תנופת הבנייה שעוברת מדינת ישראל אינה פוסחת גם על אילת, עיר הנופש הדרומית. לצד פיתוח רצועת החוף והמדבר ובנייה חדשה ברחבי העיר, מתבצעים כיום מספר פרויקטים גם בתחום ההתחדשות העירונית בשכונות הוותיקות ובלב העיר. בזכות כך, הפכה עיר הנופש והתיירות הנצחית של ישראל ושערה הדרומי של המדינה, ליעד אטרקטיבי גם למגורים וגם להשקעה. בעת הזו נבנים באילת כ-1,200 חדרי מלון חדשים ואלפי יחידות מגורים לנופו של המפרץ ולמרגלות ההרים. עוד בתכנון: בנייה בשטח שדה התעופה הישן שפונה מטבורה של העיר, בנייה בשיפולי ההר, דיור מוגן יוקרתי, מתחם "דירה להשכיר", חופים משודרגים, אטרקציות חדשות ועוד.
פיתוח רצועת החוף והמדבר
רצועת החוף של אילת, המשתרעת מטאבה לעקבה וטיילת השלום העוברת לאורכה, עוברת שדרוג מאסיבי בעלות של מאות מיליוני שקלים. התוכנית שגיבשה עיריית אילת, ביחד עם משרד התיירות, מתוך ראייה בחופי אילת כנכס לאומי אסטרטגי, מחלקת את רצועת החוף ל-11 מתחמים וכוללת פרויקטים משניים רבים, הן במרחב הציבורי והן בעידוד יזמות במרחב הפרטי. התוכנית מגדירה תפיסה תיירותית המחברת בין מרחב תיירותי תוסס ושוקק חיים בחלקה הצפוני של רצועת החוף, לבין חלקה הדרומי הטבעי "עין סוף", המציע שקט ורוגע מול חופים מרהיבים. תפיסה תיירותית זו המחברת בין ניגודים אלו, מחדשת את החוויה התיירותית שמציעה העיר למבקריה. בעת הזו מתבצעות עבודות רחבות היקף בחופי אילת כולל הנגשת החופים עם שבילים לכניסה ויציאה מהחופים וטיילת לאורכם, הצללות, מקלחות ומלתחות ומערך הגנה מפני סערות עם תשתית מתאימה בשמשיות וברחבות העסקים לאורך החופים. כתוכנית משלימה לפיתוח רצועת החוף, גיבשה העירייה תוכנית אסטרטגית גם לפיתוח המדבר והרי אילת. במסגרת התוכנית חולקה רצועת המדבר לשבעה מרחבים הכוללים עשרות פרויקטים, כאשר המטרה היא שימור ושיקום לצד הנגשה והעצמה של המדבר לתושבים, לנופשים, למטיילים ולספורטאים כולל טיילת מדברית, שבילים, מסלולי הליכה ורכיבה ועוד.
פיתוח לב העיר
אחת מהתוכניות המובילות היא תוכנית להתחדשות לב העיר, שגובשה מתוך תפיסה שצמיחה איכותית ונכונה של לב העיר עם פינוי שדה התעופה והחיבור בין שני חלקי העיר על ידי שני כבישי רוחב חדשים, תביא לשינוי מהותי בתפקודה ובמהותה כעיר תיירות מובילה המשלבת בין אורבניות נפלאה לבין תיירות חוף חדשנית. שטח שדה התעופה הישן המשתרע על פני כ-800 דונם, חולק לשלושה חלקים המיועדים למלונות, מגורים ושטחי ציבור. כיום מקדמת העירייה את פיתוח פארק הטרמינל, מתחם בילוי אטרקטיבי בחלקו הדרומי של השטח. חלקו המרכזי של השטח מיועד לבניית מגורים ונופש כולל בניית כ-1,000 יחידות דיור למגורים, כ-800 חדרי מלון וכן שטחים למבני ציבור. חלקו הצפוני ייועד למוקדי תעסוקה כשימוש עיקרי. גם נמל התעופה הבינלאומי החדש ע"ש אילן רמון, שנבנה בצפון העיר, מייצר הזדמנויות רבות לפיתוח אזורי ומשפיע מאוד על העיר בהיבטים של כלכלה, תיירות ותעסוקה.
