האתגרים של המחלקים ההיסטוריים וההזדמנויות שעומדות בפני הקיבוצים

על מנת לאפשר לקיבוצים ולצרכנים בשטחי חלוקה היסטוריים ליהנות מההזדמנויות שמציע משק החשמל, המחלקים ההיסטוריים יהיו חייבים להשתפר, להתפתח ולהבטיח כי ניהול מערך החלוקה יעשה באופן מקצועי ויעיל. בחברת מי-רם מציגים אסטרטגיית השקעות שנועדה לתמוך בתהליך זה

יותם דגני
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אילן אדוט | צילום: יח"צ
אילן אדוטצילום: יח"צ
יותם דגני
תוכן שיווקי

בשנים האחרונות לקחה על עצמה מי-רם תשתיות חשמל בע"מ את המשימה לשכנע מחלקים היסטוריים שעליהם להשקיע משאבים בשיפור רמת ניהול פעילות חלוקת החשמל, לבצע השקעות בתשתיות ושאמות המידה שקבעה רשות החשמל אינן המלצה בלבד.
לדברי אילן אדוט, מנכ"ל מי-רם, בזמן שמשק החשמל הופך יותר ויותר מורכב מבחינה טכנולוגית ורגולטורית, דווקא מחלקי החשמל ההיסטוריים היו ועודם כר פורה למימוש יעדי הממשלה ורשות החשמל, בשילוב טכנולוגיות חדשות ובכללם מערכות ייצור סולאריות, קוגנרציה ובשנים הקרובות גם אגירה. "ניהול משק החשמל דורש מומחיות והתמקצעות שתוצאותיהן באות לידי ביטוי באיכות אספקת החשמל לצרכני המחלק, ובמיוחד ברמת התוצאות הכלכליות של משק החשמל ביישוב. כבר היום מנהל חברת החלוקה ביישוב חייב להיות מקצוען ולהבין את האחריות הגדולה שמוטלת עליו", הוא אומר.

אור יוגב, מייסד אוגווינד צילום: יח"צ

ניצול היתרון לגודל

לצד ההתקדמות הטכנולוגית במשק החשמל ועל מנת לאפשר אותה, נאלצת רשות החשמל לעדכן באופן תכוף את הסביבה הרגולטורית בה פועלים המחלקים ההיסטוריים. לא אחת, שינויים אלו אינם מותאמים לפעילות הייחודית של מחלקי החשמל ההיסטוריים והדבר מאלץ את המחלקים לבחור בין שתי דרכים "רעות" - להיענות לדרישות הרגולטוריות במחיר כבד או להתעלם מהן.

"בעוד שחברת החשמל לוקחת חלק פעיל בחשיבה סביב העדכונים לאמות המידה, המחלקים ההיסטוריים למדים על השינויים אגב פרסום שימועים מצד רשות החשמל", אומר בן דותן, סמנכ"ל הרגולציה והפיתוח העסקי במי-רם. "למרות שאנו מנתחים את הרגולציה ומגיבים לעיקר השימועים - בשל מורכבות הרגולציה במשק החשמל ועל אף פרסומי שימועים וכיוצ"ב - במרבית המקרים, ההשלכות של השינויים ברגולציה המוצעת נלמדות על-ידי המחלקים כאשר השינויים מיושמים בפועל".

דותן מציג שתי דוגמאות טובות לעניין הזה, אשר עושות כותרות לאחרונה. האחת - יישום החלטת רשות החשמל בנוגע להתחשבנות בין מחלק למחלק דומיננטי בקשר עם הייצור הסולארי בשטחי המחלק (אמת מידה 24א). ההחלטה מסדירה את העברת הכספים בין המחלק הדומיננטי (חברת החשמל) המחלק ההיסטורי והצרכן. אחת הקביעות בהחלטה, שבגינה הגישה מי-רם תגובות וערעורים לרשות החשמל, היא הקביעה שכלל הכנסות המחלק בגין הצריכה העצמית במתקני היצור נגרעת ועוברת לחברת החשמל במלואה; דוגמא שנייה, דרישת חברת החשמל (על-פי אמת מידה 35כ4) שכל מחלק היסטורי, אשר ייצור החשמל בשטחו עולה על 630 קילוואט, יתקין ויתחזק מערכות תקשורת ואמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה בעלויות דרמטיות שעשויות לפגוע בכדאיות ביצוע פרויקטים סולאריים בשטח החלוקה.

