כשאדם נפגע בתאונת דרכים הוא מגיע לרופא קופת החולים או לחדר המיון ומתאר את כל מה שהוא מרגיש. רגע זה עלול להכריע את גובה הפיצוי שיקבל. הרופא המטפל, שנמצא פעמים רבות תחת לחץ זמן, נוטה לעתים לתעד רק חלק מהתלונות – וכך נוצר הפער בין מה שהנפגע חווה ומרגיש לבין מה שמופיע בתיק הרפואי. "מקבלים כסף רק על תלונה שנרשמה", מדגיש עו"ד איציק חיימוב, שמתמחה בתאונות דרכים, חבויות וביטוח לאומי.
השאלה המתבקשת היא מה בכלל צריך להירשם. כאן נכנס אחד המנגנונים הנפוצים ביותר בתאונות דרכים: "צליפת השוט". מדובר בתופעה שבה הראש מוטח קדימה ואחורה במהירות, כמו תנועת השוט, והיא תורמת משמעותית לנזקי צוואר וגב. התנועה יכולה לגרום גם לצפצופים באוזניים, כאבי ראש, סחרחורות, בעיות זיכרון, ולעתים להתפתחות של תסמונת הפיברומיאלגיה – תסמינים רבים ללא ממצא ברור בבדיקות.
"רוב הנפגעים לא מבינים שתסמינים כמו צפצופים באוזניים, סחרחורות וכאבי ראש הם תלונות אופייניות לאחר תאונת דרכים עם מנגנון צליפת שוט", מסביר עו"ד חיימוב.
טיפלת במקרה שממחיש את חשיבות הרישום המלא לקביעת גובה הפיצוי?
"בוודאי. במקרה אחד, הולכת רגל כבת 20 נפגעה בתאונה וסבלה מכאבים בצוואר, בגב, בכתפיים, בברכיים, וכן מכאבי בטן ומצריבה בעיניים. לדברי הלקוחה, הרופאים לא האמינו לתלונותיה והתייחסו אליה בזלזול, משום שכל הבדיקות יצאו תקינות. כשהגיעה אלינו, הבנו שהתסמינים יכולים להתאים למצב ראומטולוגי. בביקור אצל הראומטולוג היא אובחנה עם תסמונת הפיברומיאלגיה, ומומחה בית משפט העריך את הנכות בשיעור של 20%. התיק היה אמור להיסגר בפיצוי של 30 אלף שקל, אבל בזכות האבחנה שקיבלה, זה הגיע לכמעט 600 אלף שקל".
עורך הדין שחלם להיות רופא
היכולת לזהות את מה שאחרים מפספסים נשענת על עבודה רפואית מתמשכת. במשרד של עו"ד חיימוב נפגשים מדי חודש עם רופא מומחה, כל פעם בתחום אחר, כדי להבין לעומק תסמינים ומקרים, ללמוד מאמרים מקצועיים ולהשתתף בהשתלמויות. "המפגש עם הרופאים המומחים מעמיק את ההבנה הרפואית, ובכך נותן לנו יתרון בבתי המשפט".
עבור עו"ד חיימוב, שחלם בצעירותו להיות רופא, מדובר בסגירת מעגל המאפשרת לו ליישם ידע רפואי שצבר לטובת לקוחותיו. "יש לנו קשרים עם מומחים בעלי שם עולמי בתחומים כמו אורתופדיה, נוירולוגיה, ראומטולוגיה ואף אוזן גרון", הוא אומר. "כשאפשר לשאול שאלה ולקבל תשובה מיידית ממומחה, זה משנה את התיק ואת התוצאות".
חבויות וביטוח לאומי
תחום נוסף שבו המשרד מתמחה הוא תביעת חבויות, לדוגמה, מקרים של נפילות בגלל מרצפת שבורה, עץ שנפל או פתח ביוב שנותר פתוח. אופי התביעות הללו מחייב היכרות עם הדין, עם הפסיקה ועם אופן העבודה של הרשויות.
