחקלאות לא תיפגע, מלווה החברה בשני מכוני מחקר המובילים בארץ בתחום החדשנות החקלאית".
לא לפגר אחרי העולם
בנוסף להנפקת המניות ביוני שנה שעברה, משק אנרגיה ביצעה לאחרונה הליך של גיוס אג"ח, שמיועד לממן חלק מהפרויקטים שבהקמה, כאשר ההכנסות מהפרויקטים יהיו הבטוחה לאג"ח ובדרך זו משק אנרגיה אינה נדרשת למימון פרויקטלי. "מדובר בפעולה ייחודית של מימון פרויקטים באמצעות שוק ההון", מבהיר בן מויאל. "האג"ח ממוקד בפרויקטים ספציפיים וזו חלופה מצוינת למימון פרויקטלי סטנדרטי, שנעשה בדרך כלל על-ידי הבנקים. מימון באמצעות אג"ח גם הולם את אופק ההשקעה של הגופים המוסדיים ואת הצורך שלהם בהשקעות סולידיות עם רמת סיכון נמוכה".
צמחתם במהירות רבה בשנים האחרונות. לאן אתם חותרים? מה החזון?
"אני מקווה שזה לא יישמע כקלישאה, אבל מעבר לצורך לספק לבעלי המניות שלנו ערך מוחשי ובר-קיימא, אנחנו שואפים להצעיד את משק החשמל בישראל לעתיד טוב יותר. זה חשוב לאזרחי ישראל ולכדור הארץ. שוק האנרגיה העולמי עובר מהפכה ותמהיל מקורות ייצור החשמל משתנה דרמטית. לפי ההערכות, עד 2050 הביקוש לחשמל צפוי לגדול ב-62% וההספק המותקן של אנרגיות מתחדשות צפוי לצמוח ב-13 טרה-וואט. ההשקעה העולמית במתקנים סולאריים ורוח צפויה לעמוד על 9.4 טריליון דולר. באותה שנה, 62% מייצור החשמל ייעשה ממקורות של אנרגיה מתחדשת. ישראל אמנם תהיה חלק קטן מכך, אבל חשוב שנתקדם בקצב מהיר כדי לא לפגר אחרי העולם ואנחנו רוצים להיות חלק מכך".
השדה הסולארי הראשון על אדמות הבדואים
מכל עשרות הפרויקטים שמשק אנרגיה יוזמת ושותפה בהם נראה שהיא גאה במיוחד על הפרויקט בשיתוף עם שבט תראבין א-צאנה. מדובר בפרויקט התשתית הראשון בישראל שנעשה על אדמות המגזר הבדואי ובשיתוף איתו, בהיקף השקעה של כ-50 מיליון שקלים. במסגרת הפרויקט נחכרו כ-150 דונם אדמות מהשבט למשך 23 שנים. הקרקע הינה קרקע פרטית בבעלות משפחת תראבין, אשר עברה תהליכי שינוי ייעוד מקרקע בייעוד חקלאי לקרקע בייעוד סולארי. השדה הסולארי, שנחנך ב-2018, הוא בהיקף של כעשרה מגה-וואט.
"הפרויקט הבשיל לאחר תהליכי ייזום ופיתוח ארוכים ומורכבים", מספר שחר בן מויאל. "אנחנו מאוד גאים להיות החברה החלוצה בתחום הסולארי במגזר הבדואי ומברכים על שיתוף הפעולה המוצלח עם משפחת תראבין. עשרות ואף מאות אזרחים נהנים מהכנסה יציבה בעקבות הפרויקט, שגם מעלה תרומה להגדלת היקף האנרגיות המתחדשות בארץ. זהו מצב שבו כולם מנצחים ומה שיפה שמדובר בשותף ייחודי, שאינו שחקן במשק האנרגיה, אלא במשפחה בדואית ענפה, בפריפריה הגיאורפית של ישראל, ובפרויקט שמפירותיו נהנים עשרות בני משפחה. כחברה שהשורשים שלה הם שורשים קיבוציים אנחנו רואים בפרויקט חשיבות רבה. לא רק מההיבט התשתיתי והכלכלי, אלא גם מההיבט החברתי. הפרויקט יחזק את הקשרים עם המגזר הבדואי בישראל ואנו מאמינים כי הוא גם יחזק את הקשרים ואת תחושת השייכות של המגזר הבדואי לחברה הישראלית".
