יוקר המחייה נחשב מאז ומתמיד לאחד מהנושאים האקוטיים עבור כל מדינה מפותחת. בהקשר הזה, ועוד בטרם פרצה מלחמת "חרבות ברזל", זכתה ישראל לתואר הלא מחמיא כאחת מהמדינות היקרות ביותר ב-OECD, נתון עגום למדי המתבטא, בין היתר, במחירי המזון, הדיור וגם האנרגיה.
ניסיון העבר במדינות מתקדמות אחרות ברחבי היבשת מלמד כי השקעה במערכת חשמל ואנרגיה, הפועלת באופן יעיל ואיכותי, מהווה תנאי מקדים להפחתת עלויות במשק ויצירת איזונים, בין אם על ידי פרויקטים המבוססים על התייעלות אנרגטית, לצד השקעות פיתוח במערכת חשמל ארצית ומקומית. למערכות חשמל ואנרגיה בכלל ולציוד אלקטרו-מכני, אשר מפעיל את כל ענפי המשק בפרט, ישנה השפעה ישירה על יוקר מחייה. היום עלות חלק יחסי של עבודות אלקטרו-מכניות בפרויקטים חדשים מגיעה ל-50% מעלות הבנייה. לכן לתחום של חשמל ואנרגיה בראיה מקצועית ועסקית יש חשיבות עליונה בתפקוד ופיתוח כל משק מודרני.
אלא שבישראל כמו בישראל, מתמודד הענף עם שורה של אתגרים, לרבות עודף רגולציה, ותקנות ודרישות מצד גופים ממשלתיים וריכוזיים, כאלו שגורמות לענף שגם בימי שגרה אינו "מלקק דבש", להתמודד אל מול חסמים וגישות מיושנות אשר בינם לבין הצרכים האמיתיים בשטח פעורה תהום של ממש.
"באוגוסט השנה אישרה כנסת ישראל רפורמה בתחום התקינה וקבעה: 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'. זה צעד ראשון וחשוב להורדת יוקר המחייה, למרות שהדבר עדיין לא עוזר לתחום החשמל והאנרגיה עלינו עדיין מוטלת החובה להוריד חלק ניכר מהרגולציה הקיימת, בדגש על כל נושא תקינה בתחום הנדסת חשמל ואנרגיה ועל מתן הרישיונות לעוסקים בענף", מכריז אמיל קויפמן, נשיא התאגדות מהנדסי חשמל, אלקטרוניקה ואנרגיה בישראל.
בנוסף מציין קויפמן, שמדי שנה מתקבלים ללימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטאות או במכללות כ-2,500 סטודנטים. חלק לא מבוטל מהם (כ-90%) בוחרים בסופו של דבר להגיע להייטק, שם הם נהנים מתנאי שכר והיעדר בירוקרטיה של חובת רישום בפנקס המהנדסים ולאחר שנתיים מאפשרות קבלת רישיון לעסוק במקצוע. זהו מצב שחייב להשתנות, שכן אנו זקוקים נואשות לדם חדש וצעיר בתחום".
ההתאגדות - אחד הגופים המקצועים המובילים בישראל
התאגדות מהנדסי חשמל, אלקטרוניקה ואנרגיה היא מהעמותות המקצועיות המובילות במדינת ישראל. העמותה היא הגוף המקצועי והארגוני המייצג ציבור רחב של מהנדסים ואקדמאים במקצועות הטכנולוגיים העוסקים בהנדסת חשמל, אלקטרוניקה, בקרה, אנרגיה, מיזוג אוויר ותקשורת, המאגדת תחתיה למעלה מ-5,500 חברים המשתייכים למקצועות האלקטרו-מכאניים בתחום ההנדסה, הבאים מ-800 חברות, מפעלי תעשייה, משרדי ממשלה, גופים אקדמיים ומשרדים עצמאיים. בין חברי ההתאגדות 160 בעלי תואר שלישי, 250 מומחים ומרצים מוסמכים ו-300 סטודנטים להנדסת חשמל ואנרגיה.