לצד כל אלה, צפויה רשות החשמל להגביר את הפיקוח על מחלקי חשמל היסטוריים והדבר מחדד ומציף לפני השטח את המורכבות המתוארת. "שילוב טכנולוגיות ייצור, אגירה, טעינה ומניה חכמות מחייב את מחלקי החשמל ההיסטוריים בקיבוצים ובמושבים, לנהל את משק החשמל באופן מקצועי בהיבט ההנדסי, הכלכלי והרגולטורי", מדגיש דותן. "ברמה הרגולטורית אמות המידה של רשות החשמל לא מבדילות בין חברת החשמל לחברת חלוקה בקיבוץ. על אף שאין בזה היגיון, זה המצב נכון להיום.

"לא ניתן להתעלם מאופי הפעילות הייחודי בשטחי החלוקה ההיסטוריים", הוא מוסיף. "בעוד שחברת החשמל מחלקת חשמל למיליוני צרכנים, מובן שמתוך הכנסות המחלק הממוצע, המשרת כ-300 צרכנים, לא ניתן לקיים את מלוא השירותים להם מחויב המחלק (כגון שירותי תפעול, אחזקה, תכנון ועיצוב רשת החלוקה, העמדת שירותי צרכנות ועוד). מסיבה זו, לדעתי, המחלקים יהיו חייבים לאגד משאבים ולרכז את פעילות החלוקה תחת גורם מרכז, שיאפשר ניצול של יתרון הגודל, ובכך יעלה את רמת השירות והניהול".

המסקנה של דותן ברורה - על מנת לאפשר לקיבוצים ולצרכנים בשטחי חלוקה היסטוריים ליהנות מההזדמנויות שמציע משק החשמל, המחלקים ההיסטוריים יהיו חייבים להשתפר, להתפתח, ולהבטיח כי ניהול מערך החלוקה יעשה באופן מקצועי ויעיל.

מתקני אגירה באזורי החלוקה

במי-רם רואים בחברות החלוקה מעין קואופרטיבים לתחום החשמל, בהם הצרכנים הם בעלי המניות וההכנסות מפעילות החלוקה מושקעות בחזרה ברמת התשתיות והשירותים לצרכן. "על פי עקרון זה מי-רם מיישמת אסטרטגיה של התקשרות בהסכמי מסגרת עם שחקני מפתח במשק החשמל, על מנת להביא לצרכנים שבשטחי החלוקה בה היא פועלת, טכנולוגיות חדשניות בעלויות אטרקטיביות, על ידי ניצול יתרון הגודל", מדגיש אילן אדוט, המנכ"ל.

בהקשר זה התקשרה מי-רם לאחרונה במזכר הבנות עם חברת אוגווינד, על-פיו תוקם חברה בבעלות שווה של הצדדים, שתקדם הקמת מתקני אגירה באזורי החלוקה בהם פועלת מי-רם. אוגווינד פיתחה מערכת לאגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס, המאפשרת פתרון אגירה אמין לתקופת זמן משמעותית ביחס לאגירה בסוללות ליתיום. למערכת האגירה של אוגווינד יש יתרון ביחס לאמצעי אגירה אחרים, משום שהיא אדישה למספר מחזורי הטעינה והפריקה של האנרגיה. זאת בניגוד לסוללות למשל, אשר הפחת שלהן מואץ על-ידי ריבוי מחזורי טעינה ופריקה.

לדברי אדוט, חברת מי-רם תבצע בשנת 2021 השקעות אסטרטגיות משמעותיות ברמת הטכנולוגית וההון האנושי, אשר יאפשרו לחברה להעניק שירותים לעשרות אלפי צרכנים, ולנהל שטחי חלוקה מורכבים ורוויים במערכות ייצור חשמל ואגירה. "בתוך שנה-שנתיים נפעיל מערך שדומה לחברת החשמל, אבל יעיל יותר. מי-רם רואה עתיד מבטיח למחלקים ההיסטוריים, אבל בד בבד טוענת שנדרש מאמץ ניכר מהמחלקים על מנת להתאים עצמם לשינויים בסביבה הטכנולוגית והרגולטורית", הוא מסכם.