רחפנים ותלת־ממד בתוכניות הלימוד? כן, מסתבר שזה בהחלט אפשרי. בעידן שבו הפער בין קצב החדשנות הטכנולוגית לבין מערכת החינוך רק הולך ומעמיק, יש מי שיודעים איך להדביק אותו. הכירו את "הארה תוכניות העשרה", שכבר 25 שנים פועלת בין הכיתה למעבדה ובין סילבוס מיושן למציאות של רחפנים, תלת־ממד ורובוטיקה.
"אנחנו מתמחים בזיהוי הפער הקיים בין הידע של מורי ישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה, לצורך הקיים אצל תלמיד שמסיים את לימודיו בשנת 2025, ובהחלט מדובר בפער עצום", אומר אלון בנימין, מדריך ראשי בהארה. "כידוע, ההיי־טק הישראלי נמצא במקום הראשון בעולם ומערכת החינוך במקום האחרון, כך שעבודה לא חסרה לנו. אנחנו מציידים את המורים בתוכניות לימוד, הכשרות צוותי הוראה, העמדת הציוד הנכון – שיאפשר למידה משמעותית וחווייתית, ובעיקר נגישות דיגיטלית לכל המערכים שלנו שכוללים את הידע המלא וסרטוני הוראה מפורטים לכל צעד. הסרטונים הללו נגישים גם למורים וגם לתלמידים".
לעולם ההיי־טק מהיסודי
החזון של הארה ברור וממוקד מטרה, כפי שמתאר אורן חן, המנכ"ל והמייסד. "במדינה שבה התחום המדעי־הטכנולוגי הוכרז כמנוע צמיחה לאומי, ורושם הצלחות בקנה מידה בינלאומי, זו הזדמנות לתלמידים לצאת מבית הספר עם ארגז כלים שיסייע להם להתברג בתחומים שישראל מובילה בהם. אנחנו מובילים את תחום הרחפנים, כטב"מים, מדפסות תלת־ממד, אוריינות דיגיטלית, רובוטיקה, חשמל ואלקטרוניקה ובניית אתרים. אבל זה נכון לכל תחום אחר שבו יש למדינתנו יתרון היחסי – ההיי־טק בעיקר. בימים אלה התחלנו פרויקט שזה שמו, 'היי־טק', שמובל על ידי מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ומסתכם בהשקעות של מיליוני שקלים לחינוך טכנולוגי מדעי".
זה לא מאוחר מדי?
"אני מאמין שטוב מאוחר מאשר אף פעם. יש מודעות מבורכת מצד משרד החינוך להשקיע במקצועות STEM ואנחנו שוחים בזה, אז יש לנו שיתופי פעולה נהדרים. לתחום הזה רתום כבר שנים גם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ועכשיו גם רשות החדשנות. לראשונה אני מזהה רצון להשקעה בלתי מתפשרת של הקברניטים שלנו בילדי ישראל".
איך זה עובד מול בתי ספר?
אבי פרלין, סמנכ"ל הלקוחות בחברה: "כידוע, קיימת כיום מצוקה אדירה של מורים בבתי הספר. ולא מדובר רק במספר המורים אלא גם באיכות ההכשרה שלהם. מורה שסיים סמינר לפני 20 שנה לא מעודכן בתוכנית הוראה שמתאימה להיום, ולעתים גם לא מעוניין בכך. אנו מספקים מורים עם המעטפת המלאה של הכשרה, ליווי, העסקה, תוכן וציוד. בית הספר מקבל מאיתנו תוכניות לעתיד, בלי איגודים מקצועיים ושביתות ועם השירות המלא".
מהיכן יש לבתי הספר את התקציב?
