יוחאי דמרי נולד בבאר שבע ובתחילת שנות ה-80 התיישב עם הוריו ושבע משפחות נוספות על גבעה ללא מים או חשמל. זה היה מאחז הנח"ל דורית, שלימים הפך ליישוב עתניאל. "ההורים שלי ביקשו לצאת למשימת התיישבות בגולן או בגליל, אבל בכלל שלחו אותם לגוש קטיף. הם פחות התחברו לחול ולחום, ולבסוף הגיעו למשימה ההתיישבותית בהר חברון", מספר דמרי, היום ראש מועצת הר חברון, המתגורר בעתניאל יחד עם אשתו, הוריו, אחיו, חלק מילדיו ונכדיו המתגוררים גם הם ביישוב. "אנחנו ארבעה דורות של מתיישבים כאן בעתניאל", הוא מספר בגאווה. לפני כשמונה שנים ולאחר קריירה בתחום החינוך, נבחר דמרי לראשות המועצה. "מיד עם בחירתי התחלנו בתכנון אסטרטגי מקצועי וקבענו כי בתוך 12 שנים נשלש אי"ה את מספר התושבים ונקים פרויקטים אסטרטגיים משמעותיים ברמה הלאומית", הוא משתף.
מניעים את כלכלת האזור
מרחב המועצה האזורית הר חברון מתפרש על פני מיליון דונם, ברכס הר חברון, הנמשך מירושלים ועד ערד, ומאכלס 20 יישובים מגוונים ביניהם דתיים, חילונים, מעורבים, קהילתיים ושיתופיים. ביישובים אלה מתגוררים כיום כ-12,000 תושבים, כשהצפי הוא שעד לשנת 2025 יהיו במועצה כ-20,000 תושבים.
"אנחנו שומרים על ערכי המורשת, אך לא נוותר על איכות החיים של הקהילה כאן", אומר דמרי. "במועצה אנחנו מבינים שהמרחב שאנו נמצאים בו יתקיים לאורך זמן, יעצים את ההתיישבות היהודית והציונית וגם יתפתח ויצמח, וכדי שנמשיך לתת את המענה הטוב ביותר אנו מחויבים לחדשנות, הן מצד התושבים והן של המועצה".
כחלק מהכוונה לפיתוח אזורי וקהילתי, יזמה המועצה האזורית מספר פרויקטים משמעותיים להנעת כלכלת האזור. אחד מהם הוא הקמת אזור התעשייה "עומרים", המתוכנן לקום על שטח של כ-2,000 דונם סמוך למעבר מיתר, ולהוות מרכז תעסוקה אזורי שיכלול עשרות תעשיות היי-טק, מידטק ולואו טק. אזור זה יכלול גם שטחי מסחר ואחסנה, במרחק 4 ק"מ בלבד מכביש 6, שיתנו מענה תעסוקתי לאוכלוסייה בהר חברון ובאזור הדרום וכן לאוכלוסיית הבדואים והערבית פלסטינית.
פרויקט נוסף, שהמועצה האזורית שותפה לו יחד עם המועצות האזוריות מטה יהודה ולכיש, הוא הקמת אזור תעשייה משותף אשר ישתרע על פני כ-2,000 דונם ויוקם בסמוך לכביש 35 בצמוד למעבר תרקומיא. "הנקודה הזו היא בדיוק השער להר חברון ונמצאת כ-45 דקות מנמל אשדוד", מסביר דמרי, "מדובר במיקום אסטרטגי במיוחד המהווה גם כ-40% מהתל"ג הפלסטיני ולכן הוא גם בעל השפעה אזורית גדולה". הפרויקט השלישי עליו עומלים במועצה הוא הקמת מרכז רפואי, שבעתיד מתוכנן להפוך גם לבית חולים אזורי ומתקדם, שייתן מענה לצרכי האוכלוסייה באזור.
ביסוס תשתיות כלכליות
מי שעוסקת בשיתוף המועצה האזורית באיתור ובפיתוח הזדמנויות עסקיות וביסוס תשתיות כלכליות איתנות למען תושבי האזור היא החברה לפיתוח הר חברון. "אנחנו רואים את עצמנו כמנוע הצמיחה של הר חברון במגוון התחומים שאנו פועלים בהם: בינוי, תשתיות והיסעים", אומר מנכ"ל החברה אבנר שמיר. "המודל הייחודי שאנו פועלים בו, לפיו למועצה יש מניות בחברה ובדירקטוריון יושבים נציגי היישובים, מאפשר לנו לתת את המענה הטוב ביותר לכלל הצדדים. המועצה היא גם בעלת מניות וגם הלקוח הגדול והמשמעותי של החברה, אין לנו פריבילגיות והמודל מחייב אותנו להגיש הצעות מעולות ותחרותיות. היתרון שלנו הוא ההיכרות עם הצרכים והקבלנים המקומיים".
