וועידת פריז, שהתקיימה בשנת 2015, ועסקה במחויבות הבינלאומית לצמצם את פליטת גזי החממה לא הצליחה כמובן לפתור את הבעיה, אולם חיזקה את המחויבות הבינלאומית לנושא והניבה זרם השקעות חסר תקדים שמיועד לצמצם את פליטות הגזים המזהמים מחד, תוך הבטחת ביטחון אנרגטי מאידך. על פי הערכות, שוק האנרגיה המתחדשת בפרויקטים בעולם הוא כ- 318 מיליארד דולר בשנה, ובחמש שנים הקרובות יתווספו לסכום זה מדי שנה מאה מיליארד דולר נוספים.
גם מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של תהליך לייעול צריכת האנרגיה והפחתת הזיהום במשק: "בין הצעדים שננקטים ניתן למנות הקמת מנגנון למתן ערבויות מדינה בהיקף של חצי מיליארד שקל להלוואות של בנקים וגופים מוסדיים אחרים להתייעלות אנרגטית" מסביר ד"ר גיל פרואקטור, מרכז בכיר לתחומי שינוי אקלים והתייעלות אנרגטית במשרד להגנת הסביבה. לדבריו, המהלך לצמצום צריכת האנרגיה במשק כולל בין השאר גם תוכניות למענקים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, אשר מתוכם כבר ב-2017 אושרו מענקים בהיקף של כמאה חמישים מליון שקל, אשר יושקעו בפרויקטים להתייעלות אנרגטית, במערכות מיזוג, אקלום ותאורה במבנים, מערכות חימום מים, תאורת חוץ וייעול צריכת האנרגיה במפעלים והכל תוך שימת דגש ותעדוף של טכנולוגיות ישראליות חדשות.
בישראל קיימות מעל ל-300 חברות טכנולוגיות פעילות במגוון תחומים, ביניהם התייעלות אנרגטית, ייצור אנרגיה מתחדשת לסוגיה, אגירת אנרגיה ועוד, והתהליך הזה יאפשר לסטארט אפים ולחברות קלינטק ישראליות להדגים את הישימות הטכנולוגית שלהם בקנה מידה מסחרי ועל ידי כך יאפשר להם לפרוץ לשווקים העולמיים ולהצטרף למאבק העולמי להפחתת פליטות גזי חממה. בין החברות הפועלות בתחום ניתן למנות את אקווריוס ספקטרום, שפיתחה מערכת לאיתור דליפות לאורך צנרת המים העירונית, חברת פבוס אנרג'י שפיתחה טכנולוגיה חדשה, הידרה באלאנס שמה, המאפשרת לייעל את השימוש באנרגיה ואחרות. חברות אלו כבר השתלבו בתעשיית הקלינטק העולמית ומוכיחות כי הדבר אפשרי. המהלכים הללו צפויים להוביל לפיתוח שוק מקומי תחרותי ומפותח להתייעלות אנרגטית אשר ימנף השקעות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בשנה ויסייע לצמיחה והבשלתה של תעשיית הקלינטק הישראלית, החדשנית והיצירתית.
