"העדר ידע פיננסי חברתי בסיסי מוביל אנשים רבים לעשות טעויות גדולות בחייהם", מצהיר בני שחורי, עו"ס, איש חינוך ויועץ לכלכלת המשפחה, הבעלים ומייסד של חברת עת לדעת המפעילה סדנאות, הרצאות ומערך פעילויות נוספות בתחומי החינוך הפיננסי־החברתי ובתחום הסיוע למי שגלשו לחובות, וכן בשיפור כלכלת המשפחה. "ברור לכולנו שאדם שיוצא לאזרחות עם חוסר דרמטי בכלים והבנה פיננסית חברתית נמוכה בנושאים כמו כיצד עובד עולם האשראי, ריבית שנתית מצטברת, ריבית דריבית, זכויות עובדים, זכויות צרכניות, כיצד עובד עניין המסים וכיו"ב ישלם על בורותו", הוא מבהיר. "ניקח לדוגמה את נושא הפנסיה. יש נקודת כשל משמעותית במציאות הפנסיונית בארץ, הפוגעת בעיקר בחיילים משוחררים. רבים וטובים אינם יודעים שהמעסיק מחויב להפריש פנסיה לעובדיו שאין להם תוכנית פנסיה רק לאחר שישה חודשי עבודה. עבור ששת החודשים הראשונים לא יופקדו כספים, גם לא רטרואקטיבית, והנזק הכספי גדול מאוד. נוסף על כך, צעירים רבים שהולכים לעבוד בעבודות מועדפות על מנת לקבל את המענק הכספי מהמוסד לביטוח לאומי אינם מודעים לזכויות הפנסיוניות שלהם. לא פעם הם עוזבים את העבודה הזאת טרם השלמת חצי השנה הנדרשת בחוק. יש צעירים שעוברים בצורה זו מעבודה לעבודה, בין אם מדובר בתחנת דלק, בחברת בנייה או במפעל תעשייתי, ובכל מקום הם לא משלימים את אותה חצי שנה נדרשת, וכך למעשה הם מפסידים כספים רבים. המעסיקים מצדם 'מעלימים עין', כי מבחינתם מדובר ברווח גדול. למעשה מי שמעסיקים חיילים משוחררים רבים שעוזבים לאחר שישה חודשים חוסכים הון על אי ההפקדה לפנסיה".
על איזה הפסד לחיילים המשוחררים אנחנו מדברים?
"מתחשבים במרכיב הריבית דריבית, שבאמצעותו הכסף צריך היה לתפוח בקרן הפנסיה. מדובר בכסף רב. הסכום המצטבר על אי הפרשה לפנסיה של שישה חודשים בגיל צעיר מוערך בסכום מצטבר של כ־130,000 שקלים, וההערכה הזאת נשענת על שכר המינימום כיום".
מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לא להגיע למצב הזה?
"כאן יש את המידע שכמעט איש אינו מכיר. אילו הם היו מגיעים אל מקום העבודה עם קופת פנסיה פעילה, המעסיק היה מחויב להפריש להם פנסיה כבר אחרי שלושה חודשים וגם רטרואקטיבית".
אבל לחיילים אין בכלל קופת פנסיה, אז איך ניתן לפתור זאת?
"הנה מידע שכמעט איש לא מחזיק, לדאבוני. החל מגיל 18 קיימת לכל אזרח בישראל זכות לפתוח קופת פנסיה באופן עצמאי. כלומר, גם אם הוא אינו עובד, מספיק שהוא יפקיד לעצמו כ־100 שקל בחודש והקופה כבר תהיה פעילה. ואז, בכל מצב שלא יהיה, הוא תמיד יהיה עם קופה פעילה והמעסיק יהיה מחויב להפריש לו את כספי הפנסיה. אצל גברים חבות ההפקדה של המעסיק היא מגיל 21 בעוד שלנשים היא מגיל 20. מי שמבינים מהי בכלל פנסיה פותחים קופה לפני הגעתם לגיל הנדון ומבטיחים שבהגיעם אל מקום העבודה החדש כבר תהיה באמתחתם קופה פעילה".
מה "עת לדעת" עושה בנוגע למצב המעוות הזה?
"אנחנו פועלים בשני מישורים. הראשון: מעניקים חינוך פיננסי־חברתי שמלמד מה זה בכלל פנסיה ומדוע היא כה חשובה, תוך דחיפת הצעירים לפתוח קופת פנסיה כבר בגיל מוקדם כדי להימנע מהנזק הכלכלי בעתיד. השני: אנו פועלים גם ברמה המערכתית־הממסדית לקידום חקיקה לחובת הפקדה לפנסיה מיום עבודה ראשון החל מגיל 18".
