כשאיש העסקים והפילנתרופ אבי נאור רק סיים את לימודיו הגבוהים בטכניון, אי שם בראשית שנות ה-70, הוא וכמה מחבריו לספסל הלימודים החליטו שהם מעוניינים להקים ביחד מושב בגליל. הרצון היה ברור אבל הדרך - פחות. איך, בעצם, מקימים יישוב וקהילה? מאיפה מתחילים? החבורה פנתה לתנועת המושבים, שסייעה לה לאתר מקום, הדריכה אותה ולקחה חלק בעבודות הבנייה. כיום מושב יעד הוא מהמושבים הבולטים והחזקים בגליל, ועל כך מלאים יזמיו בגאווה רבה.
בשנים שלאחר מכן עשה נאור נפלאות בתחומי העסקים והפך לאחד הפילנתרופים הבולטים בישראל. ב-2010 החליט שאת הסיוע שנתנה לו בזמנו תנועת המושבים - הוא רוצה לתת לאזרחים ישראלים אחרים המעוניינים לבנות קהילות. כך קמה קרן שח"ף - שותפות פילנטרופית לקידום קהילות צעירים משימתיות בישראל. הקרן תומכת בצורה זו או אחרת בכ-300 קהילות התיישבותיות ומספקת להן סיוע כלכלי, ארגוני ומתודולוגי.
מפעל הציונות העכשווי
הקהילות בהן תומכת שח"ף מורכבות מצעירים בגילאי ה-20 וה-30 לחייהם, מהמרכז ומהפריפריה. לרוב הם מתגבשים סביב מכנה משותף, רצון לעסוק בפעילות חברתית שתחזק את האזור והעניין ליצור קהילה חברתית-גיאוגרפית שתשתמש להם כבית לכל דבר, בית בו יגורו למשך זמן רב. הקהילות רבות ומגוונות: יהודיות, ערביות, חילוניות ודתיות, קהילות יוצאי אתיופיה וקהילות יוצאי רוסיה. חלקן מתמקדות סביב נושאים חברתיים וחלקן סביב נושאים תרבותיים, אקולוגיים ועוד. "המשותף לכולם הוא שהם באים לקבוע את חייהם ולהיות שותפים בחיי היישוב בו הם נמצאים - ושם לעודד ולשתף את בני המקום שאינם חלק מהקהילה להתנדב ולעסוק בפעילות חברתית רחבה יותר", אומר נאור. "אני מאמין גדול במכפיל כוח. קהילה של 20-30 אנשים יכולה להפעיל בין 200 ל-500 מתנדבים. כך היא למעשה יוצרת בתוך היישוב קהילה רחבה יותר שמצליחה לסייע להרבה יותר נצרכים. אחת המטרות היא לגבש את בני המקום כך שיישארו ביישוב ולא יעזבו אותו. כששואלים סטודנט מדימונה מה החלום שלו, הוא בדרך כלל מדבר על לסיים את התואר ואז לעזוב לתל אביב. כששואלים אותו אם היה נשאר במקום במידה שזה היה מציע לו חוג חברתי, חינוך ברמה גבוהה לילדים ואופק התפתחותי ליישוב - הוא לרוב עונה שכן. לזה צריך לגרום לקרות, וזה אכן קורה בזכות צעירים שאנחנו, המבוגרים של מדינת ישראל, צריכים ללמוד מהם. אלו אנשים שבאים מרקעים שונים, עם אמונות ואידיאולוגיות שונות - אבל יודעים לאחד כוחות ולשתף פעולה למען מטרה משותפת, תוך כדי שיח קשוב ומכבד".
נאור מספר שכאשר החל לעסוק בנושא היו בישראל כ-15 קהילות. נסיקת המספר לאזור ה-300 ממלאת אותו בגאווה ובתחושה שזהו מפעל הציונות העכשווי האמיתי. "אם נסתכל על העבר שלנו במדינת ישראל נראה שגרעין הקיבוצים והמושבים היווה אחוז קטן מכלל אזרחי המדינה - ובכל זאת הייתה לו השפעה ניכרת בכל התחומים: צבא, חקלאות, אקדמיה ופוליטיקה", הוא אומר. "הם השפיעו על הכל ועד היום הם מעורבים. כך גם בני הקהילות האלו, המלאות באנשים אכפתיים, מעורבים וערכיים מאוד. הם מגבשים ועוד יגבשו את הדרך החדשה גם לגישור על מה שהנשיא לשעבר ראובן ריבלין קרא 'ארבעת השבטים'. יחד הם יובילו חתירה לצדק חברתי וחתירה ליצירת אתוס חדש של שיתוף פעולה כלל חברתי בישראל".
איך קרן שח"ף מסייעת לקהילות האלו?
