סנונית אחת לא מבשרת את האביב, אבל אי אפשר להתעלם ממנה. בר, "חתול רחוב", גדל בעיר מעורבת במרכז הארץ, שבה אלימות היא דרך חיים. ללא עוגן וללא אופקים, בר למד לשרוד, ומהר מאוד מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח, כשבגיל 25 כבר הספיק לצבור כמה מאסרים.
תסריט החיים של בר דומה לסיפורם של אלפי צעירים בשולי החברה. אבל הפעם התחולל בחייו מפנה. הוא פגש את יואב, איש הייטק ומנטור ב"בגובה עיניים", תוכנית המלווים (מנטורים) לאנשים שחוזרים לחברה אחרי ריצוי מאסר, המופעלת על ידי עמותת "פרנסה ביושר" בשיתוף השב"ס ורש"א (הרשות לשיקום האסיר). יואב ראה לפניו אדם מפוחד עם לב עדין ומשאלה לחיבור עם מבוגר אחראי שיאמין בו ושייתן לו כתף, בלי אינטרסים או שיפוטיות. הקשר התחיל ממקום של חשש שזור בסקרנות בריאה, והתפתח לעולמות תוכן חדשים ולגבריות אחרת עבור בר.
באחד הימים הפתיע בר את יואב, ונרשם על דעת עצמו לקורס בדיקות תוכנה (QA) תוך כדי עבודת הדחק שבה עסק. אדם כמוהו, שנשר ממסגרות לימוד, מצא בזהות המקצועית הנחשקת כוח שתורגם למוטיבציה עזה להצליח. בימים אלו מסיים בר את לימודיו, ויואב כבר עסוק בחיבור מאתגר עבורו - משרת ג'וניור ראשונה בהייטק. "יואב הנגיש מרעה פורה ובטוח, שבו התהוו חזון שאפתני, עזרה בלימודים וסוציאליזציה בקודים ובתרבות עבודה חדשים", אומרת פרופ' מרים הירשפלד, מייסדת ויו"ר עמותת "פרנסה ביושר".
מדיניות מכֻוונת תעסוקה
בר מצטרף לרשימת חניכים, שבעזרת העמותה נקלטו בעולם העבודה החדש. ה-UPSKILLING התובעני והמוצלח שהם מגלמים מתנגש עם הקושי לדמיין "אסיר משוחרר" כמי שעובד ב"עבודה לבנה". ואכן, הנתונים מצביעים על כ-60% מהאסירים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז וליקוי למידה, כ-90% שאובחנו כפוסט-טראומטיים, רמת ההשכלה ומיומנויות העבודה שלהם נמוכות. לרוב הם פוחדים לחלום על עתיד טוב יותר, כי אינם מרגישים ראויים ומסוגלים.
בכתבה פרובוקטיבית בניו יורק טיימס שואלת ג'וספין וולף, פרופ' לאבטחת סייבר באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב, "כיצד נגרום לסטודנטים שלנו לחשוב כעבריינים". היא טוענת שיש צורך לקדם אנשים עם רקע לא קונבנציונלי, כי העבודה בתחום דורשת את היכולת האינסטינקטיבית להתייחס למערכות בדרכים יצירתיות ובלתי צפויות. וולף מדגישה שהחינוך המקובל אינו מתגמל אנשים מורדים, שוברי מוסכמות או טראבל מייקרים. חברות טכנולוגיות מובילות כמו SLACK ו-Next Chapter, למשל, מכשירות אנשים שריצו מאסר למסלול פיתוח תוכנה וכולם מרוויחים: מדיניות שוברת סטיגמות, מכֻוונת תעסוקה בעלת אופק כלכלי ומוביליות חברתית, במקום גזר דין לתלות בין דורית במערכות הרווחה.
ב"פרנסה ביושר" גם השפה חשובה ולחניכיה היא מתייחסת כאל "אזרחים חוזרים" מפלנטה אחרת, הכלא. "אנו רואים את האדם כ'שלם'. החלטות משובשות ודפוסי התנהגות תבוסתניים, שהביאו אדם למאסר, שזורים בסיפור חיים תלת ממדי הכולל יכולות ומעידות, הישגים ונפילות", אומרת הירשפלד.
אנשי מקצוע מדברים על "משבר השחרור": תחושות מטלטלות של בלבול, ריקנות ואפילו רגרסיה שאדם עובר עם חזרתו לקהילה אחרי המאסר. בעולם שבו אין כמעט מוביליות תעסוקתית וחברתית לאנשים מעוטי הזדמנויות, הפער הדיגיטלי ממנו סובל כל "אזרח חוזר" זועק לתיקון.
פרופ' הירשפלד: "רק מיומנויות עבודה מותאמות לעולם העבודה יכולות להרחיק אדם מתת-תעסוקה ללא אופק וללא יציבות, שהיא קרקע פורה למהמורות של עולם הפשע". ואכן, אחוז החזרה למאסר עומד על 43%. 52% מהאסירים מרצים מאסר רביעי ומעלה, כלומר כל אסיר שני חוזר למאסר רביעי ומעלה.
אסיר עולה לחברה כ-240,000 שקלים בשנה, סכום שאפשר היה להשקיע בחינוך ובשיקום אישי ומשפחתי איכותיים. מנגד, תעסוקה בת-קיימא מורידה את אחוז החזרה לעבריינות ביותר מחצי.
"במוקדם או במאוחר, כמעט כל אסיר יחזור לחברה. איזה שכנים נרצה בקרבנו - אנשים מנוכרים ללא שייכות ואחריות כלפי החברה או אבות טובים שמאירים את סביבתם?", תוהה הירשפלד. "מנטורינג הוא מסע של השפעה במישור האישי והחברתי, צעד קטן שיכול לשנות עולמות. אנו מזמינים שותפים נוספים להצטרף לקבוצה של יותר מ-50 אנשים שכבר הרימו את הכפפה, שייפגשו באופן קבוע עם אסיר שעתיד להשתחרר או כבר השתחרר, יכוונו, ייעצו ויחזקו את תחושת המסוגלות שלו".
לפרטים: 054-4342508
בשיתוף עמותת "פרנסה ביושר"
