מדי שנה מונה שכבת מסיימי י"ב או בני גילם כ-180 אלף בני נוער. בניכוי המגזר החרדי והערבי נותרים כ-150 אלף בני נוער, מתוכם רק אחוז שולי בלבד של 5-7 אחוזים הולכים למכינות ולשנות שירות טרם שירותם הצבאי. הניסיון הרב שנצבר בתחום זה מעיד כי אלפי בוגרי המכינות ביצעו שירות צבאי משמעותי והשתלבו אחר כך בחיים האזרחיים, כאשר הם מצוידים ביכולות ובמסוגלות גבוהה להתמודדות עם עולם אתגרי המחר ובכלל זה בתחומי תעסוקה, השכלה, מיצוי זכויות, צריכת שירותים וכו'.
מי שמבקשת לעשות את השינוי בקרב צעירים אלו, תוך חיזוק חוסנה של החברה הישראלית, היא הסוכנות היהודית שהקימה לפני כעשור מכינות חצי שנתיות אשר הנגישו את עולם המכינות לצעירים ולצעירות מאזורים מוחלשים גאוגרפית, חברתית וכלכלית, אשר לא נחשפו לכלים החשובים שנרכשים במסגרות אלו.
מסוגלות ומיומנויות אישיות וקבוצתיות
במובנים רבים עולם המכינות הפך להיות "שלב מעבר" שבין התיכון לשירות הצבאי. הן מאפשרות לבנות ולגבש באופן אינטנסיבי כלים ומיומנויות ייחודיים שעוזרים לייצר מסוגלות, חוסן פנימי ותודעה אישית. אך הדרך להגדלת מספרם של הצעירים במכינות לא תתרחש ביום אחד ועל כן הגתה הסוכנות היהודית את תוכנית אשכו"ל שהיא למעשה מכינה בית ספרית לתלמידי תיכון. "בני נוער חסרים לרוב את תחושת המסוגלות האישית. הם מתקשים להציב מטרות ולהבין כי הדרך להגיע אליהן כרוכה בתהליך שרצוף בהצלחות וקשיים", מציין אסף שמול, מנהל תוכניות הנוער ביחידה לישראל בסוכנות היהודית ובעבר בעל תפקיד בעמותת "אותות", הנותנת מענים לנוער בסיכון. "מטרתה של תוכנית אשכו"ל אפוא היא לפתח תחושת מסוגלות אישית ומיומנויות אישיות וקבוצתיות אשר ישרתו את הצעירים לאורך חייהם ויסייעו בהפיכתם לאזרחים פעילים תורמים ומובילים בקהילתם".
למי מיועדת התוכנית וכיצד היא מיושמת בשטח?
"לתלמידי י"ב הבוחרים להשתתף בה במשך 3-5 שבועות בתוכנית משולבת עם לימודים בית ספריים וחוץ בית ספריים, בתקופה בה אין לימודים פורמאליים כל יום (תקופת בגרויות). התוכנית מבוססת על מספר עקרונות פעולה: יציאה מאיזור הנוחות הכוללת מאמץ פיזי, מנטלי, שונה ומפתיע במרחב לא מוכר (כמו למשל מדבר ניצנה), עקרון האחריות האישית הכולל אחריות לתכנון, הובלת פעילות, איסוף חומרים, ניהול תוכנית, הדרכה, עקרון הקבוצה הכולל למידה על חשיבות הקבוצה, שיתוף פעולה, ההתמודדות בתוך קבוצה, התפקיד שכל אחד לוקח, יכולת תנועה בין תפקידים בקבוצה ועוד".
