דוח האינטרנט של בזק מדצמבר האחרון, שבדק את הרגלי הגלישה והצריכה הדיגיטלית של הציבור הישראלי, חשף נתונים מדהימים לגבי השימוש בבינה מלאכותית (AI) על ידי בני נוער בישראל. מהדוח עלה, כי 98% מהם כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית ומחציתם נעזרים בהם מדי יום ללימודים. התלמידים גם לא מחכים למורים שילמדו אותם כיצד להפעיל את הטכנולוגיה. אך הנתון המטלטל באמת הוא ש-61% מהם רואים בה תחליף להתייעצות עם חברים, מורים והורים.
"מהסקר עולה בבירור שבזמן שמערכת החינוך מנסה לגבש נהלים לגבי ההטמעה והשימוש בכלי AI במערכת החינוך, התלמידים כבר רצים קדימה", אומרת ד"ר לאורה לוין, ראש התוכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך מהפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים. "אך כדאי לזכור שהבינה המלאכותית אינה יודעת או חושבת, אלא מודל סטטיסטי שעלול לספק תשובות שגויות בביטחון עצמי מופרז. הצ'אט גם אינו חבר או תומך רגשי, והתמיכה הרגשית והאינטראקציה החברתית חייבות להישאר במרחב האנושי".
ד"ר לוין, המתמחה בשילוב טכנולוגיות מתקדמות בחינוך, עם דגש על הדפסת תלת-ממד ובינה מלאכותית, מלמדת קורסים בנושאי שילוב טכנולוגיה בהוראה, פיתוח מיומנויות חשיבה ויישומים טכנולוגיים בחינוך המיוחד ובהוראת המתמטיקה. כבעלת ניסיון רב שנים כיועצת, מרצה ומפתחת תוכניות לימודים המשלבות טכנולוגיה במגוון מסגרות חינוכיות ואקדמיות, היא מתריעה כי הטמעה מוצלחת של בינה מלאכותית אינה מתחילה ברכש של אפליקציות, אלא בגיבוש אג'נדה חינוכית ומדיניות ברורה.
"מורים מצביעים על כך שקולו של המנהל הוא קריטי; עליו להוביל חזון שמגדיר לא רק איך משתמשים, אלא למה. ללא נהלים ברורים ומערכת בקרה עקבית, הטכנולוגיה עלולה להפוך לכלי של קיצור דרך שפוגע בלמידה ובחשיבה העצמאית", היא אומרת. "כדי שהמורים יוכלו להוביל תהליך מתווך, שמלמד ביקורתיות ומונע קיצורי דרך, המערכת חייבת לספק תנאי סף: אינטרנט יציב, עמדות מחשוב נגישות וגישה לכלים מורשים ובטוחים לשימוש. ללא תשתיות נאותות, הפער הדיגיטלי רק ילך ויעמיק".
לדבריה, השינוי חייב להתחיל בחיזוק הביטחון המקצועי של הצוות. מורים רבים חשים חשש מהתחום עקב חוסר בקיאות, ולכן הכשרת המורים צריכה להיות הדרגתית ומבוססת על קהילות לומדות. "בכיתה, המורה אינו עוד ספק ידע, אלא המתווך הקריטי שמלמד כיצד להשתמש בצורה מיטיבה בבינה המלאכותית כדי להימנע מפגיעה בלמידה ובחשיבה, חשיפה להטיות, פגיעה בפרטיות ושימוש לא הולם", היא מדגישה.
לסמוך על המורים
אבי ורשבסקי, מנכ"ל MindCET, המפתחת פתרונות טכנולוגיים לחינוך ולהוראה, מציג גישה שונה. לדבריו, כל מהפכה טכנולוגית מעוררת חששות, ובחינוך השאלה תמיד הייתה אם חדשנות עלולה לפגוע ביכולות הלמידה. "אפלטון, באחד הדיאלוגים שלו, הזהיר מפני הכתב, שיכול לפגוע בזיכרון - שהוא חלק מהלמידה. נכון, הכתב שחרר את הזיכרון, אך במקביל פתח הזדמנויות חדשות ועצומות. כך גם כל טכנולוגיה חדשנית. היא עלולה לנתק יכולות קיימות, אך מצמיחה אחרות. במילים אחרות, כל קפיצה טכנולוגית מגיעה עם מחיר - לפעמים ניוון של יכולות קיימות - אבל לרוב זהו הכרטיס לקומה הבאה של ההתפתחות האנושית. לדעתי, יש מידה של רומנטיזציה בשיח על דרכי הלמידה וההיבחנות המסורתיות. בינה מלאכותית תאלץ אותנו להתמקד בתהליכי הערכה של מיומנויות, ולא רק בתוצרים".
