בעולם שבו טכנולוגיה ומדע הופכים לכוח המניע המרכזי של הכלכלה והחברה, בולטת הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון כמודל של חדשנות ומצוינות אקדמית. הפקולטה, שחוגגת השנה 60 להיווסדה, משרטטת מחדש את מפת החינוך המדעי בישראל. דירוג שנחאי היוקרתי לשנת 2024 ממקם אותה במקום הראשון בישראל בהשפעה מחקרית בתחום החינוך, לצד הפקולטות ההנדסיות המובילות בטכניון.
מי שעומדת בראש הפקולטה היא פרופ' מירי ברק, שמביאה ניסיון רב כבוגרת הפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון, לצד התמחות רחבה בחינוך מדעי וטכנולוגי. "אנחנו לא רק מכשירים מורים", היא מדגישה. "אנחנו מפתחים מנהיגות חינוכית לקידום מקצועות המדע, המתמטיקה והטכנולוגיה בישראל".
ואכן, עם מעבדות חדשניות לדימות מוחי, רובוטיקה חינוכית ובינה מלאכותית מציבה הפקולטה רף חדש של הכשרת מורים למאה ה-21. כל זאת תוך שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות מובילות בעולם, כמו אוקספורד וקורנל, הממקמים אותה בשורה הראשונה של מחקר וחדשנות.
מחקר בחזית החדשנות הטכנולוגית
מאז הקמתה ב-1964 מילאה הפקולטה תפקיד מרכזי בעיצוב החינוך המדעי בישראל. "במשך 60 שנים הכשרנו יותר מ-2,300 בוגרים, רבים מהם שחקני מפתח במערכת החינוך הישראלית", מספרת פרופ' ברק. "הם מובילים שינוי בבתי ספר, במשרד החינוך, במוסדות להשכלה גבוהה ובאד-טק — חברות העוסקות בטכנולוגיה חינוכית".
נקודת מפנה משמעותית אירעה בשנת 2015 כשהיחידה, שפעלה עד אז כמחלקה, הוכרזה כפקולטה שוות מעמד לשאר הפקולטות בטכניון. המעבר סימן הכרה בחשיבות האסטרטגית של החינוך המדעי והטכנולוגי. סף הקבלה דומה לזה של פקולטות הנדסיות, והיא מחייבת גם מבחן התאמה להוראה הכולל מבחן אישיות וראיון.
בלב פעילות הפקולטה עומדת תוכנית מבטים (מהנדסים/מדענים בחינוך טכנולוגי-מדעי), שהפכה למודל לתוכניות דומות של משרד החינוך כמו "מהייטק-להוראה". התוכנית מכשירה בוגרי טכניון ואוניברסיטאות אחרות בשבעה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה-חשמל וטכנולוגיה-מכונות.
מה מייחד את תוכנית מבטים מתוכניות הכשרה אחרות?
"אצלנו הסטודנטים לומדים את מקצועות המתמטיקה, המדע וההנדסה יחד עם סטודנטים מהפקולטות המדעיות וההנדסיות בטכניון. כך הם רוכשים ידע רחב, מעמיק ועדכני. במקביל הם לומדים קורסים המתמקדים בחינוך, פדגוגיה והתנסות בהוראה, וכן קורסים רב-תחומיים, כמו יזמות וטכנולוגיה, כריית נתונים בלמידה, עיצוב משחקי למידה, מדעי המוח וחינוך ותקשורת המדע".
מטרת הפקולטה היא לטפח מורים ומנהיגים חינוכיים שיהיו פורצי דרך בתחומם ויובילו את מערכת החינוך קדימה. "הייחוד שלנו", אומרת פרופ' ברק, "מתחיל כבר בשלב הקבלה עם מבחנים ייחודיים המסייעים לנו לזהות את היכולת האקדמית וגם את המוטיבציה ואת המחויבות האמיתית לתחום ההוראה". לדבריה, בוגרי הפקולטה הופכים למורים מצטיינים ולמובילים חינוכיים גם בפריפריה ובבתי ספר מוחלשים, שם נדרשים מורים בעלי חזון ויכולת להניע שינוי.
כיצד באה לידי ביטוי החדשנות הטכנולוגית במחקר של הפקולטה?
"אנחנו ניצבים בחזית המחקר העולמי במגוון תחומים, בין היתר גם בשילוב רובוטים ובינה מלאכותית בחינוך. לאחרונה הוזמנתי עם ד"ר מאיה אושר לאוניברסיטת אוקספורד, שם העברנו סדנה המציגה אסטרטגיות חדשניות לפיתוח מערכי שיעור ומשימות הערכה באמצעות כלי בינה מלאכותית. המטרה היא לקדם למידה בקצב אישי ועבודה על פרויקטים שאפתניים, תוך שמירה על חשיבה עצמאית ויצירתיות של התלמידים".
