הרגולציה במשק החשמל קובעת שמחיר החשמל לצרכן יגלם את כל המרכיבים מאתר הייצור של החשמל ועד לבית הלקוח. משק החשמל מחולק לחמישה מקטעי פעילות: "מקטע הייצור" (ייצור חשמל) "מקטע ההולכה" (הולכת חשמל בתשתיות מתח גבוה), מקטע החלוקה" (חלוקת חשמל בתשתיות מתח נמוך עד בית הצרכן), "מקטע ההספקה" (מכירת חשמל לצרכנים), וניהול המערכת, שאמור לנהל ולסנכרן את כל המקטעים.
עד לפני כעשור שלטה חברת חשמל לישראל (חח"י) כמעט ב-100% מכל הפעילות בכלל המקטעים והיוותה "מונופול טבעי" במשק החשמל בישראל. נכון להיום, מקטע הייצור נמצא בשלבי הפרטה מתקדמת, כאשר בשנת 2020, כ-40% מהחשמל יוצר על-ידי יצרני חשמל פרטיים (יח"פים), והתחזית הינה שעד שנת 2025, יעמוד הייצור הפרטי על מעל 50% מייצור החשמל במשק. בשנת 2018 קיבלה מממשלת החלטה בדבר רפורמה במשק החשמל, אשר מגדירה את אופן התפתחות מבנה התחרות במשק החשמל. על-פי הרפורמה, מקטעי הייצור וההספקה יפתחו לתחרות חופשית ויעברו בהדרגה מחברת חשמל לגורמים פרטיים.
ניהול המערכת יופרד מחח"י לחברה חדשה ואילו מקטעי התשתיות (הולכה וחלוקה) הוגדרו כ"מונופול טבעי" של חח"י, למעט כ-5% מתחום החלוקה שנמצא בקיבוצים שהינם "מחלקי חשמל היסטוריים", ומהווים את מחלקי החשמל הפרטיים היחידים בישראל כיום וגם בתחזית העתידית.
שנת שיא בהקמת מערכות סולאריות
על-פי מסמך מדיניות שפרסם משרד האנרגיה לאחרונה, יעדי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות במדינת ישראל יעמדו על 30% מכלל יצור החשמל בשנת 2030, ביחס ליעד של 10% עד סוף שנת 2020. נכון להיום חוברו לרשת בישראל כ-2,300 MWp מתקני אנרגיה מתחדשת (בעיקר אנרגיה סולארית) המייצרים פחות מ-5% מצריכת החשמל.
על-פי יעדי המדינה, עד סוף שנת 2030 יוקמו עוד כ-14 מיליוני MW של אנרגיה מתחדשת, בהשקעה מצרפית של עשרות מיליארדי שקלים. בכדי לעמוד ביעדי הייצור, יש צורך בשטחים של כ-150 אלפי דונם שיכוסו בפאנלים סולאריים. כיוון שישראל הינה מדינה קטנה וצפופה, שאיננה משופעת בשטחים פתוחים, היעד הראשוני הינו להקים מערכות סולאריות בדו-שימוש, על גבי גגות מבנים, על מאגרי מים, במחצבות ובשטחים מופרים שונים. בכדי לנצל את שטחי הגגות, המדינה אפשרה בשנת 2019, ייצור חשמל סולארי במערכות תעריפיות קטנות, על גבי גגות בשטח שעד לכ-2,500 מ"ר בתעריף הזנה לרשת (FIT) של 0.45 שקלים מובטח ל-25 שנים. כפועל יוצא הייתה שנת 2020, שנת שיא בהקמה של מערכות סולאריות קטנות ובינוניות על גבי מבנים מסחריים ובתים פרטיים. למרות היעדים השאפתניים שהציב משרד האנרגיה, בשנת 2021, הורעו התנאים לבעלי גגות, השטח האפשרי למערכות תעריפיות צומצם לכ-1,500 מ"ר בלבד והתעריף נשחק לכ-0.41 שקלים, דבר שעלול לפגוע בקצב הצמיחה של מערכות אלו בעתיד.
בנוסף לפרויקטים הסולאריים על גגות ממשיכה ההתפתחות בתחום המערכות הגדולות על גבי שטחי חקלאות ומאגרי מים. לאחרונה נסגר מכרז מס' 3 לגגות ומאגרים בתעריף הזנה לרשת של 18.18 אג' לקווט"ש ובהספק מצטבר של 435 MW. כמו כן, נסגר המכרז הראשון הסולארי בשילוב אגירת אנרגיה בהספק של 168 MW ובתעריף של 19.9 אגורות לקווט"ש.
פוטנציאל כלכלי לאגירה
על-פי מדיניות משרד האנרגיה עד שנת 2030 יותקנו בישראל כ-3,000 MW של אגירה משקית בסוללות, טכנולוגיות נוספות ואגירה שאובה. עד כה, עלות האגירה והיכולות הטכניות שלה, לא אפשרו פריצה מסחרית בהיקפים גדולים. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, רמת הנצילות עולה והמחיר יורד, הופכת האגירה לכלי משמעותי במשק האנרגיה ומספקת פוטנציאל כלכלי ניכר.