מה למעשה שונה בחבויות לעומת תאונות דרכים?
"בתאונות דרכים לא צריך להוכיח מי אשם, החוק קובע שהנפגע מקבל פיצוי בכל מקרה. בחבויות המצב שונה. צריך להראות שהעירייה או בעל המקום התרשלו, שהיה מפגע שהם ידעו עליו או היו צריכים לדעת עליו ולא תיקנו. כמשרד שמטפל בתיקים רבים כאלה, אנחנו כבר יודעים מי מגיב, מי מתעלם ומה צריך להציג כדי שהאחריות תוכר".
התחום השלישי שבו מטפל משרדו של עו"ד חיימוב הוא ועדות רפואיות ותביעות נכות מול הביטוח הלאומי, שם הפערים בין המערכת לבין המציאות של הנפגעים בולטים במיוחד. לדבריו, ההבדל מתחיל כבר בבדיקה עצמה: מומחה מטעם בית המשפט מקדיש כ-40 דקות כדי להבין את מצב האדם, בעוד שבוועדות הביטוח הלאומי הבדיקה אורכת לעתים דקות בודדות. "בגלל העומס על המערכת, רבים אינם מקבלים את מה שמגיע להם. לא בגלל היעדר פגיעה, אלא משום שלא נערכה להם בדיקה אמיתית", הוא מסביר.
איך נראה בפועל מקרה שבו המערכת מפחיתה מהפגיעה?
"לדוגמה, נפגע תאונת דרכים שסובל מסחרחורות. סחרחורות הן הדוגמה הקלאסית. לפי התקנות, מי שסובל מסחרחורות אחרי תאונה יכול לקבל 10% נכות בכפוף לשיקול דעת, אולם ללא ממצא אובייקטיבי קשה להוכיח את זה. יש שלוש בדיקות שמאבחנות סחרחורת: ENG, VHIT ו-VEMP. ברגע שיוצא ממצא אובייקטיבי באחת מהן, הנכות מוכפלת אוטומטית ל-20%, בלי שיקול דעת בכלל".
כאן נוכח אחד החסמים הגדולים למבוטחים. "קופות החולים", אומר עו"ד חיימוב, "מסיבות תקציביות, מממנות רק את בדיקת ה-ENG, שבמקרים רבים יוצאת תקינה. שתי הבדיקות האחרות אינן ממומנות, ולכן רוב הנפגעים לא מבצעים אותן, אך אנחנו מתעקשים שיבצעו את שלושתן. די בממצא רפואי אחד כדי להכפיל את הזכאות לאחוזי נכות.
מהי עצת הזהב שלך לאדם שנפגע בתאונה?
"זוכר את הרופא שרושם רק חלק מהתלונות? אל תצא מהחדר לפני שווידאת שכל מה שאמרת נכתב. זה נשמע פשוט, אבל זה יכול להיות ההבדל בין תיק של 50 אלף שקל לתיק של חצי מיליון".
"לא מוותר על מה שמגיע ללקוח"
לטענת עו"ד חיימוב, ההשקעה בכל תיק מתורגמת גם למוניטין ברור בבתי המשפט. "רבים מהשופטים מכירים אותנו", אומר עו"ד חיימוב. "אנחנו משרד עורכי דין רציני. כשאנחנו מציגים טענה, יש מאחוריה בסיס מקצועי". לדבריו, הדבר משפיע גם על אופי הצעות הפשרה: "אני לא מוותר על מה שמגיע ללקוח".
במה זה בא לידי ביטוי?
"אנחנו לא סוגרים תיק לפני שמיצינו את כל הזכויות", מסכם עו"ד חיימוב. "חברת ביטוח עשויה להציע 100 או 150 אלף שקל וזה נשמע הרבה, אבל אם ברור שאפשר להגיע ל-400 אלף, אנחנו נמשיך. הלקוח יחיה עם הפגיעה הזו כל החיים, והפיצוי צריך לשקף את המציאות הזו".
עו"ד איציק חיימוב
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד איציק חיימוב
