לא פשוט לנהל עסק בישראל. 160,000 העסקים במדינה, הזקוקים לרישיון עסק כדי לפעול באופן חוקי, נאבקים עם רעות חולות רבות, שחלקן הגדול תלוי ביחסים עם הרשות המקומית. כדי להקים עסק ולקבל עבורו את כל הרישיונות והאישורים הדרושים על בעל העסק להתעסק עם בירוקרטיה סבוכה. לא מדובר רק בחנות שכונתית או במסעדה. מנכ"ל שנכנס לתפקידו כמנהל חברת השכרת רכב גדולה סיפר שהופתע לגלות שכ-30% מזמנו מוקדש לטיפול בעניינים הבירוקרטיים השונים.
כל עסק נמצא בזוגיות אדוקה - ואפילו ביחסי תלות - עם הרשות המקומית בה הוא פועל. למרות שהיה מצופה שהרשות תעשה הכל כדי לסייע לו ולקדם אותו, כי בכל זאת הארנונה שמשלמים עסקים היא הגבוהה ביותר, לא תמיד זוגיות זו הרמונית ועסקים רבים מוצאים עצמם דווקא נאבקים עם דרישות הרשות. כך נוצר מצב מוזר בו שני הצדדים תלויים אחד בשני - העסק כדי לפעול והרשות כדי למלא את קופתה בעזרתו - אך הם אינם מעצימים ואינם מקדמים אחד את השני.
אפיק הידברות ישיר מול הרשות המקומית
"לעסקים בישראל יש חובות בשפע אך המושג 'זכויות עסקים' בכלל לא קיים כאן", אומרת עו"ד נועה טלבי, בעלים ושותפה במשרד טלבי גולדרט. "לא רק שאין מקור ידע על זכויות עסקים בישראל - אין בכלל מושג כזה. מדובר באנומליה, במיוחד כשעסקים הם לא רק מנוע צמיחה משמעותי מאוד עבור כל רשות - אלא שמספר העסקים הפועלים בשטחה הוא אחד הפרמטרים המרכזיים למדידת חוזקתה או חולשתה של רשות מקומית. ככל שהם רבים יותר - כך היא חזקה יותר. הם משלמים ארנונה גבוהה, מספקים מקומות עבודה, מהווים מוקד משיכה לאוכלוסיות חדשות ומגבירים את הצריכה. למרות כל זאת הם נמצאים במלכודת של בירוקרטיה ורגולציה ואפילו יותר מכך: עסקים שאינם ממלאים אחרי חוקי רישוי עסקים ותכנון ובנייה נחשבים עבריינים פליליים".
ההבנה הזאת גרמה לעורכות הדין במשרד טלבי גולדרט להחליף צד. לאחר שבמשך שנים שימשו כתובעות עירוניות וייצגו רשויות מקומיות, "חלק מהמערכת", כהגדרתן, הן הפכו את היוצרות והחלו להתמקד בייצוג עסקים מול הרשויות, כשהן מביאות את הניסיון והידע הנרחב שלהן.
"בעיה מהותית בתחום היא חוסר ידע", אומרת עו"ד צליל גולדרט, שותפה במשרד טלבי גולדרט. "ובניגוד למה שניתן לחשוב, לא מדובר רק בחוסר ידע מצד העסקים - אלא גם מצד הרשויות. אלו ואלו לא תמיד מודעים לשינויים בחוק המאפשרים להקל על עסקים. כך, למשל, ייצגנו קניון גדול באחת הערים. הרשות המקומית ניהלה מולו הליכים במטרה לסגור אותו עקב חריגות בנייה. לא הרשות ולא הקניון ידעו שב-2019 השתנה חוק רישוי עסקים שאיפשר לתת רישיון גם לעסק שיש לו חריגות בנייה קלות. הקניון נכנס לקטגוריה הזאת ולמרות זאת קיבל איום בצו סגירה וכתב אישום. כשנכנסנו לתמונה שני הצדדים למדו על כך והנושא הוסדר".
עו"ד טלבי: "בעצם החלטנו בצורה מודעת לעשות תהליכים שיישנו את המציאות הזאת, לעסוק בצורה אינטנסיבית בהגדלת הידע הזה. אנחנו יודעות שהקשיים שעסקים נתקלים בהם מול הרשויות המקומיות לאו דווקא נובעים מחוסר רצון של הרשות לקדם עסקים בתחומה. גם היא נאנקת תחת הנטל והמחסור בתקנים ובמשאבים. אנחנו יודעות שאפשר לחסוך לשני הצדדים זמן ועלויות ולהוציא את שניהם בתחושה של ניצחון. כשאנחנו מייצגות עסק עם בעיה מול הרשות, בניגוד להתנהגות המקובלת בתחום עריכת הדין, בו האסוציאציה האוטומטית היא מלחמה - זו לא הדרך שלנו. אנחנו מציעות אלטרנטיבה שיוצרת אפיק הידברות ישיר מול אנשי המקצוע ברשות המקומית, באמצעות חוות דעת, פגישות, דיונים והסברים. כשאנחנו יוצאות מהתמונה העסק והרשות המקומית ממשיכים לחיות ביחד, במקום של שיח והבנה. העסק נשאר ברשות ומתאפשר לו לפעול בשלווה והרשות ממשיכה לשגשג בזכות הארנונה שהוא משלם".