איך מעבדה חדשנית יכולה לשנות את האופן שבו תלמידים לומדים?
"חדר הבריחה להוראת כימיה, שפותח בהובלת ד"ר שירלי אברג'יל, מצליח לעשות בדיוק את זה. התלמידים נכנסים לחוויה שמרגישה כמו משחק, אולם למעשה הם פותרים חידות המבוססות על נושאים מתוכנית הלימודים — כמו חומצות ובסיסים, חמצון-חיזור ומנגנונים כימיים. תוך כדי עבודת צוות הם מבצעים ניסויים, חוקרים מבנים תלת-ממדיים ופותרים בעיות מורכבות. כל זה מתועד דרך מסכים שמאפשרים למורים לעקוב בזמן אמת אחרי התקדמותם ולנתח את דרכי החשיבה שלהם".
להוביל שינוי חברתי, מקומי ועולמי
מעבדה חדשנית נוספת היא המעבדה לדימות מוחי של פרופ' ציפי הורוביץ-קראוס, שחוקרת תהליכי רכישת שפה וקריאה בקרב ילדים עם אתגרים נוירו-ביולוגיים, כמו דיסלקציה והפרעות קשב וריכוז. המחקר מתמקד גם בילדים שחוו השפעות סביבתיות מזיקות, כגון חשיפת יתר למסכים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי רשתות מוחיות.
כיצד הפקולטה מתמודדת עם אתגרי המלחמה?
"משנת 2020 אין רציפות לימודית באזורים רבים במדינה, תחילה בגלל הקורונה ובהמשך בגלל המלחמה. יש לכך השלכות קשות על החוסן החינוכי — היכולת של תלמידים להגיע להישגים אקדמיים ולהתפתחות אישית, חרף הקשיים והמצוקות. התופעה מעמיקה פערים בין אוכלוסיות שונות ופוגעת במרקם החברתי".
מחקרי הפקולטה ממלאים תפקיד חשוב בניסיון לצמצם פערים אלה. למשל, ד"ר רינת רוזנברג קימה, בשיתוף חוקרים מבוסטון, בחנה דרכים שבהן רובוטים חברתיים וכלי תכנות יכולים לשמש אמצעי לביטוי עצמי עבור ילדים שחוו מצבי משבר באזורי מלחמה. המחקר מדגיש את חשיבות החדשנות הטכנולוגית ככלי חינוכי ליצירת שוויון הזדמנויות.
דו"ח ה-OECD האחרון מראה שישראל מפגרת אחרי מדינות מפותחות בהוצאה על חינוך ציבורי, עם כיתות צפופות באופן חריג. בעזרת מחקרים חינוכיים-חברתיים הפקולטה פועלת לשינוי המצב דרך הכשרת מורים מצטיינים והטמעת שיטות חדשניות בהוראה, בלמידה ובהערכה.
למערכת החינוך בישראל יש אין-ספור אתגרים. מהם הצעדים הנדרשים כדי להתמודד איתם?
"השקעה במערכת חינוך ממלכתית-ציבורית איכותית אינה מותרות. חובה עלינו לדרוש שבתי הספר יהיו מצוידים בתשתיות מתקדמות שיעודדו חוויית למידה חיובית ומעצימה, לא רק במקצועות המדעיים אלא גם במקצועות הומניסטיים, אמנות ומוזיקה. במקביל אנחנו מפתחים תוכניות הכשרה והתפתחות מקצועיות שמאפשרות למורים להתעדכן בשיטות הוראה מתקדמות וטכנולוגיות חדשות".
"בעבר", מוסיפה פרופ' ברק, "מערכת החינוך הישראלית היתה 'אור לגויים'. הדרך להחזרת עטרה ליושנה ארוכה אך הכרחית, ויפה שעת אחת קודם".
מהו החזון של הפקולטה לעתיד החינוך המדעי בישראל?
"אנחנו שואפים להוביל שינוי חינוכי-חברתי חיובי בקנה מידה מקומי ועולמי. אנחנו רוצים לעצב עתיד שבו ידע ומומחיות מעניקים עוצמה ליחידים ולקהילות, במטרה לשגשג בעולם המתפתח במהירות. המשימה שלנו היא לקדם מחקר חדשני ופיתוח מקצועי בתחום החינוך המדעי, המתמטי וההנדסי, מתוך הכרה בחשיבותם העליונה לשגשוגה של מדינת ישראל".
ומה לגבי העתיד? בעשור הבא מתכננת הפקולטה להעמיק את שיתופי הפעולה הבינלאומיים במחקר ופיתוח פדגוגי ולהרחיב את תוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מורים. "אנחנו", מסכמת פרופ' ברק, "מחויבים לפיתוח אנשי חינוך ברמה הגבוהה ביותר ולקידום הזדמנויות חינוכיות שוות".
לאתר >>> הטכניון
בשיתוף הטכניון
