חיפוש

ה. בלמוט: תור הזהב של עמדות שירות עצמי

טרם נאמרה המילה האחרונה בענף העמדות הדיגיטליות לשירות, אשר צריכות לעמוד בדרישות מחמירות של הרגולציה וחוק ההנגשה ולהתייצב מול אתגרים מסחריים שונים שפזורים בדרך. הפיתוחים בענף כבר נעים ומוכנים לשיגור

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
גלית בן חמו; בשיתוף חברת ה. בלמוט
תוכן שיווקי
003934
003934

בעידן הטכנולוגי הנוכחי נדרשים בתי עסק במרכזי קניות, פנאי ובילוי להתייעל באמצעות עמדות עצמאיות להזמנת מוצרים ותשלום. עמדות רבות אמנם מוצבות כבר כיום באינספור חנויות, אולם הן עדיין לא מספקות את הפתרון המלא.

היכולת להוביל לעבר הקִדמה המתבקשת דורשת מיומנות וניסיון מקצועי של פיתוח עמדות דיגיטליות עצמאיות; שמצד אחד ייעלו את תהליך הרכישה בחנות ואף יוזילו את עלויות העובדים, ומצד שני יעמדו בקנה אחד עם דרישות הרגולציה המחמירה, ההנגשה ודרישות נוספות מצד הצרכנים.

67 שנות הוותק של חברת ה. בלמוט החלו בשירותי מכונות משרדיות ומכונות חישוב למשרדים ממשלתיים, רשויות מוניציפליות, משרד הביטחון וצה"ל. החברה הינה חלוצה בתחום עמדות המידע הבנקאי, בעת שהיתה הראשונה להציב את עמדת השירות העצמי לקבלת מידע בבנק לאומי. במהלך השנים הרחיבה את פעילותה. כיום היא מספקת פתרונות מגוונים, החל במיכון בנקאי, מכונות לזיהוי וספירת כסף ומערכות בנקומטים. ב–30 השנים האחרונות היא מציעה פתרונות מתקדמים של עמדות דיגיטליות להזמנה ותשלום בשירות עצמי, אשר מוצבות במסעדות, ברשתות מזון, ברשתות פארמים ועוד. בשיחה עם נרי יוספסברג, מייסד החברה, נחשף עולם ומלואו בזירת עמדות השירות העצמי, והשמים אינם הגבול מבחינתו.

בין הצרכן לרגולציה

"זירת האינטרנט שונה לגמרי מזירת עמדות השירות העצמי בחנויות. בעוד שפילוסופיית הפיתוח בזירה הראשונה מתייחסת לאדם שיושב לבדו מול מסך, ויש לו את כל הזמן שבעולם להתלבט ולבחור את המוצר, ולאחר מכן להזמינו; פילוסופיית הפיתוח של עמדות ההזמנה והתשלום העצמי בחנויות מתייחסת גם לתור הארוך שמשתרך מאחורי המשתמש, ולדרישה לייצר מערכת אינטואיטיבית שתוביל אותו לסיים כמה שיותר מהר את הפעולה", מסביר יוספסברג; "התחום דורש הבנה נרחבת מאוד, שהיא הרבה מעבר לטכנולוגית בלבד".

רשתות רבות שואפות לצמצום כוח האדם בחנויות, אולם שאיפה זו נבלמת, בין השאר, בשל תשלום שנעשה לעתים במזומן. לכך מתייחס יוספסברג: "יש שחושבים שמדובר במכשול קל, כיוון שגם כך רוב רובם של האנשים משלמים באשראי או באמצעות אפליקציות; והתשלום במזומן צפוי להיעלם בשנים הקרובות. אלא שהמחסום מגיע בעיקר עקב דרישה רגולטורית של בנק ישראל, שמחייב כל בית עסק, שאינו מנהל מכירות אונליין, להציב עמדת קופה אחת לפחות, לתשלום באמצעות מזומן. מכאן ניתן לראות בחנויות עמדות לתשלום עצמאיות באמצעות אשראי או אפליקציה, ולצד זה קופה שמאוישת באדם ועונה לדרישת התשלום במזומן. המצב הזה הולך ומתגלה כאבסורד ככל שהשימוש במזומן הולך ופוחת, ובכל זאת נדרש, גם אם ביום עסקים נכנס לחנות קונה אחד שמשלם במזומן".