קויפמן, מהדמויות הבולטות בענף, הינו מהנדס חשמל המתמחה בתכנון הנדסי בעל ניסיון של עשרות שנים, מרביתן בקידום פרויקטים רחבי היקף בחברת החשמל. בשנת 2002 ייסד יחד עם מספר חברים לענף את ההתאגדות, גוף שתכליתו לשמר ולקדם את הרמה המקצועית של העוסקים בהנדסת חשמל ואנרגיה, בדגש על ייצוג ענייניהם המקצועיים, תוך חתירה מתמדת לפיתוח התעשייה, התשתיות הלאומיות וקידום המשק בישראל.
יצוין כי קויפמן זכה השנה למינוי של כבוד, כאשר מונה לתפקיד נשיא ארגון הגג של אגודות מהנדסי החשמל האירופאי (EUREL) המאגד למעלה מ-100 אלף חברים. זוהי הפעם הראשונה בה נבחר לתפקיד נשיא ישראלי, דבר שאינו מובן מאליו, במיוחד בימים אלה.
מהו סטטוס משק החשמל נכון להיום?
"משק החשמל עובר מהפכה גדולה הכוללת מעבר לייצור חשמל מבוזר ע"י הקמת אלפים רבים של מתקני ייצור, המופעלים באמצעות אנרגיות מתחדשות וגז טבעי. בנוסף, יוקמו במשק אלפי מתקני אגירת אנרגיה. רוב התחבורה הציבורית בארץ תהיה חשמלית והדבר כבר מתבטא בהקמת שורת מגה פרויקטים, ביניהם חשמול רכבת ישראל, בניית חמישה קווים של רכבת קלה ושלושה קווי מטרו במרכז הארץ. רוב המכוניות הפרטיות, האוטובוסים והמשאיות בארץ יופעלו בחשמל והדבר ידרוש הקמת מערכת ארצית רחבה וזמינה לטעינתם. לכל זה יש להוסיף את האמנה עליה חתומה ממשלת ישראל להימנע עד שנת 2050 באופן מוחלט מפליטת גזי חממה. דבר שדורש השקעות גדולות במשק החשמל והאנרגיה התורם היום כ-75% מפליטות גזי חממה".
עד כמה משפיעה ההתאגדות על התפתחות משק החשמל והאנרגיה?
"ההתאגדות מעורבת באופן עמוק בהיבטי חקיקה. חברי ההתאגדות הם אנשי העשייה והם אלה שמובילים, כל אחד במקום עבודתו, את פיתוח, תכנון והפעלה סדירה של משק החשמל והאנרגיה בארץ. חבריה נמצאים בוועדות הכנסת ובדיונים רבים ומצליחים להשפיע במגוון נושאים, לרבות תקינה, רגולציה והיבטים מקצועיים. בתחום ההכשרה ההנדסית, אנו מקיימים מדי שנה פעילות ענפה עבור החברים המורכבת מלמעלה מ-120 פעילויות - כנסים, ימי עיון, קורסים, סדנאות ומפגשים מקצועיים, בהם משתתפים למעלה מ-8,000 חברים. אלו נועדו לשפר באופן גורף את הרמה המקצועית של כלל העוסקים במלאכה".
"לישראל ניסיון מוכח בשמירה על רציפות תפקודית"
הראיון עם קויפמן מתרחש לקראת הכנס השנתי הבינלאומי ה-23 של ההתאגדות, ששב להתקיים זאת לאחר שאשתקד בוטל על רקע פרוץ המלחמה. חרף המצב הביטחוני עתידים להשתתף בכנס גם השנה למעלה מ-2,000 מהנדסים ובעלי מקצוע בענף החשמל ואנרגיה, בשילוב תערוכה מקצועית.
השנה יעמוד הכנס בסימן חוסן משק החשמל והאנרגיה ויתמקד בשורה של נושאים מרתקים, לרבות פיתוח משק החשמל והאנרגיה בעידן ייצור מבוזר ואגירת אנרגיה, ביטחון אנרגטי וביזור רשות החשמל, תכנון וביצוע מגה פרויקטים, דרכים להגדלת ייצור מאנרגיות מתחדשות, פיתוח תשתיות לתחבורה חשמלית, הגנת סייבר, מערכות אנרגיה ומיזוג אוויר מתקדמות, הכנת עתודה הנדסית למשק החשמל, אנרגיה סולארית והיד עודנה נטויה.
