כאשר הושקה תוכנית הפנסיה הראשונה בעולם על ידי הקנצלר הגרמני ביסמרק ב-1890 ונועדה לבני 65, תוחלת החיים הממוצעת עמדה אז על 50 שנה. זו היתה פריצת דרך חברתית, אך מעטים זכו ליהנות ממנה. מאז תוחלת החיים עלתה בצורה דרמטית, לפחות במדינות המפותחות, והיא נושקת כיום ל-85 שנה. המשמעות היא שלאדם הממוצע צפויים עוד לפחות שני עשורים של חיים שבהם יצטרך לכלכל את עצמו ללא הכנסות שוטפות. בתקופה זו עליו לעשות שימוש בכספים שצבר בעת עבודתו, הן במסגרת קרנות פנסיה, ביטוחי המנהלים וקופות גמל והן במסגרת חסכונות אחרים לטווח ארוך.
בשנים האחרונות חלה עלייה מסוימת במודעות של עובדים ומקומות העבודה בצורך להיערך לפרישה מהעבודה, אבל דחיינות טבעית, חשש להתמודדות עם המציאות והיעדר אוריינות פיננסית גורמים לכך שמרבית האוכלוסייה לא עוסקת בכך בצורה שיטתית.
בישראל פורשים מעבודה ויוצאים לגמלאות כל שנה כ-70 אלף נשים וגברים. היציאה לגמלאות מחייבת אותם להתכונן לשינוי משמעותי בהכנסתם השוטפת ולעלייה הדרגתית בהוצאות. ההמלצה הגורפת של כל המומחים היא להתייעץ עם יועצי פרישה ותכנון פיננסי מבעוד מועד (רצוי כבר בגיל 55) כדי להחליט על ייעוד החסכונות הפנסיוניים והמקורות הכספיים האחרים, במטרה למקסם את הכספים וליהנות מהטבות המס האפשריות.
קרנות ותיקות וקרנות חדשות
"פרישה לגמלאות היא אירוע מכונן ודרמטי. הוא קורה פעם בחיים, ולרוב, הוא בלתי הפיך", אומר איציק בן ארויה, יועץ פנסיוני, מומחה במיסוי ותכנון פרישה. "מי שעומדים לפרוש לגמלאות, בין ב'גיל פרישה' ובין בגיל צעיר יותר (החל מגיל 60), חייבים לבחון את המשמעויות הכלכליות והפנסיוניות הכרוכות בתהליך הפרישה. רמת החיים והרווחה הכלכלית שהם יחוו בגיל השלישי יהיו תלויים בקצבת הזקנה שהם יקבלו לכל חייהם (ולבן הזוג אחרי אריכות ימים), לצד סכומי הון שהם צברו ובהם יוכלו לעשות שימוש לצורך מחיה שוטפת או למימוש בילויים, הנאות חיים, סיוע לילדים, וגם לביטחון כלכלי במקרה של אירוע רפואי לא צפוי.
"לקראת הפרישה מהעבודה, חשוב להכיר את מקורות ההכנסה שיעמדו לרשותם בגמלאות: את פנסיית הזקנה החודשית הם יקבלו מקרן פנסיה, ותיקה או חדשה, ו/או מפוליסת ביטוח מנהלים בחברת ביטוח. אך התשובה לשאלה מה גובה הפנסיה שהם יקבלו תלויה באיזו קופה הם הפקידו כספים במהלך חייהם. הפורשים שחסכו בקרנות הפנסיה הוותיקות יקבלו פנסיה בהתאם לשיעור הזכויות שצברו בקרן, ביחס לשכר הקובע שיחושב במועד הפרישה. הם יקבלו את הפנסיה לכל ימי חייהם, ולאחר מותם בן או בת הזוג יקבלו לכל ימי חייהם 60% מהפנסיה שקיבל הפורש שנפטר".
האם אפשר לבחור מסלול אחר?
"לא, זה המסלול המובנה בתקנון של הקרנות הוותיקות ולא ניתן לבחור מסלול שונה".
ומה קורה למי שחסך בקרן פנסיה חדשה, החל מ-1995, או בביטוח מנהלים לקצבה?
"פורשים אלו יוכלו לבחור מסלול קצבה שיבטיח פנסיה לכל חייהם, וגם להחליט על שיעור הפנסיה שיקבל בן הזוג אחרי אריכות ימים, ו/או לקבוע תקופת מינימום לקבל פנסיות חודשיות, כדי למנוע מצב של 'אובדן החיסכון', במקרה פטירה מוקדמת של שני בני הזוג".
פריסה, פטור ממס וקיבוע זכויות
עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי, מומחה למיסוי ופרישה העורך את אתר פרישה, טוען כי עובדים רבים "לוקחים את הזמן" בכל מה שקשור לטיפול בקופות שלהם מהיום שבו סיימו לעבוד במקום עבודתם ואינם מודעים לנזקים הכספיים שהם עלולים לגרום לעצמם.