תחום האנרגיה הופך ללהיט בבורסה
בשנה האחרונה, הפך תחום האנרגיה המתחדשת, לאחד מהתחומים המובילים בבורסה לניירות ערך בישראל, כאשר אל החברות הוותיקות הפועלות בתחום הצטרפו מספר הנפקות חדשות בולטות ובכלל זה "משק אנרגיה" של משקי הקיבוצים, "סולארית דוראל" הפועלת מזה שנים בשותפויות בתנועה הקיבוצית, ולאחרונה גם "נופר אנרגיות", שגם היא מתמחה בשותפויות עם קיבוצים במערכות סולאריות על גבי גגות ומאגרי מים. אין אנו ממליצים על קנייה ו/או מכירה של מניות האנרגיה המתחדשת, אולם התחרות שהתפתחה בתחום זה, והרצון של כל החברות להציג למשקיעים צמיחה בפעילות, מאפשרות הזדמנויות לבעלי גגות וקרקעות מתאימים לשפר את מעמדם המסחרי מול החברות היזמיות.
למקסם את הפוטנציאל
בשנת 2009, פרסמה רשות החשמל את "המתווה להסדרת פעילותם החוקית של מחלקי חשמל היסטוריים" (להלן: "המתווה"), אשר הוביל לרפורמה דרמטית במשק החשמל הקיבוצי וחייב את מרבית הקיבוצים להקים בשטחם חברה בע"מ לחלוקת חשמל. כיום, לאחר עשור מאז פרסום המתווה, ישנם כבר כ-182 קיבוצים שהקימו והפעילו בשטחם חברה פרטית לחלוקת חשמל בשטח הקיבוץ. הפעלה של חברה לחלוקת חשמל מאפשרות לקיבוץ להשתלב בהתפתחויות המהירות העוברות על משק החשמל, תוך שהם מהווים את הקטר לעמידה ביעדי ייצור האנרגיה המתחדשת שהוגדרו על-ידי המדינה, וזאת באמצעות פיתוח מגוון רחב של פרויקטים סולאריים, על גבי גגות של רפתות, לולים, מבני ציבור שונים, מאגרי מים ושטחי חקלאות.
לצד ההזדמנויות הגלומות בניהול עצמי של משק האנרגיה בקיבוץ, ישנם גם אתגרים הנגזרים מחובותיה של חברת חלוקת החשמל בקיבוץ כספק שירות חיוני (סש"ח), המחויב בעמידה בהוראות הרגולציה ואמות המידה של רשות החשמל, וחושפת את הקיבוץ ומנהליו לתביעות במידה והפעילות איננה מתבצעת ברמת המקצועיות הנדרשת ובהתאם להוראות הרגולציה. אתגרים אלו גדלים בעסקאות משותפות שמבצעים קיבוצים רבים עם יזמים סולאריים בשטחם, כאשר ישנם לא פעם ניגודי עניינים בין היזם הסולארי, שרוצה למקסם את פוטנציאל המערכות הסולאריות בקיבוץ, לחברת חלוקת החשמל, שנדרשת לאשר את המערכות בהתאם להוראות הרגולציה.
אנו סבורים, שעל המגזר הקיבוצי להמשיך ולנצל את יתרונותיו היחסיים בהשתלבות במשק האנרגיה ולפתח פעילויות עסקיות במסגרת "ענף אנרגיה" ייעודי המתמחה בכך, אולם יחד עם זאת לא ללכת "בעיניים עצומות" אחרי החברות היזמיות ולבדוק כל פרויקט מנקודת הראות של הקיבוץ, בהיבט מקסום הערך לנכסי הקרקע וצריכת החשמל בקיבוץ, וכן תוך צמצום החשיפה של חברת חלוקת החשמל.
הזדמנויות עסקיות בהיקפים ענקיים
צריכת החשמל הכוללת במגזר החקלאי בישראל מהווה כ-4% בלבד מסך כל הצריכה במשק, בעוד שחלקו של מגזר זה בפרויקטים הסולאריים הינו מעל 20% מההספק המותקן בישראל. יעדי המדינה להרחבת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות במאות אחוזים בעשור הבא, וכן שילוב של טכנולוגיות לאגירת אנרגיה מציבות מול הקיבוצים הזדמנויות עסקיות בהיקפים ענקיים. ניהול עצמי של שטח חלוקת החשמל בקיבוץ מהווה פוטנציאל לשילוב בין ייצור חשמל עצמי, אגירת אנרגיה ורשת חכמה grid smart)), אשר יאפשרו שימוש מיטבי בחשמל - הן לצריכה העצמית והן לצורך מכירה לרשת הארצית כ"ענף אנרגיה" בקיבוץ.
הכותב הינו שותף תחום אנרגיה, מים ותשתיות ב"מבט יועצים" מקבוצת ברית פיקוח, אשר מלווה קיבוצים ומושבים רבים בבדיקות כלכליות, בתהליכי מימון ובמו"מ מול חברות יזמיות בפיתוח פרויקטים סולאריים, וכן בייעוץ, ליווי ובקרה של חברות חלוקת חשמל קיבוציות בהיבטים כלכליים, חשבונאיים, מיסויים ורגולטוריים