כאמור, השנה מתקיים הכנס בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", תקופה שהעלתה מחדש את המושגים רציפות תפקודית וחוסן אנרגטי כחלק בלתי נפרד מהעוצמה הלאומית.
"חוסן מערכת החשמל בארץ קם ונופל על הצורך בביסוסה כמערכת מבודדת. בסופו של יום, ניסיון העבר, יחד עם האתגרים המצויים לפתחנו, מלמדים שאנו נדרשים לסמוך אך ורק על עצמנו", אומר קויפמן. "מטרת העל שאנו נדרשים אליה היא שמירה על אספקת חשמל רצופה וסדירה. מהיכרות עם המערכות אני יכול לומר שאנחנו עומדים לא רע ביעד המבוקש, אם כי עלינו להיות מוכנים לכל תרחיש. סך הכל חברת החשמל עובדת בצורה טובה ומטפלת בתקלות או בפגיעות ברשת החשמל, במידה והן קיימות, בצורה מהירה ויעילה".
מה דעתך על הצהרת מנכ"ל נגה לאחרונה שעוררה בהלה בציבור בדבר אפשרות לתרחיש עלטה והפלת רשת החשמל?
"למדינת ישראל יש ניסיון מוכח ברציפות תפקודית. חברת החשמל עומדת בצורה מרשימה במדדי הפסקות החשמל גם ביחס למדינות העולם הגדול. רק לאחרונה שמענו שחלקים נרחבים מניו-יורק הגדולה היו למשך כמעט שבוע ללא חשמל, בעקבות נזקי מזג האוויר. מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים, אני יכול לומר כי המיומנות של האנשים אשר עוסקים במלאכת ייצור ואספקת החשמל בישראל היא ברמה גבוהה מאוד. עם זאת, עלינו לבחון כיצד ממשיכים להבטיח כי המדינה תוכל להמשיך לספק חשמל בצורה סדירה ובאיכות המירבית לכלל תושבי הארץ".
"היעדר עתודה הנדסית למשק החשמל - מתכון לקטסטרופה"
ככל שמדובר במשק החשמל והאנרגיה, הנושא הבהול לדברי קויפמן מתרכז בהכשרת עתודה הנדסית, תחום אותו הוא מגדיר כלוקה בחסר וכזה המהווה טעם לפגם וחסם משמעותי להמשך פיתוח המשק הישראלי.
"מצב כוח האדם המקצועי העכשווי בתחום הוא בעייתי מאוד, קל וחומר בהיותה של ישראל מדינה בעלת קצב גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות. לשם המחשה, בעוד 30 שנה צפויה האוכלוסייה לחצות את רף 16 מיליון התושבים, יחד עם צריכת החשמל שעתידה להכפיל את עצמה. המצב הנתון נכון להיום בישראל הוא שאין מספיק מהנדסי חשמל מנוסים ומוכשרים על מנת לקיים את כל צרכי המשק בצורה סבירה. ואם זה המצב כיום, מה יקרה בעתיד כאשר הצריכה כאמור רק תלך ותגדל? על כן, אני מרגיש חובה להתריע כי היעדר העתודה ההנדסית והימנעות מקיום הכשרה מקצועית מסודרת עבור המהנדסים עלולים להוביל אותנו לקטסטרופה בתחום החשמל והאנרגיה. התמחות מסודרת היא הפתרון החשוב והמשלים להכנת עתודה הנדסית.
"אם ניקח בהקבלה את ענף הרפואה, ברור כי לא ניתן לייצר רופא איכותי ללא תקופת הסטאז' והתמחות בבית החולים. כנ"ל בתחום עריכת דין, ראיית חשבון ועוד. הליך הכנת עתודה מקצועית אקדמית מורכב משני דברים חשובים: לימודים תאורטיים באוניברסיטאות ומכללות והכשרה מקצועית – רכישת ידע מעשי דרך ההתמחות. אחראים על ההתמחות הם גופים המייצגים את הקהילות המקצועיות: ההסתדרות הרפואית אצל הרופאים, לשכת עורכי הדין אצל משפטנים, לשכת רואי חשבון ועוד. לכן גם בהנדסת חשמל ואנרגיה האחריות על ההתמחות צריכה להיות של הגוף המייצג, קריא ההתאגדות.