נדל"ן ובנייה
תוכנית המתאר העדכנית של העיר, תקבע את פניה של אילת לשנת 2030 כולל בנייה של כ-14,500 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה שיגדל מ-70,000 כיום לכ-100,000 תושבים, בניית כ-6,000 חדרי מלון חדשים, ומאות אלפי מ"ר עבור שטחי תעסוקה ומשרדים, מסחר ותיירות.
בימים אלה נבנים אלפי יחידות מגורים בשכונת השחמון ברובע 11 הנושק להרי אילת, וברובע 2 המשקיף למפרץ אילת ובלב העיר. יחידות למגורים ולמלונאות ייבנו גם בחלקו המרכזי של שדה התעופה הישן, בשטח בסיס חיל הים שאושרה התכנסותו לחלק המזרחי, ובשיפולי ההר בצפון העיר, סמוך לקיבוץ אילות. אילת שוברת שיאים בשיווקים חדשים ובהתאם להסכם הגג ולמדיניות העירונית 15 אחוזים מהשיווקים החדשים יופנו להתחדשות עירונית.
המינהלת להתחדשות עירונית
כאמור, לצד הבנייה החדשה ברחבי העיר מקדמת העירייה התחדשות עירונית בשכונות ובלב העיר. זה התחיל לפני עשור עם מינהלת שכונות ותיקות שמקדמת עד היום התחדשות בשכונות על ידי שיפוץ בניינים בשיתוף התושבים, וממשיך עם מינהלת התחדשות עירונית חדשה שהקימה העירייה.
"אילת היא פריפריה, ולכן האתגרים בה גדולים יותר", אומר עו"ד יצחק מויאל, יליד העיר, האמון על המינהלת להתחדשות עירונית, בזכות ניסיון רב שנים כיועץ משפטי, כיו"ר ועדת ערר בארנונה וכעורך דין. "ראשית, משום שהתחדשות עירונית פועלת בהתאם לפני השוק ועל פי מכפיל, דהיינו כמה דירות על היזם לספק תחת דירה אחת שהורסים. באילת המכפיל גדול הרבה יותר מאשר בערי המרכז, אולם נתון זה נמצא במגמת שיפור. אם לפני כמה שנים המכפלה הייתה כתשע דירות, הרי שהיום מדובר על חמש. מצבנו מאוד משתפר, ועל אף שהכדאיות עלתה, ובהחלט ניתן לראות התעוררות, עדיין קיימים בעיר אתגרים נוספים".
בשנת 2017 חתמה אילת על הסכם גג ובמקביל גיבשה העירייה תוכנית אסטרטגית של התחדשות עירונית, שכללה את כל השכונות הוותיקות בעיר. בהתאם לכך, לפני כשנה החליט ראש העירייה להקים מינהלת התחדשות עירונית ולהוציא לפועל את התוכנית מתוך רצון להשביח את איכות חיי התושבים ולשפר את נראות השכונות הוותיקות.
לטפל בשכונות הוותיקות
כאמור, המינהלת להתחדשות עירונית באילת הוקמה רק בשנה שעברה ומטרתה לקדם פרויקטים במסגרת התחדשות עירונית. המינהלת מהווה כתובת מרכזית הן עבור תושבים והן עבור יזמים ומשקיעים ומעניקה ליווי מקצועי צמוד לפרויקטים, משלב ההיתכנות ועד לשלב בחירת היזם, חתימת ההסכמים והביצוע, ומסייעת בהסרת חסמים ובזירוז הליכים.
לדברי מויאל, נכון להיום ישנם שני מסלולים של התחדשות עירונית באילת: התחדשות במסלול רשויות והתחדשות של יזמים. "בכל הקשור לרשויות, הרי שבפועל הרשות מקדמת מתחם מסוים, ולאחר מכן הדיירים מזמינים יזמים למכרז כדי לבחור יזם. התוכנית האחרת היא מצב שבו היזם עצמו מאתר את השטח ובעלי הדירות מתקדמים ישירות מול היזמים. חשוב לציין כי בשני המקרים זה נעשה בסיוע ובליווי של המינהלת".
איפה תתחילו את ההתחדשות העירונית?