"כל התוכניות שלנו מאושרות לעבודה בתקציבי גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), מה שאומר שכל מנהל בית ספר שמעוניין בתוכנית רחפנים, כטב"מים, רובוטיקה, מדפסות תלת־ממד, בניית אתרים ב-WordPress, חשמל ואלקטרוניקה ועוד, יכול לקבל את זה מחר בבוקר. אנחנו חיים בעולם של מחסור, וזה לא פשוט, לכן דרוש מנהל שמאמין בתוכניות הללו, כי הצרכים עולים על המשאבים. בנוסף פיתחנו שירות, שגם אושר במשרד החינוך, שנקרא 'הורה/מורה מעשיר', שבמסגרתו אנו מאתרים גורם מהקהילה או מבית הספר שיש לו המוטיבציה והרקע המתאימים ומלמדים אותו את התוכניות שלנו להוראה בבית הספר".
מורה מעשיר? לא אמרת שחסרים מורים?
"חסרים. אבל לעתים חסר דווקא הידע ולעתים אפשר לערב גם גורמים מהקהילה. יש מורים טובים שרוצים לתרום יותר ולהתפתח מקצועית, יש תושבים שרוצים לתת כתף למשבר בתחום החינוך. אנחנו מלמדים אותם את התחומים המעניינים שלנו, והידע הזה נשאר לדורות בבית הספר. זו ההשקעה הכי טובה שאפשר לעשות בחינוך. כדי לאגם משאבים, יש לנו גם תוכניות להכשרת תלמידים בוגרים להוראה, תלמידים הצעירים".
נשמע כאילו הכנסתם את עולם התאגידים לתחום החינוך.
אורן חן: "בכל העולם עוברים למודלים של התייעלות, איגום משאבים ותועלת מצרפית מרבית. גם בתחום החינוך. הערך הכלכלי בכל שקל שמופנה דרכנו למערכת החינוך אינו בר תחרות".
"אם ילד בכיתה ו' לומד במסגרת פרויקט חונכות את חוקי ניוטון, ומעביר את הידע הזה באמצעות בניית מכונית תנע שפיתחנו לכמה מאות משתתפים בכיתות א'־ב', תחשבי איזו תועלת גדולה צומחת ובכמה מעט השקעה", מוסיף אלון.
מכונית תנע?
ניל קלו, מנהל הלוגיסטיקה בהארה, מסביר: "אנחנו מפתחים מערכים מאוד מורכבים, כמו רחפן חינוכי שהתלמידים בונים אותו מאפס ומכיל עשרות רכיבים, לצד מאות מערכים נוספים פשוטים יותר, שמדגימים את המדע והטכנולוגיה באמצעות סדנאות 'Hands On' של מייקרינג (עשיינות), תחום מאוד חם בעולם החינוך. הערך המוסף שלנו אדיר, כי אנחנו מפתחים את המערך, המודל, מייצרים אותו בזול בצד השני של הכדור בכמויות של עשרות אלפים, ויוצרים ערך אמיתי ללקוח שמביאים לו מבחר ענק ב'שקל תשעים', עם הדרכה מלאה ואפשרות לרכוש בתקציב מאושר".
איך מגיעים לרעיון לעיסוק שכזה?
אורן חן: "זה התחיל אצלי כילד שבונה ומטיס טיסנים. בשירות הסדיר והמילואים הייתה לי הזכות להדריך בני נוער בקורסים של גדנ"ע אוויר והחיידק הזה לא עוזב אותי גם 30 שנה אחרי. בסוף בלי קורטוב של אינפנטיליות קשה להבין את עולם הילדים והנוער, והילד שבתוכי הוא שנותן פה את הדרייב להכול".
יש תוכניות לצאת להנפקה?
"לא. אבל היו פניות של חברות גדולות בתחומים מקבילים, שזיהו את דריסת הרגל בתחום משמעותי בתל"ג הלאומי וזה ממש עניין אותן להתמזג איתנו. כרגע אנחנו בודקים אפשרות לשכפל את הידע עם שותפים בחו"ל. יש מה ללמוד מהישראלים גם בתחום החינוך".
לאתר > הארה תוכניות העשרה
בשיתוף הארה