אילו פרויקטים נוספים נמצאים בתחום אחריותה של החברה לפיתוח הר חברון?
שמיר: "יש לנו מגוון פרויקטים שאנו מפתחים באזור המועצה וגם בסביבה הקרובה. אחד מהם הוא 'בית מיכאל' – המרכז המסחרי הראשון בתחום המועצה שיוקם באזור התעשייה מיתרים על שטח 2,800 מ"ר. ליישובים בסביבה, כמו עומר ומיתר, אנו מעניקים שירותים שונים ותורמים מהניסיון שלנו כקבלני בינוי ותשתיות וגם בתחום ההיסעים, בו אנו פועלים למעלה משלושה עשורים. אנחנו משקיעים משאבים רבים ברכישת האוטובוסים והמיניבוסים המתקדמים ביותר כדי להמשיך להוביל את התחרות בענף באמינות, בבטיחות ובשירות ברמה הגבוהה ביותר".
חקלאות, תיירות ואפיקי השקעה
לצד הפרויקטים הגדולים שתוארו, מקדמת המועצה האזורית תוכניות בינוי של יחידות דיור שנועדו לתת מענה לגידול המתמיד באוכלוסייה. כך לדוגמה בניית 700 יחידות דיור, שכבר מתבצעת בכלל יישובי המועצה ומשווקות במחירים אטרקטיביים מאוד (כ- 1,000,000 שקלים ליחידת דיור צמודת קרקע), לצד תכנון של 1,000 יחידות דיור נוספות. פרויקט משמעותי נוסף, הוא השדה הסולארי המתפרס על פני 64 דונם ומספק חשמל ל-2,000 בתי אב.
המועצה האזורית הר חברון מוכרת לרבים בזכות המיזמים החקלאיים והתיירותיים הפועלים בתחומה.
"שטחה של המועצה האזורית הוא מהמיוחדים בישראל, בראשיתי, ירוק ומדברי בו זמנית", מתאר דמרי. "זו אחת הסיבות שבגינה אנו מפתחים את התיירות החקלאית וחושבים בגדול. למי שמחפשים אפיקי השקעה עתידיים באזור מתפתח, עם פוטנציאל יזמי כלכלי גבוה, כדאי להגיע אלינו".
במרחב המועצה פועלים מספר ענפי חקלאות, חקלאי ההר עוסקים בגידול כרמי ענבים ובהפקת יין איכותי בשלושה יקבים, גידול זיתים והפקת שמן, גידול שקדים, ירקות ודגנים, מרעה עיזים, כבשים ופרות וייצור חלב וגבינות צאן. במועצה פועל גם מותג התיירות "חבל יתיר", המאגד תחתיו את כל העסקים והאתרים התיירותיים שבשטח המועצה. תיירות חבל יתיר מפיקה אירועי שיא שנתיים ביניהם הפסטיבלים "דובדבן ביער" ו"חגיגת שקדיות", הפנינג בחגים, סדנאות אומנות ועוד. בין אתרי התיירות הבולטים באזור נמצא את יער יתיר- היער הנטוע הגדול ביותר ביערות ישראל, מפעל עשבי קדם, מעיינות, חניוני פיקניק, יקב "לה פורה בלאנש", "דרימיה", ובסמיכות – בבקעת ערד את מרכז המבקרים של יקב יתיר ועוד. האתר התיירותי הגדול והמושקע ביותר במועצה הוא אתר המורשת בסוסיא אותו מפתחת ומנהלת החברה לפיתוח הר חברון. "כאשר שמריהו גוטמן חפר את האתר בשנת 1971", מספר דמרי, "הוא הביא במסוק את גולדה מאיר, משה דיין וגנדי כדי לחזות בפלא שנגלה אליו – רצפת פסיפס שלמה כתובה בעברית. זה אתר חשוב ומרשים שאנחנו מפתחים בימים אלו על ידי בניית טיילת, הוספת אטרקציות ושימור כמובן. האתר המשודרג עתיד להיפתח למבקרים בחצי השנה הקרובה".