"בראש ובראשונה חשוב מאוד לטפל בשכונות הוותיקות, אלה נבנו ללא תכנון נכון של רובעים, של מסלולים, של סימטריה בשכונות וכדומה. עם זאת, יש להן גם יתרון בולט וזה הבנייה המרווחת. ככזו היא מאפשרת שטח רב יותר לבנייה מחודשת. מדובר על פרויקט התחדשות שלרשות המקומית ולמדינה יהיה צורך להשתתף בו כלכלית כדי לקדם אותו. ההתחדשות העירונית בבסיסה נועדה לענות על שני אתגרים גדולים: מיגון מפני רעידות אדמה, שכן כל הדירות שנבנו לפני 1980 נבנו על פי תקן מסוים, ולאחר מכן השתנה התקן ואף הוחמר. המטרה של המינהלת באילת היא להעמיד את אותן דירות בתקן חדש יותר של המדינה.
"האתגר הנוסף הוא שבשנות התשעים השתנה גם תקן המיגון ועברנו משיטת מקלטים לממ"דים, וגם את זה אנחנו רוצים להשיג באמצעות התחדשות עירונית. דהיינו, גם מיגון מפני רעידות אדמה וגם מיגון מפני טילים. מעבר לזה הבונוס הוא חידוש פני השכונה. זה מצעיר אותה וזה טורף את הקלפים מחדש. הפרויקטים מעניקים היצע יותר גדול של דירות וגם מצליחים להביא אוכלוסייה חדשה וצעירה לשכונות הוותיקות, שכן אחת הבעיות המרכזיות בשכונות הוותיקות היא שהשכונה התרוקנה מהאוכלוסייה שלה, אין צעירים, אין ילדים, ומי שנשאר אלה מבוגרים או אוכלוסיות מוחלשות. אין ספק שהשאיפה היא כמובן, הן של העיר והן של המדינה, שהעיר תגדל. לצד זה חשוב מאוד שנוכל להציע יותר שירותים, לספק פתרונות ברפואה, כמובן בחינוך ולמעשה בכל תחום".
מחכים לרכבת
ההתחדשות העירונית באילת עוד בחיתוליה, וכרגע יש שלושה פרויקטים בקנה שהמינהלת מקדמת ועוד כמה פרויקטים של יזמים פרטיים. אחד הפרויקטים הוא מתחם התמרים, או בשמו המוכר יותר שכונת הסינג סינג. שטח המגרש שעליו ממוקם המתחם הוא תשעה דונמים, והוא מאוכלס בצפיפות רבה עם 224 דירות. בסך הכול יתווספו למתחם במסגרת פינוי-בינוי כ-350 דירות, בבניינים של 4-9 קומות, כ־3,000 מ"ר שטחי מסחר ו־450 חניות במרתף תת־קרקעי.
"המתחם יושב בלב ליבה של העיר, על שדרות התמרים שנמשך משדה התעופה הישן ועד לאוניברסיטה", אומר מויאל. "השטח הזה דורש התחדשות עירונית ללא ספק, אך נדרש סיוע במימון, כדי שהפרויקט יהיה כלכלי. משרד הבינוי והשיכון באמצעות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, יוצא בקול קורא לסיוע ומימון של מיזמים כאלה, וזה קורם עור וגידים בימים אלו ממש, אחרי שנים שמנסים לקדם אותו ללא הצלחה", אומר מויאל ומציין כי במסגרת הסכם הגג שנחתם באילת בשנת 2017, 15 אחוזים משיווקים חדשים מועברים לטובת התחדשות עירונית, וזה עוד גורם מימוני שיאפשר מיזמים בהתחדשות עירונית.
פרויקט נוסף הוא מתחם ירושלים-אילות. גם כאן מדובר על שני רחובות מרכזיים בעיר, שההתחדשות העירונית שם, כך מקווים במינהלת, תתפשט פנימה לתוך השכונות. הפרויקט ממוקם במפגש הרחובות שדרות ירושלים השלמה ורחוב אילות בעיר, וכולל 75 יח"ד קיימות בארבעה תתי מתחמים. במקומן ייבנו 352 יח"ד, לצד 6,903 מ"ר לתעסוקה ומסחר ו-3,000 מ"ר למוסדות ציבור.
"יש יזמים רבים שרק בשנה האחרונה החלו מתעניינים בהתחדשות עירונית באילת, גם מקומיים וגם מחוץ לעיר. התהליך הזה כבר מתחיל ומניע עוד תהליכים, וכשתגיע רכבת לאילת, אין לי ספק שהכדאיות הכלכלית תעלה בעשרות מונים והעיר תפרח נדל"נית", מסכם מויאל.
בשיתוף עיריית אילת