עמדות דיגיטליות להזמנה ותשלום במזומן קיימות כבר כיום בענף, אולם האתגרים הניצבים בפניהן עדיין משמעותיים. "העמדות שפיתחנו מספקות את עיקר הדרישות", מסביר יוספסברג; ולצד זה מציג אתגר מרכזי. "בהנחה שכמה עמדות תשלום במזומן פרושות בחנות, ובאקראי מתגלה שאחת מהן קלטה שטר מזויף ואף פלטה עודף; יש צורך מיידי לעצור את הפעילות בכלל העמדות, כדי למנוע נזק של אלפי שקלים. עמדות התשלום העצמי שלנו מסוגלות לזהות שטרות מזויפים, ומראש נמנע מצב שכזה", אומר יוספסברג. לצד אתגר הזיוף הוא מציין אתגר נלווה אשר נדרש מעמדת התשלום, והוא מגוון שטרות ומטבעות לכל סכום עודף שנדרש. "גם במקרה כזה עמדות השירות הדיגיטליות של בלמוט מספקות פתרון מורחב של שטרות ומטבעות. בנוסף, ניתן להנפיק ללקוחות גיפט קארד, שכיום עדיין מפיקים רק בקופה אנושית. בהינתן האופציה הזו אנחנו מספקים דרך תשלום נוספת, שמאפשרת לחנות לנהל פעילות הזמנה ותשלום באמצעי תמורה שונים, שעולים בקנה אחד עם דרישות הרגולציה ועם הדרישות הצרכניות".

לדבריו, אחד הכשלים המתרחשים בעת תשלום במזומן בחנויות ובמסעדות הוא גניבה. "עמדת התשלום במזומן למעשה עוקפות את הבעיה, כיוון שמדובר במערכת סגורה. מזומן נכנס, ועודף יוצא בהתאמה, ללא מגע יד אדם. אנחנו באים מעולמות של כספומטים, והמערכות שלנו יודעות לספור כסף. מנהל המערכת יכול לדעת, בכל שלב, מה נמצא במערכת גם מרחוק. למעשה, מתפתח פה מעין מיקור חוץ של שירות, שמטפל בצורה מהימנה בהכנסות של בית העסק".

הדרישות עוד ילכו ויתרחבו

גם לדרישת ההנגשה לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ניתן מענה בעמדות השירות העצמי של חברת ה. בלמוט. "היות שאנחנו מגיעים מעולמות הפיננסים, החל בעמדות כספומט, עמדות מידע בנקאיות ועוד, ושם מיושם חוק ההנגשה במלואו; מוכרת לנו הנישה לעומקה ובדרישותיה הקפדניות ביותר. על כן יכולנו לשכפל את עקרונות ההנגשה אל עמדות ההזמנה והתשלום הדיגיטליות בצורה הטובה ביותר".

חברת ה. בלמוט התפתחה לאורך השנים ומפיתוח חומרה התרחבה גם לנישת פיתוח התוכנה והפיתוח התהליכי. "יש לנו הבנה שהטמעת עמדות השירות העצמי דורשת זמן הסתגלות ברשתות. לכן אנחנו מציעים עמדה שירות עצמי בסיסית, שיכולה לעבור התאמה ושדרוג ולהתפתח בהמשך למערכת בעלת תפקודים נוספים", מסביר יוספסברג. בשלב ראשון יכולה חנות להזמין עמדת שירות עצמי לאשראי בלבד, ובהתאם לדרישה הרגולטורית להציב לצדה עמדת קופה אנושית. בהמשך ניתן לשדרג את עמדת האשראי כעמדה לתשלום גם במזומן; או לחלופין להתקין עמדה כפולה, שרק אחת מהעמדות מוגדרת כעמדת תשלום במזומן, ואילו השנייה ממוקדת אשראי; ובכל זאת יכולה האחרונה לעשות שימוש בשטרות ובמטבעות בעת הצורך. הוא שב ומדגיש שמערכות החברה מציעות הנגשה בצורה מלאה שהולמת את דרישות החוק.

לצד פתרונות עמדות השירות מתפעלת חברת ה. בלמוט מערך שירות בפריסה ארצית, שכולל מרכז שליטה ובקרה, מרכז קריאות מתקדם ומעבדות שירות. החברה עומדת בתקני ISO 9001.

חברת ה. בלמוט
טלפון ראשי: 072-2129888
טלפון חגית: 0522-414966
לפנייה במייל >>

בשיתוף חברת ה. בלמוט

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    רמי לוי

    רמי לוי: "בתוך 3 שנים נהיה בין חברות הנדל"ן הגדולות בארץ". ריאיון

    סימי ספולטר
    עצרת תמיכה במנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי, טהראן, החודש. "לא החלשת את היריב שלך — אלא סייעת לו להפוך למסוכן, קשוח ובעל מנופי כוח נוספים"

    אחד מחוקרי המלחמה המשפיעים בעולם: איראן עלולה לצאת מהעימות חזקה יותר

    גיא רולניק
    משמאל: דביר שמש ומיכאל ברקוביץ', מייסדי פליי פרפקט

    מתחת לרדאר: שני יוצאי 8200 פיתחו משחק סוליטר והרוויחו מיליוני דולרים

    אופיר דור
    יצחק תשובה

    ההשקעה של תשובה מסתבכת: לוינסקי עופר עשויה להתקשות להחזיר חובות

    יוסף חרש
    יער

    "הזדמנות של פעם בדור" = מגרש מיוער בפלורידה במחיר מנופח

    אפרת נוימן
    אילוסטרציה. הארווי הוא כיום הסטארט-אפ המוביל בעולם בכל הנוגע לפיתוח כלי AI לעורכי דין

    הסטארט-אפ שמשנה את עבודת עורכי הדין שווה כבר 11 מיליארד דולר