"אלו קהילות עצמאיות, הפועלות דרך הארגונים שלהן. אנחנו עובדים איתן במישור הארגוני-מנהלי ובהתאם למה שכל קהילה מעוניינת להשיג. אנחנו גוף מסייע, לא גוף מפעיל, במיוחד כיום, כשהקהילות הללו הופכות ליותר ויותר עצמאיות. המטרה שלנו היא ליצור ולשמר את העצמאות של כל קהילה כך שתוכל לעמוד על הרגליים בכוחות עצמה ואנחנו נהיה גוף תומך, לא יותר מזה. אנו רואים את התפקיד שלנו בעמידה בצד ומתן עזרה כשצריך. לסייע כלכלית, לתמוך בארגון הפנימי של הקהילה, לקדם פרויקטים, ללמד ולהדריך בנושא ניהול פרויקטים, לעקוב אחר הנעשה ודברים כגון אלו. אם ניקח לדוגמה את קהילת 'חברים בטבע' מגדרה, המורכבת מיוצאי אתיופיה: מתוך חייהם שם הם מכירים היטב את הצרכים והגיעו למסקנה שעליהם לעזור למשפחות באזור לבנות תשתיות לסביבה ביתית שתאפשר לימודים בצורה מסודרת. אז בדקנו איתם מה הם צריכים כלכלית וארגונית, הבנו איך יוכלו למדוד את עצמם ולעקוב אחר ההתקדמות מול התכנון, סייענו בניהול הפרויקט ובמתן משאבים - וכך סייענו לקהילה להפוך מכמה חבר'ה צעירים שרוצים לעשות דברים - לחבורה מנוסה ומיומנת בניהול פעילותה שמביאה תוצאות. או, למשל, אם יש קהילה שמעוניינת להקים פעילות אחרי הצהריים עבור ילדי האזור בה היא פועלת. במקרה כזה היא צריכה מועדון, ציוד, ארגון הדרכות, גיוס מתנדבים - שורה של פעולות המסתיימות במועדון שילדים מגיעים אליו כי יש בו דברים שהם לא מקבלים במקום אחר. כשקהילה מנהלת פרויקט כזה - אנחנו מסייעים לה החל מהמגעים עם הרשות המקומית לצורך איתור וקבלה של מועדון, דרך רכישת הציוד ועד עצם ההתנהלות: הדרכות כיצד לנהל את זה, איזה כוח אדם מקצועי דרוש וכדומה".
שת"פ מכפיל כוח
קרן שח"ף הוקמה כדי לאחד מספר קרנות חברתיות וכך לאפשר השפעה ברמה הלאומית הודות לשיתוף פעולה מכפיל כוח (מושג שנאור אוהב ומצהיר על עצמו שהוא "פריק שלו"). ההבנה הייתה שעדיף שבמקום שכל ארגון יביא את הכסף והמשאבים שלו ישירות לקהילות - עדיף לאחד את המשאבים של כולם לקרן אחת משותפת שכוחה הניהולי והביצועי יהיה גדול יותר. "נציגי כל הקרנות יושבים סביב שולחן אחד ומקבלים את ההחלטות ביחד ולא איש איש לפי רצונותיו", מדגיש נאור. "יצרנו שותפות של פילנתרופים ישראלים ופילנתרופים יהודים מרחבי העולם וכך יצרנו שולחן עגול של שותפים שווי זכויות, בו לכל אחד יש קול אחד. זו גם הסיבה שכולם נותנים את אותם סכומי הכסף - כדי לוודא שוויון קולות. בעקבותינו קמו קרנות אחרות ושותפויות אחרות שלמדו מהדפוסים שלנו, מהחזון של סיוע לקהילות על ידי בניית מנגנון של שילוב כוחות ועבודה משותפת בסינרגיה".
לאיפה אתה רואה את הקהילות הולכות?
"בקרן שח"ף אנו מסתכלים על נושא הקהילות כעל משהו שהוא בעל קיימות לאורך זמן, וזו גם המטרה שלנו. אנחנו כגוף פילנתרופי עושים מאמצים להביא אותן לעצמאות ושאנחנו כקרן נוכל לעמוד רוב הזמן בצד ולסייע כשצריך. חלק מהפעילות שאנו מעודדים, כשקהילה כבר התבססה, הוא הניסיון שלה להקים מפעלים כלכליים באזורה. כך התושבים לא צריכים לנסוע מחוץ לעיר כדי לבצע רכישות ובקהילה נוצר עסק שגם מרוויח כסף וגם מספק עבודה. יש, למשל, קהילה בבאר שבע שהקימה מסעדה שבה לא רק הציעו לקהל הרחב שירותי הסעדה אלא גם הביאו צעירים מהאזור, לימדו אותם את העבודה וסיפקו להם תעסוקה. זה הפך למין Hub כזה לצעירים, וכמי שסייעו להקים ולתחזק את המקום אנחנו בקרן שח"ף מאוד שמחנו מהתוצאה".
