סקר שפורסם לאחרונה בידי תוכנית "רואד", חושף שכל סטודנט חמישי בחברה הערבית מתלבט אם להתחיל ללמוד בפתיחת השנה האקדמית - בשל מלחמת השבעה באוקטובר. כמו כן, לפי נתוני האוצר שפורסמו לאחרונה, כשליש מהסטודנטים הערבים בוחרים ללמוד בשטחי הרשות.
"דווקא בתקופה הזו על המדינה והמוסדות האקדמיים לשמר ואף לעודד את הצעירים מהחברה הערבית להשתלב באקדמיה הישראלית", אומרת נע'ם אבו חרפה סמארה, מנהלת תכנית "רואד" בעמותת "אלומה" הפועלת להרחבת המובילות בקרב צעירים בישראל.
סמארה מוסיפה, "מעל ל-19% מכלל הסטודנטים מישראל מגיעים מהחברה הערבית, לעומת כ-15% לפני חמש שנים. זו קפיצה משמעותית הממחישה את הפוטנציאל הקיים בחברה הערבית וברצון שלה להשתלב באקדמיה ובשוק העבודה בארץ. 19% משקף את חלקה של החברה הערבית מכלל האוכלוסייה בישראל, אך מדובר בחברה מאוד צעירה, שהפוטנציאל שלה הרבה מעבר ל-19%", היא מדגישה.
תוכנית רואד פועלת מזה כעשור תחת המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), ומסייעת לצעירים ולצעירות לקבל החלטה מושכלת ומותאמת עבורם. היא מבוססת על מתן מידע מקיף על מערכת ההשכלה הגבוהה ועל שוק התעסוקה, ייעוץ אישי, אבחונים ממוחשבים, תגבור שפתי, כלֵי אבחון מקצועיים, הכנה למבחני קבלה וכן סיוע בהכנה ללימודים אקדמיים באמצעות סדנאות, הכוון למכינות וסיוע בקבלת מלגות לימודים.
חיבור לחברה וגיוון בשוק העבודה
"לאקדמיה יש אחריות גדולה לקבוע איך ייראה דור העתיד במדינה, כי היא מהווה תחנה משמעותית עבור הצעירים", מציינת סמארה ומוסיפה כי "שם הם צומחים ופוגשים אחרים שלא היו פוגשים בהזדמנות אחרת. האקדמיה היא גם זו שתביא את הצעירים מהחברה הערבית להשתלבות בתעסוקה איכותית, ועם פריון גבוה, לצמיחה כלכלית לא רק עבור החברה הערבית אלה גם עבור המשק הכללי. יש פוטנציאל אדיר לחברה הערבית והוא גם מאוד חיוני לצמיחת החברה הישראלית הן כלכלית והן חברתית, שבעיניי זו מטרת על שצריכה להנחות את כולנו", היא אומרת ומסבירה: "האקדמיה גם מחברת בין האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית. אנו נמצאים בתקופה מורכבת ומאתגרת, במיוחד לצעירים. אם לפני כשנה זו הייתה מטרה נלווית, היום כולנו התחברנו למטרה הזאת, כי כולם, גם בחברה היהודית וגם בערבית, מושפעים מהמלחמה. הקמפוסים הם אלו שמאפשרים את המרחב החיוני למטרה הזו".
בהגדרתה, תוכנית רואד מגבירה את המוּדעוּת להשכלה גבוהה בקרב צעירים וצעירות בחברה הערבית הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית כאמצעי להצלחה אישית, חברתית וכלכלית; היא מטפלת במכלול החסמים שנמצאו החל מבית ספר התיכון ועד להשתלבות איכותית באקדמיה. כמו כן התוכנית שמה לה כמטרה לצמצם את הנשירה ממוסדות להשכלה גבוהה, את גרירת הלימודים ואת המעבר בין חוגים.
