כשנכנסים לקמפוס הירוק של המכללה האקדמית בית ברל, קל להתמסר לשלווה האקדמית המסורתית, אך מתחת לפני השטח, באולמות ההרצאות ובכיתות הלימוד, מתחוללת מהפכה שקולה אינו נשמע, אך עוצמתה מורגשת היטב. בזמן שבמוסדות אקדמיים אחרים עדיין מתווכחים אם לאסור על סטודנטים להשתמש ב-ChatGPT, בבית ברל החליטו להפוך את הקערה על פיה. הם לא רק מאמצים את הבינה המלאכותית (AI), הם מעצבים אותה מחדש ככלי הומניסטי, ביקורתי ויצירתי.
החזון שמוביל את המכללה כיום הוא הפיכתה ל"מכללה מכוונת בינה מלאכותית". לא מדובר בסיסמה שיווקית ריקה, אלא בתפיסה מערכתית עמוקה שרואה בטכנולוגיה "עמית" ולא רק "כלי". התפיסה הזו גורסת כי בעולם פוסט-דיגיטלי, הגבולות בין המטריאלי לדיגיטלי היטשטשו עד לבלי הכר. כדי להבין לאן כל זה הולך, כדאי לפגוש את האדם שעומד בחזית המהפכה הזו.


הכירו את האדריכל: ד"ר ישי מור
ד"ר ישי מור הוא לא הטיפוס שניתן למצוא במגדל השן האקדמי המבודד. הוא חולק את זמנו בין קבוצת המחקר של בינה מלאכותית וחינוך בגוגל לבין תפקידו כראש התוכנית פורצת הדרך לתואר ראשון בבינה מלאכותית וחינוך בבית ברל. עם רקע עשיר כחוקר ראשי בתוכנית הלאומית לחינוך בעידן ה-AI במשרד החינוך, מור מהווה שילוב נדיר של מומחיות טכנולוגית עילאית ורגישות פדגוגית עמוקה.
"הבת שלי אומרת שהדור שלה לא יודע מה זה 'בית ספר נורמלי'", פותח מור בנימה אישית. "אחרי הקורונה, המהפכות המשטריות והמלחמה, הגיעה המכה הרביעית – הבינה המלאכותית". לדבריו, ה-AI פותחת דלתות במקום שהיו קירות, אך כאן גם טמונה הסכנה. "עבור מי שרוצה ללמוד ויודע לנהל את הלמידה שלו, השמיים הם הגבול. אבל עבור מי שלא, הנפילה תהיה ארוכה וכואבת". מור מזהיר מפני "הפער האפיסטמי" – הדיסוננס המעמיק בין אלו שמסוגלים לנווט במציאות הזו לבין אלו שמסתחררים בה.
מצפן הכשירות
כדי לווסת את עולמה הפרוץ וחסר הגבולות של הבינה, הגדיר מור מודל כשירות המציג שלוש כשירויות ארוגות זו בזו, שהן, לדבריו "המצפן שלנו בתוך הסערה הטכנולוגית".
הכשירות הראשונה מתייחסת לעולם הידע והלמידה: "בעולם מוצף מידע שבו ה-AI מטשטשת את הגבול בין אמת לשקר, היכולת לנהל ידע, לאמת אותו ולשלוט בלמידה עצמית היא קריטית". ללא הכשירות הזו, אנו מסתכנים ב"עצלנות קוגניטיבית" – הסתמכות יתר על צ'טבוטים שמספקים "מזון מהיר קוגניטיבי" על חשבון המאמץ המחשבתי שהוא מנוע הלמידה האמיתי.
הכשירות השנייה עוסקת בעבודה היברידית: "זהו המעבר מעבודה עם 'כלים' לעבודה עם 'עמיתים' מלאכותיים". הכשירות הזו דורשת הבנה של היכולות והמגבלות של המכונה, ומוסיפה את ה-'C' החמישי לכישורי המאה ה-21: Construction (בנייה). היכולת של אדם לא רק להשתמש ב-AI, אלא להגדיר ולבנות סוכנים מלאכותיים שיבצעו עבורו משימות באופן אחראי".
