לעולם הגישור נחשפה עו"ד עדי בורוכוביץ' שחר (47) כאשר היא ובעלה לשעבר החליטו להיפרד. מלכתחילה היה ברור לשניהם שאת הפרידה שלהם ינהלו ללא מלחמות מיותרות ומבלי שעורכי דין ובתי משפט יהיו בתמונה. "מבחינתנו, גישור היה הבחירה הטבעית והמתבקשת", מספרת בורוכוביץ' שחר. "ואכן בתהליך קצר ובאווירה טובה הגענו להסכם ויצאנו לדרך חדשה, ללא משקעים ועם היכולת להמשיך לשתף פעולה כהורים לילדים. ההכרה שזו הדרך הנכונה להיפרד - גרמה לי ללכת ללמוד גישור".
לגשר על השבר
בורוכוביץ' שחר, בוגרת לימודי תואר ראשון ושני במשפטים ובוגרת קורס גישור בסיסי ומשפחתי, עוסקת בעריכת דין ובגישור לפרידה בשלום. בנוסף היא משמשת כמנטורית בהתנדבות בעמותת "מרכז מעשה" לצעירים בתחילת דרכם, ולדבריה "מרגישה זכות גדולה ללוות ולתרום לצעירים הנהדרים האלה מניסיון החיים שלי". עולם הגישור, כפי שהיא חווה אותו, מגלם סיפורים אנושיים רבים ומרגשים. "כל זוג שמגיע אליי מביא איתו לחדר הגישור סיפור של חלום ושברו, שזה מרגש ועצוב גם יחד", מספרת עדי. "אבל מתישהו בתוך התהליך מתרחש הקסם - הכאוס מתחיל להתפוגג ורואים אופק.
"באחד הגישורים הראשונים שלי הגיעו אליי בני זוג מסוכסכים ומאוכזבים מגישור שהחלו במקום אחר. עורכי דין כבר היו בתמונה אבל לקוח שלי, חבר של בני הזוג, הציע להם לתת עוד צ'אנס והפנה אותם אליי לגישור. כשהתחלנו את התהליך הם היו בנתק מוחלט ואני ניסיתי קודם כל לבנות איתם מרחב מכיל ומאפשר בו נוכל ליצור שיח ולבנות הסכמות. בפגישה השלישית הם הגיעו אליי וסיפרו לי בדמעות שבסופ"ש האחרון הם יצאו יחד עם הילדים למסעדה לחגוג יום הולדת לבת. למתבונן מהצד אולי קשה להבין מה העניין הגדול, אבל עבור זוג בעיצומו של משבר פרידה, שעד לפני חודש לא יכלו להחליף מילה אחד עם השנייה והיום מסוגלים לשבת יחד כמשפחה במסעדה, זה הישג אדיר ומרגש שנתן להם ולי כוח ותקווה להמשך".
וכיצד את מגדירה את המשימה החשובה ביותר בתפקידך היום?
"להפיץ את בשורת הגישור ולגרום לכמה שיותר זוגות שרוצים להיפרד לעשות זאת בדרך הזו".
החיבור והמשיכה שלה לתחום הגישור אינו מקרי. "כשנרשמתי ללימודים, התלבטתי בין משפטים לבין פסיכולוגיה, נרשמתי והתקבלתי לשניהם, ובסוף בחרתי במשפטים". כאשר נחשפה לעולם הגישור, הרגישה לדבריה שזהו שילוב אולטימטיבי בין שני עולמות תוכן הקרובים לליבה.
תובנות וחומר למחשבה
עדי, אם לשלושה, מעידה כי ילדיה הם אלו שמעוררים אצלה השראה ומובילים אותה בדרכה. "חוויית האימהות עיצבה במידה רבה את מי שאני היום, זו המהות שלי וזה ה'תפקיד' שבו אני מרגישה הכי שלמה ובנוח", היא מספרת. "מאז שהם בגרו אני גם לומדת - מהם ודרכם - הרבה על עצמי. באותנטיות הטבעית שכל ילד נולד איתה, ושעדיין לא התקלקלה אצלם, הם משקפים לי דברים ומספקים לי הרבה תובנות וחומר למחשבה".
איזו תכונה היית שמחה לאמץ?
"קלילות. אני בן אדם שלוקח את החיים מאוד ברצינות ובכובד ראש, ואני צריכה ללמוד 'להקליל' את הדברים. היום אני יותר מודעת לעצמי ומנסה לשחרר קצת פה ושם".
איזו עצה היית נותנת לנערה צעירה?
"תקשיבי לקול הפנימי שלך ולכי בעקבותיו. זה לא תמיד פשוט לביצוע ולעיתים נדרש אימון לזהות אותו מתוך בליל הקולות, אבל זה משתלם".
היכן את רואה את עצמך בעוד עשור?
"בכל הקשור לפן האישי הייתי רוצה להיות בריאה, שמחה ומוקפת במשפחתי ובחבריי. ברובד המקצועי, להמשיך להיות 'אי של שפיות' עבור הלקוחות שלי בתהליך המורכב של הפרידה, לדעת שנגעתי באנשים ונתתי להם ערך. פשוט לממש את השליחות שלי".
עם מי היית שמחה לשבת לשיחה על כוס יין?
"עם זיגמונד פרויד. יש לי כמה שאלות לשאול אותו על נפש האדם".
