באין מחצבים יקרי-ערך או בארות נפט במדינתנו הקטנה מתמקדת ד"ר עליזה בלוך, נשיאת המרכז הישראלי למצוינות בחינוך (יאס"א — IASA), בהון האנושי שממנו, לדבריה, יבליח הדור הבא של המנהיגים והמצליחים שיוביל אותה לפסגה. "המצוינות מתבטאת לא רק בשאיפה להישגים אישיים, כי אם במחויבות להשפיע על המציאות ולשנות אותה לטובה", היא מדגישה. ד"ר בלוך מאמינה שהמצוינות קשורה קשר הדוק לאחריות חברתית ולהכרה בכך שזוהי מולדתנו היחידה. "אם לא נשקיע ביצירת מנהיגות חזקה ובטיפוח דור שייקח אחריות, זו תהיה החמצה אדירה", היא מציינת.
חזון מרכז יאס"א, שנוסד לפני 37 שנים, מבוסס, כביום היווסדו, על שני עקרונות מרכזיים: הראשון, טיפוח הדור הבא של המנהיגים, תוך עידוד השאיפה להיות הטובים ביותר בכל תחום. השני, יצירת שוויון הזדמנויות אמיתי, כדי שכל אדם, ללא קשר לעיר מגוריו, יקבל את הכלים והיכולות להצליח. "דווקא בחברה שסובלת משסעים חברתיים, מצוינות צריכה להיות נקודת מפגש שמביאה יחד אנשים מכל קצוות החברה ליצירת עתיד טוב יותר", היא מוסיפה.
גישה חינוכית חדשנית ושוויונית
המרכז הישראלי למצוינות בחינוך נוסד כעמותה בשנת 1987. המניע המרכזי להקמתו היה הצורך במענה ייחודי לתלמידים מצטיינים, נטולי מסגרת ראויה שתטפח את כישוריהם ותאפשר להם למצות את יכולותיהם. עם השנים פותחו בו שיטות חינוך מתקדמות, המשלבות כלים פדגוגיים חדשניים המיועדים הן למורים והן לתלמידים, מתוך מטרה להפוך את המצוינות לערך מאחד המגשר על פערים חברתיים וליצור עתיד של חדשנות, ידע וצמיחה.
תיכון יאס"א למדעים ואמנויות בירושלים הוא אחת הדוגמאות למודל למצוינות חינוכית שזוכה לאהדה ולהצלחה רבה. במקביל ממשיך המרכז לפתח ולהפעיל תוכניות חינוך לעידוד מצוינות בבתי ספר בארץ ובעולם בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, תוך ליווי מקצועי למורים ומתן חומרי למידה והכשרה מותאמים.
הרעיון להקים מרכז שיבסס גישה חינוכית חדשנית ושוויונית, ללא קשר לרקע חברתי או גיאוגרפי, הוא זה שהוביל את פעילותו. בתוך כך גם הוטמעו תוכניות חינוכיות פורצות דרך, שחלק מהן מיושמות במדינות נוספות בעולם. "לא משנה היכן נולדת, אם בתל אביב או במג'דל שמס. לכל אחד מגיע את הטוב ביותר, והמומחיות שלנו היא לסייע במיצוי הפוטנציאל של כולם", מסבירה ד"ר בלוך, שלנושא היקר ללבה הקדישת את עבודת הדוקטורט שלה, שהתמקדה ב"עיצוב מערכת החינוך העל-יסודית בעיירות הפיתוח".