מסדנה בכיתה ועד שינוי מדיניות
חברת עת לדעת שהוקמה ב־2011 עוסקת זה 15 שנה בכלל התחומים הפיננסיים־החברתיים בישראל. התכנים נוגעים לידע פיננסי חברתי בנושאים מגוונים, כגון התנהלות עם אשראי ובנקים, תלושי שכר וחוקי עבודה, עצמאים, הכנה לפרישה, ביטוחים ופנסיה, כמו גם התנהלות כלכלית וניהול תקציב, משכנתאות, השקעות, טיפול בחובות, צרכנות וכדומה. כמו כן מציעה החברה מגוון אפשרויות ייעוץ מומחים בתחומי המשכנתאות, השקעות, מיצוי זכויות, הכנה לפרישה, ייעוץ משפטי ועוד. המודל הייחודי שפותח בעת לדעת שואף לשפר את החברה הישראלית על ידי יישום של תוכניות שמנגישות בצורה אפקטיבית, לציבור הרחב, ידע ומיומנויות בתחומים פיננסיים־חברתיים. בין המטרות: הגברת תחושת השייכות לחברה הישראלית, הלכידות החברתית וכן העצמת ההשתתפות החברתית והפוליטית. לעת לדעת הצגת תיאטרון ייחודית לבני נוער והוריהם בשם "מבוטלים", ובימים אלו אף הושק ספר ייחודי העוסק בחינוך פיננסי וכדורגל בשם "מאני טיים" שכתבו בני שחורי וד"ר שלומית גיא, מומחית לכדורגל אנגלי וחוקרת אלימות בספורט.
"עת לדעת צברה עם השנים מומחיות בהתאמת תכנים לאוכלוסיות ייחודיות, ואנו מפעילים תוכניות מחטיבות הביניים ועד לגילאי 60 פלוס, לרבות עולים חדשים, אוכלוסיות ותיקות, משפחות חד־הוריות, סטודנטים, אנשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, צעירים שנקלעו לחובות, צוותי הדרכה ועובדים סוציאליים, חיילים, אנשים המתמודדים עם אתגרים מורכבים, עובדי רשויות מקומיות וחברות פרטיות ועוד", מדגיש שחורי.
הודות למתודולוגיה הייחודית של עת לדעת היא נבחרה בשנת 2017 להפעיל את ההדרכות בנושא מיצוי זכויות בפורטל "כל זכות". החברה סייעה בפיתוח מצגות ההדרכה ומפעילה, באמצעות מנחים מקצועיים שלה, מאות רבות של הדרכות ייעודיות לצוותים של סוכני שינוי, בני נוער ואוכלוסיות נוספות. בנוסף נבחרה החברה בשנת 2021 להפעלת התוכנית הארצית להתמודדות צעירים עם חובות מטעם יתד במשרד לשירותים חברתיים וג'וינט ישראל, יחד עם עמותת יחדיו. במסגרת זו ליוותה כבר מאות רבות של צעירים באופן פרטני לשיקום כלכלי והיא מפעילה את הסדנאות שפיתחה ומנגישה אותן לאלפי צעירים ברחבי הארץ. נכון להיום מונה הצוות של עת לדעת כ־40 מנחים בפריסה ארצית, המעניקים את שירותי החברה, בין אם מדובר בהרצאות או בסדנאות ליציאה מחובות ותכנון פיננסי נכון. הסדנאות מוצעות במגוון שפות (ערבית, אנגלית, רוסית, אמהרית, צרפתית וספרדית), בהתאמה לצרכים המשתנים של הקבוצות הייחודיות. "הראייה של עת לדעת היא ראייה אחרת בנוף הפעילות בתחום זה", מעיד שחורי ומבאר: "יש לנו אג'נדה חברתית המקפידה ללמד את הנושאים הפיננסיים בתוך ההקשר החברתי שלהם, תוך פיתוח ראייה ביקורתית. לשמחתי, כתוצאה מהפעילות שלנו ושל גורמים נוספים מכרזים ממשלתיים כבר אימצו את המושג 'חינוך פיננסי חברתי' שמעיד יותר מכל על ההפנמה שחינוך פיננסי־חברתי ולא רק חינוך פיננסי, בכוחו להוביל לתיקון חברתי וצמצום פערים".
עד כמה פעילותה של עת לדעת משנה את חייהם של אלו שמשתתפים בהרצאות ובפעילויות השונות?
"אנחנו עובדים עם עת לדעת מזה שבע שנים", אומרת שרית קן־דרור, מנהלת חטיבת הביניים "רעות" לאמנויות בחיפה. "בפועל מי שמקבלים את התכנים הללו הם תלמידי שכבת ט' בחטיבה. הפעילות מתחילה עם ההצגה 'מבוטלים' העוסקת בילדה שאביה מפוטר ונעשה מובטל ופתאום מתבטלים כרטיס האשראי והוראות הקבע, והשניים מתמודדים עם קשיים כלכליים. כך למעשה נחשפים הילדים לעולמות הכלכלה והפיננסים. בהמשך מתקיימים שישה מפגשים שבהם הצוות המקצועי צולל לעומק הנושא יחד עם התלמידים עצמם תוך לימוד המושגים הכלכליים השונים".
מה המשוב שאתם מקבלים מהתלמידים?
"המשובים מאוד גבוהים ומבטאים את שביעות הרצון של התלמידים מהפעילות. הפעילות מתקיימת אצלנו כבר שבע שנים, כך שפרק הזמן הארוך הזה מעיד על הצלחתה של התוכנית. בשנה האחרונה הוספנו גם סדנאות להורים לצד פעילות משותפת להורים וילדים, כך שלשמחתי הפעילות הזו מתרחבת אצלנו. בסופו של יום אני סבורה שחינוך פיננסי־חברתי נמנה על אחד מכישורי החיים החשובים ואנו שואפים להמשך שיתוף הפעולה הפורה עם עת לדעת".
לאתר > עת לדעת
בשיתוף עת לדעת
