תנופת הבנייה וההתחדשות במועצה האזורית מרחבים נמצאת בעיצומה. בימים אלה הסתיימו התכנונים ליישוב חדש שיוקם בשטחי המועצה, הצפוי לעלות על הקרקע בתחילת שנת 2022, בסמיכות לכפר השיקומי "עדי נגב - נחלת ערן", המאכלס אנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים.
היישוב "מרחבי דניאל", שמוקם ביוזמת ראש המועצה שי חג'ג', יהיה יישוב ייחודי וישלב – לצד בתים פרטיים שייבנו לטובת התושבים החדשים, 15 מגרשים שיהיו מיועדים לבתים לטובת דיירים בעלי צרכים מיוחדים. הפרויקט יוצא לדרך בשיתוף פעולה עם המינהל לענייני הכפר במשרד הבינוי והשיכון.
"התכנון הוא של יישוב שצפוי להיות אחד מהיפים בארץ", מסביר ראש המועצה חג'ג', "היישוב יספק, בין השאר, גם מגורי קבע עבור סגל הרופאים והאחיות העובדים בכפר השיקומי 'עדי נגב' ובבית החולים השיקומי שמוקם גם הוא בימים אלה בקומפלקס כולו, והם יוכלו לעבוד 100 מטר מהבית שלהם".
המטרה של חג'ג' היא להביא את היכולות של בית לוינשטיין ברעננה לדרום הארץ, לספק לתושבי הדרום בית חולים שיקומי ברמה גבוהה ולשפר את השירות השיקומי שהם מקבלים. בבית החולים השיקומי החדש יהיו 108 מיטות, 500 אנשי רפואה ועובדים במעגל הראשון, והוא צפוי, כאמור, להיפתח בינואר 2022. חג'ג' עובד בשיתוף פעולה מלא עם הנהגת הכפר השיקומי, בראשו עומדים מייסד הכפר, אלוף במיל' דורון אלמוג ומנכ"ל הכפר אבי וורצמן.
במועצה האזורית מרחבים לא חוששים מתושבים עם צרכים מיוחדים, להיפך, כאן מקבלים אותם בברכה ואף דואגים לשלבם עם כלל האוכלוסייה. "הכפר השיקומי שלנו, עדי נגב, הוא הצלחה גדולה והיתרון שלו הוא שהוא ממוקם בתוך קריית החינוך של המועצה. התיכוניסטים שלנו מתנדבים שם באופן קבוע, ואף מקבלים תעודת בגרות חברתית. גן ילדים לתושבי המועצה סמוך בקומפלקס הזה לגן של ילדים עם צרכים מיוחדים – ולי חשוב שהצעירים ילמדו להכיר ולהכיל את השונה והאחר. זו דרך נפלאה גם לילדים וגם לכלל הציבור הרחב לתרגל נתינה, חמלה וקבלה של האחר. בימים אלה אנחנו חונכים גם בית ספר לאוטיסטים ע"ש רוטמן בכפר הנוער אשל הנשיא – והביקושים אליו הם אדירים מכל רחבי הארץ".
הביקוש לקרקעות עולה על ההיצע
המועצה האזורית מרחבים, הנמצאת בנגב המערבי, היא מהמועצות הגדולות ביותר בארץ מבחינת שטח בדונמים. היא כוללת 15 מושבים חקלאים, יישוב קהילתי אחד – מבועים וכפר נוער חינוכי "אשל הנשיא". ראש המועצה שי חג'ג' נולד וגדל במושב גילת, בו הוא גם מגדל את ילדיו. הוא מכהן בתפקידו כראש המועצה מאז סוף 2012 ומשמש גם כיו"ר השלטון האזורי בישראל – המייצג את 54 המועצות האזוריות בישראל.
בימים אלה נמצאת המועצה לקראת סיום תוכנית מתאר רחבה הכוללת הרחבות לכל היישובים והתאמת אזורי התעשייה והמסחר השונים ברחבי המועצה לעידן החדש.
"לשמחתנו, אין לנו כעת בכלל מגרשים פנויים לשיווק, הביקוש גדל על ההיצע ואנחנו עובדים על הרחבות היישובים", מספר חג'ג'. "עבורנו, כפריפריה, אלה חדשות מדהימות. המצב היה שונה לחלוטין לפני כעשור. היינו שמחים להקים עוד שניים שלושה יישובים חדשים בשטחנו".