והאחרונה, כשירות הומניסטית: "ככל שה-AI משתלטת על יותר משימות, חובה עלינו להגדיר מחדש את הייחוד האנושי. מדובר במחויבות לערכים כמו חמלה, תשוקה ואחריות אתית. ה-AI יכולה לחקות אמפתיה, אבל לא באמת 'אכפת' לה'. זו הכשירות שתבטיח שאנחנו לא רק נשרוד במציאות ההיברידית, אלא נמצא בה תכלית".


מלוח השרטוטים להיכל התהילה
המודל הזה לא נותר מיותם ותחת ניצוחו של מור, הפך במהירה לחלק בלתי נפרד מהאוונגרד האקדמי פורץ הדרך בדמות תואר ראשון לבינה מלאכותית וחינוך, שזכה גם לברכת המל"ג.
"תוכנית הלימודים בתואר", מסביר מור, "בנויה כמעבדה חיה של למידה הניצבת על שתי רגליים; הרגל הטכנולוגית, שהיא בעצם לימוד מעשי של שפות תכנות כמו פייתון, פיתוח אפליקציות Ed-Tech, והבנה עמוקה של מנגנוני ה-AI. והרגל הפדגוגית, המהווה בסיס איתן של יסודות החינוך, פילוסופיה ופסיכולוגיה התפתחותית, ובמסגרתה אנחנו מעמיקים במתודולוגיות התנהגותיות של בני האדם - איך הם לומדים? איך הם חושבים? נקודת המוצא הזו מובילה את הסטודנטים לגבש מודלים טכנולוגיים שאין להם אח ורע בהבנת האדם וצרכיו.
"בסופו של דבר, בשיקולי ההחלטה בבחירת מסלול לימודים, המתעניין יעדיף את מי שאצלו הוא יקבל את הערך הגבוה ביותר", משיב מור לשאלת ההעדפה המסתמנת בבחירת המסלול שלו ביחס לקורסי בזק העוסקים בלימודי בינה, "ואני חושב שאף אדם שהתחום הזה בוער בעצמותיו, לא יוותר על תוכנית לימודים שבה לא רק מנתחים אלגוריתמים, אלא בונים אותם".
לשיטתו של מור, הסטודנטים לא עובדים לבד, אלא נעזרים במומחים מהשטח ולאורך כל הדרך עובדים בשיתוף פעולה עם גורמים שונים בהם עמותת בוגרי 8200. הם אף משתתפים כחלק מלימודיהם ב"קולוקוויום" – מרחב רפלקטיבי לחיבור הניסיון המעשי שצברו עם תובנות ביקורתיות ואתיות על עתיד החברה.
מהפכה חובקת קמפוס
החזון של בית ברל רחב בהרבה מתוכנית התואר הראשון. "אנחנו בעיצומה של טרנספורמציה מכללתית", מספר מור. בקרוב ייפתחו מסלולי תואר שני ופיתוח מקצועי בתחום, המיועדים להכשיר מובילי AI לא רק בבתי ספר, אלא גם בארגונים עסקיים ובמגזר השלישי.
דוגמה מרגשת ליישום החזון היא "שבוע בינה מלאכותית" שיתקיים בסמסטר ב' עבור כלל הסטודנטים לחינוך במכללה. מדובר בשבוע אינטנסיבי של למידה דרך יצירה (Constructionism), שבו הסטודנטים בונים אפליקציות, בוטים וסימולציות פדגוגיות בתוך Google Classroom. "בשבוע הזה, ה-AI אינו רק מקור ידע, אלא חומר גלם וחבר לצוות הפיתוח."
"גם לאקדמאים יצרנו מסלול ייחודי", מוסיף מור, "ובנינו תוכנית הסבה בשיתוף חברת NVIDIA, אשר המשתתפים בה יוכלו לקבל תעודה מקצועית בפיתוח יישומי בינה מלאכותית במסגרת התואר".
במרוץ החימוש של הבינה המלאכותית, בית ברל מהמרת על האדם. היא מציידת אותו בכלים טכנולוגיים מהשורה הראשונה, אך לא שוכחת לרגע שהמטרה אינה לבנות מכונות חכמות יותר, אלא חברה אנושית, ביקורתית וערכית יותר במציאות ההיברידית החדשה.
למידע נוסף הירשמו ליום הפתוח ב- 27.2 >>