שמול מספר כי במהלך שנת 2022 התקיים פיילוט ראשון לתוכנית בהשתתפות ארבעה בתי ספר משדרות, באר שבע, שער הנגב וראשון לציון. "בכל אחד מבתי הספר הפיילוט היה שונה על מנת להתאימו לקהל היעד", הוא מבהיר. "אך באופן רחב וכללי יותר, התוכנית כללה יומיים חשיפה בה הכירו התלמידים את התוכנית, נחשפו אל התוכניות, העקרונות וכלי העבודה. התלמידים השתתפו בשיחות פתוחות שבמהלכן עוצבו התכנים והפעילויות. בהמשך יצאו התלמידים לשבוע מכינה שכלל סופ"ש מלא, במהלכו הקבוצה התנהלה דרך 'ניהול עצמי'. החניכים התחלקו לוועדות שונות כמו למשל ועדת אוכל הכוללת תקציב לטובת הארוחות - חברי הוועדה בנו תפריט שבועי, נאלצו להתמודד עם מגבלות תקציב, עם קונפליקטים ורצונות שונים של שאר התלמידים, עם לוחות זמנים, חישובי כמויות וכו'. חברי הוועדה ביצעו את ההזמנות, דאגו לאיסוף, חלוקה וכדומה".
מה כללו השבועות הבאים?
"בשבוע השני פעלו תלמידי התוכנית בעיר המוצא והשתתפו בפעילויות התנדבות. כך למשל תלמידי שדרות הפעילו פורימון בבית ספר לחינוך מיוחד בעיר ותלמידי באר שבע יצאו למרכז קליטה וסייעו בארגון חבילות למשלוח לאוקראינה, פגשו את ראש העיר לשיחה ועוד. השבוע השלישי הוקדש למסע חיבורים נודד. במהלך שבוע זה התלמידים הכירו את החברה החרדית בירושלים, דרך שהות של יום שלם במאה שערים. הבנות הצטרפו לאולפנה והבנים לחברותא, ביקרו בישיבת 'מיר', ניהלו שיחות עם רב ועוד. יום אחר הוקדש לעיר לוד בה הם פגשו מורכבות של עיר מעורבת, קיימו שיחה עם תלמידים בבית ספר מעורב, השתתפו בסיור בעיר והכירו מרכז נוער. יום אחר הוקדש למרחב החברתי בתל אביב (מועדון הפוסיקט לשעבר) ולסיור בדרום העיר ויום נוסף התקיים בביר הדג' תוך מפגש ושיח עם קבוצה של בני נוער בדואים".
שמול מספר כי לאור הצלחת הפיילוט הוא וצוותו עסוקים כעת במציאת עקרונות עבודה שבסיומם יעמדו עם מספר מודלים אותם ישאפו להפעיל בבתי ספר רבים ככל האפשר באזורים מוחלשים גאוגרפים, חברתיים וכלכליים. "אנו מקבלים פניות רבות מבתי ספר המעוניינים להשתתף בתוכנית בשנה הבאה, ביניהם רשת אמית, רשת עתיד, ברנקו וייס, וכו' ומאמינים כי את השנה השנייה בתוכנית נפתח עם כ-30 בתי ספר ועם למעלה מ-1,200 משתתפים", הוא מוסיף.
ספר על רגע משעשע מהפיילוט
"הייתה לנו נערה משדרות שלא ביקרה מעולם בתל אביב והאמינה שתל אביב היא עיר של עשירים בלבד ושהרחובות שלה מצופים בכסף. בוא נגיד שאחרי הסיור שלנו ב'חצר האחורית' של העיר היא כבר לא חושבת ככה".
מהו החזון מבחינתך, כיצד אתה רואה את התוכנית בעתיד?
"השאיפה שלנו היא להגיע למצב בו כיתה י"ב בכל בתי הספר בארץ תהפוך לשנת הכנה לחיים. היום כולנו מבינים שבניית מסוגלות ופיתוח מיומנויות הם כלים שבני נוער צריכים לסגל לעצמם לפני שהם מתגייסים לצבא ויוצאים לאחר מכן לחיים האזרחיים. בחזוננו אשכו"ל תענה בדיוק על הצורך הזה".
ראוי לציון
במסגרת הפיילוט של התוכנית הוקדש השבוע האחרון לשיחות אישיות וקבוצתיות רבות בהן התלמידים דיברו על היעדים שהציבו לעצמם לקראת התוכנית, מה השיגו ומה לא. כמו כן התקיים ביקור בבסיס צבאי שבו הם קיימו לינת שטח וערב חברתי, הכל פרי עבודה ותיאום של החניכות והחניכים עצמם.
בשיתוף תוכנית אשכו"ל
