רבות דובר על לוחמת סייבר. אין לטעות: כמו בכל מהפכה טכנולוגית, היכולות החדשות מתווספות על הישן ואף פעם לא מחליפות אותו. מטבע הדברים, בתנאים הפוליטיים והקרבה הגיאוגרפית - הטרור הרצחני מעזה לא זקוק בסייבר. אנו במלחמה שפתחו עלינו מרצחים אכזריים מעזה. כשננצח, נחזור להוביל את האנושות כולה במדע וטכנולוגיה מישראל.
רוב אוכלוסיית העולם חיה בעולם המתפתח. הדרך לכל אחד מ-17 יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם עוברת במחשוב. בזכות המחשוב, פותחו ונפרסו תשתיות חדשות שהעניקו שירותים חיוניים למיליארדי בני אדם. מיליונים רבים יוצאים מעוני קיצוני. אולם הציפיות שטכנולוגיות מידע יניעו שיפור מקיף, רחב ויסודי שכה נחוץ לעולם המתפתח - לא מומשו. מדוע ה"דיווידנד דיגיטלי" לא מגיע לרוב אוכלוסיית העולם?
הצד השני של מטבע הטרנספורמציה הדיגיטלית
אמון דיגיטלי נבנה תמיד בהקשר חברתי, תרבותי ופוליטי נתון. ברחבי המדינות המתפתחות הצורך באמון דיגיטלי זינק, בעוד שהגישה המערבית אינה מתאימה בעיקר בגלל אילוצי משאבים.
בני אדם יאמצו חדשנות - מערכת סינון מים מבוקרת מחשב, תשלומים מבוססי סלולר, רפואה מרחוק - רק אם יתנו במערכות החדשות אמון. חוסר היכולת של המממנים והמפעילים לנהל את הסיכון במערכות תשתית - קרי, חוסר ביטחון סייבר - הוא הסיבה הסמויה לכך שאזרחי העולם המתפתח אינם מקבלים "דיווידנד דיגיטלי". כיצד נוודא שהצד החיובי של המחשוב יניע את צמיחת הכלכלות המתפתחות?
אנחנו באוניברסיטת תל-אביב נענינו לאתגר האדיר לפני ארבע שנים. עלינו למנף מומחיות מקיפה בביטחון סייבר לשיפור חייהם של מיליארדי בני אדם במדינות המתפתחות. הצוות בראשותי במרכז למחקר סייבר רב תחומי פיתח מודל ייחודי אשר מאפשר לראשונה לבנות חוסן ואמון דיגיטלי ברמת מגזר כלכלי, במקום ברמת ארגון בודד. המודל מבוסס על התשתית המדעית של Complex socio-technical systems מחד ועל הידע והניסיון המבצעי הייחודי שצברנו בישראל מאידך.
בניית חוסן רב-ממדי
עבדנו ב-11 מדינות באפריקה ואסיה יחד עם המטה והאגפים השונים של הבנק העולמי, המשקיע בהקמת תשתיות ושירותים חיוניים מגוונים. התמודדנו עם אתגרים מגוונים: מחשוב שירותי בריאות, הכנסת מערכות בקרה תעשייתית מודרניות ברשת הולכת חשמל באסיה, בניית תשתית לשירותים ומודרניזציה של תקשורת קווית וסלולרית באפריקה. בזכות השיטה החדשנית, הפקנו תוכניות עבודה להגנת תשתיות חיוניות וחוסן סייבר המותאמות לאילוצים הפרטניים.
כל תוכנית עבודה כוללת היבטי מדיניות, ארגון ואחריות, לצד היבטים טכנולוגיים. הבנק העולמי הממשלות המקומיות אימצו כולם את המלצותינו הארגוניות והטכניות ברמת תכניות עבודה ממוקדות, מעשית ומותאמת.
שותפות לצורך שיפור יכולות סייבר
פיתוח לא יהיה בר-קיימא ללא היכולת לנהל את סיכוני הסייבר. המודל שפיתחנו באוניברסיטת תל-אביב מאפשר לראשונה שיפור יכולות סייבר והגנה על תשתיות חיוניות ברמת המגזר. הגישה שפיתחנו מעניקה מענה מקיף תוך שיתוף הגופים העיקריים שמייצרים את השירות החיוני, הרגולטור המגזרי, יכולות ברמה הלאומית, ושרשרת האספקה של שירותי מחשוב. המסגרת הכוללת מתאימה להכיל כל מגזר כלכלי. הניתוח המערכתי מספק מענה יעיל בהתאם אילוצי משאבים.
אימוץ המודל למטרות פיתוח בר-קיימא יתרום לביסוסה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחומי הסייבר ומהפכת המידע במובן השלם, כלומר מעבר לצד הטכנולוגי. נציג את המודל PROGRESS ואת הממצאים שהפקנו בשטח לאלפי משתתפי כנס שבוע הסייבר הבא באוניברסיטת תל אביב. אמון דיגיטלי וחוסן סייבר מגזרי יהיו הנושאים המרכזיים בשבוע הסייבר, אחרי המלחמה, בסוף יוני 2024.
רק בשותפות בין כלל הגורמים - המגזר הממשלתי, המגזר העסקי, האקדמיה והמגזר השלישי - נתעלה מעבר לאינטרסים הייעודים לכדי תיקון עולם ממשי. אנו קוראים לעסקים ישראליים ורב-לאומיים –הצטרפו אלינו למסע הזה לתיקון עולם שיצא מאוניברסיטת תל-אביב.
ד"ר ליאור טבנסקי מכהן כראש מעבדת חוסן סייבר וחוקר במרכז בלווטניק למחקר סייבר רב תחומי באוניברסיטת תל-אביב.עינן ליכטרמן הוא CTO סייבר ב"ליאקום מערכות". ליאור ועינן הם יועצים להגנת תשתיות חיוניות לבנק העולמי.