"ניקח לדוגמה את אותם עובדים שקיבלו אישור ממס הכנסה לבצע 'פריסה' של החלק החייב במס של כספי הפיצויים להם הם זכאים, במטרה לחסוך בתשלום המס, אולם לא טרחו להעביר לקופות שלהם את האישורים של מס הכנסה בהם יש הוראות לניכוי מס במקור באופן מיידי", הוא מפרט. "בכך הם מסתכנים שהפריסה תבוטל על ידי פקיד השומה, מה שיביא לכך שהם ישלמו יותר מס וזאת מאחר שניכוי המס במקור על ידי הקופות מהווה תנאי לאישור הפריסה".
גבאי מסביר כי "פריסה" פירושה שבמקרים בהם עובד זכאי למענקי פרישה וכספי פיצויים ביום סיום עבודה, כחלק מתכנון המס הוא יכול לבחון את האפשרות לבקש ממס הכנסה אישור לפרוס את החלק החייב במס על פני (עד) שש שנים, אחורה או קדימה. מדובר בפריסה רעיונית של ההכנסה (הכסף בכיס וכל המס משולם במעמד הפריסה במקרה של פריסה אחורה או משולמת מקדמה על חשבון השנים הבאות במקרה של פריסה קדימה). מספר שנות הפריסה נקבע לפי הוותק של העובד במקום העבודה ומומלץ לבחון את כדאיות הפריסה באמצעות כלים ממוחשבים, לדוגמה באמצעות "סימולטור 161" בכתובת www.161.co.il.
בעיה נוספת שמעלה גבאי היא קבלת פטור ממס על פדיון ימי מחלה ומענקי פרישה. גם כאן רבים "לוקחים את הזמן" ואינם ממהרים לפנות למס הכנסה לקבלת האישור לפטור ממס על פדיון ימי המחלה ומענקי הפרישה ששולמו להם ביום שבו סיימו לעבוד במקום עבודתם (ככל שהם אכן מעוניינים לבחור בפטור זה) בטרם שנת המס מגיעה לסיומה, ואינם מודעים להוצאות הכספיות המיותרות שהם יידרשו להוציא בהמשך הדרך על מנת לקבל בחזרה את המס שנוכה ביתר מאותם התשלומים, באמצעות הגשת דוח שנתי למס הכנסה. "אנו ממליצים שלא להמתין לרגע האחרון ולעשות כל מאמץ אפשרי להשלים את התהליך לפני תום שנת המס", מדגיש גבאי.
רבים סבורים כי בגיל מסוים מפסיקים לשלם מס. האם זה נכון?
"נכון לומר כי חלק מסוים מתוך הפנסיה החודשית פטור ממס לפי מידת הזכאות האישית של כל אחת ואחד הנקבעת במסגרת הליך חד-פעמי הנקרא 'קיבוע זכויות', שמבצעים מול מס הכנסה כאשר מגיעים ל'גיל הזכאות', ככלל, גבר בגיל 67, אישה בגיל העולה בהדרגה עד לגיל 65. במסגרת הליך זה אנו נדרשים למסור למס הכנסה טופס שנקרא 'טופס 161' שקיבלנו מהמעסיקים השונים אצלם עבדנו בשנים שקדמו לגיל הזכאות. אנו ממליצים שלא להמתין לרגע האחרון ולברר מבעוד מועד מיהם המעסיקים הרלוונטיים לקיבוע זכויות ולחישוב הפטור על הפנסיה ולעשות כל מאמץ אפשרי לאתר את אותו 'טופס 161' שקיבלנו מהם ביום שסיימנו לעבוד אצלם".
מה לגבי משיכת כספים מקרן פנסיה ותיקה במצבים חריגים?
"ישנם אכן מצבים חריגים שבהם חוסך באחת מקרנות הפנסיה הוותיקות (למשל, מבטחים הוותיקה, מקפת הוותיקה, קג"מ, נתיב ועוד) מתכנן למשוך את הכספים שנצברו בקרן הפנסיה הוותיקה בסכום חד-פעמי ולא כפנסיה חודשית. הרבה אנשים לא יודעים שלפי הוראות תקנון קרן הפנסיה עומד לרשותם פרק זמן מוגבל למשיכת הכספים אשר לאחריו לא ניתן יהיה לבצע את המשיכה. למניעת הפתעות לא נעימות אנו ממליצים להכיר את הוראות התקנון".
התאמת החסכונות לצרכיו של הפורש
שאלת השאלות היא כמובן איך נדע אם הכספים העומדים לרשותנו בפרישה יספיקו לנו ויעניקו רווחה כלכלית? "כדי לתת תשובה לשאלה חשובה זו, נהוג לחשב את 'יחס התחלופה' - היחס בין גובה הפנסיה נטו שיקבל הפורש בגמלאות, לעומת המשכורת נטו אותה קיבל ערב פרישתו", מבהיר בן ארויה. "לפנסיה החודשית מקרן הפנסיה או מפוליסת הביטוח, יש להוסיף את 'קצבת אזרח ותיק' שהפורש מקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגיל הפרישה, כ-2,500 שקל נטו. אם הפנסיה נטו משני מקורות אלו הינה בשיעור 80% ויותר מהנטו ערב הפרישה, זהו יחס גבוה, שלצד סכומי ההון אותם חסך הפורש יעניקו לו רווחה ושקט נפשי כלכלי בגמלאות, המבטיחים אריכות ימים. לעומתם, ליוויתי גם פורשים לגמלאות שיחס התחלופה היה בשיעור 50%, שמבשר לפורש רמת חיים נמוכה, מול רמת החיים אליה התרגל בחיי העבודה".