האם מערכת החינוך ערוכה לאימוץ והטמעה של כלי AI?
"מערכת החינוך היא שם כולל להרבה דברים, ולכן קשה להכליל", אומר ורשבסקי. "מבחינת תכנון וחשיבה, משרד החינוך מאוד מתקדם, אבל קיים נתק בין מה שקורה במטה המשרד לבין מה שקורה בשטח. חלק מהפער הוא טבעי - יש הרי הבדל בין חזון לתשתית. המורים בשטח נעזרים יותר ויותר בטכנולוגיות, אבל המערכת עצמה עדיין לא אימצה אותן באופן שיטתי. מדינות כמו אסטוניה, דרום קוריאה - ובמיוחד סין - מצליחות יותר, כי הן מבינות את החשיבות ויוצרות שינויי מערכת משמעותיים. הבעיה אינה רק במערכת החינוך הישראלית, אלא באימוץ AI בכלל במדינות המערב, גם בעסקים וגם ברמה המדינית. המערכת שלנו עדיין פועלת כמו במצב קדום. דרושה בנייה מחודשת של המערכת, כולל שינוי מדיניות, ניסוח רגולציה ומינוי ממלאי תפקידים".
את MindCET הוא מנהל כבר 13 שנים. מדובר בגוף חדשנות ייחודי וחלוצי בתחום החינוך והלמידה, אשר עובד בצמוד עם המגזר הפרטי והציבורי - רשויות מקומיות, מוסדות אקדמיים, מרכזי מחקר ופיתוח וחברות הייטק. "אנחנו מפתחים ותומכים בפתרונות פדגוגיים שיענו על הצרכים המשתנים של לומדים ולומדות בכל שלב ובכל מסגרת", הוא מספר ומזכיר ש-MindCET מוגדרת כ"חברה לתועלת הציבור (חל"צ) הפועלת בתוך מטח - המרכז לטכנולוגיות חינוך, אשר פועל כבר יותר מ-50 שנה והינו השחקן המוביל בפיתוח פתרונות למידה והוראה טכנולוגיים בישראל.
ורשבסקי מספר, כי MindCET לא רק מפתחת פתרונות חינוכיים, אלא גם מפעילה אקסלרטור ותחרות עולמית, בשיתוף 40 שותפים ומעל 130 מדינות. גופים כמו "נשיונל ג'יאוגרפיק" נעזרים בה לבניית מסלולים מיוחדים, וחלק מהסטארט-אפים שהיא מפתחת מגיעים למערכת החינוך הישראלית.
"אנחנו פועלים כזרוע פיתוח שמגיבה לצרכים מהשטח - עבור מורים, תלמידים וכלל מערך החינוך," הוא מסביר. "יוזמות ביישובים כמו ירוחם תורמות לאקו-סיסטם המקומי ומעשירות אותו, ואנו נהנים מהמגוון האנושי שמאפשר לנו לפתח כלים פדגוגיים-טכנולוגיים חדשניים".
כמי שמייצג את הצד האופטימי בדיון על הטמעת AI במערכת החינוך, עד כמה כלי בינה מלאכותית משפרים את העבודה שלכם?
"בהיבט הפיתוח, AI מאפשר כיום פיתוח מהיר של אפליקציות ותוכנות. עד לפני כמה שנים, פיתוח אפליקציה היה יקר מאוד - מאות אלפי דולרים בממוצע - וכמעט בלתי נגיש לעולם החינוך. היום, בעלויות נמוכות, ניתן לתפור פתרונות מותאמים אישית. הרי הצרכים של מורה למתמטיקה בקהילה בדואית בכסייפה שונים מאלו של מורה בקריית אונו, וכעת אפשר לפתח פתרונות שמותאמים לכל קהילה ומאפיין. זו מהפכה אמיתית ואנו רק בתחילתה. נוסף לכך, הסביבה הטכנולוגית מעודדת מורים לפתח פתרונות בעצמם: המורה מגדיר בעיה, מנסח אותה, ומקבל פתרון שמגיע עד לאפליקציה מוכנה – מעגליות שמחזקת את ההשתתפות והחדשנות.