התוכנית פועלת במודל אזורי; באזור הדרום, במיקוד על הבדואים, באזור מזרח ירושלים, באזור המרכז והמשולש ובאזור הצפון בקרב החברה הדרוזית והצ'רקסית, ופועלת מזה כעשור ב-73 יישובים בחברה הערבית. כ-240 בתי ספר משתתפים בפעילות; "למעלה מ-64,000 צעירים מהחברה הערבית מהנגב ועד הגולן הסתייעו בתוכנית שלנו", מציינת סמארה בסיפוק.
איך מתבצעת העבודה שלכם בשטח?
"העובדים מתגוררים בעצמם ביישובים, כך שאנו מחוברים לקהילה ולכל האקוסיסטם לרבות לרשויות המקומיות עצמן, גם למוסדות האקדמיים וגם לתושבים. לאורך השנים פיתחנו מקצועיות רבה, אנו יודעים ומכירים את החסמים ואת האתגרים של הצעיר מהחברה הערבית אשר שצמחנו בתוכה, ואת השוני בין נשים לגברים, ולכן גם יודעים לספק את הפתרונות והליווי המתבקשים בצורה מדויקת. מי שמגיע לאקדמיה דרכנו, הוא אדם הרבה יותר בשל, שעבר תהליך ולכן גם יתמיד בלימודיו. הרי אחד האתגרים הגדולים עמם מתמודדת האקדמיה הוא אחוזי הנשירה.
לתלמידי התיכוניים מוצע סל כלים רחב כדי למצות את הפוטנציאל של הצעירים; אז מדברים איתם על למה בכלל צריך לימודים אקדמיים, ולאחר מכן עובדים בצורה פרטנית וזאת באמצעות אבחונים ייחודיים שפיתחנו. לבסוף, מתאימים להם מסלול, מלווים ומייעצים".
ירידי השכלה גבוהה ביישובים
"מדי שנה אנו עורכים כ-25 ירידי השכלה גבוהה ביישובים", אומרת סמארה ומבארת: "הירידים מגיעים אל הצעירים הביתה. בכל יריד כזה נוטלות חלק אוניברסיטאות ומכללות ומשתתפים בהם מאות צעירים מהחברה הערבית. זו הנגשה ייחודית לצעיר שהיום הוא בכיתה י"ב, ומתלבט מה ללמוד ואם בכלל ללמוד. ביריד כזה נפגשים איתו אישית נציגים מהמוסד האקדמי ומראים לו את האפשרויות שפתוחות בפניו. המפגש האישי מפחית המון חסמים. בנוסף, אנו עורכים לתלמידים סיורים באקדמיה; ומסייעים בהכנה למבחני קבלה, בהכנה ללימודים אקדמיים באמצעות סדנאות, הכוון למכינות וסיוע בקבלת מלגות לימודים".
איך החלוקה בין נשים וגברים באקדמיה בחברה הערבית?
"הצמיחה היא בעיקר בקרב נשים המהוות 74% מכלל מהסטודנטים הערביים. הן גם מצליחות מאוד באקדמיה; רבות מהן משתלבות גם בסגל האקדמי הבכיר ומהוות מודל חיקוי עבור דור חדש של צעירות.
לאור הנתונים הללו, המטרה והמיקוד שלנו השנה הם לתת יותר פוקוס על הגברים הערבים; זה יותר מורכב, כי הקרטריונים לדמות הגבר הערבי הצעיר המצליח, היא שונה בעיניי החברה הערבית, משום שעל הגבר הערבי הצעיר מוטלת כידוע אחריות כבדה לתמוך בפרנסת המשפחה. לכן אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה; איך לשלב בין תעסוקה והשכלה; לבנות מסלול ייחודיי שיאפשר לצעיר הערבי גם לעבוד וגם ללמוד ולפתח מסלול קריירה איכותי ולמצות את הפוטנציאל שלו. תוכנית "רואד" בהפעלת עמותת אלומה, היא עדות להבנה האמיתית של ממשלת ישראל בהובלת המל"ג-ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) לנחיצות של הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית" היא מסכמת.
לאתר החברה >>
צור קשר: 1-700-555-606
בשיתוף עמותת אלומה
