עורכת הדין ענת לוי, שעוסקת בתחום דני משפחה והגירה, אשר הגישה בקשות רבות לתביעת אבהות במשך השנים, מסבירה מה כולל ההליך המשפטי של תביעת אבהות, קשיים אפשריים וטיפים מנצחים לעבור את תביעת אבהות בהצלחה.
ראשית, היא מציינת כי תהליך הוכחת אבהות נתפס בעיניי רבים ככזה שכל מטרתו היא רק לקבוע את זהות האב, אולם במציאות יש לו השלכות משפטיות רבות שישפיעו על מעמדו החוקי של האב, חובותיו וזכויותיו. יתרה מכך, יכולה הבדיקה לקבוע גם את אזרחותו של הילד, זאת במידה שהאם היא אזרחית זרה ואילו האב אזרח ישראלי. במקרה כזה, תוצאה חיובית של הבדיקה, עשויה להוביל לכך שהילד נחשב אזרח כבר מרגע לידתו וזכאי לקבל תעודת זהות ישראלית.
בנוסף, מבהירה עו"ד לוי כי עורכי דין המגישים הליכים משפטיים בנושא אבהות מתנהלים מול בית המשפט לענייני משפחה ונדרשים להפגין אנושיות ואמפטיה, לצד ידע מקצועי, יושרה ואמינות בלתי מתפשרים. זאת בשל הרגישות הטבועה בהליכים אשר נוגעים בנימים הכי רגישים בין בני זוג וטובת היילוד לדעת מי אביו, לרבות קבלת מעמד אזרח ישראלי.
מתי מוגשת תביעת אבהות?
"הדרישה לבדיקת אבהות יכולה להגיע מצד אבות המעוניינים להיות מעורבים בחיי ילדיהם או כאשר עולה ספק באשר לשאלת אבהותם. דרישה זו יכולה לעלות גם מצד אימהות הדורשות מזונות קטין, בעוד שזהות האב אינה ברורה או שמדובר במקרה שבו גבר מתחמק מאחריותו", מסבירה עו"ד ענת לוי.
יתר על כן, ישנם פעמים בהם תביעת האבהות מוגשת בהתאם לדרישת משרד הפנים, כאשר האמא היא אזרחית זרה, ופקידי הרישום מסרבים לרשום את התינוק כאזרח ישראלי, עד לקבלת הוכחות חד משמעיות לגבי אבהותו של האבא האזרח. במקרים כאלה, בקשת האבהות מוגשת בדרך כלל בהסכמת שני ההורים, אולם לעיתים גם כאן מגיעה הדרישה מצד הורה אחד בלבד, חרף ההתנגדות של ההורה האחר.
"פסק דין הצהרתי לגבי האבהות ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, על בסיס בדיקת רקמות שיכולה לצאת לפועל לאור התקדמות הטכנולוגיה גם במהלך ההיריון. יש לציין כי ישנם מקרים ייחודיים שבהם על אף האמור, יוכלו בתי המשפט לענייני משפחה להכיר במקרים מסוימים באבהות ללא ביצוע בדיקת רקמות, אולם בפועל מדובר במקרים נדירים מאוד, כאשר יש ראיות ברורות התומכות בבקשה ונסיבות יוצאות דופן, אשר בגללם אין אפשרות לבצע את בדיקת הרקמות", אומרת עו"ד לוי.
מהם המקרים בהם משרד הפנים דורש בדיקת אבהות לרישום ילד כאזרח ישראלי?
"חוק האזרחות קובע כי מי שנולד לאבא או אימא ישראלית הוא אזרח ישראלי מיום הלידה, אך עלול להיווצר מצב שבו משרד הפנים לא יכיר באבהות של הגבר. כך, למשל, במקרים שלא פועלים על פי חוק ורושמים את הנולד תוך 30 יום והמרחק בין הלידה לרישום מעלה חשד כי לא מדובר באבא של התינוק. מקרים נוספים בהם דורשים במשרד הפנים בדיקת רקמות כאשר בני הזוג בהליכי הסדרת מעמד עבור בת זוג זרה בישראל, או כאשר ההורים אינם נשואים, או לא יכולים להציג הוכחות לגבי הקשר ביניהם. לעיתים קרובות הדרישה לביצוע בדיקת רקמות מגיע על ידי נציגי הקונסוליה הישראלית בחו"ל כאשר פונים ההורים לרישום תינו שנולד מחו לישראל לאבא ישראלי ואזרחית זרה מקומית".
עו"ד לוי מוסיפה כי "בכל מקרה, ברגע שעולה הדרישה לביצוע בדיקת רקמות על מנת לרשום את היילוד כאזרח ישראלי, ההליך מחייב פתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה. תביעה להוכחת האבהות מתחדד בישראל בשל עניין הוכחת היהדות והחשש לממזרות שאותו נדרש להפריך, כבר בתחילת ההליך. במקרים שבהם האמא זרה ולא יהודייה והאבא ישראלי, ניטל צורך ההוכחה שהילד ממזר כי הוא לכאורה לא יהודי, לכן האם נדרשת לחתום על תצהיר ולהמציא ראיות כי אינה יהודייה. הבקשה לאבהות תוגש בליווי תעודת הלידה של התינוק, מסמכים מזהים של כל המעורבים, תצהירים של המבקשים ותשלום אגרה על פי חוק".