"פרסונליזציה היא יתרון נוסף. כל מי שעובד עם מנוע AI יכול לקבל תשובות שמבוססות על המקום שבו הוא נמצא. בעבר היה קשה לפתח פתרונות כאלה, והיום הם זמינים כמעט מהמדף. ברור שיש עוד פוטנציאל עצום לעתיד, אבל חלק מהיכולות הללו עדיין לא בשלות".
ומה לגבי העתיד של AI בחינוך?
"אני מעדיף להתמקד בהווה. הרבה מהשיח מסביב ל-AI מגלם פחד - שהטכנולוגיה תגרום לאובדן מקומות עבודה, לדיכוי מקצועות - אבל בפועל זה עדיין לא קרה. השאלה האמיתית היא מה לעשות כבר מחר בבוקר עם מה שכבר פותח. צריך להתנסות, להוריד חסמים, לצמצם בירוקרטיה, להציע יותר השתלמויות למורים, לעודד ולהכניס את הכלים לשטח ולסמוך על המורים. הם לא מנסים לגרום נזקים.
"כמובן שיש אתגרים. כלי ה-AI עלולים להכיל הטיות מובנות, גזעיות או מגדריות. אבל דווקא הממשקים שמעל המנועים משמשים כיום כ'באפרים' שמצמצמים את ההטיות ומייצרים מערכות יציבות ובטוחות יותר".
למידה מותאמת לצרכים של התלמידים
ד"ר לימור ליבוביץ, מומחית לחינוך יצירתי, חדשנות פדגוגית ובינה מלאכותית בחינוך, מדגישה כי AI הוא מכפיל כוח למורים: הוא מאפשר להם להתמודד עם עומס, מגביר את המוטיבציה ומאפשר להם ליצור השפעה משמעותית על התלמידים, בוודאי במערכת שלעיתים מתוארת כ"שחוקה" וסובלת מעומס יתר.
ספרה האחרון, "דור ה-AI", מציג את הדור הבא של מורים-יזמים. אלה שפיתחו גישה חדשנית לפתרון בעיות בבתי ספר באמצעות חשיבה עיצובית, תוך פיתוח מוצר, שירות או תהליך המותאם לבעיה ספציפית. במקום להמתין שמישהו אחר יפתח את הפתרון, המורים עצמם הופכים למעצבים של חינוך מותאם ומחולל שינוי. הם מחוללים שינוי בשטח ומגבירים את ההשפעה שלהם על הלמידה. "אתה רואה 'אור בעיניים' של המורים הללו", היא מספרת.
כפי שהיא מציינת, לאחר שמערכת החינוך עברה במאמץ אדיר ממבחנים לעבודות, כעת הגיעה ההזדמנות של ChatGPT וכלי AI נוספים - שמייצרים כר פורה לרעיונות, לפתרונות יצירתיים וללמידה עמוקה. הם מאפשרים למורים לתכנן ולפתח תהליכים חינוכיים מותאמים יותר לתלמידים ולצרכים הספציפיים שלהם
אך ספרה החדש של ד"ר ליבוביץ לא מיועד רק למורים ולמנהלים, אלא גם להורים, אותם היא מגדירה כ"קהל נעלם". "הילדים עובדים עם AI, עם או בלי הכוונה, והורים רבים לא גדלו בסביבה הזו", היא מציינת. "ההשפעה של הכלים הללו על התפתחות הילדים אקסטרימית יותר מהאייפון ומהרשתות החברתיות. היא מהירה, פרסונלית ומשפיעה על הדרך שבה הם חושבים ולומדים".
ליבוביץ מדגישה את הצורך להקים קשר משמעותי בין הורים לילדים, לעורר מודעות ולתמוך בתהליך הלמידה. היא מציינת דוגמאות כמו ילד בכיתה ו' שאביו מלמד אותו להיות יזם, ומדגישה כי מי שלומד מהצלחות יודע להפוך הזדמנויות למשאב לפיתוח הילדים. לדבריה, בית הספר לבדו כבר לא מספיק.