מרבית המושבים בשטח המועצה מתפרנסים מחקלאות, אך בימים אלה מקדמת המועצה גם פעילות פל"ח – פעילות לא חקלאית – שעברה כרגע בוועדה המחוזית. המטרה היא לאפשר לתושבים להתפרנס גם מפעולות שאינן בהכרח חקלאיות כמו צימרים לתיירות, מסעדות קטנות ובתי הארחה בתוך המשקים החקלאיים.
נלחמים למען החקלאות
חג'ג' הוא בן למשפחת חקלאים, והקשר הקרוב שלו לאדמה ולחקלאות הציונית-ישראלית מורגש היטב בשיחה. "אנחנו אלה ששומרים על גבולות המדינה הלכה למעשה, מעבדים עד התלם האחרון בגדר עם רצועת עזה", הוא אומר. "בצפון אלה הם בעלי הלולים ומשקי הביצים ששומרים על הגבול". חברת "מושבי הנגב" המאגדת 34 יישובים מארבע מועצות אזוריות בדרום, היא זו שמעבדת מעל 100 אלף דונם פרי הדר, שקדים, רימונים, אבוקדו, חיטה ובוטנים הגדלים בנגב. "החברה הזו מאפשרת לנו עיבוד מיטבי של הקרקע, אפשר לעבד ולרסס בכלים משותפים וליצור תלמים ארוכים שחוצים שדות ומועצות. יתרון הגודל והשיתוף עובד כאן היטב".
עד כמה הרפורמה בחקלאות שמתכנן האוצר תשפיע עליכם?
"אנחנו מודאגים ממנה מאוד. זה ממש מחטף. אנחנו בהחלט בעד רפורמה אבל יוקר מחירי הירקות והפירות מקורם בפערי התיווך. תמורת הורדת המיסוי על יבוא של ירקות ופירות האוצר מציע פיצוי של 100 שקל לדונם לשנה לחקלאים הישראלים, זה לעג לרש. מה יעשה חקלאי שמעבד 40 דונם? יקבל 4,000 שקלים בשנה כשהוא לא יכול להתחרות בכלל ביבוא?".
מה הסכנה לחקלאות הישראלית?
"סגירת משקים חקלאיים בישראל, ומשק שנסגר לא ייפתח מחדש. המדינה צריכה לשפר את התנאים התחרותיים שלנו על ידי הוזלת מחירי המים, הפחתת עלויות של העסקת העובדים הזרים והגדלת המכסות שלהם. בתנאים של העסקת עובדים זרים כיום ומחירי המים הקיימים, אנחנו לא יכולים להתחרות עם חקלאים מעזה, ירדן או טורקיה. 70% מהעגבניות בישראל גדלות על גבול עזה, 70% מהביצים מיוצרות בגבול הצפון – אם המשקים ייסגרו – מי יישב שם בגבולות? הצבא?".
על אף שבשטח המועצה האזורית שלו לא קיימים כלל משקים להטלת ביצים, חג'ג' נוסע במיוחד לירושלים לפגישה עם שר החקלאות בנושא, רק מפני שהחקלאות הישראלית היא בדמו והוא חייב לתמוך בקולגות מהצפון. "חקלאי מקבל על כל ביצה 45 אגורות כולל מע"מ, בסופרמרקט ביצה נמכרת בשקל פלוס. חקלאי מעוטף עזה שנשרפו לו השדות בגלל פעילות טרור, ולאחר שעבר קורונה, מקבל חצי שקל על אבטיח או על כרוב אחד – כשבסופר הם נמכרים ב-5-8 שקלים. הממשלה לא יכולה לעצום את עיניה ממצוקת החקלאים".
"ללא תחרות הוגנת", מסביר חג'ג', "הטייקונים ישלטו בשוק יבוא המזון, וזה בהחלט יזיק לבריאות שלנו האזרחים. בארץ יש רגולציה מאוד סדורה בכל הנוגע להשקיה ולריסוסים, אבל אנחנו לא יודעים באילו מים ובאיזה חומרים ריססו את הירקות בחו"ל. האם זה מה שאנחנו רוצים לתת לילדים שלנו לאכול? לפני שהורסים את החקלאות הישראלית, צריך לעשות פיילוט ולראות איך הדברים עובדים".