"בחו"ל מקובל לעבור התמחות בחברות הנדסיות גדולות בהן עובדים מאות מהנדסים ויש ממי ללמוד. בארץ, רק בחברת החשמל, בה מועסקים יותר מ-700 מהנדסי חשמל, קיים תהליך מסודר להכשרה. ביתר המשק בו עובדים כ-90% מכלל מהנדסי החשמל אין הליך הכשרה בגלל שרוב מקומות העבודה בארץ מעסיקים מספר קטן של מהנדסים ולא קיימת בהם אפשרות להכשרת דור צעיר.
"בעיה נוספת היא רמה נמוכה של לימודים אקדמיים בתחום הנדסת חשמל - מערכות הספק. והתוצאה, בוגרים שלמדו רק דברים תאורטיים ואין להם ידע מעשי מתקשים מאוד למצוא עבודה מתאימה. על מנת להבטיח שהמשק הישראלי יוכל לשגשג ולספק את כלל הצרכים בצורה נאותה, אין מנוס מהשקעה בכוח אדם ובעתודה צעירה שתיכנס אליו. לכן ההתאגדות וחברת החשמל בשיתוף משרד האנרגיה הכינו פיילוט להתמחות במטרה לבנות תהליך יעיל להכשרה מקצועית והכנת בוגרי הנדסת חשמל לעבודה עצמאית ואחראית במשק. תוכנית הפיילוט תכלול במקביל לעבודה לימודים וסיורים מקצועיים להעברת ידע מעשי פעם בשבוע במשך שנה.
"ההתאגדות משקיעה הרבה מאוד מאמצים בהקשר הזה, בין אם על ידי השקעת משאבים וקיום של קורסים והכשרות, אבל זה עדיין לא מספיק. מדינת ישראל ומשרדי הממשלה האמונים על התחום, כמו משרד האנרגיה, משרד העבודה ומשרד הכלכלה, חייבים לקחת אחריות. אני שב ומתריע, במצב הנתון משק החשמל והאנרגיה בהקשר להכנת עתודה הנדסית נמצא בסכנה ממשית. אין כיום תכנון אסטרטגי קדימה בנושא, מה גם שהמקצוע נחשב לדעת רבים כלא מתגמל או אטרקטיבי בהשוואה לעולם ההייטק. עלינו לפעול באופן מיידי, לפני שיהיה מאוחר מדי".
אתה נמצא בקשר עם שרים וחברי כנסת כדי לשנות את המציאות הזו?
"שרים עושים את עבודתם השוטפת. כאשר מדובר בצורך בהכנת עתודה הנדסית למשק הרי שזהו צורך אסטרטגי, ולא רק אחריות של משרד ממשלתי כזה או אחר. אם לא נכין את כוח האדם ההנדסי הדרוש לשנים הבאות, פשוט לא נוכל להתקדם. אנו רואים שיש עיסוק רב בהכשרה מקצועית בדרגה הנמוכה, אבל ללא הלבל הגבוה, המשמעות היא שלא ניתן יהיה לקדם פרויקטים ולבנות משק חשמל מודרני בישראל".
נשמע מדאיג.
"המטרה שלנו בהתאגדות היא לשקף את המציאות כפי שהיא. כולנו מעוניינים בהצלחת המשק, אבל לעיתים שוכחים כי לכל גורד שחקים שמוקם או בניין מרהיב, יש אופרציה שלמה מאחורי הקלעים המושתתת על תחום ההנדסה ובמיוחד הנדסה אלקטרו-מכנית. עלינו להפסיק להיות מדינה שחיה בעידן מכולת, עידן שבו הכל נעשה בקטן מבלי תכנון מוסדר או מחשבה לטווח הארוך ולכך אנו זקוקים לכוח אדם ברמה מקצועית גבוהה, ובראש וראשונה במהנדסים מוכשרים ומנוסים אשר יוכלו למלא תפקידי מפתח רבים במשק. נדרשת רפורמה משמעותית בתחום ההכשרה המקצועית בענף. אנו זקוקים לכוח אדם הנדסי. זהו צו השעה – למען החיים של כולנו".
בשיתוף התאגדות מהנדסי חשמל, אלקטרוניקה ואנרגיה בישראל