"בעשור האחרון פיתחתי קורסים דיגיטליים, ליוויתי מאות מורים ומורות, יזמתי תוכניות חינוכיות, כתבתי ספר, הרצתי בכנסים רבים והובלתי בתי ספר בתהליכי שינוי, תוך שימוש במגוון מתודות של חדשנות, יזמות ויצירתיות. אבל בעתיד אשקיע יותר בהורים. זו אוכלוסייה חשובה שזקוקה למענה ולשם כך אני יוצרת שיתופי פעולה עם קהילות הורים".
למרות כל היתרונות, ממה את מודאגת?
"יש כמה נקודות שדורשות תשומת לב", היא אומרת. "אחת מהן היא העלייה במצבי דיכאון והתאבדויות בקרב בני נוער. בנוסף לכך, אני מודאגת מההשפעה של שיח ילדים עם בוטים ברשתות על היכולת שלהם ליצור קשרים חברתיים אמיתיים. יש פחות תנועות נוער ומחנות והיום 'חבר וירטואלי' שהבינה מייצרת הופך לאופציה מועדפת אצל חלק מהנערים והנערות. בהרצאה שלי להורים לנערות בנות 15, 'הפחדתי' אותם עם הדוגמה של Girlfriend AI – כלי AI שמציע כמות לא סבירה של אפשרויות לבחור חברה מלאכותית. זה כלי מסחרי מאוד, עובד על אשראי, ומסתמן שיהיה עוד יותר פופולרי בעתיד. ככלי אימרסיבי (Immersive) הוא מתאר חוויה שבה המשתמש 'שוקע' באופן מלא בסביבה מסוימת, כך שהתחושה היא שהוא חלק ממנה".
אם אני מבין אותך נכון, אז חינוך לעידן ה-AI הוא הכנה לחיים, לא רק עצם השימוש בכלים.
"במסגרת הספר שלי 'דור ה-AI', אני שואלת שאלות יסוד: האם ההכשרה שאנחנו נותנים היום מתאימה לעולם שבו ה-AI כבר חלק אינטגרלי מהחיים? איך אנחנו מפתחים אצל ילדים יכולות שלא ניתן להזניח גם במציאות של בינה מלאכותית? המענה שלי כולל פיתוח חוסן נפשי, חשיבה ביקורתית וערכים אנושיים, לצד מומחיות טכנולוגית בסיסית ההכרחית להתמודדות עם העולם החדש".
כלומר, AI צריך להיות שותף לתהליך ולא רק כלי עזר טכני.
"האינטגרציה של בינה מלאכותית בחינוך אינה רק שיפור פרוצדורלי, כמו עזרה בשיעורי בית, אלא הזדמנות לעצב מחדש את הדרך שבה ילדים לומדים, חושבים ומפתחים מיומנויות. המטרה אינה שימוש בטכנולוגיה בלבד, אלא יצירת סביבות למידה חדשות, שמשלבות יצירתיות, פתרון בעיות וחדשנות. הגישה שלי תומכת בשימוש בכלים דיגיטליים ליצירת למידה מותאמת לקצב ולצרכים של כל תלמיד, תוך שמירה על תפקיד המורה כמתווך, שמכוון ומעצים את הלמידה, ולא רק מפעיל כלי טכנולוגי".
לאן הולכים מכאן?
"חשוב שהתלמידים עצמם יבינו את הערך של הלמידה בעידן שבו בכל כיס נמצאת מכונה שיודעת כמעט הכל וגם יודעת להתאים אלינו את המידע באופן אישי. זו משימה לא פשוטה, אך אי אפשר להתעלם מהשינוי: עד אתמול הלימוד התבסס על תוכנית לימודים, בגרות ואוניברסיטה; היום הכל משתנה, והציבור עדיין אינו יודע לאן הפרדיגמה החדשה מובילה.
"אני תומכת במודל הוליסטי, שבו הלמידה אינה רק צבירת ידע, אלא הבנה של ערכים ומשמעות. בית הספר צריך ללמד נושאים שבעתיד מכונות יוכלו לפתח בקלות, אך תוך התעמקות והבנה אנושית. המטרה היא לא רק להכין תלמידים למקצועות קיימים, אלא לפתח חשיבה, סקרנות ויכולת ליצור משמעות בעולם משתנה - גם אם, ייתכן, שבעתיד תלמידי כיתה ג' כיום לא יצטרכו לעבוד במובן המסורתי".