איפה מבצעים בדיקת רקמות?
"ההחלטה אם להעניק אזרחות ישראלית לילד הופכת פשוטה כאשר אימו ישראלית. במקרה שמדובר באזרחית זרה ואב ישראל, יתכן ויהיה צורך לפנות לבית המשפט לצורך הוצאת צו בדיקת אבהות. לאחר הגשת התביעה וקבלת אישור של בית המשפט המבקשים נדרשים לבצע את בדיקת הרקמות עצמה. הבדיקה יכולה להתבצע רק בארבע מעבדות ישראליות המוסמכות לכך (בבתי החולים רמב"ם בחיפה, רבין בפתח תקווה, תל השומר והדסה עין כרם בירושלים) באמצעות בדיקת דם או רוק. הבדיקה לסיווג רקמות טעונה את אישורו של בית משפט לענייני משפחה, והיא נדרשת כאשר פקידי משרד הפנים ואחריהם אנשי הפרקליטות מחליטים כי קיים צורך בהוכחת אבהותו של אזרח ישראלי לילד או לילדה. את הפנייה, המהווה הליך משפטי לכל דבר, רצוי ונכון יותר לבצע בסיוע של משרד עורכי דין המתמחה בתחום".
מהו פסק דין הצהרתי לגבי אבהות ורישום היילוד כאזרח ישראלי?
"מדובר בתהליך הנפרש על פני מספר חודשים, כאשר פרק הזמן תלוי גם בדחיפות המקרה ובמעבדה אליה נשלחה הבדיקה. אם תוצאות הבדיקה חיוביות, יוציא בית המשפט פסק דין הצהרתי האומר כי הנבדק הוא ילד של אזרח ישראלי. יודגש כי במקרה והמבקשים נמצאים מחוץ לגבולות מדינת ישראל הבדיקה מתבצעת בהתאם לנוהל חו"ל מול השגרירות הישראלית במדינה בהם שוהים ההורים והילד, על ידי מסירת הדגימה שם ושליחתה למעבדה בישראל.
"לאחר קבלת פסק הדין ניתן לגשת אל משרד הפנים או לקונסוליה הישראלית ולרשום את הילד כאזרח ישראלי ולקבל תעודת זהות ישראלית".
תביעת אבהות בליווי משרד עורכי דין בעל ניסיון בתחום
במקרה שבו אחד ההורים נפטר או שאבד הקשר איתו, קבע בית המשפט כי הבדיקה יכולה להיעשות גם באמצעות בדיקה של קרוב משפחה והוכחה של הקשר משפחתי, התקף גם במקרה שבו האם היא אזרחית זרה. כך, למשל, במשרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי טופל מקרה שבו קטין שאימו נפטרה ביקש לעלות לישראל ועל פי חוק השבות. מותה של האם לא אפשר את בדיקת הרקמות, והפתרון שגובש על ידי בית המשפט היה להורות על נטילת דגימת רקמות מדודתו של הקטין, אחותה של האם. הבדיקה לצורך כך נקראת בדיקה מיטוכונדריאלית, והיא נועדה להוכיח קשר דם בין הדודה לבין הילד.
קביעה חשובה ותקדימית זו פותחת את השער בפני ביצוע בדיקות נוספות במקרים של קרובי משפחה בעתיד, במידה ולא ניתן לעשות שימוש בדגימת רקמות של אחד ההורים.
המלצות לגבי הליך תביעת אבהות של עו"ד ענת לוי
"במקרים בהם יש את הסכמת שני ההורים לעצם הוכחת האבהות בדרך כלל לא מדובר בהליך מסובך מהבחינה המשפטית, אבל בכל זאת חשוב לעבוד בצורה מסודרת ולהכיר את ההליך על בוריו", אומרת עו"ד ענת לוי ממשרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי, המתמחים בדיני משפחה, הגירה לישראל, הוכחה זכאות לעלייה, וגם זכאות לאזרחות ישראלית. "אבל הוא כן לוקח זמן, לכל הפחות מספר חודשים, עד לקבלת פסק הדין ההצהרתי בשל הצורך בדיוק המסמכים, נוטריונים ואפוסטולים וצילומים מדויקים של הדרכונים. אנחנו מטפלים בעשרות מקרים בשנה ויודעים לדייק את הבקשות, לומדים את החידושים בתחום וגם שותפים לפסיקות חדשניות".
לסיכום, אומרת עו"ד לוי כי "הליך תביעת אבהות אשר נעשה בהסכמה של ההורים לשם רישום היילוד כאזרח ישראלי אינו קשה מבחינה משפטית, אולם דורש סיוע של עורך דין בעל ניסיון בהתנהלות תקינה מול בית המשפט לענייני משפחה. במקרים מסובכים יותר בהם אין הסכמה של ההורים, אזי בוודאי ההמלצה החד משמעית היא להיוועץ עם עו"ד מומחה לתחום דיני משפחה".
למעבר לאתר עו"ד ענת לוי מומחית בתחום דיני משפחה והגירה >>
בשיתוף דקר, פקס, לוי - עורכי דין הגירה