יישומטיקה: שיטת הלימוד כחוויה
ד"ר בלוך, בעלת תואר ראשון במתמטיקה ושלושה תארים נוספים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. את דרכה המקצועית בתחום החינוך החלה כמחנכת וכסגנית מנהלת בבית הספר, עד לתפקידה הבכיר כמנהלת בית ספר ובהמשך מנהלת רשת התיכונים "ברנקו וייס" ומנהלת תוכנית להכשרת מנהלים במכללת לוינסקי. ד"ר בלוך כיהנה גם כראש עיריית בית שמש, עיר מורכבת ומגוונת שבה יצרה תקדימים חברתיים וחינוכיים. ברבות השנים זכתה בפרסים ובתוארי כבוד, דוגמת פרס רוטשילד לחינוך על גיבוש חזון חינוכי ויישומו; פרס מוסקוביץ' לחינוך, על מעורבות בעשייה חינוכית-חברתית כלל-ארצית; תואר ד"ר לשם כבוד מהמרכז האקדמי שלם; ואות מכללת הדסה למצוינות, על תרומתה רבת השנים לחברה ולמדינה. עם סיום כהונתה כראש העיר, באמצע 2024, מונתה לנשיאת המרכז הישראלי למצוינות בחינוך.
מה מיוחד בתוכניות שלכם?
"אנחנו מתמחים בתוכניות ייעודיות שמעניקות כלים גם למורים ולמנהלים, וכמובן גם לתלמידים עצמם. אנחנו לא מאמינים בתוכניות בגישת 'זבנג', אלא בביסוס חוויית למידה, מתוך סקרנות ותשוקה. אני מאמינה שהצלחה, בסופו של דבר, אינה נמדדת בהכרח בזמן השינון לקראת מבחן, אלא מתבטאת ביכולת ליהנות מהדרך, וגם לשאול את עצמנו מה יכול לגרום לנו להיות טובים יותר. בזה גם מתבטא הכוח האמיתי שלנו: בהכשרת מורים ותלמידים להאמין במצוינות כדרך חיים. באופן כזה הציון הגבוה הוא תוצר וביטוי של האנרגיות החיוביות".
כיצד את רואה את המכשול, כפי שהוא קיים כיום, העומד בפני ילדים ומורים?
"מצאנו שהרבה פעמים תלמידים מוותרים לעצמם כי נתקלו בעבר בסוג של מחסום, והדבר הוביל למשבר באמון של הילדים בהם עצמם. לדוגמה, גילינו שאחד הצמתים מתחיל בכיתה ד', כשמתחילים ללמוד שברים, התחום המופשט הראשון במתמטיקה. הצעד הראשון הוא הזיהוי, לפני שמגיעים בכלל למשבר ולקושי. לכן אנחנו משקיעים רבות במורי כיתות ד' וה', ומלמדים אותם דרכי לימוד יצירתיות וכלים 'לפצח' את אופן הלימוד ולהפוך אותו לחווייתי, כך שיסייע לתלמידים להבין כל תחום, קל כמסובך. קראנו לתוכנית הזו יישומטיקה, והיא נמצאת היום בכמה מאות בתי ספר. גם תוכניות ההכשרה שלנו למורים מצליחות להחזיר להם את הניצוץ לעיניים — וזה ניכר. ילדים מצליחים לזהות בקלות מורה שלא אוהב את מה שהוא עושה. בכלל, יש משהו במערכת היחסים שבין המורה לתלמיד, בשיח בגובה העיניים, שיכול להחדיר מוטיבציה גדולה. אנחנו מעודדים מורים שלא חוששים לדרוש מהילדים להתאמץ, מתוך אותה חוויה לימודית, ולא רק לעודד למידה אינסטרומנטלית. משם זה מתחיל. ללא ספק קיים כאן אתגר גדול, אבל אני מאוד מאמינה בו, ומאמינה שלנו, כחברה, יש השפעה גדולה עליו. יש לי חלום שיגיעו ההורים שיגידו לילדים שלהם שהם רוצים שהם יגדלו להיות מורים מצליחים. זה בפירוש תלוי בנו כחברה ישראלית, להראות כיצד אנחנו מתייחסים לתחום ההוראה, האם אנחנו רוחשים כבוד והערכה למורים, והאם חשוב לנו שיהיו שם האנשים הכי טובים".
לאתר >>> יאס"א
בשיתוף יאס"א