עו"ד גולדרט: "בשנה האחרונה התרחשה עקב הקורונה קפיצה גדולה במודעות הציבורית לצורך של עסקים בהקלות. חלק מהרשויות הפנימו את זה ואף שינו לאגפים שמות, למשל 'האגף לקידום עסקים'. הבעיה שהרשות המקומית אמנם מרכזת את כל הנושא אבל גם צריכה אישורים מעוד גורמים כמו המשטרה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, משרד הבריאות או המשרד להגנת הסביבה - בהתאם לעסק. ואז נוצרים מצבים שעל אף שהרשות רוצה לבוא לקראת העסק - יש משרד ממשלתי אחר שמקשה. לנו יש את האפשרות לתת לרשות המקומית כלים להסדיר את הפער הזה כי אנחנו מכירות את התנאים בחוק בהם אפשר לפתור אי הסכמה. יכול להיות שיש דרך אחרת לראות את הדברים או לפרשם מבחינה משפטית ואז גם לרשות יש את היכולת להתעלות מעל הסירוב. אנו יודעות מניסיוננו שהדרך הזו יעילה יותר, וחוסכת זמן יקר וכסף לעסקים".
מהו החסם העיקרי של עסקים בקבלת רישיון עסק כיום?
עו"ד טלבי: "תכנון ובנייה. לא פחות מ-30% מהעסקים מסורבים לקבלת רישיון עקב נושאים אלו. לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מספיקה חריגת בנייה קטנטנה כדי לסרב למתן רישיון, גם אם מדובר בפרגולה בכניסה או קירוי לחנייה. אבל גם כאן יש משהו שצליל הזכירה: יש כיום תיקונים שונים בחוק שמאוד מקלים על כך, הבעיה שלא תמיד הידע אודותיהם חלחל למטה. לדוגמה: ברשות הכבאות וההצלה הפחיתו את הרגולציה ובמקום לבצע בעסקים ביקורות פיזיות - הם מסתפקים בתצהיר של בעל העסק שהוא שומר על כל דיני כיבוי האש. למרבה הצער בתחום התכנון והבנייה המהפכה הזו עדיין לא התרחשה".
קידום זכויות העסקים בישראל
בהיותן משרד בוטיק המדורג במדריכי הדירוג הנחשבים בישראל, ומייצגות לקוחות מהגדולים במשק, במטרה להפיץ את הידע הזה נוקטות עורכות הדין ממשרד טלבי גולדרט בפעולות נוספות. הן מרצות לעובדי רשויות מקומיות והוועדות המקומיות לתכנון ובנייה במרכז לשלטון מקומי ומשתפות אותם בידע אודות חוקים ותקנות שמקלים על עסקים.
יחד עם אשר גרנר, לשעבר יו"ר הוועדה הבינמשרדית של משרד הפנים, אלחנן משי, שניהל את אגף רישוי העסקים בעיריית תל אביב ועורכת הדין שושי יוסקוביץ' שהייתה מהמובילות בצוותי החקיקה בנושא, הן ייסדו את פורום רישוי עסקים בישראל. "כולנו אנשים שבאים מהשטח עם ראייה כוללת, פתרונות מעשיים ומטרה ברורה - לשנות את תחום רישוי העסקים בישראל".
מיזם נוסף שמשיקות בקרוב עורכות הדין הוא קורס פרטי בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, גם כאן עם דגש על תחומי הרישוי, התכנון והבנייה. הקורס, שיתחיל באוקטובר הקרוב, מיועד לנציגי חברות דלק, אנרגיה, תשתיות וסביבה. במהלך הקורס יעודכנו המשתתפים על שינויי חקיקה ברישוי עסקים וחידושים בתכנון ובנייה.
"בעבר קורסים כאלה היו פתוחים רק למגזר הציבורי, אז יצרנו קורס כזה למגזר הפרטי, לעסקים עצמם", אומרת עו"ד גולדרט. "שם נחלוק מהידע וההיכרות שלנו עם התחום, ידע שמאפשר לפתוח דלתות. בעיריות כבר יודעים להקשיב למה שיש לנו להגיד. הם נוכחים שאנחנו מביאות פתרון הוליסטי המאפשר לשני הצדדים לחיות ביחד בלי עתירות לבית משפט, בלי פסקי דין ובלי אף צד שמפסיד".
ליצירת קשר >>> משרד עורכות דין טלבי גולדרט
לפרטים ולרישום >>> קורס רישוי עסקים