האם ניתן לשפר את יחס התחלופה?
"בהחלט כן. אפשר להמיר את החסכונות ההוניים בקופות הגמל וההשתלמות לפנסיה חודשית לכל החיים, על ידי העברת הכסף לקרן פנסיה או לפוליסה לקצבה, ולהגדיל את יחס התחלופה לרמת החיים הרצויה לפורש.
"הכלל החשוב ביותר בבדיקת אפשרויות מימוש הכספים בפרישה הוא 'התאמה לצורך'. כל אחד מהפורשים לגמלאות הוא עולם ומלואו. לכל פורש מאפיינים אישיים הכוללים את מצבו משפחתי, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, סוג הקופות שברשותו (הון וקצבה), השקפת עולמו ורצונותיו האישיים ועוד", מסכם בן ארויה. "מכאן, שחייבת להיות בחינה מדוקדקת של כל המשתנים האישיים והתאמת החסכונות לצרכיו של הפורש, תוך התייחסות לנושאי גובה הפנסיה, היבטי מיסוי, מסלול הקצבה המתאים לו ולבת זוגו ועוד. מי שיודעים להעניק ליווי מקצועי לפורשים לגמלאות הם בעלי רישיון פנסיוני - סוכן הביטוח, המשווק הפנסיוני של הגופים המוסדיים, יועצים פנסיוניים, וכן יועצי מס ורואי חשבון".
לא להטיל את כל הסיכונים על הפרט
החל משנת 2008 יש לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני המתבצע באמצעות הפרשות, הן של העובד והן של המעסיק, לביטוח הפנסיוני של העובד. בנוסף, המעסיק מחויב להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי פיטורים של העובד.
"אמנם החלת פנסיית חובה הביאה לשיפור המצב הפנסיוני, כי עד היו רבים שלא היו מבוטחים כלל, אך מצד שני הסדרי הפנסיה החדשים - קרנות הפנסיה, ביטוחים - תלויים בשוק ההון וזה יוצר בעיה כשהשווקים בנפילה או מאוד תנודתיים", אומרת ד"ר לילך לוריא, מרצה בכירה בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. "מספרים לנו שלאורך זמן שוק ההון מעניק בממוצע תשואה עודפת, אבל את החוסך לא מעניין 'הממוצע'. מה קורה אם הוא פורש לפנסיה במצב שבו שוק ההון בנפילה? מה קורה אם הוא בחר במסלול שהתברר כלא מוצלח? הכסף של החוסכים לפנסיה נמצא בסיכון אדיר שלא היה בעבר, בהסדרי הפנסיה הקודמים. קיימת גם אי ודאות לגבי גובה הפנסיה שיקבל החוסך בסוף.
"המדינה העבירה את כל האחריות על הפנסיה לפרט, כולל אפילו ברכיבים הביטוחיים, כמו ביטוח נכות ושארים. הלכנו רחוק מידי עם גישה ניאו-קפיטליסטית. אין מספיק רשתות ביטחון ואין די ביטוח תשואה. לזה צריך להוסיף את העובדה שהרובד הפנסיוני הראשוני - קצבאות הביטוח הלאומי - נמוכות בהשוואה בינלאומית. לו רובד זה היה גדל, ניתן היה להפחית את הסיכונים שבהסדרי הפנסיה החדשים".
המצב שמתארת ד"ר לוריא מחמיר עקב מה שהיא מכנה "היעדר אוריינות פנסיונית". לדבריה, מחקרים רבים, בארץ ובעולם, מצביעים על כך שלאנשים יש ידע מוגבל לגבי החסכונות הפנסיוניים שלהם ואפילו אנשים בעלי ידע מקבלים החלטות לא רציונליות מסיבות פסיכולוגיות.
מהי ההמלצה שלך לחוסכים?
"קודם כל לברר היטב ולבדוק מהם הכספים שעומדים לרשותם. יש כיום שיפור רב בהנגשת המידע לציבור, בין היתר באמצעות 'המסלקה הפנסיונית'. צריך לבדוק מהן הזכויות המגיעות, כמה דמי ניהול משולמים ובאילו מסלולים מופקדים הכספים. זה קריטי. מעל הכל, אני קוראת למדינה שלא להטיל את כל האחריות על הפנסיה והסיכונים הכרוכים בה על האזרחים לספק יותר רשתות ביטחון וגם לסייע להם לבחור נכון".
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם
